הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"ק 28528-06-20

לפני כבוד הרשם בכיר אריה דורני-דורון

התובעים ( להלן : "התובע" ) :

  1. אברהם ישראל חברת עורכי דין
  2. ישראל אברהם

נגד

הנתבעים:

  1. אופק ראשון לציון יזמות והשקעות בע"מ
  2. דאוד זאדה כורש
  3. שהין צ'רדושי

החלטה

לפניי בקשה לביטול יתר עיקולי הסעד הזמני, שנותרו לאחר הסכמות דיוניות לביטול העיקולים על חשבונות הבנק מושא העיקול , במסגרת תביעה לתשלום שכר טרחה בסך של : 1,772,277 ₪ .
בדיון מ6.8.20 הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן עיקולי הבנק יבוטלו , תתבצע בדיקה לפיה ערבות הבנק על אחת הדירות מושא עסקת הקומבינציה תיוחד להבטחת התביעה באמצעות רישומה על שם שני באי כוח הצדדים . בהודעת הצדדים כי בדיקה זו נכשלה התקיים הדיון ב6.9.20 במסגרתו נחקרו המצהירים, ובאי כוח הצדדים סיכמו את טענותיהם. ומכאן ההחלטה לגופה .

בית המשפט מבהיר כי ההכרעה בסוגיות מרכזיות שעלו לבחינת השכר הראוי בהתאם לזכות והגדרותיה ועוד , ראויים להיבחן במסגרת התיק העיקרי ויש להניח כי בבחינת השכר הראוי או ההסכמי יידרש התובע ליותר מהמצוי בשלב זה בהליך כדי להעמיד את מלוא סכום התביעה בסופו של יום במסגרת פסק הדין . מנגד הסכומים המדוברים בשיח בין הצדדים אינם סכומים זניחים בלשון המעטה כבר בשלב זה, וניכר מתיאור קידום ההליכים במקרקעין מושא הקומבינציה , שהתובע מצדיק לכאורה שכר טרחה בסכום משמעותי ביותר .

במסגרת בקשה לביטול צו עיקול על בית המשפט לבחון: (א) האם הניח התובע מבקש העיקול תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה. בשלב זה של ההליך נדרש התובע לעמוד במבחן ההסתברות לקיומה של עילת תביעה ראויה (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה אחת עשרה, 2013), 911). הנתבעים מצדם, יוכלו להתנגד להטלת העיקול הזמני, אם יניחו תשתית עובדתית ומשפטית המעמידה את העילה הנטענת בכתב התביעה בספק ניכר (ר"ע 490/86 יונה נ' מקמילן, פ"ד מ(4) 115 (1986)); (ב) האם הראה התובע שאם לא יינתן הצו הוא יתקשה במימוש פסק הדין; (ג) האם מאזן הנוחות נוטה לטובת התובע או הנתבעים במסגרת בחינת מאזן הנוחות על בית המשפט לבחון נזקו של מי חמור יותר כתוצאה ממתן צו העיקול (רע"א 9736/07 קראוס נ' הראל בית השקעות בע"מ (5.12.2007)); ו - (ד) האם עמד התובע בדרישות תום הלב וניקיון הכפיים.

