הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תאד"מ 27685-04-21

לפני כבוד הרשם הבכיר אריה דורני-דורון

התובע:

שי זהר

נגד

הנתבעת :

דבורה שבתאי

פסק דין

לפניי תביעה לתשלום יתרת חוב שכ"ט עו"ד בגין הגשת שתי בקשות לצו קיום צוואה בסכום של 26,100 ₪, לאחר ששולמה מיקדמה בסך של 9,000 ₪ . פסק הדין יעסוק, בבחינת ביטול ההתקשרות, ובצדקת הדרישה הכספית אם לאו .

במסגרת סדר הדין המהיר ובשל הצורך בדיון חזותי, הגיעו הצדדים המיוצגים בדיון להסכמה דיונית לפיה לצורך סיומו של התיק באחת, ולמרות פגמים בכתבי טענות הנתבעת בלשון הבאה :

" הנטען במסגרת הדיון והחקירות ישמש כראיות וישמש את כתבי הטענות ומכלול טענות הצדדים לעניין זה, ועל בסיסו ניתן יהיה ליתן את פסק הדין."

טענות הצדדים:

התובע טען כי הנתבעת חתמה על הסכם שכר טרחה בסכום של 11,000 דולר שהם כ 37,000 ₪ , עבור הגשת שתי בקשות לצו קיום צוואה, לרשם לענייני ירושה בישראל. הבקשות הוגשו. הנתבעת שלמה חלק מהסכום בסך של : 9,000 ₪ ונותרה יתרה אותה הבטיחה לשלם ולא שילמה. ולאחר מכן ביטלה החוזה שלא כדין והפרה חובותיה על פיו. הושקעו שעות רבות בהכנת הבקשות, 3 עורכי דין במשרד טיפלו בבקשות, במשך 8 חודשים, ואף אותר עו"ד עבורה המומחה לצורך חוות דעת לדין הזר. חוזים יש לקיים. הסכום הינו סביר ביחס לאפשרות קביעת 1.5% מערך דירות עבור בקשות שכאלו בתעריף לשכת עו"ד, ב7.3.21 הבטיחה הנתבעת לשלם לאחר ש3.3.21 פיטרה את משרד התובע מייצוג. בגין אותה עבודה שילמה בארה"ב שם היא מתגוררת סכום של 30,000 דולר, ומדובר בביטול והפרה של חוזה שלא כדין.

הנתבעת טענה מנגד, כי מדובר בהטעיה של משרד התובע אותה, בהבאתה לארץ על בסיס מחיר אחד לפי שעות של 120 דולר לשעה, ולאחר מכן הוחתמה בארץ במצב אותו לא צפתה, על הסכם שכ"ט במחיר אחר של 11,000 דולר, המחיר כך שכנעו אותה הינו עבור שנתיים של הליכים, התובע היפר את החוזה, התובע ניצל והטעה אותה, לא השלים את העבודה, הרשם לענייני ירושה סגר את התיק בשל אי השלמת מסמכים, המצג של עו"ד בדבר מומחיותו בענייני משפחה ובדין הזר –הינו מצג שווא, הנתבעת נאלצה לשכור שירותי משרד עו"ד אחר בארץ – משרד שייצג אותה בדיון, בסכום הדומה למקדמה אותה שלמו לתובע עד כה בגין אותה עבודה, וכן משרד עו"ד בחו"ל לטפל במחלוקת עם אחותה בנוגע לעיזבון חלקו נכסי נדל"ן בארה"ב.

עקרונות הדין :

בדין עקרונות מדיני החוזים, הנזיקין, תום הלב, כללי לשכת עורכי הדין ועשיית עושר ולא במשפט.

בע"א 136/92 ביניש-עדיאל-עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ, פ"ד מז(5) 114, 124 (1993) (להלן: "הלכת ביניש-עדיאל") נקבע כי בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העיסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן.

הבסיס הנורמטיבי לקביעת שכר ראוי מעוגן בהוראת סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973, לפיה: "חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה".

קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך-דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. שיעורו של השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית, ואין בית המשפט מוסמך לקובעו על-פי שיקול דעתו בלבד, בלי שקביעותיו תתבססנה על ראיות שהובאו לפניו. שכר טרחת עורך-דין יכול שייקבע על-פי שיטות שונות..

בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר, ניתן למנות שיקולים כגון: היקף העיסקה, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מורכבותה, סוג העבודה - טכנית ושיגרתית או יצירתית ומקורית, לקוח קבוע או מקרי, הכישורים, הוותק מעמדו וכן המוניטין של עורך הדין. בתחום האזרחי גם התוצאות שהושגו מהוות פרמטר לשיקול הדעת. עקב הרב-גוניות, המורכבות והדינאמיות של הטיפול המשפטי-מקצועי, לתחומיו השונים, יש להוכיח את אמות המידה והשיקולים הרלוואנטיים לקביעת השכר הראוי, בכל מקרה ומקרה לגופו, באמצעות מומחים בחוות דעת שתתייחס לנוהג הקיים בקשר לכך באותו תחום מקצועי .

בע"א 8854/06 קורפו נ' סורוצקין [פורסם בנבו] (2008) : נקבע, כי כאשר לקוח אינו מעוניין עוד בשירותיו של עורך הדין מסיבה הוגנת, בית המשפט לא יטיל עליו לשלם פיצויי ציפייה, וזאת על מנת לשמר את יסוד האמון, שכן החשש הוא שתשלום פיצויי ציפייה יוביל להימנעות הלקוח מהפסקת הייצוג, גם במקרים שקיימת הצדקה לכך. לעומת זאת, במקרים של הפסקת ההתקשרות מצד הלקוח בחוסר תום לב ובהתעלם מהסכמות חוזיות, הרי שאין מקום לפטור את הלקוח מתשלום פיצויי ציפייה לעורך הדין.

בע"א 9784/05 עירית תל אביב-יפו נ' גורן [פורסם בנבו] (2009) :

בהפעלת הזכות הנתונה לכל אחד מהצדדים לסיים באופן חד צדדי חוזים אשר לא נקצב מועד לסיומם, עליהם לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, ובעניין קורפו יצק בית משפט תוכן קונקרטי לעקרונות אלה וקבע כאמור אמות מידה קפדניות שעל הלקוח לעמוד בהן בהקשר זה על מנת שייחשב כמי שנהג בהגינות, בתום לב ובדרך מקובלת בעת שסיים באופן חד צדדי את ההתקשרות עם עורך דינו.

בפסק דין נוסף ת"ק 26653-05-18 ברזובסקי נ' פרץ, צוינו חובות הנאמנות של עורך דין כדי להעמיד את רף הציפיה הגבוה מעורכי דין :

על עורך דין מוטלות שלוש נאמנויות - לחברה, ללקוחו ולמקצוע (לימור זר-גוטמן "הנאמנויות של עורך דין" חובות אמון בדין הישראלי 247 (רות פלאטו שנער ויהושע שגב עורכים, תשע"ו-2016) ). החובה לשמור על כבוד המקצוע קבועה בסעיף 53 ל חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן "חוק לשכת עורכי הדין") . חובת הנאמנות של עורך דין ללקוחו קבועה בסעיף 54 ל חוק לשכת עורכי הדין, וכן בכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986. בעמ"מ 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י 1720, 1730 הושם אמון הציבור כערך מרכזי במערכת היחסים באומרו: " טול את מידת הנאמנות אשר הלקוח רוחש לפרקליטו ונטלת את נשמתו של המקצוע".

בע"א 733/75 מנחם מייזליש נ' עיריית קרית שמונה, פ"ד ל(3) 57, 70 (להלן "הלכת מייזליש") נקבע כי: ההתנגשות החזיתית בין חובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחו וחובת הנאמנות העצמית לשכר ולמוניטין מצויה בשלב ההסכמות על שכר הטרחה של עורך הדין. האיזון גורר חובת גילוי מרבי בפני הלקוח של כלל הנתונים המהווים בסיס להסכם שכר הטרחה . בחינתו לא תעשה באמצעות הדינים הרלבנטיים המוכרים כחוק החוזים, אלא יש לבחון האם עו"ד עמד בחובת זהירות מוגברת ונאמנות כלפי הלקוח. לעורך דין מותר לגבות מלקוח רק שכר סביר . גם אם הלקוח הסכים לשכר המופרז, הוא יכול לאחר מכן לפנות ללשכת עורכי הדין ולדרוש החזר של השכר המופרז ששילם.

