הדפסה

בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע פל"א 10195-05-18

בפני
כב' סגן הנשיאה, השופט אלון אופיר

מאשימה

מדינת ישראל
ע"י לשכת תביעות תנועה נגב

נגד

נאשמים

עלי עלאמארנה
ע"י ב"כ עו"ד יוסי הכהן (סנגוריה ציבורית)

גזר-דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות הכוללות נהיגת רכב במצב שכרות, נהיגה בזמן פסילת רישיון נהיגה, נהיגה בקלות ראש ואי ציות לאות שוטר במדים.
המדובר באירוע שהתרחש לפני כשנה וחצי בעיר רהט ביום 24.5.18 בעקבותיו נעצר הנאשם מאחורי סורג ובריח למשך יותר מחודשיים עד ששוחרר ביום 30.7.18 לטיפול בבעיית התמכרותו לאלכוהול במסגרת "קהילת הדרך".

המדובר בפרשה מורכבת הן מבחינת חומרת העבירות שביצע הנאשם והן בשל עברו התעבורתי המכביד הכולל ביצוע עבירות דומות של נהיגה במצב שכרות ומאסר מותנה בר הפעלה לתקופה של חצי שנה.
בשל הנתונים לעיל, ובמיוחד בשל התמכרותו של הנאשם לאלכוהול, ביקש הנאשם עוד בתקופת מעצרו לעבור טיפול מסודר בליווי של שירות המבחן למבוגרים, ובית המשפט (כבוד השופט לנדסמן) נעתר לבקשה זו של הנאשם עת אפשר שילובו ביום 30.7.18 ב"קהילת הדרך" שם שהה תקופה ארוכה והשלים מהלך שיקומי במסגרת תוכנית "12 השלבים".
ביום 18.6.19 הוגש תסקיר ראשון ביחס לנאשם, ולאחר שלא הושלמה תוכנית שיקומו, התקבלה בקשת הדחייה של שירות המבחן עד להגשת תסקיר משלים נוסף ביום 26.8.19 המתאר את מצבו הנוכחי של הנאשם.
מאחר והצדדים הבהירו כי הם מבקשים לטעון לעונש ביום 23.9.19 על בסיס תוכן התסקירים שכבר הוגשו, שמעתי ביום זה את טיעוני הצדדים לעונש מהם עלו העמדות שלהלן:

ב"כ המדינה טענה לענישה הנשענת על שיקולי גמול והרתעה באופן מובהק.
נראה כי המדינה לא התרשמה ממאמצי השיקום שביצע הנאשם בפרשה זו וסבורה כי יש הצדקה שוב לעונש של מאסר מאחורי סורג ובריח אשר יענה על עקרון ההלימה ביחס לעבירות שביצע הנאשם.
לשיטת המדינה המדובר בנהג רצדיויסט אשר פעם אחר פעם נוהג ברכב במצב של שכרות ומסכן את שלום הציבור.
המדינה סבורה כי מאחר ומאסר קודם (בן 7 חודשים) ומאסר מותנה בר הפעלה לא סייעו בהרתעת הנאשם, נדרש הפעם מאסר ארוך יותר יוחד עם הפעלת המאסר המותנה במצטבר.
בטיעוניה הפנתה המדינה לפסיקה רלוונטית וביקשה להחמיר עם הנאשם בכל רכיבי הענישה האפשריים ובכלל זה פסילתו לתקופה בת 10 שנים מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה.

ב"כ הנאשם עתר לענישה בעלת אופי שיקומי על רקע "מסע השיקום" שעבר הנאשם במהלך שנה וחצי מיום ביצוע העבירה.
בטיעוניו הפנה ב"כ הנאשם לתסקירי שירות המבחן המתארים את הדרך הארוכה שעבר הנאשם ממצב של מכור לאלכוהול ועד למצבו היום – נקי מכל שימוש באלכוהול, עובד בעבודה מסודרת ומגדל לבדו כאב חד הורי את בתו בת ה-11 במקביל לתמיכה וטיפול באמו המבוגרת.
ב"כ הנאשם טען כי לנאשם זה אין רק פוטנציאל שיקומי, אלא מי שעבר שיקום מוצלח וממשי, מצב אותו יש לקחת לטובתו כשיקול לקולה אשר יצדיק את הארכת המאסר המותנה.

דיון וגזירת הדין -
מתחם הענישה ביחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה נקבע על ידי בית המשפט המחוזי, באר-שבע
בעפ"ת 59810-07-12 דרור אביטל נגד מדינת ישראל שם נאמר באופן מפורש:
"מתחם הענישה הקבוע לעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נע בין מאסר על תנאי בנסיבות קלות באופן מיוחד, עד לתקופת מאסר בת שנה."

מתחם תקופת פסילת רישיון הנהיגה ביחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, נקבע על ידי בית המשפט המחוז, באר-שבע בעפ"ת 43966-08-13 חאלד זידאן נגד מדינת ישראל:
"הטווח של עשרים וארבעה חודשי פסילת רישיון הינו בתוך מתחם העונש ההולם, אשר נע בין 6 חודשים ועד לחמש שנים."

