הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב -

התובעת:
פלונית

נגד

הנתבעת:
קרן מחקרים רפואיים פיתוח תשתית ושרותי בריאות ליד מרכז הרפואי אסף הרופא, ע"ר.

החלטה

רקע וטענות הצדדים

בפניי תביעת נזיקין. התובעת, ילידת 1959, עבדה אצל הנתבעת, קרן מחקרים הקשורה לבית החולים אסף הרופא. בשנת 2000 נשלחה התובעת לרומניה לעבוד עבור הנתבעת במרפאה להפריה חוץ גופית. בשנת 2013 נעצרה ע"י המשטרה המקומית, נחקרה, הועמדה לדין והורשעה בהשתתפות בסחר באיברים. לטענת התובעת כל אלו נגרמו בעטיה של הנתבעת וגרמו לה לנזקי גוף ומכאן תביעתה.
ד"ר אליהו הלפרן, מומחה שבדק את התובעת מטעם התביעה קבע שהיא סובלת מתסמונת פוסט טראומטית (PTSD) וקבע לה נכות צמיתה בשיעור 20%.
הנתבעת כופרת בחבות ולחלופין הגישה חוות דעת נגדית מטעם פרופ' משה קוטלר אשר קבע שלתובעת לא נותרה כל נכות נפשית כתוצאה מהאירוע הנטען.
התיק נקבע לק"מ ראשון ליום 23.09.20.
בין לבין הגישה הנתבעת מספר בקשות מקדמיות וטענה ש :
התובעת השתהתה עם תביעתה בצורה מוגזמת ויש לסלקה על הסף . היא הגישה תביעתה בחודש 2/019, מעל 6 שנים ממעצרה שהתרחש בחודש פברואר 2013.
יש לדחות את התביעה על הסף גם בשל חוסר סמכות עניינית וכיוון שהתביעה קנטרנית ומשוללת כל עילה.
יש למחוק את התביעה בשל אי התייצבות התובעת לישיבת קדם משפט, ו/או לחייב אותה בהוצאות משפט, ללא קשר לתוצאות המשפט.
כיוון שהתובעת הורשעה בהליך פלילי ברומניה אזי חל הכלל של "מעוולה לא תצמח זכות תביעה" ולפיכך דין התביעה להדחות על הסף.
כמו כן ביקשה ב"כ הנתבעת המלומדת השלמת ההליכים המקדמיים בצו לגילוי מסמכים ספציפיים בתצהיר ערוך כדין, כמו דוח כניסות יציאות של התו בעת בעלה וילדיה ממרשם האוכלוסין, אישור מרשם החברות לגבי בעלי המניות של החברה "רוכבים במרחב הפתוח", מסמכים שמ ציינים מה תפקידו של הבעל בחברה, פירוט לגבי הוצאות שכר, הוצאות הנהלה וכלליות בשנים 2011-2013 מדוחות החברה וכן פירוט הוצאות בגין אחזקת רכב בשנים 2011-2013 , אסמכתאות לגבי כמות תשלומים שקיבל הבעל מהחברה , לרבות שכר דיבידנד והלוואת בעלים.
נטען עוד שהנתבעת פעלה כמעסיק סביר, וכל פעולות הנתבעת נעשו בתום לב ונזקי התובעת נובעים ממעשיה או מחדליה אשר ניתקו כל קשר סיבתי בינה לבין הנתבעת.

כמו כן ביקשה ב"כ הנתבעת לפסול את המסמך שהתובעת הגישה מהרשויות ברומניה מ-12/09, שכן הוא לא גולה בתצהיר גילוי מסמכים כדין ע"י התובעת.

התביעה דחתה את כל טענות ההגנה ומצד שני ביקשה ליתן צו למילוי שאלון וגילוי מסמכים ספציפי, שכן לטענתה, הנתבעת נמנעה מלענות תשובה או תשובה מלאה לרוב השאלות שנשאלה בשאלון (1, 2, 3, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 17, 18, 19, 20, 21, 23, 24, 25, 26, 27, 28, 29, 30, 31, 36, 37, 40, 41, 43, 45) ולהמציא מסמכים שלהלן:

מסמכי התקשרות עם הגופים – SABIC, מד ניו לייף, EUROMATERNA S.A. - מתורגמים נוטריונית.
מסמכי התקשרות הקשורים לאירוע נשוא התביעה לרבות עם גופים ברומניה.
תלושי שכר של התובעת למועדים הרלוונטים.
אסמכתאות על כל תשלום לתובעת בגין החזר הוצאות לרבות כרטיסי טיסה מלונות וכ"ו.
תלושי שכר או חשבוניות ששולמו לפרופ' רונאל במועדים הרלוונטים.
אסמכתאות על כל תשלום ששולם לפרופ' רונאל בגין החזר הוצאות כרטיסי טיסה וכ"ו.
כל החשבוניות והנהלת החשבונות בין הנתבעת לבין כל אחד מהשותפים ברומניה.
צילומי כל הרשיונות שהיו לנתבעת להפעלת כל אחת מהמרפאות ברומניה.
צילומי כל הרשיונות שהיו לנתבעת להעסקת כל אחד מהעובדים (לרבות התובעת ופרופ' רונאל).
אסמכתאות למימון שכרם של שאר עובדי הנתבעת ברומניה וכן למימון הוצאותיהם.
כל כתבי האישום והפרוטוקולים של הדיונים - הכרעות דין וגזרי דין בכל אחת מהערכאות ברומניה בהליכים שהתקיימו נגד:
הנתבעת או מי מטעמה;
התובעת;
פרופ' רונאל;
שותפיה של הנתבעת (כל שותף בנפרד);
כל אלו - מתורגמים נוטריונית.
הסכמי שכ"ט וקבלות מעורכי דין שנשכרו ברומניה לגבי כל אחד מהנזכרים בסעיף 11.
אסמכתאות לתשלום קנסות לגבי כל אחד מהגורמים הנזכרים בסעיף 11.
כל המסמכים הנוגעים להליכים משפטיים או תביעות או דרישות או תלונות בין הצדדים לבין פרופ' רונאל בקשר לאירועים נשוא התביעה, לרבות כל מסמך , דרישה ו תשובה לו ע"י מי מהצדדים או באי כוחם.
כל הסכם או הסדר פשרה שנחתם או נכרת בין הנתבעת לפרופ' רונאל בקשר לאירועים המפורטים בכתב התביעה.

בנוסף, ביקש ב"כ התובעת שבית המשפט יפעל למנות מומחה מטעמו לאור הפערים שבין חוות דעת הצדדים, ולקדם את ההליכים בתיק.

דיון והכרעה

סילוק על הסף

בבואנו לדון בבקשות אשר תכליתן היא לסלק את תביעתו של תובע על הסף ומבלי שהיא נדונה לגופו של עניין, עלינו להביא בחשבון כי זכותו של אדם לבור טענותיו בפני ערכאות משפטיות הפכה משנת 1992 לזכות יסוד חוקתית המעוגנת בחוק יסוד – כבוד האדם וחירותו.
זכות הגישה לערכאות מעוגנת היא אף במשפט העברי (ראה רמב"ם, הלכות סנהדרין כ"ד). על הדיין החובה לרדת לעומקו של דין, ובית הדין היהודי לא יסלק תביעה על הסף מבלי שהצדדים הביאו בפניו את טענותיהם (ראו א. שוחטמן , "סדר הדין", הוצאת מורשת המשפט בישראל, תשמ"ח 1988, עמ' 164).
וכך גם מקובל בארצות בהם חל המשפט הרומנו-גרמני, שבהן מאבחנים למשל בין PRESCRICAO לבין DECADENCIA , ראה: ARTIGOS 189 - 211 CODICO CIVIL BRASILEIRO, 2002 {סעיפים 211-189 לקוד האזרחי הברזילאי, וראו גם סעיף 1.973 לקוד האזרחי הספרדי}.
ברבות השנים, המשפט הישראלי, הלך והתנתק מהנוקשות הפרוצדוראלית הבריטית (ראה לעניין זה את דו"ח הלורד WOOLF אשר הגיש את המלצותיו ב: Draft Civil Proceedings Rules "ACCESS TO JUSTICE" ומנחם קליין ואביעד איגרה, "סדר דין מהיר בבתי משפט השלום" (מהדורה שלישית) בהוצאת נבו הוצאות לאור בע"מ, עמ' 16).
תחת זאת, גברה הנטייה שלא להיעתר לבקשות לסילוק תובענות על הסף, ולעשות כן במשורה, מן הטעם שיש ליתן לתובע את יומו בבית המשפט, כשחסימת דרכו לערכאות מהווה פגיעה בזכות חוקתית.