לאחר בחינת טענות הצדדים, הראיות שהובאו והעדויות שנשמעו בפני נחה דעתי שעלה בידי התובע להניח תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה וזאת בהיותה נסמכת על : הסכם שכר טרחה נספח 5 לכתב התביעה . הודאה בקיומו של חוב שכר טרחה .( ש 21-24 וכן 27-28 בעמ' 3 לפרוטוקול ) .מבלי לפגוע בטענות עצם ההבנה שיש לייחד ערבות אחת מהדירות שייבנו במסגרת ההסכמה הדיונית לצורך פסק הדין לאחר בירור תשלום החוב - במסגרת ההסכמה הדיונית שלא התממשה . מכתב מיום 2.2.20 נספח 7 ובו התחייבות בכתב .שיק ביטחון על סך של 100,000 ₪ נקודתי לטיפול מול הגובל השכן. התחייבות לשלם 649,350 ₪ לקראת מעמד חתימת חוזה הקומבינציה נספח 8 . חלופת מכתבים בהם נכונות לתשלום סכום של כ 489,350 ₪ - נספחים 10,11 לכתב התביעה, וכן סעיף 44 לבקשה ובמסגרתו פירוט נרחב של פעולות משפטיות אותן ביצע התובע לרבות עצם הקמת הנתבעת 1 ברשם החברות ומכלול התהליכים עד להבאה למצב של ערכי מקרקעין צפויים של כ 25 מיליון ₪ . ניתוח כל ראיה וראיה ראוי לתיק העיקרי ואין בציונה בבחינת קביעת מסמרות אולם כבר עתה ניתן לראות כי אין מדובר בתביעת בדים , וההיפך הוא הנכון , מדובר בתביעה הנשענת על מסד ראייתי עקרוני המחייב הגנה עד לתוצאה המדוייקת בפסק הדין באשר תהיה .

כמו כן, הראה התובע, שאם לא יינתן הצו הוא יתקשה במימוש פסק-הדין .ההתקשרות עמו הופסקה והוא נותר עם הבטחות ללא כיסוי בטוחתי ממשי. גם שיתוף פעולה לפתרון הבנקאי לא זכה למאמצי על . מאזן הנוחות נוטה לטובתו ובכל הקשור ליסוד תום הלב, לא נמצאו ממצאים שיש בהם כדי לשלול מהתובע את הזכות להבטיח את ביצוע פסק-הדין באמצעות צו העיקול כלפי כל אחד מהנתבעים . תחינת עורך הדין לשכרו נשמעה מהדהדת בדיון, זכות אלמנטרית זו של שכר הטרחה לאחר השקעה של שנים במקרקעין .

לא אוכל לקבל מציאות בה ישקיע עורך הדין בתחום המקרקעין שנות חיים, עד להפיכת חול לזהב ולאחר מכן יכתת רגליו וירדוף אחר שכרו. מציאות זו ככל שהיא מנת חלקם של צדדים אלה תיבחן בתיק העיקרי, ולשם כך לא תתאפשר התנהלות שהיא המשך מושא תקיפת התביעה והותרתו תלוי בין שמיים וארץ נתון לחסדי אדם. כעקרון וככלל, אם המחיר של עמידה בהסכמי שכר טרחתם של עורכי דין הוא הפסד חלק מהברכה לה הביאו בעשייתם , יהא זה המחיר בו ישא כל מי שראה לנכון להביא לתביעה ולהעדר בטוחותיה מחוייבות המציאות.

בעצם הצגת הסכם שכר טרחה מכתבי התחייבות , הצהרות התחייבות בדיון , בהיעדר אסמכתא בכתב המבטלת כל אלו לא ניתן לקבוע שעלה בידי הנתבעים להניח ספק ניכר בקיומה של עילת תביעה. מאזן ההסתברות נוטה באופן מובהר לטובת התובע.

הונח ביסוס לקיומו של יסוד ההכבדה. עצם שיעור החוב,הנטען למעלה ממיליון וחצי ₪ גם אם יעמוד על חלקו בסופו של יום - סופו של בירור , מהווה אינדיקציה ראשונית ומשמעותית לקיומה של הכבדה . ממשות הרווח הצפוי היא לא פנטזיה אפלטונית אלא עסקת קומבינציה עם קבלן לביצוע .לו היה זה התובע עורך הדין הפרויקט כמצופה בחלוף השנים, שכרו היה משולם חלקו מהרוכשים בהתאם להסכם שכר הטרחה , אך משהופסק שכרו הצפוי יש לברר זכותו בתיק העיקרי ( עמ' 3 ש 26-28 לפרוטוקול ) . גובה הסכום הנתבע אינו אינדיקציה רלבנטית יחידה להכבדה .

