הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"ק 39541-10-16

לפני כבוד השופט נמרוד אשכול

התובע:

פייל ושות' משרד עורכי דין, ח.פ. 514213693

באמצעות ב"כ עו"ד דניס גילר

נגד

הנתבעת:

אהובה פרידמן, ת.ז. XXXXX949

פסק דין

מבוא

בפניי תביעה כספית, חוזית שהוגשה בסדר דין מקוצר על סך 25,560 ₪ בגין אי תשלום שכר טרחת התובע, כמתחייב לכאורה בהסכם החתום על ידי הצדדים למתן שירותים משפטיים ( להלן: "הסכם שכר הטרחה") צורף כנספח " 1" לכתב התביעה.

התובע גורס כי ביום 24.12.2013 נחתם הסכם שכר טרחה בינו לבין הנתבעת ועיקרו ייצוג הנתבעת בענין "תביעת רשלנות רפואית" .הנתבעת התחייבה בהסכם זה לשלם לתובע סכום בגובה של 25% בתוספת מע"מ " מכל הטבה ו/או תשלום ברוטו ( ללא התחשבות בחובות או קיזוזים) שיפסק ללקוחה בגין תשלומי עבר ו/או מענק חד פעמי ו/או דמי פגיעה ו/או תשלומים זמניים ו/או תשלומים בגין העלאת דרגת נכות ( להלן: "התוצאה")" (ראה: סעיף 1 לכתב התביעה, סעיף 1 להסכם שכר הטרחה).

התביעה הוגשה על פי סעיף 6 להסכם שכר הטרחה המפרט שבמידה והלקוחה ( הנתבעת) תחליט להפסיק את טיפולו של התובע היא תישא בהוצאות ואגרות ההליך ששולמו על ידו ( העתקי הקבלות צורפו כנספח " 3" לכתב התביעה) וכן אם יופסק הטיפול בתיק לאחר שנעשתה פניה לגורם הנתבע ו/או הוגש כתב תביעה ישולם שכר טרחה בסך של 2/3 בצירוף מע"מ מהסכום הנקוב בסעיף 1 להסכם שכ"ט ולא פחות מעשרים אלף ₪ בתוספת מע"מ.

התובע טוען כי הנתבעת ביקשה להפסיק את הטיפול בתיק לאחר שהתובע הגיש בשמה התביעה נגד מכבי שירותי בריאות. התביעה הוגשה לאחר השקעת עבודה רבה על ידי התובע ומשרדו כמפורט על ידו ( כתב התביעה שהוגש צורף כנספח " 2" לכתב התביעה דנן).

הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן וזאת באמצעות עורך דין . בבקשה הודתה כי חתמה על הסכם שכר הטרחה אך טענה שחתמה שלא מדעת, מבלי שקראה אותו ומבלי שהוסברה לה משמעותו של הסעיף מושא התביעה. כן הוסיפה שהיא מאובחנת במצב דכאוני ( נספח " 3" להודעת צירוף מסמכים מטעם הנתבעת) וכלקוית ראיה הנושאת תעודת עיוור ( התעודה צורפה כנספח " 2" להודעת צירוף מסמכים מטעם הנתבעת).

עוד טוענת הנתבעת, כי התובע הפר את הסכם שכר הטרחה בהפרה יסודית שהתבטאה במעשים ובמחדלים רבים, ביניהם: הגשת כתב התביעה נגד מכבי שירותי בריאות לאחר תום תקופת ההתיישנות, הגשת התביעה בעילה של " חוסר נוחות" ולא עיוורון כפי שהוסכם ביניהם, יחס מזלזל ואי הכרת התיק מצד עוה"ד פייל ועורכי הדין מטעמו, כמו כן לטענתה התובע התרשל בטיפול שבתשלום האגרה נוכח נכותה של הנתבעת המעניקה לה לכאורה זכאות לפטור.

דיון והכרעה

בית המשפט נדרש להכריע במחלוקות כדלקמן: האם הסכם שכר הטרחה עליו מתבססת התביעה, תקף ומחייב את הצדדים. במסגרת זאת יש לבחון נסיבות כריתתו של ההסכם בשים לטענות הנתבעת בעניין זה . ככל שייקבע כי ההסכם תקף יש לבחון האם זכאי התובע לשכר הטרחה על פי סעיף 6 להסכם וזאת כמפורט בתביעה וזאת גם בשים לב שההסכם הופר על ידו.