הגישה המקובלת היום היא כי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מכיר בזכות הפניה לבית המשפט הכוללת את הזכות להליך הוגן כזכות חוקתית (ראו א' ברק, "כבוד האדם כזכות חוקתית", הפרקליט מא (תשנ"ד) 271, 280; ש' לוין, "חוק יסוד: "כבוד האדם וחירותו וסדרי הדין האזרחיים", הפרקליט מב (תשנ"ה-1995), 451). יש הרואים בזכות הגישה לערכאות חלק מזכות הקניין (כך למשל קבע בית המשפט העליון בארה"ב בעניין Logan v. Zimmerman Brush Co., 455 U.S. (1982) 422, 428-33). אחרים רואים בכך חלק מכבוד האדם (ש' לוין, "כבוד האדם וחירותו", בעמ' 454).
משכך, לא בנקל בית המשפט יורה על סילוק התובענה על הסף טרם שמיעת הראיות - פן יאיין את זכותו של בעל הדין להביא את ריבו בפני בית המשפט, בכדי לממש את זכותו החוקתית (ע"א 1747/04 אנואר אלפי נ' יעקב לב [20/12/05]; רע"א 359/06 עו"ד מועיין נ' עו"ד פרג' [26/4/06]).
על זכות הגישה לבית משפט כזכות חוקתית הנובעת מעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית עמד השופט מ' חשין בע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3), 577 ,עמ' 631-632:

"באין רשות שופטת, באין ביקורת על מעשי הפרט והשלטון, ייפרע עם ותאבד ממלכה. באין ביקורת שיפוטית יאבד שלטון החוק ותיעלמנה זכויות –היסוד...חוקי-היסוד הם החוקים הנעלים במרקם החקיקה והמשפט במדינה;
כך מבחינת מהותם, ובחלקם גם מבחינת עוצמתם הפורמלית. ...ואולם גם חוקי-היסוד אינם בפיסגת הפירמידה, שמא נאמר: בתשתית-התשתיות. נעלים עליהם עקרונות -יסוד בחיינו, עקרונות שאף חוקי-היסוד יונקים מהם את חיותם. עקרונות אלה הם עיקרים במשפט הטבע ועיקרים בתורת הדימוקרטיה היהודית. אלה הם ה"גבוה מעל גבוה שומר". אלה הם הגנים היוצרים את חיינו."

ובהמשך:

"...מוחה של הדמוקרטיה עשוי שלוש אונות: האונה המחוקקת, האונה המבצעת והאונה השופטת. המוח - על שלוש האונות - הוא השולט על הגוף, נותן לגוף חיוניות ומעצב את חייו. שיתקת אחת משלוש אונות אלו, והדמוקרטיה נעלמה ואיננה. מסקנה נדרשת מאליה היא, כי קיומה של רשות שופטת - כאונה חיונית בגופה של המדינה הדמוקרטית - משמיע מעצמו איסור חסימת צינורות הדם המוליכים אליה, איסור חסימת דרכו של אדם לבית-המשפט. הסדר ראוי לפניה לבית-משפט - כן; חסימת הדרך - בין במישרין בין בעקיפין - לא ולא."

(לניתוח פסק הדין ראו: י' רבין, "זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית" (תשנ"ח-1988), 142; י' רבין, "זכות הגישה לערכאות – מזכות רגילה לזכות חוקתית" המשפט ה' (תשס"א-2000) 217).
השופטת ד' דורנר בבש"א 4459/94 סלמונוב נ' שרבני, פ"ד מט 3, 479, עמ' 482-483,ציינה:

"מטרתם של סדרי הדין האזרחי היא כפולה. ראשית, הם קובעים את הדרך היעילה ביותר להגשמת זכויותיהם של בעלי-הדין. שנית, הם מאזנים בין האינטרסים המתחרים של בעלי-הדין בהתחשב במשקלם הסגולי של אינטרסים אלה. בין שתי מטרות אלה קיימת זיקה הדדית. האיזון בין האינטרסים המתחרים מאפשר להגשים את זכויות הצדדים".

קבלת בקשה לסילוק על הסף מובילה לדחייתה של התביעה מבלי לבררה לגופו של עניין. משכך, השימוש באמצעי זה ישמר למקרים חריגים בהם ברור שאין אפשרות, ולו קלושה, כי יוכיח התובע את תביעתו (ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ [4.6.07]. מידת השימוש בסעד של סילוק על הסף משפיע גם על היקף ההתערבות המצומצם בהחלטות הדוחות בקשות סילוק על הסף (חמי בן-נון וטל חבקין, הערעור האזרחי (מהדורה שלישית) 207 (2012)). ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בהחלטות המבכרות את המשך בירור ההליך לגופו ולא להפעיל ביקורת ערעורית עוד טרם החל ההליך להתברר (ראו רע"א 8524/10 טיב הכרמל תעשיות (2002) נ' פרימיוס קלאס [31.1.11]; רע"א 410/11 סלאלום פיתוח והשקעות בע"מ נ' רו"ח חן ברדיצ'ב, [3.10.11].
לפיכך, שומה על בית המשפט לנהוג בזהירות רבה ולערוך בירור רציני, מעמיק ומקיף של טענות התובע, ובכל מקרה של ספק, מן הראוי לדחות הבקשה לסילוק התובענה על הסף, ולהכריע בתובענה לאחר שמיעת הראיות (ראו החלטת כב' השופטת גנות ב ת"א 41642-01-12 מאור ואח' נ' אמישראגז - גז טבעי בע"מ ואח' [07/01/14].