אוסיף כי אמנם לא בנקל מתערבים בתי המשפט בחוזים אולם על עורך הדין להראות כי הלקוח הבין היטב המתחייב הימנו. מינעד סכומי החיוב בין עורכי דין הינו רחב ביותר ואף בין תחומי המשפט יש פערים גדולים בכל הנוגע לשכר הטרחה. לניסיון, למקצועיות ולמוניטין שנבנה משך שנים יש מחיר. למותג אנושי ככל מותג מסחרי יש ערך מוסף. ידע הוא נכס ראשון במעלה. נכס ששומר מזכה מציל ומשביח נכסים חומריים ורעיוניים אחרים.

בע"א 4849/06 עו"ד קפלינסקי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (25/2/2008) בבית המשפט העליון, נקבע הכלל לפיו לעולם על שכר הטרחה המשולם עבור שירות משפטי להיות מידתי וראוי, ואל לו לחרוג אל מעבר למסגרות מקובלות, תקינות וסבירות של פיצוי על שירות שניתן ועל מאמץ שהושקע . יתרה מכך, הפסיקה קבעה כי הנטל להוכיח שתנאי ההסכם של שכר הטרחה הם הגונים וסבירים, מוטל על עורך הדין.

נטל זה מוטל על עורך הדין משמדובר בחוזה בין עורך-דין ללקוחו וזיקה כמתואר יוצרת יחסי אמון מיוחדים. כאשר מתקשר עורך-דין עם לקוחו - וצומחת לעורך-דין טובת הנאה מהתקשרות זו, עליו חובת הראיה כי תנאי החוזה הוגנים וסבירים היו ביסוד ההתקשרות . זאת ועוד, על עורך-הדין חלה בנסיבות כאלה חובה לגילוי מירבי מראש בפני לקוחו של כל הנתונים...

יצוין כי חובת הגילוי המירבי נגזרת מחובת הנאמנות ותום הלב המוגבר בו חב עורך הדין ללקוחו.

חובת תום הלב :

ברע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון, פד"י נה(1) 199): חובת תום הלב משקפת דוקטרינה "מלכותית" ומהווה את ה"נשמה" של מערכת המשפט, זו מסוככת מעל החוקים כולם, מלבד שימושה בסעיף ייחודי בדיני החוזים. חובת תום הלב באה לקבוע סטנדרט התנהגות לפיה "אדם לאדם – אדם". המבחן הינו מבחן אובייקטיבי, הקובע רמת התנהגות ראויה.

במערכת היחסים שבין עורך דין ולקוחו חלה חובה זו ביתר שאת, חובת תום לב מוגברת, מכוח האמון המייחס הלקוח לדבריו המלצותיו והסבריו של עורך הדין.

ב ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט 113, 117; וב ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל נ' זהבה לופו, פ"ד נד(2) 559, 571 נקבע כי חזקה היא כי אדם החותם על מסמך קרא והבין את תוכנו, אולם אין די ביישום הוראות חוק החוזים, אלא יש לשלב אף את חובת הזהירות של עורך הדין ללקוחו וחובת תום לב המוגברת, חובות המקבלות משנה תוקף נוכח האמון הקיים בין עורך הדין ולקוחו. פער בין הצדדים מגביר יותר ויותר חובת הזהירות והמצגים של עו"ד כלפי לקוחו.

דיון והכרעה :

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכל המובא בפניי הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות, וזאת מן הנימוקים הבאים :

" טעות והטעייה" – חוזית :

האמנתי לנתבעת שלא צוין בפניה לפני הגיעה לארץ , סכום שכר הטרחה עליו היא חתמה בפועל בהגיעה ארצה, ומהן הפעולות בהקשרו .לא הוצגו ראיות לפיהן נשלח ההסכם לחו"ל לבדיקה ועיון .רק בהגיעה לארץ נאלצה היא להתמודד עם הסכם שכ"ט שונה עליו אכן חתמה. חתמה מי שסומכת באמון מוחלט כי תטופל בשקיפות ומקצועיות בנאמנות ובשקידה .
החוזה כפי שהוא ( נספח 1 ) קובע בס' 3 כי על הלקוח חלה חובת תשלום מלוא שכר הטרחה, בעת ביטול ההסכם מצד הלקוח, אלא שתקום זכות לביטול החוזה מקום בו "לא קיים עורך הדין את התחייבויותיו על פי הסכם זה ובעטיו של עורך הדין...". ברי כי שעה שלא מילא עורך הדין את התחייבויותיו על פי ההסכם כאמור, מתחייבת המסקנה שלא זכאי עוד ע ורך הדין לתשלום מלוא שכר הטרחה.