ביום 24.12.2013 נחתם הסכם שכר טרחה בין התובע לנתבעת, שמהותו היא התקשרות התובע עם הנתבעת למתן שירותים משפטיים בנוגע ל"תביעת רשלנות רפואית". הסכם שכר הטרחה הוא הסכם תוצאה/ הצלחה.

כך עולה מלשון סעיף 1 להסכם: "שכר הטרחה המוסכם הוא כדלקמן: מכל הטבה ו/או תשלום ברוטו ( ללא התחשבות בחובות או קיזוזים) שיפסק ללקוח בגין תשלומי עבר ו/או עתיד או מענק חד פעמי או דמי פגיעה או תשלומים זמניים או תשלומים בגין העלאת דרגת נכות ( להלן: "התוצאה"), ישולם סך של 25% בתוספת מע"מ. תשלום בהסכם זה כולל גם הוצאות משפט ושכ"ט. מאחר ושכר הטרחה ישולם לעורך הדין מהצלחה בלבד, מובהר ומוסכם כי שכר הטרחה הוא סופי ולא יינתנו הנחות."

הנתבעת מבחינתה טוענת כי הסכם שכר הטרחה נחתם על ידה, הוקרא לה, והיא והתובע אף דנו בו רבות למעט, דברים שלא דנו בהם ולא ידעה על קיומם. כך עולה מחקירתה הנגדית בפרוטוקול הדיון מיום 17.4.2018:

"ש: האם את מכירה את הסכם שכר הטרחה ביום 24.12.2013?
ת: כן.
ש: האם חתמת עליו?
ת: כן.
ש: בתחתית ההסכם רשום הנני מאשר את הסכמתי לאחר שקבלתי את כל ההסברים אודות המשמעות והבנתי את תוכנו – האם ההסכם הוסבר לך?
ת: דברנו בו ארוכות.
ש: הבנת את משמעותו?
ת: בוודאי, כל מה שדברנו הבנתי, רק היו דברים שלא דברנו ולא ידעתי שהם קיימים.
ש: ההסכם הוקרא לך על ידי עו"ד פייל?
ת: הסעיפים הרלוונטיים ואני אסביר, הגעתי אליו דרך חבר משותף משום שלא היה לי כסף לעו"ד, הוא אמר שהוא דיבר עם עו"ד פייל והוא מוכן לפגוש אותך עבור מה שיתקבל אם יתקבל והמוטו לכל אורך הדיון על שכר הטרחה היה זה ולא שום דבר אחר, בשום שלב לא נאמר לי שאצטרך לשלם גם אם לא אקבל כלום, בחיים לא היה קורה.
...
ש: מצד אחד אמרת שדנת ארוכות עם עו"ד פייל לגבי ההסכם הזה?
ת: המון.
ש: מצד שני בתצהיר את אומרת לא הבנת על מה חתמת?
ת: לא הוקרא לי הסעיף בעניין תשלום כמפורט בסעיף 14 בתצהיר. הוא לא הוקרא לי, יתרה מכך עו"ד פייל חזר והדגיש שאם לא יתקבל כסף אני לא אחויב בדבר, או הפוך אני אחויב רק אם יתקבל."
(עמ' 7-8 לפרוטוקול, ש' 25-32, 1-6, 19-24)

עדותה זו של הנתבעת, על השיחה הארוכה שניהלה עם התובע, סותרת עדותה בתצהיר בבקשה לרשות להגן בו הצהירה : "...אטען כי חתמתי שלא מדעת ומבלי שקראתי את ההסכם ומבלי שהוסברה לי משמעותו...." (סעיף 2 לתצהיר). בעדותה ביום 17.04.2018, לאחר שנשאלה לגבי הסתירות בין התצהירים שהגישה, בקשה התובעת למחוק התצהיר שהוגש על ידה כתמיכה להתנגדות והעידה :"תמחק אותו לגמרי... היא אמרה שזה מסמך שצריך לצרף לתיק וחתמתי" (עמוד 8 שורות 8-10 לפרוטוקול).