בפרשה זו ביצע הנאשם עבירות נוספות הכוללות נהיגה במצב של שכרות (523 מ"ג) , נהיגה בקלות ראש ואי ציות לאות שוטר במדים עת ניסה להימלט מהשוטרים שהורו לו לעצור.

עבירות נוספות אלה רלוונטיות לצורך קביעת מתחם כולל אשר נע בין 8 חודשי מאסר ועד לשנתיים מאסר בפועל, שכן כאשר הנהיגה בזמן פסילה מבוצעת בנסיבות של שכרות מצד הנהג והוא גם מנסה לברוח מהשוטרים, יש הצדקה מלאה למתחם שחלקו הנמוך כולל מאסר ממשי מאחורי סורג ובריח, ובנסיבות של שכרות גבוהה או הימלטות מסכנת חיים, נכון כי יגיע רף המאסר בפועל עד שנתיים במקרים המתאימים.

בפרשה זו פגע הנאשם בערך מוגן - שלום הציבור ובטחונו בדרכים.
רף הפגיעה בערך זה היה גבוה שכן אין המדובר בנהיגה "רגילה" בזמן פסילה, אלא שילוב של נהיגה זו יחד עם מצב של שכרות וניסיון הימלטות רכוב משוטרים אשר דלקו אחריו והורו לו לעצור.

כאשר דן בית משפט בעניינו של נאשם אשר לא עבר כל תהליך שיקומי בפרק הזמן שחלף מיום ביצוע העבירה ועד למועד גזירת דינו, ספק רב אם יהיו שיקולים אשר יצדיקו ענישה מתחת לחלקו הנמוך של מתחם העונש הראוי.
במצב רגיל לא הייתה התלבטות בית המשפט עוסקת בשאלה האם לגזור מאסר בפועל, אלא היו הנימוקים עוסקים בשאלת משך המאסר בלבד.
גם העובדה כי נאשם זה שהה מעל חודשיים בתנאי מעצר מאחורי סורג ובריח לא הייתה מסייעת בידו, ושאלת הארכת המאסר המותנה לא הייתה נדונה אלמלא תהליך שיקומי ממשי ברקע.

אלא, שעניינו של נאשם ספציפי זה קיבל תפנית ממשית ביום 30.7.18 עת הסכים כבוד השופט לנדסמן במסגרת הליך המעצר שלו, לאפשר לאדם זה ניסיון ממשי של שיקום וגמילה מאלכוהול.
הנאשם הועבר "מדלת לדלת" למרכז גמילה שיקומי "קהילת הדרך" שם החל מסע מפרך של גמילה מאלכוהול (שהיא אגב קשה משמעותית מגמילה מסמים אחרים), ובהתאם לדיווח של שירות המבחן למבוגרים הנשען על בדיקות שגרתיות שמובצעות לו, הוא אכן נגמל מאלכוהול.
אין המדובר רק בתהליך של גמילה אותו עבר נאשם זה.
הוא עבר באופן מלא את תוכנית "12 השלבים" , השתלב בעבודה מסודרת (הוגש מכתב ממעסיקו הנוכחי – "ניצת הדובדבן" וכן הוגש מסמך מסכם מטעם "קהילת הדרך".
לא נעלמה מעיני העובדה כי שהיית הנאשם בהוסטל בעיר כרמיאל הופסקה זמן קצר לפני המועד הרשמי המתוכנן בשל מריבה עם אחד החוסים האחרים, אך בעקבות אותה מריבה לא נפתח לנאשם כל תיק אלימות חדש, הוא כבש את כעסו באותו אירוע, ולא נרשמה כל חזרה של הנאשם לשתיית אלכוהול.
שירות המבחן סבר כי נכון להמתין עוד חודשיים ולדחות עוד את הדיון בעניינו של הנאשם, אך שוכנעתי מעמדת הצדדים בפני לפיה יש די נתונים בשלב זה לאחר תהליך שיקומי של שנה וחצי כדי להתרשם מהנאשם ולגזור את דינו על בסיס הנתונים הנוכחיים ללא המתנה נוספת.
אדגיש כי הנאשם נמצא בתנאים מגבילים תקופה ארוכה מאד ללא כל הפרות מצידו, הוא לא ביצע כל עבירת נהיגה נוספת, כל בדיקות השתן שמסר נמצאו נקיות, הוא הגיע בהתמדה לכל הדיונים בעניינו וניכר כי תהליך השיקום שעבר הוא ממשי ולא מן הפה אל החוץ.

