הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב -

התובע:
יצחק מוריס משה

נגד

הנתבעים:

  1. כלל חברה לביטוח בע"מ
  2. פועלים משכנתאות סוכנות לביטוח (2005) בע"מ
  3. בנק הפועלים בע"מ

החלטה

רקע וטענות הצדדים
בפני תביעה למתן סעד כספי, מכח פוליסת ביטוח חיים שהנפיקו נתבעים 1 ו- 2 (להלן: "המבטחות") למנוח משה אליהו דניאל ז"ל (להלן: "המנוח"). עילת תביעתו של יצחק מוריס משה , אחיו של המנוח (להלן: "התובע") מבוססת על הלוואה שנטל המנוח מנתבע 3 (להלן: "הבנק") בשנת 2012, ושלטענת התובע יתרתה הייתה צריכה להיות מסולקת בעקבות פטירת המנוח, וזאת בזיקה לביטוח חיים שערך המנוח לשם הבטחת ההלוואה. לטענת התובע, המנוח משכן את הדירה אשר היתה רשומה על שמו, לצורך קבלת ההלוואה, אולם הדירה היתה בעצם שייכת לתובע (ס. 62 לכתב התביעה המתוקן).
סכום התביעה הועמד ע"ס 500,000 ₪, בעקבות (אך לא רק) מכתב דרישה של נתבע 3 לתשלום יתרת ההלוואה אשר נשלח לעיזבון המנוח יורשי המנוח עפ"י צו הירושה (הכולל את התובע) שצורף לתיק. למנוח ישנם תשעה יורשים, כאשר התובע הינו אחד מהם ולתביעתו לא צורפה הסכמת יתר היורשים. בין היורשים מתנהל הליך משפטי בבית משפט לענייני משפחה בירושלים.
הנתבעות טוענות כי אין תכלית בניהול ההליך הנוכחי מבלי שיתמלאו התנאים הדרושים לפי סעיף 122(ב) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"), ומשכך הוגשה בקשה לסילוק על הסף ובדיון שהתקיים ב 17.6.2019, טענו הצדדים את טענותיהם, והגב' יפה חקק אחותם של התובע והמנוח שהינה יורשת נוספת, ציינה כי היורשים פנו לחברת הביטוח לאחר מותו של המנוח, ולדבריה: "כולם פנו ונדחו על הסף. בוודאי שהם (האחים) מצטרפים אלינו ברצון לפתור הבעיה רק שיש חילוקי דעות בינם לבין עוה"ד שלהם הם מנסים לא להיות איתנו".
בתום הדיון נשלחה הודעה מטעם התובע, ובה פרטי ב"כ היורשים האחרים (עו"ד אביבה רפ) אשר תוכל להציג בפני בית המשפט את עמדת היורשים האחרים.
עו"ד רף, הגישה את הודעתה ביום 27.6.19 ולפיה היורשים האחרים אינם מעוניינים להצטרף לתביעה ה זו, וטענתם היא כי התובע "לקח המשכנתא ושהוא יחזיר המשכנתא התובע החתים את המנוח אליהו ז"ל על משכנתא". לדידם כשהיה מאושפז שנים בהוסטל ולא ידע על מה הוא חותם והמנוח נוצל ע"י התובע ואחותו ולא היה כשיר לחתום והוא סבל מבעיות נפשיות קשות. בנוסף מציינת עו"ד רף כי התובע הציג מסמכים לביהמ"ש לעניני משפחה בירושליים כי הוא רכש הדירה והיא שייכת לו. כמו כן עו"ד רף טוענת כי ככל הידוע לה, התובע לקח את המשכנתא, הכסף של המשכנתא עבר לאחות התובע "כי היה לה כונס על הבית שלה והיא העבירה את כספי המשכנתא לחובה בבנק".