עורך הדין שעמו התנהל שיח התקשורת אסף בן חור .לא הובא לעדות, כך שלא ניתן היה להתרשם מהתנה לות המצגים והעדר הגילוי הנדרש במסגרת הפער בין הלקוחה המגיעה מארה"ב למשרד עורכי הדין . ראייתית העדרו פועל לרעת התובע בכל הנוגע למצגים לשיח המוקדם ולדרך בה נקבע שכר הטרחה השונה מהמדובר טרם הגעתה ארצה .

התובע לא נכח בעת ההתקשרות החוזית ובשינוי מושא פרטיה מהמוצג על ידו . העד עורך הדין אליהו מטעמו אינו רלוונטי להתקשרות אלא רק לטיפול המשפטי, ובו אין מצוי התובע לפרטיו.

משרד התובע לא גילה ולא הציג בפני הנתבע הצורך בחוות דעת הדין הזר:

משרד התובע לא עמד בתכלית ציפיות הצדדים ומקום שהיה עליו להסביר מראש כי הבקשות כרוכות או עלולות להיות כרוכות בחוות דעת לעניין הדין הזר, ובהתנהלות מורכבת בשל מגורי הנתבעת בארה"ב וחלקי העיזבון שם , במחלוקת עם אחות הנתבעת , לא הוסבר דבר, ספק ניתנה הדעת על כך . כך עולה גם מעדות אליהו ריכטר.( ש.ע. 21, 6 לפרוטוקול ) .

לעניין זה ניסה העד לטעון כי מדובר ב" שלבים" . כאילו קודם שולחים מקבלים תשובה שלילית ואז מגישים חוות דעת לדין הזר. הנני קובע כי לא כך נאמר . לא כך הוסבר. גם כאשר הציג בא כוח הצד שכנגד מסמכים אובייקטיביים מהרשם לענייני ירושה לפיהם נסגר התיק מחוסר במסמכים נדרשים, ביקש עד התובע לטעון כי הוא אינו מכיר החלטת רשם שכזו. משרד התובע טען כי חלק ממאמציו היו לאתר עו"ד לעניין הגשת חוות דעת בדין הזר, אלא שזה לא בא אלא לאחר דרישת הרשם לענייני ירושה, משרד המיומן בכגון זה אינו נדרש למאמצים כבירים. זהו לחם חוקו. משרד כזה מדבר על כך וכותב זאת.

אי הגשת מסמך מהותי או תקלה מקצועית – העדר שקיפות :

התקלה באי הגשת המסמכים הנדרשים מהותית, מהוה כשל מהותי הרחוק מלהצביע על בחינה ויסודיות. מדובר בידע מהותי שלו היה מי מהמשרד ובכיריו נותן דעתו, הרי שמראש הייתה ההיערכות יסודית מקצועית ושקופה יותר. תוספות כספיות משמעותיות, בהפתעה מקנות זכות לביטול חוזה והפסקת התקשרות. גם מצד עקרונות " הטעות" שבדיני החוזים, וכן מצד הזכות שבדין להפסיק התקשרות שמציירת תמונה שונה ממקצועיות הראויה לשכר טרחה חריג.

לתובעת הזכות להפסקת ההתקשרות " בין לקוח לעו"ד " על פי דין במאפייני מערכת היחסים וכן קמה הזכות של הנתבעת לבטל החוזה לפי דיני החוזים :

גרסת הנתבעת הועדפה ותיאורה הדרך בה שוכנעה כי הסכם שכר הטרחה ראוי מול העובדות אליהן נחשפה, מקנה לה הזכות לבטל החוזה. לתור אחר עו"ד אחר כפי שעשתה ולפעול למיצוי זכויותיה גם בארץ וגם בחו"ל לפי הדין הזר.

גם מספר סעיפי הסכם שכר הטרחה לא מגלה כל שקיפות בדבר מורכבות כלשהי המתוארת בכתב התביעה, בגינה נקבע שיעורו של שכר זה. חסר זה פועל לרעת התובע.

