הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"ק 12741-09-18

מספר בקשה: 10
לפני כבוד השופטת, סגנית הנשיא סיגל רסלר-זכאי

המבקש:
(נתבע)
משה פרץ
באמצעות ב"כ עו"ד שלום לוי

נגד

המשיבים:
(תובעת)
PROPERTIES CONSTRUCTION SRL
באמצעות ב"כ עו"ד סילביה יהב

החלטה

לפני בקשה מטעם הנתבע (להלן: "המבקש") לסילוק התובענה שהוגשה כנגדו על ידי התובעת (להלן: "המשיבה") על הסף מחמת העדר עילה והעדר יריבות בהתאם לתקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות") .

ראשיתו של ההליך בתביעה בסדר דין מקוצר שהגישה המשיבה – חברה רומנית העוסקת בהשקעות נדל"ן כנגד המבקש, אשר התקשר עמה לרכישת חלק מזכויותיה בנכס בעיר בוקרשט ברומניה. ביום 10.12.18 בהסכמת הצדדים, ניתנה למבקש רשות להגן וההליך הועבר לפסים של סדר דין רגיל. ביום 16.12.18 הגיש המבקש "בקשה לעיכוב הליכים עד להפקדת ערובה על ידי התובעת". ביום 3.1.19 הודיע המבקש כי בקשת הרשות להתגונן תשמש אותו ככתב הגנה וביום 6.1.19 הגיש "בקשה לדחיית התביעה על הסף" זאת, הבקשה שלפני.

בכתב התביעה נטען, כי במהלך חודשים אוקטובר ונובמבר 2017, החלו מגעים בין המבקש למר אילן רוזן מבעלי המשיבה (להלן: "רוזן"). טיוטת הסכם זיכרון דברים הוכנה בדצמבר 2017 (להלן: "טיוטת ההסכם"). ביום 3.1.18 חתמו הצדדים על הסכם לביצוע העסקה בו נקבע כי "הרוכש [המבקש] ירכוש מחצית (50%) מזכויותיה של המוכרת [המשיבה] בקרקע, תמורת 3 מיליון אירו" (פס' 24 לכתב התביעה) (להלן: "ההסכם"). נטען, כי על המבקש לשלם למשיבה את הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם, מאחר שנמנע מלהשלים את העסקה ובכך הפר אותה. מנגד, לטענת המבקש, ההסכם הינו זיכרון דברים, שנחתם לאור הבטחות של המשיבה הנוגעות לסיווג הקרקע וזמינות הבניה בה. נטען, כי ההסכם חסר תוקף משפטי מאחר ונקבע בו כי "עסקת המכר תתבצע ברומניה ועל פי הדינים החלים ברומניה" ואילו "הסכם מכירה ורכישה שאינו מאומת מול נוטריון רומני ושאינו מנוסח ברומנית אינו תקף בהתאם לחקיקה הרומנית התקפה" (פס' 6 לכתב ההגנה) זאת בעת שההסכם נכתב בשפה העברית, נחתם בארץ ולא אומת מול נוטריון רומני.

תמצית טענות הסילוק על הסף

נטען כי התביעה נעדרת עילה מאחר וההסכם חסר תוקף משפטי, בהתחשב בכך שהקרקע נשוא ההסכם מצויה ברומניה ועל כן כפופה לדין הרומני, כפי שנקבע גם בהסכם, וכעולה מחוות הדעת שצורפה לכתב ההגנה, בעת שההסכם נחתם בארץ בשפה העברית וללא אימות לפני נוטריון רומני, הינו בטל. עוד , מאחר והסעד המבוקש בהסכם כפוף גם הוא לדין הרומני, גם אם תתקבל תביעת המשיבה, לא יצמח לה הסעד.

נטען כי התביעה נעדרת עילה גם במובן זה שמועד תשלום התמורה, בהתאם להסכם לא התגבש. סעיף 4.ו. להסכם קובע כי מועד העברת סכום התמורה יתבצע "מיד עם העברת 50% ממניות החברה על שמו [שם המבקש]" ואילו המשיבה לא מילאה תנאי זה עד היום. (ר' ב"ש 5737/99 קלוד יעקב פוליצ'ינו נ' שושנה ממן (9.7.01)).