התביעה התייחסה להודעה הנ"ל ביום 4.7.19 ו הגיבה שבנסיבות האמורות ולאור העובדה כי עמדתם של היורשים האחרים הינה חד משמעית לפיה הם מודעים להליך ואין להם כל ענין להצטרף להליך, מבוקש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף אותה הגיש הנתבע 3 וליתן הוראות בדבר המשך הליכים בתיק.
ההגנה (מטעם הבנק) התייחסה להודעה ביום 7.7.19 וציינה שתגובתה של עו"ד רף אינה משנה ממצב הדברים, מאחר ו"אישור כזה אינו קיים, לא במפורש וודאי שלא במשתמע" ואף נלמדות טענות להתנהלות שלא כדין מצד התובע כאשר המנוח לא היה כשיר. ובכל אופן, מעצם הצהרתה של עו"ד רף כי אינה מייצגת את יתר היורשים לא ברור מה תוקף עמדתה וודאי שלא ניתן להסתמך עליה. על כן מתבקש בית המש פט להורות על מחיקתה של תביעה זו, באין אישור של יתר היורשים ולקיים את הוראות סעיף 122 לחוק הירושה.
בתאריך 14.7.19 הגיש התובע את תגובתו ל"השלמת הטיעון מטעם הבנק", ובסעיף 6 לתגובתו ציין :
"...ייטען כי אישור של היורשים כתנאי לפתיחת הליך זה כלל איננו נחוץ במקרה שלפנינו, שכן היורשים מצהירים במו פיהם שעניין המשכנתא הוא עניין של התובע בלבד, כך שהלכה למעשה עניין רישום הנכס על שם המנוח אין בו באמת משום יצירת משוכות דיוניות לתובע לאור ההצהרה המהותית שסיפקו היורשים".
בהוסיפו, כי "הרי המחלוקת הניטשת בין הצדדים היא האם יש להכיר בפוליסת ביטוח החיים כפוליסה תקפה לצורך קביעת הגורם שיישא בנטל פירעונה של המשכנתא" (סעיף 7 לתגובתו לעיל). אשר על כן, מבקש התובע לדחות את בקשת הסילוק על הסף ולקיים בירור המחלוקת לגופם של דברים.
סיכום טענות התביעה
סעד מסוג סילוק על הסף ניתן במשורה ובמקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד המצדיקים זאת, שכן נטיית בית המשפט הנה ככלל להעדיף בירור עובדתי ועניני של המחלוקת בין בעלי הדין.
המקרה הנדון בתביעה דנן, נופל בגדר החריג הקבוע בסעיף 122 (ג) לחוק הירושה, מהסיבה כי פעולת התובע הינה לטובת אינטרס כלל היורשים. ליורשים יש אינטרס משותף ביחס לנתבע 3, ומאחר והעניין אינו סובל דיחוי, רשאי היה המשיב לפעול על דעת עצמו ללא הסכמת יתר היורשים, עפ"י ס. 122(ג) לחוק הירושה.
טענות המבקשים לסילוק על הסף, אינן עומדות בדרישות תקנות 100-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות")
המנוח אחיו של התובע, נטל הלוואה לדיור מאת נתבע 3, אשר טרם שולמה במלואה. בפטירתו של המנוח, הועבר הנכס הרשום על שמו לעיזבונו אשר מורכב מתשעה יורשים וביניהם התובע. מאחר ובמצב זה של אי פירעון ההלוואה, יכול נתבע 3 כתאגיד בנקאי, לנקוט בהליכי מימוש הנכס הממושכן, באופן מידי בהתאם לתנאי הסכם ההלוואה. במצב זה תהא פגיעה בכלל היורשים בירושת המנוח. אי לכך תביעתו של התובע בסוגיה זו מגלמת אינטרס משותף לכלל היורשים. אי לכך, מאחר ולכלל היורשים עשוי להיות ענין בהגנה על העיזבון, לא נפל פגם בכך שהתביעה הוגשה רק ע"י התובע , ומכאן שאין כל הצדקה בסילוק התביעה.