התיישנות ושיהוי
מעניין לציין שבאופן עקרוני המשפט העברי אינו מכיר בטענת ההתיישנות כטענת הגנה על הסף, כמו שנפסק בשולחן ערוך חושן משפט, סימן צח, סעיף א:

"סדר גביית החוב כך הוא כשהמלוה מוציא שטר חוב מקוים אומרים ללוה שלם אפי' שהה כמה שנים ולא תבעו אין אומרים מחל לו כיון ששהה כל כך שנים ולא תבעו ואפי' שמענו שנתייאש מהחוב לגמרי ואמר וי לחסרון כיס אינו יאוש ...".

עם זאת יש מקום להתחשב בחשד של "דין מרומה" והבעיה של נזק ראייתי שנגרם לצד שכנגד כתוצאה מהשיהוי. טענת שיהוי יכולה להוות מכשול בפני הגשת תביעה לפי המשפט העברי באם חשד לדין מרומה מתעורר כשבעל דין משתהה בהגשת תביעתו יתר על המידה. כתוצאה מכך, על התובע להסביר מדוע השהה את תביעתו זמן כה רב ולא תבע סמוך להיווצרות עילת התביעה (ראו שו"ת מהרשד"ם, סימן עג).
רבינו אשר, שעקר מאשכנז לספרד ונחשף לפסיקה המקומית המכבדת שטרות ישנים נושנים, דן בתשובות אחדות בשאלה זו, והוא קובע בשו"ת הרא"ש, כלל פה, סימן י:

"אם שטר ישן הוא, כמו שרגילין בארץ הזאת להוציא שטרות ישן נושן, לבי נוקף תמיד עליהם, ואמתלאה גדולה היא, אם לא היה תחבולה, למה שמרו זה ימים רבים, אם לא כדי שתשתקע ותשתכח התחבולה ואז יוציאנו?... ראוי לדיין בכל דין שיראה לו מרומה לרדוף צדק ולהוציאו לאמיתו".

בתשובה אחרת (שו"ת הרא"ש, כלל עז, סימן ד) מספר רבינו אשר כיצד נהג כשהובאו לפניו שטרות ישנים:

"מיום באי הנה קראתי תגר על אלו השטרות הישנים שמוציאים בארץ הזאת, כי אני חושש להם לרמאות. דלמה ישהה אדם שטרו ימים רבים כאלה? ואולי פרוע הוא או שטר אמנה או הברחה? וכשבאין לפני, אני חוקר ודורש על השהייה: אם יאמר התובע סברא ואמתלא על השהייה, שהיא מקובלת לי, אני משתדל לדונו, ואם לאו, אני אומר: איני פוסל שטרך ואיני משתדל לדונו, כי נראה לי דין מרומה, והדיין מוזהר שלא לדון דין מרומה. "

משכך תוקנו בקהילות אחדות תקנות המגבילות תביעות המבוססות על שטרות ישנים . כך משל, תוקנה בקהילת קודש פוזנא בשנת שפ"ח (1628) תקנה, ולפיה שטר ישן הוא שטר שעברו שלוש שנים מן המועד שניתן היה להגישו לפירעון (מ' אֵלון, "על ההתיישנות בדין העברי", הפרקליט יד (תשי"ח 179, 258-293 ).
רבי יעקב מליסא, בעל "נתיבות המשפט" (פולין, המאה הי"ט), מביא מנהג כללי שלא לגבות על פי שטר ישן וקובע את זמן התיישנות השטר על פי אופיו, אם הוא נושא רווחים אם לאו. (נתיבות המשפט, סימן סא, חידושים ס"ק יח, אך ראו גם שו"ת משפטי עוזיאל, חלק ד, חושן משפט, סימן כח, המציין שמקורו של המנהג שמציין בעל "נתיבות המשפט" אינו ידוע).

לבד מן החשש לרמאות, ישנו השיקול בדבר הנזק הראייתי שנגרם לנתבע עקב השיהוי הרב, אשר פוגע ביכולתו להתגונן מפני התביעה. המשפט העברי מכיר בכך שאדם אינו שומר את ראיותיו לאורך זמן. כך נפסק, דרך משל, שמי שמחזיק בקרקע שלוש שנים וטוען שרכש אותה פטור מלהביא ראיה לדבריו, כעולה מדברי הרמב"ם (היד החזקה, הלכות טוען ונטען, פרק יא, הלכה ד) כפועל יוצא מכך מצינו שמחאה תוך החזקת הקרקע במשך אותם שלוש שנים תאריך את דרישת תקופת החזקת הקרקע למשך שלוש שנים נוספות, מאחר ומעתה שוב לא יוכל המחזיק לטעון לא היה עלי לשמר ראיותיי לתקופה ארוכה כל כך, שהרי ידע שיש המערערים על בעלותו (ראו רש"י ד"ה דומיא דשור המועד "אבל טעמא דמחאה להתרות בו להיות זהיר בזכויותיו היא באה" תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף כח, עמ' ב').