נטען כי התביעה נעדרת יריבות בין הצדדים מאחר ומי שחתם בשם המשיבה על ההסכם הינו מר רוזן. המשיבה לא הוכיחה כי הינה רשאית להתקשר בהסכם למכירת הקרקע נשוא ההסכם וכי חתימתו של מר רוזן מחייבת אותה.

לסיכום נטען, כי מאחר והמשיבה לא תוכל לקבל הסעד המבוקש, על יסוד הטענות המבססות תביעתה ובהתאם להלכה הפסוקה, בנסיבות שבהן אין ספק כי הטענות המועלות בכתב התביעה אינן יכולות להצמיח את הסעד המבוקש, יסלק בית המשפט התובענה על הסף. (ר' ע"א 6885/14 יהודה פלח נ' יוסי דרור (16.3.16) סע' 9).

תמצית טענות המשיבה

המשיבה סבורה כי דין הבקשה להידחות. באשר לטענה לפיה ההסכם הינו חסר תוקף משפטי נטען, כי המבקש נסמך על חוות דעת מטעמו, אשר לא נערכה כחוות דעת מומחה, עורכה לא נחקר ביחס אליה, ההסכם נשוא התביעה כלל לא נזכר בה והיא חסרת תוקף משפטי או ראייתי בשלב זה.

נטען, כי אין המדובר בהסכם מכר מקרקעין אלא בהסכם למכירת מניות. לפיכך, הדרישות הצורניות אליהן מפנה המבקש אינ ן רלבנטיות. בכל מקרה, די בכך שההסכם ממלא אחר הדרישות הצורניות במקום כריתתו כדי שיהיה תקף, גם כאשר מדובר בחוזה מקרקעין הדרוש אישור נוטריון על פי הדין הזר. (ר' ע"א 419/71 מנורה חברה לאחריות ולביטוח משנה בע"מ נ' מ' נומיקוס (7.9.72) ועוד).

באשר לטענה לפיה לא התגבש המועד לתשלום התמורה נטען כי מעת שהמבקש הודיע שהוא חוזר בו מביצוע העסקה ולא יישא בתשלום התמורה, לא היה מקום להעביר לידיו את מניות החברה. פעולה שממילא מצריכה חתימתו.

לטענה להעדר היריבות בגין חתימתו של רוזן על ההסכם, נטען כי גם טענה זו נסמכת על חוות הדעת מטעם המבקש ולפיכך אינה עומדת. לגופו של עניין, בעת שהמשיבה תבעה פיצוי בגין הפרת ההסכם, קל וחומר שרואה עצמה מחוייבת בו. המשיבה התקשרה בהסכם על דעת כלל בעלי המניות בה, המנויים בכותרת ההסכם והיו מעורבים בכל פרטיו. עוד, העדרה של חתימה או חותמת אינה שוללת את השתכללותו של ההסכם מקום בו המשיבה המשיכה ופעלה בהתאם להסכם. (ר' ע"א 230/80 פנידר, חברה להשקיות פיתוח ובניין בע"מ נ' דוד קסטרו (9.3.81)).

המשיבה הפנתה להלכה הפסוקה לפיה סילוק תביעה על הסף ייעשה רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן, יש להעדיף ולברר ההליך ולהידרש לטענות במסגרת ההליך עצמו. די בקיומו של סיכוי קלוש כי התובע יזכה בתביעתו בכדי שבית המשפט ימנע ממחיקת התובענה. (ר' ע"א 8945/09 סופיה לוין נ' דיסקונט ישראל שוקי הון והשקעות בע"מ (5.5.11); ת"א (מחוזי ת"א) 2550/06 גיל גילמור נ' רן זמיר ואח' (22.10.09); ע"א 109/84 מנחם ורבר ואח' נ' אורדן תשעיות בע"מ ואח' (10.3.87)).