נוסף לאמור, הרשם לענייני ירושה מגיב במסמך חוזר כי חסרים עוד שני מסמכים, מלבד חוות הדעת לדין הזר, והוא מבקש אסמכתא לנכסים בארץ או במחוז כדי לקנות סמכות. האם לא ידע משרד התובע כי יש לבסס הסמכות? המוניטין אינו קריטריון מספיק ככל שבמקרה הספציפי מוכחים כשלים, וכן כאשר מבוצעת העבודה על ידי אחרים מהמשרד או בדרך העסקה משנית. התובע לא הוכיח כי הוא בקיא בפרטי התיק הספציפי. ההיפך הוא הנכון . התובע הבהיר כי הטיפול לא בוצע על ידו – המוניטין הוא חלק משיקולי השכר הראוי, וזה אינו בעל משקל משמעותי, כאשר כל כולו מוצג רק לרגע אחד - לפני הסכם הת קשרות, ואין אחריו דבר וחצי דבר בכל הנוגע ל טיפול בפועל.

ניכר היה בעדויות הצדדים, חוסר האמון ו תחושת הנתבעת כי כל ההתנהלות מולה התמקדה בשכר הטרחה יותר מאשר בטיפול המ קצועי. משבר האמון היה גדול מכדי איחוי, הוצאותיה המצטברות הנוספות של הנתבעת עת נדרשה להליכים נוספים , ומשרדים בארץ ובחו"ל בהם נותנת היא אמונה היום, מעידים בין אם מראש ובין אם במבט לאחור כי הפסקת ההתקשרות הייתה בדין.

הנתבעת הפסיקה את ההתקשרות בצדק :

משרד התובע לא דאג להדריך ולהסביר לנתבעת, כי היא צפויה להוצאות נוספת בגין חוות דעת מומחה הדין הזר, אולי אף להליכים בחו"ל ולא ציין בפניה דבר בהקשר זה. משרד התובע לא ידע להגדיר בפניי מה בדיוק ארע בתיק כשעומת עם מסמכי הרשם לענייני ירושה . על פי כל בחינה צרכנית וחוזית הייתה מוטלת על משרד התובע החובה להכיר הנדרש ולשקף מראש כאופציה אפשרית ריאלית במקצועיות . לו הייתה יודעת התובעת שיש לה להוסיף תוספות בגין חוות דעת מומחה הדין הזר, או כל הסתעפות אחרת, לא הייתה חותמת על העסקה . מדובר מבחינתה ב " טעות " ולא טעות בכדאיות העסקה, במשבר אמון ולא בהשלמת מסמך אזוטרית .

על התובע היה לקיים שיח מקצועי ולהבהיר לנתבעת מצב התיק וסיכוניו :

לא קיבלתי את טענת התובע לפיה לא שיתפה הנתבעת פעולה ( כאמור בעמ' 7 לפרוטוקול), " ביום 16/2/21, קיבלתי הצעה להגשת חוות דעת דין זר והנתבעת לא רצתה לשתף פעולה" לכך אין זכר במציאות. התובע עצמו מעיד ( עמ' 3 לפרוטוקול), כי ביום 2/3/21, "שלחתי לה הודעה מה קורה עם התשלום, ואז(קרי ביום 2/3/21) החל להתפוצץ כל העניין". נשאלת השאלה, מדוע אם כן, המשיך התובע לכאורה לטפל בנתבעת כאשר זו חדלה משיתוף פעולה לשיטתו כאמור ביום 16/2/21. המסקנה היא שמעת הפסקתה ההתקשרות ב3.3.21 הסתיים הקשר ולא לפני כן . לפני כן - התיק הוזנח הוגש ללא הכנה מיקצועית לאפשרות קרובה לוודאי של עיכוב לצרכי הדין הזר ושאלת הסמכות. רק במועד מאוחר להפסקת ההתקשרות, החל משרד התובע לתור אחר " המשך טיפול " כדי לנסות לבסס זכות לשכר מעבר לזה ששולם, ואולי אף למנוע דרישה להשבה מלאה או חלקית של מה שכן שולם.

התחייבות לתשלום מאוחרת להפסקת ההתקשרות –הינה על תנאי להמשך טיפול כולל למשך שנתיים ואף זאת תחת לחץ ואיומי תביעות כנגדה ממשרד התובע. הדרישה של משרד התובע תשלום מלוא השכר לאלתר – הביא להתנגדות הנתבעת:

התחייבות מאוחרת של הנתבעת ,לשלם , לא נעשתה אלא מתוך לחץ של ממש בחזיתות המשפטיות בהן היא מצויה לפתרון אותו לא קיבלה אצל התובע. הנתבעת סבורה הייתה מעת החתימה כי לכודה היא בחתימתה, ואין לה מזור כמי שמצויה בחוסר אונים משפטי, ואין מושיע. היום חתימתה מחייבת את הסביר את הפתרון בנסיבות הפסקת התקשרות .