גם המחוקק הכיר ביכולתו של בית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם לקולה אם שוכנע כי פוטנציאל שיקומי ממשי מתקיים בנאשם נתון.
ברור כי אין לבית המשפט יכולת לחזות את העתיד, ולעולם לא ידע בית המשפט בוודאות האם נאשם נתון אכן השתקם או שהמדובר בתהליך שכולו נועד כדי למלט עצמו ממאסר צפוי בו אינו חפץ.
יחד עם זאת, כאשר תהליך שיקום המוצג לבית המשפט כולל בתוכו גמילה מוכחת מאלכוהול, חוות דעתו של הגוף המשקם ("קהילת הדרך" ) היא טובה, הנאשם עובד בעבודה מסודרת וניכר מדבריו לבית המשפט כי הוא דבק באורח חיים נורמטיבי – הרי שפוטנציאל שיקומי ממשי ניצב בפני, ושליחתו של הנאשם אל מאחורי סורג ובריח לתקופה ארוכה נוספת (מעבר לתקופה שכבר ריצה בזמן מעצרו) לא בהכרח תניב אפקט שיפעל לטובת החברה.
נאשם זה כבר ריצה במקרה קודם 7 חודשי מאסר בפועל והוטל עליו מאסר מותנה שהוא בר הפעלה.
בשל התמכרותו לאלכוהול, לא סייעה הענישה הקודמת והוא חזר וביצע עבירות דומות ואף חמורות יותר.
קיים בעיני סיכוי ממשי כי תהליך השיקום הארוך שעבר הנאשם בפרשה זו יצליח טוב יותר מניסיון בית המשפט באמצעות מאסר להשיב את הנאשם למותב.
כאמור, אין וודאות מוחלטת בענישה בעלת אופי שיקומי (כפי שאין וודאות להיעדר רצדיוויזם בעקבות ענישה הנובעת משיקולי גמול והרתעה), אולם, במקרה ספציפי זה אני סבור כי נכון וראוי מבחינת האינטרס הציבורי לאפשר לשיקולי הרתעה לסגת מפני שיקולי שיקום.
צריך בעיני להיות גמול בענישה בעלת אופי שיקומי לתהליך שיקומי מוצלח אותו עבר נאשם בסיוע גורמים רשמיים מטעם המדינה.

אני סבור כי תמהיל ענישה הכולל הארכת המאסר המותנה לצד הרחקה של הנאשם מיכולת נהיגה למשך שנים ארוכות, יענו על עקרון ההלימה למרות עברו התעבורתי המכביד, למרות נסיבות ביצוע העבירות בפרשה זו ולאור הדרך השיקומית הממשית שעבר בפרשה זו.

אני מסכים עם המדינה כי ראויה ענישה הכוללת פסילת רישיון נהיגה לתקופה מוחשית נוספת.
אין הצדקה בעיני לפסילה בת 10 שנים כפי שמאפשר החוק בפרשה זו (עבירה שלישית של נהיגה במצב שכרות תוך פרק זמן המאפשר את הענישה המבוקשת על ידי המדינה), אך גזירת פרק זמן כה ארוך של פסילה לאדם צעיר שהוא אב חד הורי לילדה בת 11 המפרנס אותה באופן יחידני, עלולה להחטיא את מטרת הענישה בעיני. גם רכיב זה של ענישה צריך שיהיה מידתי וייקח בחשבון את העובדה כי
נאשם זה הודה ולקח אחריות מלאה, ישב מעל חודשיים כעצור, שהה מעל שנה וחצי בתנאים מגבילים, ועבר בהצלחה מלאה תהליך קשה של גמילה מאלכוהול ללא כל הפרה של תנאי שחרורו ובכלל זה אי ביצוע כל עבירה נוספת בתקופת הביניים.
אני סבור כי תקופת פסילה כוללת בת 5 שנים שתצטבר לכל תקופת פסילה אחרת התלויה כנגד הנאשם תענה על עקרון ההלימה לצד הארכת המאסר המותנה וחתימה על התחייבות כספית בסכום ניכר.

לפיכך הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א. הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך של 20000 ₪ להימנע מביצוע עבירה בניגוד לסעיף 10(א) בפקודת התעבורה או עבירה של נהיגה בזמן פסילה והכל תוך שנתיים מהיום.
הנאשם יחתום על ההתחייבות הכספית היום במזכירות בית המשפט ולא ייאסר למשך 45 ימים.

ב. הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון הנהיגה לתקופה של 5 שנים.
פסילתו של הנאשם תצטבר לכל פסילה אחרת התלויה כנגדו.

ג. הנני פוסל הנאשם מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

ד. מורה על הפעלת פסילה מותנית של רישיון נהיגה בת 5 חודשים כפי שנגזרה על הנאשם בבית משפט השלום לתעבורה באשדוד בתיק 6598-11-16 ביום 9.2.17 לריצוי במצטבר
לפסילה שנגזרה בסעיף ב' לעיל כך שבסה"כ ירצה הנאשם 5 שנים וחמישה חודשי פסילה נוספים כתוצאה מגזר דין זה במצטבר לכל פסילה אחרת התלויה כנגדו.

ה. מורה על הארכת מאסר מותנה כפי נגזר על הנאשם למשך 6 חודשים בתיק 6598-11-16 בבית משפט השלום לתעבורה באשדוד ביום 9.2.17 וזאת למשך שנתיים נוספות.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה היום, ג' תשרי תש"פ, 02 אוקטובר 2019, בנוכחות הצדדים.