הדפסה

בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע תתע"א 13475-06-21

בפני
כבוד ה שופט בכיר אלון אופיר

בעניין:

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד שמעון שימן
המאשימה

נגד

אברהם אברמוב

הנאשם

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בו יוחסה לו עבירה של נהיגת רכב במצב של שכרות כתוצאה מסירוב לתת דגימה של שתן לבדיקת נוכחות סם בדגימה.

עת הוקרא כתב האישום לנאשם, כך השיב לאישום:

"ביום האירוע אני נהגתי ברכב ועמדה שם שוטרת.
אני בטוח שבגלל המראה שלי ובגלל המראה של הרכב שלי היא עצרה אותי.
לא היתה כל סיבה אחרת לעצור אותי.
היא ראתה איזה שהוא דף ברכב וטענה שהיא מריחה ריח של קנביס.
אני לא מבין איך ממה שהיה בדף אפשר להריח ריח.
השוטרת רצתה שאני אתן דגימת שתן ולא הייתה שום סיבה שאני אתן דגימה כזו.
אני לא מודה שנהגתי שיכור, אני לא עשיתי שום עבירה. "

ביום 25.10.21 נשמעו בפני ההוכחות במהלכן העידה מטעם המדינה העדה רס"ל ברברה אלייב ( להלן: ע.ת 1) באמצעותה הוגשו המסמכים ת/1 עד ת/3 .

להלן עדותה הראשית:

"אני הייתי בניידת כחול לבן, נסעתי על רחוב יהודה הלוי, לכיוון אצטדיון טרנר, הבחנתי ברכב שנסע לפני, הבחנתי ברכב שנסע לפני ועצרתי אותו ברחוב סנהדרין, בכניסה במקום שהיה מותר לעצור עצרתי, כרזתי לו. הוא עצר, ניגשתי אליו רגלי, ירדתי מהניידת וניגשתי אליו, ביקשתי ממנו לפתוח את החלון הקדמי כאשר מיד הרחתי ריח של סמים, ביקשתי ממנו רישיון נהיגה ולא היה לו רישיון נהיגה, הוא זוהה על פי המסוף פלוס תמונה.
שאלתי אותו אם הוא עישן סמים והוא השיב שהוא עישן לפני שבועיים ולא עכשיו. ציינתי זאת בדו"ח ואז אמרתי לו האם אתה מסכים לבצע בדיקת סמים ואז הוא אמר שכן, ואז אמרתי לו שאני עורכת חיפוש ברכב ושאלתי האם אתה מסכים והוא אמר שכן, התחלתי לערוך לו חיפוש בצד של הדלת הקדמית של הנהג ומצאתי בדלת עצמה נייר מקופל שהיו כתובים עליו כל מיני דברים, פתחתי את הנייר וראיתי סמים מפוזרים, אני יודעת שזה סמים כי יש לזה ריח של סמים ושאלתי אותו מה זה והוא ענה הרכב לא שלי, שאלתי אותו האם אתה מסכים לבצע בדיקת סמים פעם שניה לאחר שמצאתי את הסמים והוא סירב.
הנהג עוכב אלי לניידת, הוא הוציא את כל מה שהיה לו בכיסים, לאחר שביקשתי ממנו ולקחתי ממנו את הטלפון, את המצית ושמתי אצלי בניידת. את פיסת הנייר עם הסמים הכנסתי לכיס הימני שלי, נסענו למשרד שלי בבית נועם שם הסברתי לו את העבירה של נהיגה בשכרות סמים על פי סעיף 8, הסברתי לו הכל, פעם שניה הוא סירב, פעם שניה זה אמור ללכת לבוחנים אבל הבוחן היה בתאונה קטלנית בכביש 90 אז רשמתי לו הזמנה לדין, חיפשתי קצין לבצע שימוע ולא מצאתי ולכן זימנתי אותו למחרת.
בנוגע לסמים, לא היה לי הרשעות של קנאביס ולא ידעתי אם הוא זכאי או לא זכאי לדו"ח קנביס. את הסמים הכנסתי לתוך שקית ושמתי בארונית שלי שהיא נעולה.
יום למחרת הוא הגיע, הלך לקצין ואחר כך לקחתי אותו לתחנה ורשמתי דו"ח קנביס."

חקירתה הנגדית של ע.ת 1 כללה שלוש שאלות בלבד:

שאלה ראשונה ביחס למיקום רכבו של הנאשם ביחס לניידת טרם עוכב על ידי השוטרת.
שאלה שנייה שם טען הנאשם כי לא הוסבר לו על ידי השוטרת מדוע נעצר וטענה כי לקח לשוטרת מספר שניות כדי להשיב לו מה שחייב לדעתו קבלת הסבר לשיהוי זה.
שאלה שלישית מה הייתה תוצאת בדיקת המאפיינים שבוצעה.