גם הטענה של הנתבעת שמחמת עיוורונה לא ידעה על מה חתמה יש לדחות וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן. הנתבעת ניהלה מו"מ על תוכן כתב התביעה, חזרה והעירה לתובע הערות לגבי סעיפים ו/או פרטים מסוימים עמם לא הסכימה . בעניין זה ראה תצהירה של הנתבעת מיום 13.03.2018 והמסמכים הנלווים אליו:

א. מכתב הנפרס על גבי שני עמודים בכתב יד ברור וקריא על ידי הנתבעת, מיום 28.03.2018 .
ב. סעיף 18 לתצהיר :"עזרתי לו , תוך שהשקעתי שעות רבות באיסוף חומר ועדויות בתוך אומץ".
ג. סעיף 21 לתצהיר :" הוא שלח אלי טיוטת כתב תביעה וביקש את הערותי".

אין בפני בית משפט חוות דעת רפואית לגבי כושר הראייה של הנתבעת אך האמור לעיל מלמד על יכולתה של העדה לכתוב ולקרוא מסמכים וזאת בניגוד לטענתה. הדבר אף נלמד מעדותה של הנתבעת בכל הנוגע להערות שהעבירה בנוגע למסמכים וה מיילים השונים שנשלחו אליה במהלך הטיפול בתיק.

נוכח הסתירות בעדותה ובתצהירים שהוגשו מטעמה – דוחה עדותה של הנתבעת אודות נסיבות חתימת ההסכם ומק בל עדותו של התובע בעניין זה. הוא הדין, בטענה שבשל עיוורונה לא ידעה על מה חותמת וזאת כמפורט לעיל. הנתבעת הודתה כי חתמה על ההסכם. נטל ההוכחה כי לא ידעה על מה חתמה, הן בשל אי גילוי נאות ו/או בשל עיוורונה הוא על הנתבעת (ראה: ע"א 1548/96 בנק איגוד לישי בע"מ נ' לופו, תק-על 2000 (12) 1566, 1571 (2000). כאמור ומפורט לעיל דוחה טענותיה של הנתבעת בעניין זה וקובע כי ההסכם תקף ומחייב בכללותו.

הסכם שכר הטרחה בתיק נחתם ביום 24.12.2013. ביום 28.08.2014 הגיש התובע בשם הנתבעת כתב תביעה כנגד מכבי שרותי בריאות. כתב התביעה הוא, כעדות התובע בתצהירו ועדותו, תוצר עבודה של התובע ומשרדו במשך מספר 9 חודשים לרבות איסוף ועיבוד חומר רפואי, מפגש עם רופאים וסיוע בהכנת חוות דע ת. העברת התיק מהתובע לעו"ד אחר נעשתה בחודש מאי 2016 (עדות נתבעת מיום 17.04.2018 עמוד 8 ש ורות 26-28). התובע גורס בסעיפים 7-8 לכתב התביעה, כי הנתבעת בחרה להפסיק את הטיפול בתיק שלה באמצעותו לאחר הגשת כתב התביעה שהוגש נגד מכבי שירותי בריאות ( צורף כנספח " 2" לכתב התביעה). על כן ובהתאם להסכם שכר הטרחה שבין הצדדים התחייבה הנתבעת לשלם במצב זה " סך השווה ל- 2/3 בתוספת מע"מ מכל הטבה ו/או תשלום ברוטו שתקבל, אך לא פחות מ- 20,000 ₪ ( עשרים אלף ₪) בתוספת מע"מ." (סעיף 8 לכתב התביעה).

סעיף 6 להסכם שכר הטרחה, קובע: "... הופסק הטיפול בתיק לאחר שנעשתה פניה לגורם הנתבע ו/או הוגש כתב תביעה לבית המשפט, ישולם שכר טרחה בשיעור 2/3 בצירוף מע"מ מהסכום הנקוב בסעיף 1 ולא פחות מעשרים אלף ₪ בתוספת מע"מ. סכום אשר יהווה גם פיצויי הפרה מוסכמים ללא הוכחת נזק. מובהר כי תשלום שכר הטרחה המוסכם אינו מותנה בהיקף העבודה שנעשתה על ידי עורך הדין אלא בתוצאה בלבד." סעיף זה הוא חלק מהחוזה והוא מהווה הסדר למקרה ספציפי כקבוע בו.