בסיס נוסף לקיומה של הכבדה ניתן למצוא בעובדה שמדובר במי שסמוך לחתימה על הסכם ותשלום סכום משמעותי ביותר בחרו להימנע מכך, ולהגיש לתובע הודעת הפסקת ההתקשרות. הוסיפו סעיף 28 בהסכם הקומבינציה החדש סמוך לחתימתו ונישולו של התובע , ולפיו צפו הם את הטלת העיקול של התובע במלים מפורשות בהסכם . האבסורד הוא, שהתובע הוא שהביא להסכם רווחי זה והנתבעים לכאורה הם המעוניינים להמשיך בו בלעדיו. השליטה הוצאה מידו של התובע . ייעשו מהלכים קנייניים ומשפטיים , ושכרו ללא העיקול יהא תלוי בצדדים נוספים.

חשוב להדגיש שעל מנת לעמוד בדרישות הקבועות בדין, התובע אינו נדרש להניח ביסוס ראייתי של הברחת נכסים. די בהנחת תשתית עובדתית לביסוס הכבדה על ביצועו. תמונת המצב מלמדת על כך שנמצא ביסוס לקיומו של יסוד ההכבדה ברף הנמוך, שכן המקרקעין יניבו במסגרת עסקת הקומבינציה דירות אך העוסקים במקרקעין מודעים לאפשרות ולנוהג לפיו נמכרות דירות במהלך הבנייה ועוד בטרם סיום הבנייה קיים פוטנציאל של החלפת ידיים ובעלות , זאת דווקא מקום שניתן להבטיח את התשלום בתוך כל אלו על ידי הקבלנים המבצעים או היזמים . דווקא הותרת העיקול תאפשר בקרה ניהול משא ומתן ממקום של זכות לכאורית והפגת יסוד ההכבדה .הנוחות שבמאזן יכולה להיות באיזון ראוי ככל שיחפצו בכך המשיבים. ברצותם יינזקו ברצותם ירוויחו .

היחס בין הדרישות המצטברות הקבועות בדין – קיומה של עילת תביעה וביסוס יסוד ההכבדה – הוא יחס של "מקבילית כוחות". ככל שנמצאו ראיות מהימנות יותר לקיומה של עילת תביעה, כך הדרישה להצגת תימוכין לביסוס יסוד ההכבדה היא נמוכה יותר, ולהיפך. בענייננו, לנוכח אופי וטיב הראיות ביחס לעילת התביעה בשלב הלכאורי והראשוני , ניתן להסתפק באותו ביסוס לקיומו של יסוד ההכבדה, שנמצא במקרה הנוכחי ברף הנמוך.

מאזן הנוחות נוטה לטובת התובע שכן מדובר בסכום משמעותי שבמקום להבטיחו בראות המשיבים הרווח הצפוי מעדיפים הם להותיר התובע תלוי בין שמיים וארץ לחסדיהם בסופם של כל הרווחים . עדיף העיקול וקיום המשפט מאשר שחרור וסיכון בהעברת זכויות ושינויים קנייניים וכיוצ"ב . לא נמצאו טעמים – מתום דיני תום הלב – כדי לשלול מהתובע את הסעד שהתבקש על ידו. חלוף הזמן הינו תלוי הקשר העסקה טיבה ואופייה .דווקא בחינת חוסר תום הלב מונחת כלפי מי שמבקש להפסיק שירות משפטי על הישגיו , ולא להסדיר בפועל את שמובטח במלים , ושליחת עורך הדין למסע חודשי ההליכים המשפטיים .