דיון והכרעה

הלכה פסוקה היא, כי סעד של סילוק על הסף הוא סעד דרסטי ואין להיזקק לו אלא אם ברור מלכתחילה ומעל לכל ספק כי אין לתביעה שום סיכוי להצליח גם אם יוכחו כל רכיביה. מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו. ( ר' רע"א 5318/18 Unibin Resourcer Ltd נ' יעקב מרוז (16.1.19); רע"א 6992/14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' קיבוץ אושה (29.12.14) ; א. גורן סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה 12, 2015, ע' 345)).
"אמצעי סילוק תובענה על הסף, בין אם מדובר במחיקת התובענה ובין אם בדחייתה, מהווה סעד בעל השלכות מרחיקות לכת על זכויות התובע ובראשן זכות גישתו לערכאות. בו בעת ממלא אמצעי זה תפקיד חיוני בסינון תביעות סרק טורדניות. הפסיקה קבעה כי באיתור נקודת האיזון הראוי בין זכות הגישה לערכאות הנתונה לבעלי הדין מזה ולשיקולי המדיניות המשפטית והדיונית מזה, השימוש בסעד הסילוק על הסף ייעשה בזהירות רבה ורק במקרים בהם שוכנע בית המשפט כי אף לו יתנהלו הליכי המשפט במלואם, ובהנחה כי תוכחנה העובדות המפורטות בכתב התביעה, לא יהיה בתביעה הנדונה כדי לספק לתובע את הסעד אותו הוא מבקש (ע"א 455/06 חלקה 21 בגוש 6539 בע"מ נ' עיריית הרצליה [פורסם בנבו] (11.6.2009))". (רע"א 5337/17 דוד כץ נ' יעקב כץ (31.7.17) פס' 13)

באשר לטענת העדר עילה, המבחן אשר נקבע בפסיקה לסילוק תובענה על הסף מחמת העדר עילה הוא מחמיר ביותר "אין חולק על כך שבית המשפט הדן בבקשה לדחיית ו/או מחיקת כתב תביעה מחמת העדר עילה, ייעתר לבקשה רק במקרה שבו גם אם יוכיח התובע את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה, הוא לא יהיה זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידו"
( רע"א (חי') 65770-06-17 תאופיק בויראת נ' אבראהים בוויראת (מיום 15.12.17)).

עולה, כי הרציונל העומד מאחורי הדרישה המחמירה הינו כי המחיקה על הסף חורצת את גורל התביעה ללא דיון לגופה. תכליתה היחידה של המחיקה על הסף היא מניעת מצב של דיוני סרק והוצאת משאבים על קיום הליכים, בתביעות שניתן לקבוע כבר בשלב מוקדם של ההליך, כי הן חסר ות סיכוי "מחיקה של כתב תביעה... תכליתה היחידה היא למנוע דיוני סרק והוצאת משאבים על בירור תביעה שניתן לקבוע בביטחון מלא, כבר בשלב מוקדם של ההליך, כי לא תוכל להצמיח לתובע את הסעד שביקש... כתב תביעה יימחק מחמת היעדר עילה רק אם אין סיכוי, ולו הקלוש ביותר, שהתובע יצליח בתביעתו". (י. רוזן-צבי ההליך האזרחי, 2015, ע' 409).

אין זה המקרה שלפני. בשלב מקדמי זה של התביעה, טרם נשמעו הראיות, לא ניתן לקבוע כי אין למשיבה עילת תביעה וכי לא קיימת יריבות משפטית, שכן אם יעלה בידה להוכיח את טענותיה, ייתכן ותהא זכאית לסעד המבוקש על ידה. בבקשתו לסילוק התביעה על הסף, טען המבקש טענות עובדתיות ומשפטיות כולן במחלוקת בין הצדדים ואשר נכון וראוי לבררן במסגרת ההליך העיקרי ובראשן שאלת תוקפו של ההסכם.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. המבקש יישא בשכר טרחת עו"ד והוצאות המשיבה בסך של 5,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום ובשלב זה יופקדו בקופת ביהמ"ש.

ניתנה היום, כ"ו אדר א' תשע"ט, 03 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.