הדפסה

בית משפט השלום לתעבורה בחדרה המ"ש 2793-09-21

בפני
כבוד ה שופטת עידית פלד

מבקשת

ימין ורד
ע"י ב"כ עו"ד ליאור ליברמן

נגד

משיבה
מדינת ישראל
ע"י לשכת תביעות תעבורה חדרה

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין עבירה של נהיגה במהירות מופרזת בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, עבירה מיום 23.03.20, שנאכפה במצלמת א/3.

עיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה וצרופותיהן.

בפתח הדברים ייאמר, כי דין הבקשה להידחות בהעדר תשתית עובדתית נתמכת בתצהיר מטעם המבקשת. ראו עפ"ת (מחוזי חי') 32572-02-19 ליאור עבודי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 01.03.2019), כפי שאושר ברעפ 1771/19 ליאור עבודי נ' מדינת ישראל, 11.7.19.

יתרה מכך, אני סבורה כי יש לדחות הבקשה גם לגופה.

בית המשפט ייעתר לבקשה להארכת מועד להישפט אם קיימת סיבה מוצדקת, טעם ראוי או נימוק ממשי המסביר את האיחור בהגשת הבקשה להישפט, או אם השתכנע בית המשפט כי דחיית הבקשה עלולה לגרום לעיוות דין.

באשר לתנאי הראשון – בענייננו, כפי שעולה מאישור המסירה שצורף לתגובה, הודעת תשלום הקנס נשלחה בדואר רשום לכתובת המבקשת וחזרה בציון "לא נדרש", ולפיכך חלה חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א. לתקנות סדר הדין הפלילי; ואין די בטענת המבקשת בעלמא, כי לא קיבלה את הדו"ח כדי להוכיח כי לא דרשה את הודעת תשלום הקנס מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותה מלקבלה כדי לסתור את חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א.; והמבקשת אף לא פנתה לסניף הדואר לבירור את טענתה ואף לא נטען כי הכתובת אליה נשלחה הודעת תשלום הקנס אינה כתובת המבקשת; ולפיכך, יש לראותה כמי שקיבל את הודעת תשלום הקנס (רע"פ 225/21  אלקאר דביר בע"מ נ' מדינת ישראל (נבו 11.02.2021); עפת (מחוזי חיפה) 36580-03-19 פרידמן נ' מדינת ישראל, 1.5.19; עפת (מחוזי חיפה) 27178-02-19 מאהר נ' מדינת ישראל, 21.2.19). "משמעות קבלת עמדת המבקש היא ביטול בפועל של "חזקת המסירה" כל אימת שבעל דין מצהיר – בלי תמיכה ראייתית נוספת – כי החזקה לא התקיימה בעניינו." (רע"פ 1711/20 סני חורי נ' מדינת ישראל (נבו 08.03.2020)).

בהקשר זה אוסיף, כי גם אם אישור המסירה חסר בפרטים, נפסק, כי אין בעניין זה כשלעצמו כדי לסתור את חזקת המסירה, וחסרים אלה לא מפריכים כשלעצמם את חזקת המסירה. וראו רע"פ 5008/21 שמעון ביטון נ' מדינת ישראל (נבו 30.08.2021) פסקה 8; רע"פ 6942/20 בשארה ג'ראיסי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 03.11.2020); רע"פ 5356/20 יאסר טחאן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 12.08.2020); רע"פ 1581/20 מהנד אבו חמיד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 08.03.2020); רע"פ 6153/20 אריאל טורג'מן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.09.2020); רע"פ 7382/20 ניסים אקוקה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 10.11.2020); וכן עפ"ת (מחוזי חיפה) 61703-08-20 זערורה נ' מדינת ישראל, 16.9.20; ועפ"ת (מחוזי חיפה) 20349,23742,23730-11-20 חגית פור נ' מדינת ישראל, 7.12.20.

באשר לתנאי השני – הבקשה אף אינה מעלה נימוקים ממשיים לעיוות דין, שכן בפסיקה נקבע, כי אין בעצם הטענה כי אחר נהג ברכב, גם אם צורף תצהיר מטעמו של נהג אחר, כדי לבסס חשש לעיוות דין ולהצדיק הארכת מועד להישפט (עפ"ת (מחוזי נצרת) 68365-12-18 אבו תאיה נ' מדינת ישראל, 2.7.19); ואי העתרות לבקשה להסבת קנס על שם אחר אינה מבססת חשש לעיוות דין. ראו לעניין זה למשל רע"פ 7709/13 שמעון סאסי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 28.11.2013) (סעיף 9 סיפא להחלטה); וכן עפ"ת (מחוזי חי') 32572-02-19 ליאור עבודי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 01.03.2019); עפ"ת (מחוזי חיפה) 57139-01-21 שדיד נ' מדינת ישראל, 4.3.21; ועפ"ת (מחוזי חיפה) 10673-03-21 הורוביץ נ' מדינת ישראל, 13.4.21, בפסקה 7.

לפיכך, הבקשה נדחית, בלא צורך בדיון במעמד הצדדים (רע"פ 9142/01 סוריאה אטילה נ' מדינת ישראל).

ההחלטה תומצא לצדדים.
ניתנה היום, ה' חשוון תשפ"ב, 11 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.