ע.ת 1 השיבה כי רכב הנאשם היה לפניה טרם עוכב.
השיהוי בתשובה נבע מכך שהתלבטה האם לזמן ניידת נוספת לצורך העיכוב, וביחס לדוח המאפיינים הסכימה כי היה תקין לחלוטין.

בתום תשובות אלה הודיע הנאשם כי אין לו שאלות נוספות לעדה והתובע הכריז כי אלה עדיו.

הנאשם בחר להעיד ולאחר שהוזהר להלן עדותו הראשית המשקפת את גרסתו:

"נסענו על יהודה הלוי, אני ראיתי ניידת בנתיב הימני, אני הייתי מאחוריה על הנתיב לפניה שמאלה, כשהתחלף הרמזור לירוק היא נשארה במקום כאילו חיכתה לי ואז כשעברתי אותה לכיוון הפניה שמאלה היא סימנה לי לעצור.
היא ניגשה אלי, החלונות היו פתוחים, שאלתי אותה על מה את מעכבת אותי, על מה עצרת אותי עכשיו והיא באה לחלון, התחילה להריח והציצה לתוך הרכב ואז היא שלפה את התשובה אני עוצרת אותך על חשד לנהיגה תחת השפעת סמים. זה בא לה טוב התשובה הזו. היא ביקשה לבצע חיפוש ואמרתי לה שהיא יכולה לעשות חיפוש אבל הרכב לא שלי. זה רכב מושכר.
היא מצאה דף בדלת של הנהג והדף היה ריק, לא היה בו כלום, היה בו רק כתם וכמו החומר שיש בתוך סיגריה כמו טבק. אם אני אגיד לך כמה קצת אתה לא תאמין לי אפילו. הכמות שהיתה שם זה הרבה פחות מסיגריה אחת ולא מתקרב אפילו לכמות הטבק שיש בסיגריה אחת. זה לא הגיוני שמכמות כזו יצא ריח כמו שהיא טוענת.
ביחס לשאלה למה לא רציתי להיבדק, יש לי אח קטן שהוא בן 30 ויש לו רישיון לצרוך קנביס, ואני יושב לפעמים עם אחי ועם חבר שלו שהם מעשנים והעשן יכול להיכנס לי לכלי דם ואז הבדיקה עלולה לצאת לא בסדר מבלי שאני צרכתי את זה.
זה שלקחתי לפני שבועיים פאף אחד זה כלום, זה נכון שאמרתי לה ששבועיים לפני עישנתי אבל לא נהגתי ולא כלום, זה היה בבית שלי ביהודה הלוי 2. "

מאחר וחקירתו הנגדית של הנאשם מדברת בעד עצמה בפרשה זו, בחרתי להביאה באופן מלא במסגרת הכרעת הדין:

"ש. מה שאתה אומר שלא מגיע לשוטרת לקבל את דגימת השתן ולכן לא עשית את הבדיקה?
ת. אני דאגתי לעניין הזה של החוק שהוא בעייתי בעניין הזה ואם אני ישבתי עם אנשים שעישנו, זה יכול להיות אצלי בדם מבלי שעישנתי.

הערת בית המשפט:
בית המשפט מנסה להסביר לנאשם את החוק אך הנאשם מעדיף שלא לקבל הסבר ומעדיף שהתובע ימשיך לשאול אותו שאלות.

העד ממשיך:
ש. אז אתה מודה שעישנת שבועיים לפני ?
ת. כן.
ש. אתה מודה שסירבת לתת לה דגימת שתן ?
ת. כן, ברור.
ש. אתה יודע מה זה אומר סירוב למתן בדיקת שתן ?
ת. כן, זה כסת"ח.
ש. אני מציג בפניך את ת/2, סעיף 8 לדו"ח בדיקות ושואל, זו החתימה שלך ?
ת. כן.
ש. זה חתימה שלך. אתה יודע על מה חתמת ?
ת. כן.
ש. אני אומר לך שחתמת על דרישה להיבדק שאם אתה מסרב והוסבר לך שרואים אותך כמי שנהג בשכרות?
ת. בגלל זה אני אומר שזה כסת"ח.
ש. בגלל שאתה אומר שזה כסת"ח זה לא מתאים לך ? היא הסבירה לך והחלטת לא לתת את הבדיקה בגלל זה ?
ת. כן. תסדירו את העניין הזה עם הקנביס ויהיה בסדר. ואז אנשים יבדקו כמו גדולים."