ביטוי נוסף לעובדה שאדם אינו שומר ראיותיו זמן רב הובא במשנה (בבא בתרא, פרק י, משנה ו) בעניין מי שפרע מקצת הסכום הנקוב בשטר. לדעת רבי יהודה, אין להסתפק בשובַר על הפירעון החלקי, כפי שסבור רבי יוסי, אלא יש לקרוע את השטר הקודם ולכתוב תחתיו שטר חדש עם יתרת החוב, משום שאם יישאר השטר הקודם בידי המלווה "נמצא זה [הלווה] צריך לשמור שוברו מן העכברים [שלא יאכלוהו]. (וראו גם דברי השופט טירקל בע"א 6912/98 חאלד ראבח ואח' נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים [9/2/04].

לענייננו ולנוכח הנסיבות במקרה שלפנינו ולאור העובדה כי תקופת ההתיישנות הסטטוטורית לא חלפה, ולפחות לכאורה הוכח שהתובעת לא שקטה על שמריה ולא נגרם נזק ראייתי לנתבעת. סבורני כי עלי לדחות את טענת השיהוי, בשלב זה.

סמכות עניינית
הנתבעת טוענת לחוסר סמכות ולתביעה טורדנית וקנטרנית בשל הליך המתנהל בבית הדין לעבודה. מטענות הנתבעת אני למד כי ההליך בבית הדין לעבודה דן בעניין פיצויי פיטורין, ואילו במקרה דנן אנו עוסקים בתביע ת נזיקי ן.

סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 קובע בהאי לישנה:
"24. (א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –
(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];
(1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו;
(1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה;"
מיום 31.3.1972
תיקון מס' 2
ס"ח תשל"ב מס' 653 מיום 31.3.1972 עמ' 73 ( ה"ח 965)
הוספת פסקה 24(א)(1א)

מיום 14.6.1990
תיקון מס' 18
ס"ח תש"ן מס' 1319 מיום 14.6.1990 עמ' 150 ( ה"ח 1902)
(1א) (1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה;

מיום 31.1.1996
תיקון מס' 25
ס"ח תשנ"ו מס' 1559 מיום 31.1.1996 עמ' 52 ( ה"ח 2435)
(1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה;

ברע"א 2407/14 מורן רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ. (14.10.15), נפסק ש:
"באין פתרון "מושלם" במצב דהיום לשאלת בירור תובענות נזיקיות הקשורות ביחסי העבודה, יש לחתור לפתרון משולב המבוסס לא רק על כללי הסמכות אלא גם על העקרונות הנוגעים לכיבוד ההדדי בין ערכאות. יש ללכת בדרך הבאה: ככלל, כאשר התביעה מנוסחת כתביעה בנזיקין, היינו כתביעה המיוסדת על עוולה או עוולות הקבועות בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הסמכות לדון בה תהיה נתונה לבית המשפט האזרחי. אכן, יש מצבים שבהם לכאורה קיימת קרבה בין דיני הנזיקין לדיני החוזים ואפשר שקיימת גם עילה חוזית, בצידה של העילה הנזיקית. אולם, הפררוגטיבה להגדיר את עילות התביעה היא של התובע. יחד עם זאת, על מנת למנוע ניצול לרעה של חריג זה יש לעמוד על כך שבית המשפט האזרחי ידון אך ורק בעילות הנזיקיות, ולא בעילות שהסמכות לדון בהן נתונה לבית הדין לעבודה".

(ראה גם בר"ע (עבודה ארצי) 49125-06-18 פנחס אוסלרנה - רן מלכה (04.10.18)).

לעניינינו משערכה התובעת את תביעתה כתביעת נזיקין וזאת כתוצאה מנזקים שנגרמו לה לטענתה במהלך עבודתה, ואף צירפה חו"ד מומחה רפואי לכך, הרי שעל אף שתביעתה כנגד מעסיקתה הרי שיש לדון בה בבית המשפט הכא.

