הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"ק 52493-05-20

לפני כבוד השופט בכיר אהוד שוורץ

התובע / המשיב:

בנק הפועלים בע"מ

נגד

הנתבעים/
המבקש :

  1. חן כהן – ניתן פס"ד
  2. מנחם כהן

החלטה

זו תביעה כספית ע"ס 158,787 שח שהגיש התובע בגין יתרת חוב על פי ספריו .

הנתבע 1 ניהל אצל התובע ח-ן עו"ש 405655 בסניף 638 , וחתם ביום 12.2.15 על "נספח לבקשה לפתיחת ח שבון ותנאים כלליים לניהול חשבון" , וביום 28.11.16 חתם על " כתב התחייבות וערבות להחזרת הלוואה בשקלים חדשים" ( הלוואה ע"ס 170,000 ₪ ) , הנתבע 2 חתם עליה כערב , ערבות שאינה מוגבלת בסכום.
נטען כי הנתבעים לא עמדו בהתחייבויותיהם ועל פי כתב הערבות , חרף התראות חוזרות ונשנות, וכי הבנק רשאי להעמיד לפרעון מיידי את כל הסכומים המגיעים לו מהנתבעים. כאשר החוב בח-ן ע"ס 296 ₪, ויתרת ההלוואה ע"ס 158,491 ₪, ועמדה ביום הגשת התביעה על הסכום שנדרש, ובצירוף הצמדה וריבית הנהוגים אצל התובע .
נטען כי ביום 24.9.19 חתמו הנתבעים על הסכם לתשלום החוב , אך לא עמדו בתנאי ההסכם והפרו אותו. חרף דרישות, ומכתבי התראה הנתבעים לא שילמו את חובם לבנק.

לטענת המבקש / הנתבע 2 , נקרא לבנק לחתום ערבות להלוואה לנתבע 1, פקידת הבנק הגישה לו חבילה של מסמכים, ושכללו למעלה מ 10 עמודים, לא הסבירה לו על מה הוא חותם, אלא רק ציינה שחותם ערבות להלוואה לנתבע 1. ולא אמרה לו שיוכל להתייעץ עם עו"ד , ותוך דקות החתימה אותו, לא ידע ולא נאמר לו שמדובר בחתימה ללא הגבלה , ו כי הינו ערב יחיד.
לאחר 4 שנים קיבל הודעה מהתובע כי הנתבע 1 לא עומד בתשלומים, ויש לו פיגור בתשלום אחד.
המבקש יצר קשר עם הנתבע 1 , וזה הסדיר את הפיגור בתשלום.
לאחר 4 חודשים ב5/19 התקשרו למבקש, והודיעו לו כי הלווה לא עומד בתשלומים , והעניין הועבר לטיפול עו"ד חיצוני.
המבקש טוען כי לא קיבל הודעות כי הנתבע 1 לא עומד בתשלומים, כשפנה לבנק ושאל מדוע לא עדכנו אותו בעניין , השיבו לו כי הבנק אינו חייב לעשות כן.
ב9/19 קיבל הודעה מהבנק להגיע לחתום על טפסים נוספים בקשר להלוואה , ובקשר להסדר להחזרת החוב , בים 24.9.19 , הגיע המבקש למשרד ב"כ המשיב , ואולם גם בשלב זה אף אחד לא הסביר לו על מה הוא חותם, הטפסים היו מוכנים מראש עם חתימה של ב"כ הבנק. טוען כי מדובר בחתימה פסולה והעדר הסכמה מדעת.
טוען כי לא הוסבר לו מהו הסדר הפשרה, ולא ניתנה לו כל שהות להבין על מה הוא חותם, רק נאמר לו שאם לא יחתום יתבע בביהמ "ש.
טוען שרק בדיעבד הבין, שהנתבע 1 לא עמד בהחזר ה הלוואה הראשונה , והבנק לא טרח לידע אותו, שהנתבע אינו עומד בהחזר החוב, אחרת לא היה מוכן לחתום על ההסדר המאוחר.
חובת הבנק להסביר למבקש, ולעדכן את המבקש לגבי חומרת המצב , שאחרת לא היה מוכן לחתום על הסדר , ומשהוסתרו מעיניו פרטים מהותיים .

ב"כ המבקש בסיכומיו, מציין כי מדובר בערב יחיד מוגן , והבנק היה צריך ליידע אותו לגבי מצב ההלוואה והחובות, תוך 90 יום , אחרת היה מסרב לחתום. הנתבע 1 לא עמד בהתחייבות שלו, והבנק התקשר למבקש , תוך שמודיע לו , כי אם לא יבוא לחתום הבנק יתבע אותו, רק אז התברר לו כי לנתבע 1 יש חובות , וההלוואה השנייה שחתם עליה, זה כנגד סילוק חוב .
המבקש ערב יחיד, נשלח למשרד ב"כ המשיב, הפקידה החתימה אותו על טפסים מוכנים, ואמרה לו ללכת. אף אחד לא הסביר לו דבר . מדובר בחתימה פסולה, ויש לבטלה.
עוד טוען כי רק לאחר מיצוי כל ההליכים כנגד החייב 1 , ניתן לנקוט בההליכים כנגד הערב הוא המבקש.