דיון –

סעיף 64ב(ב) בפקודת התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן-בפקודה) קובע:

"שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים או שיש לשוטר חשד סביר כי הוא שיכור, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן; שוטר רשאי להורות על נטילה של דגימת דם כאמור בסעיף קטן זה גם מנוהג רכב או מממונה על הרכב שהוא מחוסר הכרה, ולא יחולו לענין זה הוראות סעיף קטן (ב2)."

סעיף 64ב(ב2) בפקודה קובע:

"שוטר הדורש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה, יודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, יבקש את הסכמתו, ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה, כאמור בסעיף 64ד."

סעיף 64ב(ב5) בפקודה קובע:

"לצורך נטילת דגימת דם, שתן או נשיפה לפי סעיף זה, מוסמך שוטר לעכב את האדם שממנו נדרשה הדגימה לפרק זמן כאמור בסעיף 73(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ואולם אם נטילת הדגימה היתה ממי שאינו חשוד, לא יעלה משך העיכוב על חצי שעה."

סעיף 64ד (א) בפקודה קובע:

"סירב נוהג ברכב, או ממונה על הרכב כאמור בפסקה (1) להגדרה "ממונה על הרכב" שבסעיף 64ב, לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור באותו סעיף, יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי סעיף 62(3)."

סעיף 62(3) בפקודה קובע:

"הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לענין זה, "שיכור" ו"ממונה על הרכב" – כהגדרתם בסעיף 64ב"

בפרשה זו, ולפי עדות הנאשם עצמו, נהג הוא רכב ועוכב על ידי ע.ת 1 שהורתה לו לעצור.
לאחר שנגשה השוטרת לחלון הרכב, ולאחר שלטענתה הריחה ריח אופייני לסם מרכבו, בוצע ברכב חיפוש בהסכמת הנאשם אשר הניב דף נייר ובו חומר שנחשד על ידי השוטרת כסם.

הנאשם התבקש לבצע בדיקה לגילוי סם, אך לאחר שנמצא אותו דף, סירב לביצוע הבדיקה (לאחר שלטענת השוטרת, טרם מציאת הדף הסכים לביצועה).
נוכח סירובו, עוכב הנאשם לתחנת המשטרה ושם נדרש שוב לתת דגימת שתן.

לפי עדות השוטרת ולפי עדות הנאשם עצמו הוא סירב למתן הדגימה אף שמשמעות הסירוב הוסברה לו (ראה סעיף 8 בת/2), אף שהוא חתם על הסבר זה בחתימת ידו, וביחס להסבר זה אישר הנאשם בחקירתו הנגדית כי אכן סירב לתת דגימה ואכן חתם על ההסבר שניתן לו ביחס למשמעות סירובו.

החוק אינו מתיר לנאשם יכולת סירוב למתן דגימה ככל שחושש הוא כי נוכחותו ליד צרכן סם אחר (גם אם המדובר בצריכה חוקית של סם) עלולה לשבש את תוצאת הבדיקה.

קיומו של דוח מאפיינים תקין (ואין חולק כי דוח המאפיינים במקרה זה תקין לחלוטין) אינו הופך את סירובו של הנאשם לתת דגימה ככזה שלא מקים את חזקת השכרות כלפיו.

עובדתית הוכיחה המדינה כי הנאשם נהג רכב טרם עוכב ע"י ע.ת 1.
הוא נדרש כדין (לאחר שעלה חשד סביר על ידי השוטרת לשימוש בסם מצדו) לתת דגימת שתן.
הנאשם סירב לתת דגימה, ומשמעותו של סירוב זה הוסברה לו בהתאם לחוק (ותועדה כנדרש בחתימתו).
בעצם סירובו לתת דגימה של שתן, לאחר שמשמעות הסירוב הובהרה לו, הקים הנאשם כלפי עצמו את חזקת השכרות הקבועה בחוק ולמעשה בכך הוכחה העבירה שיוחסה לו בכתב האישום מעבר לכל ספק סביר.

מכלל הראיות שהציגה המדינה, ולאור עדותו של הנאשם עצמו בפני שמהווה למעשה הודאה מלאה בכל יסודות העבירה, אני מרשיע את הנאשם בעובדות כתב האישום וקובע כי הוא ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

ניתנה היום, ו' כסלו תשפ"ב, 10 נובמבר 2021, במעמד הצדדים