הדפסה

בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע המ"ש 12192-01-20

בפני
כב' סגן הנשיא, השופט אלון אופיר

מבקשים

אחמד גבועה

נגד

משיבים

  1. מדינת ישראל
  2. משטרת ישראל-פניות נהגים

החלטה

בפרשה זו שולם הדוח נשוא הבקשה ולכן פסק דין וענישה תלויה כבר כנגד המבקש.
בקשה זו לפי סעיף 230 היא הלכה למעשה בקשה לביטול פסק דין שכבר ניתן עקב תשלום הדוח וקיום משפט חדש לגביו.

בהתאם להחלטת בית המשפט העליון ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד אמנון סאלם אשר קבע:
"בע"פ 4808/08 מדינת ישראל נגד מנחם נקבע
"... בקשה לביטול פסק דין אין להגיש באופן סתמי וללא ביסוס הטענות המועלות בה. כפי שנקבע בעניין איטליא על המבקש להעלות בבקשתו לביטול פסק הדין את כל טענותיו, כולל אסמכתאות להן ותצהיר מטעמו התומך בבקשתו, ככל הנדרש. בית המשפט המעיין בבקשת הביטול מוסמך לדחותה על סמך האמור בה בלבד; כך ייעשה בוודאי אם הטענות אינן מאומתות והבקשה אינה מגלה עילה לביטול פסק הדין. בית המשפט מוסמך גם לבקש את תגובת המדינה לבקשה, אם ראה צורך בכך, ובנסיבות מתאימות וחריגות אף יזמן את הצדדים לדיון בבקשה אם יראה לנכון" (שם, בפסקה 8, וראו גם, רע"פ 8583/04 אברהים נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2.11.2004); רע"פ 12024/04 מורבר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (8.3.2005) (להלן: עניין מורבר)).
לסיכום חלק זה, מן הראוי לחזור ולהבהיר, כי בניגוד להשקפתו של בית המשפט המחוזי, אשר דן בערעוריהם של המשיבים, אין חובה לקיים דיון במעמד הצדדים, כל אימת שמתבקש ביטולו של פסק דין שניתן בהיעדר. קיום דיון כאמור הוא החריג ולא הכלל, ובית המשפט יזמן את הצדדים לדיון בנסיבות חריגות, שבהן ניתן להצביע על טעמים של ממש לביטולו של פסק הדין שניתן בהיעדר. עם זאת, על בית המשפט הדוחה בקשה לקיים דיון בנוכחות הצדדים, לנמק ולו בקצרה את החלטתו לדחות את הבקשה."

מאחר והמבקש הסביר את נימוקיו בבקשתו ומאחר ועמדת המדינה בפני, אין הצדקה לקיום דיון נוסף בנוכחות הצדדים.

בהתאם לסעיף 229 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982 יחשב תשלומו של דוח כהודאה באשמה, הרשעה ונשיאה בעונש אלא אם תובע משטרתי ביטל הדוח לאחר תשלומו.

מכאן – תשלום הדוח הפך את הסוגיה המשפטית לחלוטה ואין הצדקה להורות על הארכת מועד להישפט לפי סעיף 230 שכן בהתאם לחוק המשפט הסתיים וחל עיקרון סופיות הדיון.
עמדתי לעיל תואמת גם את שנקבע בפסיקה , ראה ע"פ 2626/07 (מחוזי חיפה) אבני נגד מד"י וע"פ 5242/08 (מחוזי באר-שבע) אבו קטן נגד מד"י.

אני מקבל בעניין זה את עמדת המדינה ודוחה את בקשת המבקש להישפט באחור ביחס לדוח בו למעשה ניתן פסק דין עקב תשלומו.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ט אדר תש"פ, 25 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.