יושם אל לב כי התובע מבטיח חישוב אחד , מעביר את הנתבעת לעו"ד שני להסכם על פי חישוב שכר אחר - לחתימה והתקשרות, ולאחר מכן לעו"ד שלישי שמטפל בתיק בהכנת פרטי הטופס ושליחתו, ולבסוף כאשר קיבל את הודעת דחייתה של ההגשה, מציע עו"ד רביעי להשלמה " לדין הזר" – זאת לא הייתה כוונת ההתקשרות מנקודת מבטה של הנתבעת ,שסבורה הייתה כי התובע מנהל עבורה את התיק ללא כל תוספות, והיום נדרשת היא להליכים בחו"ל ולטיפול מקביל גם בארץ מעוד שני משרדים נוספים.

השכר הראוי אינו עולה על סכום המקדמה ששולמה:

היקף העבודה שהושקעה:

טענת משרד התובע, כי עמל במשך 8 חודשיים לצורך טיפול בבקשות אינה מתיישבת עם המציאות.
ראשית, כבר ביום 28/1/21 (יום חתימת ההסכם), נשלחה הבקשה לקיום הצוואה. (נספח 3 לתגובת הרשם לענייני הירושה).

שנית, הסכם שכ"ט נחתם ביום 28/1/21, (נספח 1), התובעת פיטרה את התובע ביום 3/3/21, דהיינו, משך ההתקשרות פחות מ-3 חודשיים.

לא זו אף זו, התובע הודיע לנתבעת שלא יעלה בידיו לסייע לה, טרם תחתום הנתבעת על מס' מסמכים ובכלל זאת הסכם שכ"ט, הנה לעיני כל, התובע עצמו מעיד שלא עבד על התיק לטובת הנתבעת עובר לחתימת המסמכים הנדרשים ממנה.

אין לשכוח כי מדובר בטופס מקוון של הרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים .

יפוי הכוח של הנתבע הינו מ28.1.21 מה שמלמד שלא הייתה בהסתברות במאזן בדין האזרחי , עבודה על התיק חודשים לפני ייפוי כוח זה.

נוסף לאמור , ולא בכדי, התובע סירב לחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט , וכן התחמק מהשאלה הנוגעת להיקף ההשקעה והשעות בחקירתו הנגדית לשאלת בית המשפט.

אם עמל התובע כאמור בכתב הגנה 8 חודשים וזו תוצרתו- באי קבלת הבקשות במשרדי הרש ם, עמל זה מעמיד את משרד התובע באור חסר.

מבחנים נוספים לקביעת שכר ראוי – אף הם אינם מצדיקים שכר מעבר לזה ששולם:

משפסקתי כי קמה לנתבעת הזכות להפסיק הייצוג, להפסיק ההתקשרות, ונדרש אני לשקול השכר הראוי , הרי שבהעדר חוות דעת מומחה, והעדר הוכחה להיקף השעות, היקף העבודה, תוך סירוב עקרוני של התובע לפרט היקף ההשקעה בחקירתו, אינו עומד ברף הראיות הנדרש כדי הוכחת היקף השכר הראוי כדי קבלת התביעה לתוספת שכ"ט מעבר לסכום ששולם.

זאת ועוד, סירוב זה לפירוט הנעשה , ובניית הדרישה כולה על הסכם ומוניטין , תוך התעלמות מהמחדל, מאי קבלת הבקשות בשל החסר המהותי, בהשוואה לסכום הדומה למיקדמה ששולם בגין אותה עבודה לבאי כוח הנתבעת החדשים, ( ש.ע. 11, 17 –לפרוטוקול) , מביא אותי למסקנה כי ההשקעה והיקפה לא נדרשו 3 עורכי דין שהרי צויין כי רק עו"ד אליהו ריכטר טיפל בפועל בבקשות. (ראו עמ' 4 ש ' 23לפרוטוקול) , ומשכך הריני קובע כי היקף העבודה בפועל, לא הצדיק שכר טרחה מושא ההסכם . לא בכדי לא פרט התובע סכום זה של 11,000 דולר כאשר הייתה הנתבעת בחו"ל.