ב"כ המשיב בסיכומיו טוען ש אין למבקש כל הגנה מפני התביעה.
המבקש חתם על כתב הערבות בסניף הבנק, וחזקה כי קרא והבין על מה הוא חותם.
בהמשך לכך בחודש ספטמבר 2019 , לאחר שהחייב העיקרי לא עמד בהתחייבות , ונצברו חובות , המבקש התייצב במשרד ב"כ הבנק , וחתם על הסדר לפריסת החוב ב 120 תשלומים. ומשגם הסדר זה הופר, נמסר למבקש מכתב התראה במסירה אישית . וכן נערכה עם המבקש שיחת טלפון, בו הודיע הבנק בדבר אי עמידת החייב העיקרי בהתחייבויותיו.
נטען כי לתביעה צורפו, עשרות ממסמכים הנושאים את חתימת המבקש , ובהתאם להלכה הפסוקה. וכאשר מהחקירה עלה, כי המבקש הינו בעל עסק וכמי שמנהל עסק , חזקה כי הוא יודע לכלכל את צעדיו.
נטען כי בניגוד לטענת ב"כ המבקש, אין מדובר בערב מוגן, ש כן בהתאם להוראות סעיף 19 לחוק הערבות ומאחר ומדובר בהלוואה בסכום של 170,000 ₪, נוסח הערבות וכתב ההתחייבות, אין מדובר בערב מוגן , אלא ערב יחיד.

הלכה ידועה היא, כי בשלב הדיון בבקשת רשות להתגונן, די לו למבקש אם יראה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי (א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, עמוד 310 ).
בשורה של פס"ד נפסק, כי בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראה: ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נט(3) 41, 46). רק אם התברר לביהמ"ש, עקב חקירתו של הנתבע על תצהירו, כי הגנתו הינה "הגנת בדים", לא תינתן רשות להתגונן ( ראה: ע"א 620/06 חברת טימאט קאופמן סילבר נ' אטלי [פורסם בנבו).
הלכה זו סוכמה ע"י כב' השופט דנציגר בע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ [פורסם בנבו]

לאחר עיון בבקשה, הדיון וסיכומי הפרקליטים אני מחליט לדחות את הבקשה .

אין מחלוקת כי בשנת 2016 המבקש חתם ערבות לנתבע 1 - אחיין שלו , ובמשך תקופה הלווה עמד בהתחייבויותיו. בדיון המבקש נחקר על תצהירו ואישר כי חתם על ה מסמכים ש נדרשו .

ככלל, אני סבור כי מדובר בהגנת בדים, מתחילת הדרך, מצבו של הנתבע 1 היה גלוי בפני המבקש, איני מקבל טענ ות המבקש בעניין , שעה שעולה בבירור, ובניגוד לטענותיו, מטופס גילוי לערב יח יד או מוגן – נספח ב' לכתב התביעה, בסעיף 4.4.2 , בו מצוין במפורש בכתב יד, והמבקש חתם ליד: "ללקוח החזרות בחשבון, חשבון מתנהל בחריגות, קיימים פיגורים בהלוואה"

המבקש אישר בתצהירו, שיחה אחת ב 5/19, בה הודע לו לראשונה, כי הנתבע 1 לא עומד בהתחייבויות, מאשר כי דיבר איתו , וזה פעל להסדרת הפיגור . אני סבור כי המבקש יודע בעניין, באופן מספק, אין חולק כי הודע לו על חריגה, וידע לפעול מול הנתבע 1 , שיסדיר את החוב .

הטענה כי לא ידע על מה הוא חתם, נדחית, מדובר בטענה מיתממת, כמו גם חתימתו על הסדר לתשלום החוב, כשמצוין במפורש בסעיף 1 "החייב והערב מאשרים ומסכימים כי נכון ליום 24.9.19, מועד עריכת הסכם זה, עמד חובם לבנק ע"ס קרן 156,778 ₪ ".
ובסעיף 12 א. "החייב והערב מאשרים בזאת את יתרת החוב ומודעים כי תישלל מהם האפשרות
לטענות בהווה ובעתיד בדבר החוב נשוא הסדר זה "
ב. היתרות נבדקו בחשבון הבנק והן נמצאו נכונות, ואין ולא תהיינה טענות כלשהן ביחס לחוב ...."

לא ראיתי , לא בבקשה, ולא בחקירה הכחשה של החוב. ובשלב זה , כאשר המבקש לא הניח תשתית עובדתית, קונקרטית, שיש בה להוות הגנה אפשרית, המשמעות הינה, כי בפניי הגנת בדים , כמשמעה בפסיקה, ולפיכך הבקשה נדחית.

התובע/המשיב זכאי לפסק-דין לפי התביעה, בצירוף האגרה ששולמה, צמוד ונושא ריבית כחוק מיום התשלום , שכ"ט בגין התביעה, לפי התעריף המינימאלי המומלץ של לשכת עוה"ד, וכן שכ"ט בגין הדיון בבקשה בסך 2,000 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק .

ניתן להגיש פסיקתא לחתימה.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ב' סיוון תשפ"א, 13 מאי 2021, בהעדר הצדדים.