העדר יריבות
התובעת טוענת כי לגישתה על התביעה להידחות מחמת העדר יריבות.
מעיון בכתבי הטענות ובמסמכים בתיק עולה לכאורה, שקיימת יריבות בין הצדדים ומשכך אין מנוס משמיעת ראיות גם בעניין זה כשההכרעה בעניין תינתן לגופו של עניין לאחר שלב ההוכחות.
אין בידי בשלב זה של ההליך להכריע בשאלות עובדתיות ומשפטיות הנזקקות להכרעה לאחר שלב ההוכחות, כגון שאלת הידיעה או חוסר הידיעה בעניין החוקים החדשים שאסרו רכישת ביציות מנשות רומניה הן מצד התובעת והן מצד הנתבעת והאם הדברים הללו היו חלק מהדו שיח בין התובעת לממונים עליה.

אי התייצבות התובעת לישיבת ק"מ ודרישת ב"כ הגנה למחוק את התביעה ו/או לחייבה בהוצאות

לטענת ההגנה יש לדחות את התביעה על הסף בין השאר בגין אי התייצבות התובעת לדיון.
בתקנה 147 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת כהאי לישנא:
(א) שופט בקדם-משפט רשאי להורות שבעל דין פלוני יתייצב בעצמו, ואם היה תאגיד – מנהלו, מנהל עסקיו או אדם אחר הממלא בו תפקיד, הכל לפי ראות עיני השופט; כן רשאי הוא להורות שבעל דין פלוני שנוכחותו אינה דרושה לבירור, יהא פטור מהתייצב.
(ב) דין אי-התייצבות לקדם-משפט כדין אי-התייצבות למשפט.

בהנתן כי אנו נמצאים כעת בצוק העיתים של מגפת הקורונה ובתי המשפט עובדים במתכונת מצומצמת, ומעודדים דילדול מספר הבאים בשעריו בכדי לקטין את החיכוך במסדרונות בתי המשפט ובאולמות הדיונים ולקיים את כללי ה"תו הסגול" והריחוק החברתי, בית המשפט אינו דורש שכל בעלי הדין התייצבו בעצמם לדיו ני קדמי משפט ו משב"כ התובעת התייצב, יש להסתפק בכך.

מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה

טוענת ב"כ הנתבעת כי מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה. עם זאת, לא מצאתי כל קשר בין כביכול, העוולה שנוצרה ובין התביעה דנן. מטרת 'מעילה בת עוולה' נועדה למנוע מצב בו למשל אדם שרצח לא יוכל לקבל את ירושתו של הנרצח. כפי שנראה בשלב זה אחת השאלות שיצטרכו בירור היא האם ידעה הנתבעת כי השתנה החוק ברומניה, ואם ידעה האם הסתירה זאת מפני התובעת, והאם באחריותה של הנתבעת היה לדעת זאת בעצמה ולהזהיר את התובעת. משכך , נראה כי מוקדם עדיין לדחות תביעה בשל עילה זו וגם שאלה זו תצטרך להתברר לאחר שלב ההוכחות.

שאלונים וגילוי מסמכים

משעיינתי בשאלות התובעת ובתשובות הנתבעת, ובשאלות הנתבעת ותשובות התובעת, אני סבור כי שני הצדדים עושים "פישינג" רציני, שכל מטרתו בעיקר להכביד על יריבו (וגם על ההליך המשפטי). ומשכך, הנני דוחה את הדרישות ההדדיות למתן צווים, לרבות הבקשות לגילוי מסמכים ספציפי.
בעניין זה ראוי להוסיף כי בספר אשר הוצאתי לאור יחד עם עמיתי ד"ר אביעד איגרא, "סדר דין מהיר בבתי משפט השלום" [ בהוצאת "נבו" מהדורה שלישית מורחבת ומעודכנת] התייחסנו לכניסתם הקרובה של תקנות סדר הדין החדשות, בעמ' 78:
 
"ככלל, מטיוטת תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ה-2014 עולה חוסר שביעות רצון מנושא השאלונים. דברי ההסבר לתקנות המוצעות עומדים על מספר קשיים שעלו משימוש בשאלונים בפרקטיקה. ראשית צויין כי הניסיון מלמד שבמקרים רבים הליך השאלונים מנוצל לרעה. השימוש הלא נאות נובע מניצול הכלי לנגח או להתיש את הצד השני. שנית השאלון כולל מאות שאלות אשר אינן מתאימות לכל מקרה ומקרה וכך שאלות רבות אינן רלבנטיות בכלל לנושא הסכסוך. לפיכך התקנות החדשות מציעות שאלון מובנה לתביעות בנזקי גוף ומעבר לכך בית המשפט יוכל להורות בשלב קדם המשפט לצד להשיב בתצהיר על שאלות אחדות לאחר שבית המשפט שוכנע בחשיבותן".
 