יתירה מזו, לא הובאה כל כרטסת שעות , עדויות 3 עורכי דין שעסקו בתיק, חוות דעת מומחה בדבר מורכבות שנותחה באיזמל משפטי כדי הגשת בקשות חריגות בהיקף עבודתן. המדובר בשתי בקשות שהוכנו באופן מקוון,( ש ע 24, 7 לפרוטוקול) , כשכך הן הבקשות לרשם לענייני ירושה: טופס פשוט למילוי פרטים אישיים, פרטי מורישים, תעודת פטירה צוואה, וצירוף המסמך ותצהיר בנוסח קצר. הבקשות עצמן לא צורפו לתיק, לו היו מצורפות לתיק ניתן היה להיווכח היקף ההשקעה המינורי בהן.

גם לא הובאה כל ראייה למוניטין עו"ד, לשכר ראוי, לאומד דעת הצדדים לעניין אופן החישוב לפי היקף העיזבון , מה שצמח כטענה כבושה ומעולם לא הוסבר, בלתי אם כזכות כל עו"ד לקבוע שכרו. לא נטענה כל טענה לשכר ראוי אלא לאכיפת החוזה. הא ותו לא.

הפסקת ההתקשרות נמצאה מוצדקת, נוכח התנהלות התובע בטיפול רשלני בבקשות מבלי לדעת גם מה עלה בגורל הבקשות , וכן נוכח המחדל בהגשת בקשות ללא הידיעה כי סורבה בקשה בשל צורך בחוות דעת מומחה הדין הזר, והתנהלות בכל הנוגע לדרישת תוספת הכספים ללא הצגה מראש של הצפוי מקצועית, פיננסית, מקיים העילות לביטול החוזה .

11,000 דולר עבור שתי בקשות לצו קיום צוואה ?

על פניו מדובר בסכום מופרך ולא סביר. הפער בין עו"ד לבין הלקוחה שלא הכירה את המחירים היה כה גדול שניתן היה לשכנע אותה בנסיבותיה אמונה ומצבה .

הסכום שנגבה מהמשרד החדש בישראל עו"ד זכאכ ויקטור מדד סבירות אומדני לסכום הראוי בגין אותה פעולה משפטית - סכום זה שולם כמקדמה למשרד התובע :

גם עלות שכ"ט לטיפול מחדש בשתי הבקשות על ידי משרד בא כוחה החדש של הנתבעת משרד זכאכ בסך מקסימאלי של כ 3,000 דולר דהיינו כ 9,000 ש"ח מלמד כי לא קמה זכות לשכר טרחה מעבר למקדמה ששולמה לתובע ( ש 17 עמ' 11 לפרוטוקול ) ; סכום זה מהוה בסבירות הסכום שמשולם בנסיבות לבקשות מושא המחלוקת .

משקמה זכות הביטול, והעבודה לא בוצעה, ומחדליה וחוסר האמון שנוצר, דרשו היערכות שונה, ולא עלתה טענה חלופית לטענה החוזית , וגם השכר הראוי לא בוסס בחוות דעת מומחה, והגם שנבחן גם זה בעיניים מעשיות ובמבחן הסבירות, ולמרות שבית המשפט איפשר לתובע לבחון עמדתו גם בטענה חלופית במינוי חוות דעת מומחה מטעמו , והתובע סירב - אין מנוס בלתי אם לדחות את התביעה .

בית המשפט אינו מוציא מכלל אפשרות, כי לו היה התובע מטפל בתיק בעצמו מתחילתו ועד סופו, יתכן כי לא היה מגיע כדי משבר האמון והתקלות המקצועיות, כפי שאירעו במקרה זה . ה"ניהול מרחוק" יש עמו סיכון לאובדן האמון מקרוב.

לאור האמור התביעה, נדחית.
לנוכח דחיית התביעה, אמור היה התובע לשלם הוצאות ושכ"ט לנתבעת אולם, בשל כשלים ומחדלים פרוצדוראליים ובכללם פגמים בכתב ההגנה, והסכמת התובע לקידום התיק ביעילות בהסכמה דיונית וסיומה של המחלוקת בדיון אחד, בהיוועדות חזותית בשל מגורי הנתבעת בארה"ב , אין אני עושה צו להוצאות .

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים ולבאי כוחם . המזכירות תסגור את התיק .
ניתן היום, ה' כסלו תשפ"ב, 09 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.