הדפסה

בית משפט השלום לתעבורה באשקלון תת"ע 5095-06-14

בפני
כבוד ה שופטת, סגנית הנשיא נועה חקלאי

מבקש

יגאל ערגי

נגד

משיבה
מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לחישוב מניין ימי פסילה.

הנאשם נדון ביום 2.7.14, בהעדרו, על עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא כיסוי ביטוחי. על הנאשם נגזרו, בין היתר, 24 חודשי פסילה.

ביום 22.4.21 הנאשם הפקיד במזכירות בית המשפט תצהיר חלף רישיון.

בבקשה זו מבקש הנאשם כי בית המשפט ייחשב את מועד ההפקדה מיום 6.6.17 – מועד בו הפקיד רישיון נהיגה בתיק 8249-06-15.

המאשימה התנגדה לבקשה תוך שהפנתה להוראות החוק ולפסיקה הרלוונטית.

דיון

בסעיף 42(ג)(1) ל פקודת התעבורה קבע המחוקק כי בחישוב מניין הפסילה לא תבוא בחשבון התקופה שחלפה עד למסירת הרישיון לרשות.

תקנה 557 לתקנות התעבורה קובעת כי על בעל הרישיון להמציא את רישיונו לרשות גם אם רישיונו אינו בר תוקף באותה עת.

כמו כן במקרה שאבד הרישיון קובעת התקנה חובה להפקיד תצהיר אובדן, ובמקרה שהרישיון מופקד בתיק אחר, חובה להציג אישור הפקדה מהתיק האחר.

בתיק זה הנאשם לא המציא את רישיונו שפקע, וגם לא תצהיר אובדן, וכן לא אישור הפקדה מהתיק הנטען על ידו וזאת עד ליום 22.4.21 כאמור.

בנסיבות אלו, המזכירות תנפיק אישור הפקדה מיום המצאת התצהיר, קרי מיום 22.4.21.

צודקת ב"כ המאשימה בטיעוניה, כי בית המשפט העליון בבש"פ 9075/12 מוחמד ג'אבר נ' מדינת ישראל (14.4.14) קבע כי הסמכות לחישוב מניין ימי פסילת רישיון נהיגה ע"פ גזר דין נתונה לרשות הרישוי ונגד החלטתה ניתן להגיש עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים.

(הגם שבפסיקה קודמת של בית המשפט העליון נקבע כי בית המשפט שגזר את דינו של אדם מוסמך לדון בשאלת חישוב תקופת הפסילה וכי החלטתו בעניין זה תיחשב ל"החלטה אחרת" אף לאחר מתן גזר הדין. ראו: בג"צ 284/04 אללוף נ' מדינת ישראל ( 13.5.2004); ע"פ (עליון) 9142/04 אקריש נ' מדינת ישראל (24.10.2004); בש"פ 10360/07 יוסף אהרון נ' מדינת ישראל (15.1.2009).

סיכומו של דבר, משהמציא הנאשם תצהיר בדבר אובדן רישיונו, תנפיק מזכירות בית המשפט אישור הפקדה ממועד המצאת התצהיר (22.4.21)

חישוב מניין ימי הפסילה יעשה על ידי רשות הרישוי.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ז סיוון תשפ"א, 28 מאי 2021, בהעדר הצדדים.