ברוח התקנות החדשות, שייכנסו לתוקף ביום 1/1/021 בע"ה, סבורני שהמתנה נוספת רק תסרבל את ההליך ולא תסייע בקידומו. הגם שטרם נכנסו לתוקף, ניתן לקבל מהן "השראה" כיצד להתנהל כבר עתה, בעניין הנדון.
וכפי שקבע כב' השופט מינץ (בערעור על פסק דינה של כב' השופטת שבח) ברע"א 5988/19 גבריאל מיכאל נ' מיכאל מיכלשווילי:
 
"באיזון בין אינטרס התובע לבין אינטרס הציבור ניצבים האינטרס הציבורי-מערכתי בניהול תכליתי ויעיל של מערכת המשפט".
 
הדברים מקבלים משנה תוקף כשמדובר בתביעה שהוגשה לפני כשנתיים, בגין אירוע שקרה לפני כ שבע שנים.
 
האחריות הניהולית לסיום התיק במהירות וביעילות מוטלת על כתפי השופט בערכאה הדיונית, על כן הנני  מחליט שלא להידרש שוב לעניין ההליכים המקדמיים. יחד עם זאת, במסגרת הסיכומים המשפטיים יוכלו הצדדים לטעון כל טענה בקשר לאי המצאת מסמך כזה או אחר.
באומרי זאת, אינני יכול להתעלם אף מהנזק המצרפי לכלל הציבור ויתר הצדדים בתיקים אחרים הממתינים לתורם וכן למערכת המשפט בכללותה, אשר מתויגת חדשות לבקרים כמערכת המתנהלת בעצלתיים, מעכבת בירור סכסוכים ופסקי דין, גורמת לסחבת ולעינוי דין (והשווה למה שקבעתי ב ת"א 58858-05 אמינוב נ' אמינוב ואח') ופוגעים באמון הציבור ברשות השופטת (ולעניין זה ראו מאמרי, "תופעה חדשה ומדאיגה – השפיטה המתגוננת", פורסם ב"נבו" וב"פסקדין" בחודש 4/2011 ] ו תא (ת"א) 33510-09-11 דניאל דניאל נ' הפול, (15.3.015).
מסמך רשויות רומניה מחודש 12/09

בסעיף 8 לכתב התביעה מציינת התובעת כי התברר לה בדיעבד כי הנתבעת קיבלה מכתב בחודש דצמבר 2009 ממשרד הבריאות הרומני האוסר עליה להעסיק אמביריולוגית.
בכתב הגנתה הכחישה הנתבעת כי קיבלה מכתב ממשרד הבריאות הרומני וטענה כי התובעת טוענת טענות בעלמא בענין זה.
כעת מבקשת הנתבעת כי התובעת לא תוכל להגיש את המסמך הנדון, וזאת מהטעם שלא הציגה אותו כמענה לבקשה לגילוי מסמכים.
מעיון בבקשת הנתבעת לגילוי מסכים ספציפי ובשאלון אותם הגישה לתובעת עולה כי הנתבעת לא דרשה את גילוי המסמך הנדון בבקשה לגילוי מסמכים ספציפי אלא ציינה אותו כדרישה בשאלון המופנה לתובעת וזאת על אף העובדה כי במענה שלה עצמה לשאלון התובעת ענתה בסעיפים רבים כי השאלון אינו המקום המתאים לדרישה להציג מסמכים.

משכך אני סבור שבכדי להגיע לחקר האמת, זכותה של התובעת להגיש את המסמך הנדון.
ודוק - הכרעתי זו נסובה רק לעניין הקבילות. עניין המשקל שיש לייחס למסמך, תידון בפסק הדין הסופי, גם זאת, לאחר חקירת בעלי הדין והעדים שיובאו לבית המשפט.

מינוי מומחה מטעם בית המשפט

בכדי לקדם את עניינו של תיק זה, ולאור הפערים בין חוות הדעת של שני הצדדים, הנני נעתר לבקשת התביעה בעניין מינוי מומחה, משכך:

הנני מורה על מינויו של ד"ר מרק וייזר מומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה"), להערכת מצבה הבריאותי של התובעת לפני ואחרי הליכי המעצר והאם לדעתו נזקיה נובעים מהאירוע הנטען.
לצורך הבטחת העדר ניגוד עניינים, ובהשראת תקנה 89 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (אשר טרם נכנסו לתוקף), ימלא המומחה את טופס 6 (מצ"ב להחלטה זו):

"89 (א) לצורך מניעת ניגוד עניינים, יצהיר מומחה מטעם בית המשפט מיד עם קבלת המינוי ובטרם יחל תפקידו על זיקות אישיות העשויות להיות לו בנוגע להליך, לבעלי הדין או לבית המשפט; ההצהרה תהיה ערוכה לפי הנוסח בטופס 6 שבתוספת הראשונה ותומצא לבית המשפט ולבעלי הדין.
(ב) מינוי המומחה ייכנס לתוקף עם המצאת ההצהרה לבית המשפט, ואולם אם המומחה הצהיר על זיקות כאמור, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, להתלות או לבטל את המינוי."