סיכום טענות ההגנה
מתנהל הליך בבית המשפט לענייני משפחה – ובו סכסוך בין היורשים.
התובע כיורש זקוק להסכמת יתר היורשים או לאישור בית המשפט – בהתאם לסעיף 122 לחוק הירושה והפסיקה.
התביעה הוגשה כמקשה אחת כנגד כל הנתבעים, לוקה בחסר, נעדרת פירוט עובדתי מינימלי וחסרת עילת תביעה ובמיוחד כלפי נתבעת 2 ולכן דינה מחיקה או דחייה על הסף.
ככל ולמנוח לא הייתה יכולת להבין את המסמכים עליהם חתם הרי שממילא אין כל תוקף לביטוח ו"לא נעשה דבר".
בניגוד לדין לא צורפו לתביעה כל מסמכי הפוליסה במלואן.
קיים פגם מהותי באי צירוף חוות דעת רפואית כדין התומכת בטענות התובע בעניינים שברפואה.
טענת "הדחיפות" הועלתה רק כעת, על מנת לנסות לחסות תחת החריג של סעיף 122(ג) לחוק הירושה והתובע לא הסביר מדוע מדובר בעניין שלא סובל דיחוי.
דיון והכרעה
לאחר שקראתי בעיון רב את טענות הצדדים ועיינתי בנתוני התיק כפי שהוצגו בפני, סבורני כי דין הבקשה להידחות כפי שאפרט להלן.
בבואו של בית המשפט לדון בבקשות אשר תכליתן היא סילוק תביעה על הסף מבלי שתהא נידונה לגופו של עניין, עלינו לזכור ולהביא בחשבון כי זכותו של אדם לבור טענותיו בפני ערכאות משפטיות הפכה משנת 1992 לזכות יסוד חוקתית המעוגנת בחוק יסוד – כבוד האדם וחירותו.
זכות הגישה לערכאות מעוגנת אף בדין העברי (ראה רמב"ם, הלכות סנהדרין כ"ד). על הדיין החובה לרדת לעומקו של דין, ובית הדין היהודי לא יסלק תביעה על הסף מבלי שהצדדים הביאו בפניו את טענותיהם (ראו פרופ' א. שוחטמן בספרו "סדר הדין", הוצאת מורשת המשפט בישראל, תשמ"ח 1988, עמ' 164). כך גם מקובל בארצות בהם חל המשפט הרומנו-גרמני) ראו למשל סעיפים 211-189 לקוד האזרחי הברזילאי, וסעיף 1.973 לקוד האזרחי הספרדי).
ברבות השנים, המשפט הישראלי, הלך והתנתק מהנוקשות הפרוצדוראלית הבריטית (ראה לעניין זה את דו"ח הלורד WOOLF אשר הגיש את המלצותיו ב: Draft Civil Proceedings Rules "ACCESS TO JUSTICE" ומנחם קליין ואביעד איגרה, "סדר דין מהיר בבתי משפט השלום" (מהדורה שלישית) בהוצאת נבו הוצאות לאור בע"מ, עמ' 16).
תחת זאת, גברה הנטייה שלא להיעתר לבקשות לסילוק תובענות על הסף, ולעשות כן במשורה, מן הטעם שיש ליתן לאדם את יומו בבית המשפט, כשחסימת דרכו לערכאות מהווה פגיעה בזכות חוקתית.
בתי המשפט במדינת ישראל כיום, כמדיניות שיפוטית מוצהרת, נוטים שלא לחסום את זכות הגישה לערכאות. הגישה המקובלת היום היא כי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מכיר בזכות הפניה לבית המשפט הכוללת את הזכות להליך הוגן כזכות חוקתית (ראו א' ברק, " כבוד האדם כזכות חוקתית", הפרקליט מא (תשנ"ד) 271, 280; ש' לוין, "חוק יסוד: "כבוד האדם וחירותו וסדרי הדין האזרחיים", הפרקליט מב (תשנ"ה-1995), 451). יש הרואים בזכות הגישה לערכאות חלק מזכות הקניין (כך למשל קבע בית המשפט העליון בארה"ב בעניין Logan v. Zimmerman Brush Co., 455 U.S. (1982) 422, 428-33). אחרים רואים בכך חלק מכבוד האדם (ש' לוין, "כבוד האדם וחירותו", בעמ' 454).
משכך, לא בנקל בית המשפט יורה על סילוק התובענה על הסף טרם שמיעת הראיות - פן יאיין את זכותו של בעל הדין להביא את ריבו בפני בית המשפט, בכדי לממש את זכותו החוקתית (ע"א 1747/04 אנואר אלפי נ' יעקב לב [20/12/05]; רע"א 359/06 עו"ד מועיין נ' עו"ד פרג' [26/4/06 ]).