זאת ועוד, סעיף מפורש בהסכם קבע כי לא יהא בעיקול המקרקעין כדי הפרת הסכם הקומבינציה במסגרתו מבקשים המשיבים להמשיך בלעדי התובע , זאת משום שהם עצמם צפו . הם עצמם נערכו והגדירו מצב לפיו תביעת התובע והטלת עיקול מצדו לא תהווה הפרת ההסכם מצד הבעלים. הם ידעו שהתובע בצדק עלול להטיל העיקול . אכן היה עלול בהתנהלותם והטיל בצדק . ( ראו סעיף 28 להסכם הקומבינציה וש 4,5 ו24-29 בעמ' 4 וכן 29-30 בעמוד 3 לפרוטוקול ) .

משקיים עיקול על נכסי הנתבעים כל אחד על שמו, ובהליך הבירור המשפטי בו יתבררו החיובים לאשורם בייחוסם, וכדי למנוע תקלה לפיה חיובים כספיים על אחד ירוקנו הסיכוי לממש פסק הדין ממשנהו, ואל מול טענות חוסר תום לב רגע לפני החתימה ומימוש תשלום עליו נדברו הצדדים ושעלה על הכתב לקראת ביצוע, לא ראיתי לנכון להסיר העיקול מכל אחד מהנתבעים .

מנגד , ישנו סכום עיקול על כספי עדן נדל"ן רובינשטיין בע"מ בסכום של 485,506 ₪ שנועד לתשלום עבור מס שבח , העיקול על סכום זה יבוטל כפוף לכך שהסכום ישולם ישירות כתשלום מס השבח בלבד באחריות משותפת אישית של בא כוח חברת עדן נדל"ן רובינשטיין בע"מ וכן בא כוח הנתבעים, ולעניין זה יעדכן בא כוח הנתבעים , כי תכלית ביטול העיקול בוצעה בצירוף אסמכתא. ז ו ואין בלת ה . אם כבר שולם הסכום, העיקול יוותר על כנו .

לסיום , ייאמר כי בהסכמי שכר טרחה התלויים בתוצאות עתידיות , התלויות בגורמי תכנון , קיים סיכון לעורכי דין המטפלים. הטרחה יכולה להתפרש על פני תקופת זמן ללא תמורה בשלביה השונים . הסיכון של עורכי הדין גדול . פעילותם יכולה להימשך על פני שנים. הגנת העיקול כסעד מתחום היושר על מושא פעילות זו גם בחלוף הזמן יבטיח שניתן לערוך הסכמים אלה בהגיונם , בביטחון שבהגיע היום לא יישכח תשלום לא ישולם חלקו בלבד לפי ראות עיני היזמים או בעלי הזכויות שרואים כי טוב. סיום התקשרות אינו עובר דרך דילוג והתעלמות מעורכי הדין , מבלי לפגוע בצורך לבירור ראוי של היקף התגמול כפי שהתחייבו הצדדים בתחילת ההליך .
לאור כל האמור , הריני להורות כדלקמן :

הבקשה לביטול יתרת צו העיקול – נדחית . יובהר כי מלבד חשבונות הבנק וכן ביטול העיקול מושא סעיף 16 לעיל , כל העיקולים יוותרו על כנם .
בנסיבות ובמכלול השיקולים הרלוונטיים, ובכללם גישתו המכובדת של בא כוח הנתבעים לתור אחר פתרונות, הנתבעים ישלמו ביחד ולחוד לתובעים יחד הוצאות ושכ"ט עו"ד מופחתים בסכום של: 5,000 ₪ שישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל .

למרות כל האמור, עדיין, סבור בית המשפט כי במעורבות כל הגורמים ניתן להסדיר או להבטיח שכר טרחת התובע,מי שהביאם לחופה הנדלנ"ית המכובדה ,וסוף הכבוד לבוא. כבודם של כלל הצדדים כולם.

המזכירות באדיבותה תשלח ההחלטה לבאי כוח הצדדים הנכבדי ם .
ניתנה היום, ט"ז תשרי תשפ"א, 04 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.