ב"כ הצדדים יעבירו למומחה טרם הבדיקה את שכרו כמפורט בסעיף 5 וכן את כל החומר הרפואי שהדין מתיר העברתו, עד ולא יאוחר מיום 1 5.11.20. על המומחה לציין בחוות דעתו מה היו המסמכים אשר עמדו בפניו בטרם מתן חוות-דעתו. המומחה מתבקש להגיש את חוות דעתו לא יאוחר מיום 15.02.21.
המומחה יבדוק את התובעת וייקבע ממצאים לגבי המצב הרפואי לרבות בסוגיות הבאות:
האם התובעת סובלת מנכות צמיתה? אם כן – מה שיעורה ומהן הסיבות לנכות?
האם קיימות נכויות זמניות? אם כן, לאיזו תקופה?
האם קיימות מגבלות תפקודיות? אילו ומה השפעתן?
האם צפוי שיפור או החמרה במצב בעתיד?
מה הטיפולים הרפואיים והתרופתיים הצפויים בעתיד? לרבות סוגי הטיפולים ועלותם. והאם הם ניתנים במסגרת חוק הבריאות וקופות החולים?
הנני מעמיד את שכר טרחת המומחה ע"ס 7,000 ₪ + מע"מ.
בנסיבות העניין, בשלב זה ועד להחלטה אחרת ישאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות המומחה.
המומחה לא יבדוק את התובעת עד אשר ישולם לו מלוא שכר הטרחה.
המומחה מתבקש לעדכן את הצדדים בפרטי חשבון הבנק ולהמציא להם את המסמכים הנדרשים לביצוע התשלום. הצדדים יעבירו את התשלום, תוך ציון מס' התיק הנדון ושם הצד המשלם.
התביעה תגיש תחשיבי נזק על סמך קביעות המומחה בצירוף מסמכים רלבנטיים לא יאוחר מיום 10.03.2021. הגנה תגיש תגובה לתחשיבי נזק של התביעה ותחשיבי נזק מטעמה עד ולא יאוחר מיום 10.04.2021.

הצהרת מומחה מטעם בית המשפט
אני החתום מטה:
שם: מס' זהות:
עיסוק: ההליך:
שם השופט:

מצהיר/ה בזה בכתב כדלקמן:

  1. יש / אין לי (*מחק את המיותר) או לשותף שלי קרבה משפחתית לשופט שמינה אותי או למי מבעלי הדין או למי מבאי כוחם, ויש / אין לי קרבה משפחתית לשופט אחר המכהן בבית המשפט שבו יתנהל התיק אליו אמונה; אם יש, נא לפרט:
  2. יש / אין לי (*מחק את המיותר), לקרוב משפחתי או לשותף שלי, קשר אישי, כספי או מקצועי עם השופט שמינה אותי או עם אחד מבעלי הדין או עם באי כוחם; אם יש, נא לפרט:
  3. יש / אין לי (*מחק את המיותר), לקרוב משפחתי או לשותף שלי, עניין כספי או אישי אחר (למעט שכר טרחתי) בהליך או בתוצאותיו; אם יש, נא לפרט:
  4. נתתי / לא נתתי (*מחק את המיותר) חוות דעת או שירות אחר לאחד מבעלי הדין או לבאי כוחם בשנתיים שקדמו למועד המינוי; אם ניתנו חוות דעת, נא לפרט:
  5. יש / אין לי (*מחק את המיותר) זיקה אחרת העלולה להעמידני במצב של חשש לניגוד עניינים בין מילוי תפקידי ובין עניין אישי או תפקיד אחר שלי; אם יש, נא לפרט:
  6. יש / אין לי (*מחק את המיותר) קרובי משפחה המכהנים כשופטים; אם יש, נא לפרט:

הדברים האמורים בהצהרה זו נכונים לגביי, ולגבי קרובי משפחתי ושותפי – הם נכונים למיטב ידיעתי.

___________________
חתימת המצהיר

הוצאות הבקשות והדיון בהן, בסך 3,600 ₪ ישולמו על ידי הנתבעת לתובעת תוך 30 ימים, ללא קשר לתוצאות המשפט .

תז"פ עיון בתחשיבי הנזק ליום 15.04.21.

המזכירות תמציא החלטה זו בדואר רשום לצדדים ולמומחה .

ניתנה היום, כ"ז תשרי תשפ"א, 15 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.