סעיף 122 לחוק הירושה קובע כדלקמן:
"122. (א) בניהול העזבון חייבים היורשים לפעול תוך הסכמה; בענין שדעותיהם חלוקות יפעלו כפי שיחליט בית המשפט.

(ב) פעולה של אחד או אחדים מן היורשים טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע. בתובענה של אחד היורשים או נגד אחד היורשים יכול שהאישור יינתן על ידי בית המשפט הדן בתובענה.
(ג) בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מן היורשים לפעול על דעת עצמו."

נוסח הוראת הסעיף מורה כי אין יורש אחד יכול לעמוד בדין לבדו, לזכותו של המוריש או לחובתו ועליו לקבל את הסכמת יתר היורשים או אישור ביהמ"ש מראש או למפרע [ ראו ע"א 777/80 שרייבר נ' שטרן ואח', פ"ד לח(ב) 143,152].
תביעה זו הינה תביעה ביטוחית, שהוגשה בעקבות מות המנוח אחיהם של כלל היורשים. מאחר ולא נתמנה בענייננו מנהל לעיזבון המנוח, הרי מכוח הכללים היה על התובע להגיש את התביעה בשם כל היורשים, ככל שזו מתייחסת לתביעת זכויות המגיעות לעיזבון, או לחלופין, לצרף את אישור יתר היורשים להגשת התביעה והסכמה כזו לא צורפה.
יחד עם זאת, התובע עשה נכון בטוענו לפי סעיף 122(ב) סיפא, בבקשתו את אישור בית המשפט בענין. סבורני שבמקרה הנדון עלי להעניק את האישור המבוקש. הטענות הביטוחיות של התובע הן טענות חמורות ואין לנעול ב פניו את דלתות בית המשפט ולתת לנתבעות להנות מהספק, אך מהסיבה שקיים סכסוך בין היורשים.
ב"כ הנתבעות העלו גם הם טענות כבדות משקל ודווקא בשל עובדה זו ראוי כי הסכסוך יתברר בהליך העיקרי ולא במסגרת בקשה מקדמית וכפי שנפסק בע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (4.6.07 ):
"הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט ישתמש בסמכותו למחוק תביעה על הסף רק במקרים בהם יהיה ברור, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. בית המשפט - בבואו לשקול אפשרות זו - ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן." (ראו גם רע"א 993/06 מדינת ישראל נ' מוסטפה דיב מרעי דיראני, סה(1) 438 (2011).
אי לכך, לאחר ששקלתי לעומק את טענות הצדדים, סבורני כי עלי לדחות את הבקשה לדחייה על הסף ולהותיר את השאלות השנויות המחלוקת לשלב ההוכחות והסיכומים.
בשלב זה אינני רואה לנכון לעשות צו להוצאות ללא קשר לתוצאות המשפט. נשאיר סוגיה זו לפסק הדין בסיום ההליך.

הוראות להמשך ההליכים בתיק
אני מורה, כי כל העדויות הראשיות בתיק זה, תוגשנה בתצהירים:
תצהירי התביעה יוגשו לא יאוחר מיום 15.9.2019.
תצהירי ההגנה יוגשו לא יאוחר מיום 15.10.2019.
כל מסמך שצד רוצה להסתמך עליו יצורף לתצהירים, שאם לא כן , לא יתקבל כמוצג בתיק. כל עמוד מהמסמכים המצורפים לתצהיר יסומנו מספרית ממס' 1 והילך.
הגשת תצהירים כאמור לעיל איננה מותנית בקבלת תצהירי הצד שכנגד.
 כל התצהירים יוגשו עם העתקים ישירות לצד שכנגד, למעט תצהירי חוקרים שיוגשו מייד בתום פרשת ראיות התביעה.
 העדים יחקרו אך ורק בחקירה נגדית וב"כ הצד שהגיש תצהיר או חוות דעת אחראי להופעת המצהיר לחקירה ללא זימון נוסף, אלא אם כן הצד שכנגד ויתר על החקירה הנגדית.
 עד שאינו בשליטת בעל הדין ויסרב למסור תצהיר, יוזמן ע"י ביהמ"ש עפ"י בקשה מפורטת על הניסיונות שנעשו לשכנע את העד למסור תצהיר. הבקשה תוגש תוך 14 יום מעת הסירוב ולא יאוחר מאשר 30 ימים לפני מועד דיון ההוכחות.
כל התנגדות לסעיף או מסמך שצורף לתצהיר, תוגש תוך 15 יום מקבלת התצהיר והצד שכנגד יגיב להתנגדות תוך 7 ימים לאחר מכן.
מוצע לצדדים להגיע להסדר דיוני בקשר לאורך זמן חקירת העדים.

הנני קובע את התיק לקדם משפט מסכם ליום 11/12/019 שעה 8:40 .

המזכירות תשלח החלטה זו בדואר רשום לצדדים

ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"ט, 22 יולי 2019, בהעדר הצדדים.