הנתבעת לא הוכיחה כל הפרת הסכם מצדו של התובע. הנתבעת בחרה להפסיק ההתקשרות עם התובע לאחר שפעל עבורה במשך למעלה משנתיים. התובעת אף המשיכה לנהל הליכים על פי כתב התביעה שהוכן על ידי התובע:" לדעתי לא יצא כתב תביעה מתוקן, שום דבר לא יוצא מבלי שאני רואה " (עמוד 10 שורות 2-3). לפיכך בנסיבות העניין, ועל פי ההסכם זכאי התובע לשכר הטרחה בסעיף 6 להסכם.

דרישת ההוצאות ואגרת בית המשפט

סעיפים 2, 3 ו- 6 להסכם שכר הטרחה מעגנים את דרישת התובע להחזר ההוצאות והאגרות ששולמו על ידו בסכום כולל של 2,160 ₪. מנגד, הנתבעת טוענת כי התובע שגה והתרשל בכך ששילם את אגרת ביהמ"ש מהסיבה שהיא זכאית לפטור עקב נכותה ומכל מקום היא העבירה לתובע את האישורים והמסמכים הרלוונטיים לעניין מצבה וכן את הבקשה לפטור. לעניין ההוצאות, טוענת הנתבעת, שהן לא מפורטות דיין היא לא אישרה אותן בעת שהוצאו ועל כן היא מכחישה את חוב ההוצאות אותו דורש התובע.

תקנות בתי המשפט ( אגרות), התשס"ז-2007 ( להלן: "תקנות האגרות") מסדירות את נושא האגרה שעל התובע לשלמה עם הגשת תביעתו.

עפ"י תקנה 14( א) ו-(ג) שלעיל, בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם את אגרת ביהמ"ש יגיש בקשה לפטור תוך הוכחתם של שני תנאים מצטברים: האחד, שאין ביכולתו לשלם את האגרה. השני, ההליך מגלה עילה.

אין בתקנות האגרות סעיף הפוטר נכה מתשלום אגרה כפי שטוענת הנתבעת. על מנת לקבל פטור, הייתה צריכה הנתבעת, באמצעות בא כוחה התובע, לפעול על פי תקנה 14 ולהגיש בקשה בהתאם. לא הוכחו בפני על ידי מי מהצדדים, כי הוחלפו מסמכים בדבר בקשה לפטור מאגרה, וממילא שאין פטור בגין נכות כפי שטוענת הנתבעת. לאור זאת, ומכוח הדין על הנתבעת להשיב לתובע סך של 712 ₪ עבור אגרת בית המשפט ששולמה על ידו.

בסעיפים 9-10 לכתב התביעה, התובע דורש לקבל לידיו את הוצאות ניהול התיק של הנתבעת בסך של 1,448 ₪ ( בגין ההוצאות המשפטיות, לא כולל אגרת ביהמ"ש). התובע צירף חשבון עסקה כללי ולא מפורט בגין הסכום של 1,448 ₪ וכן פירט דוח פירוט חיובים לחשבונות עסקה ( נספח " 3" לכתב התביעה). חשבון העסקה שצורף לא מפורט דיו, ולא ניתן ללמוד מכוחו מהן ההוצאות בגינן הוצא סכום זה. לעומת זאת, דוח פירוט חיובים לחשבונות עסקה מפורט דיו, ועם סיכום ההוצאות ניתן להגיע לסך של 638 ₪. על כן, יש לחייב את הנתבעת להשיב לתובע סך של 638 ₪ ששולם על ידו.

סוף דבר

לאור האמור לעיל, אני מקבל את התביעה באופן הבא:

מורה על הנתבעת לשלם לתובע תוך 45 יום את שכר טרחתו בסך של 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל. בנוסף, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות הדיון בסך 2,000 ₪ (כולל מע"מ) וכן תשיב לתובע כמפורט להלן החזר אגרה בסך 712 ₪.

לפנים משורת הדין, ולאור הסכמת התובע בהצעת הפשרה שהוצעה בדיון המקדמי מיום 19.4.2017, היה והנתבעת תשלם לתובע סך של 14,000 ₪ בתוספת מע"מ תוך 30 יום וכן תשיב לתובע סך של 712 ₪ עבור אגרת ביהמ"ש וסך של 638 ₪ בגין הוצאות , יראו בכך פירעון מלא וסופי של פסק הדין. במקרה כזה תהיה פטורה אף מתשלום הסך של 2,000 ₪ עבור הוצאות הדיון שצוין לעיל.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, י"ט כסלו תשע"ט, 27 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.