הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"ק 10356-01-18

לפני כבוד השופטת איילה גזית

התובע:
בצלאל דרחי

נגד

הנתבע:
שבתאי מיכאל

החלטה

התובע הגיש תביעה כספית בסדר דין מקוצר בגין חוב, שלטענתו, נותר הנתבע חב לו במסגרת הסכם שכירות, לפיו שכר הנתבע חנות מאת התובע.

הנתבע הגיש בקשה למחיקת כותרת ובקשת רשות להגן.

בדיון, וויתר ב"כ התובע על חקירת המצהיר, והצדדים סיכמו טענותיהם.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בסיכומים, ושמעתי את טענות הצדדים בדיון, עולה כי יש מקום למתן פסק דין חלקי בעניין חוב עבור חשמל שאיננו שנוי במחלוקת, ומתן רשות להגן כשהיא מותנית בהפקדה.

אשר לבקשה למחיקת כותרת, אין מקום להיעתר לה. על פי תקנות סדר הדין האזרחי, וההלכה הפסוקה בעניין סדר דין מקוצר, די בראשית ראייה כדי להכניס את התביעה לגדר תביעה בסדר דין מקוצר. במקרה דנן, הסכם השכירות מהווה ראשית ראייה, והסכומים קצובים ונובעים מדמי שכירות הנקובים בהסכם, חוב בגין חשמל, בו מודה הנתבע, ותשלומי ארנונה.

לפיכך, בדין הוגשה התביעה בסדר דין מקוצר.

לעניין הבקשה למתן רשות להגן, אין מחלוקת כי בין הצדדים נחתם הסכם שכירות לתקופה מיום 01/01/17 עד 31/12/17.

התובע עתר לחיוב בדמי שכירות עד תום תקופת השכירות, על פי הסכם השכירות, דהיינו 31/12/17. אלא, שעל פי סעיף 3 לסיכומי התובע, עולה כי לא שולמו דמי שכירות לתקופה של 4 חודשים, ממועד עזיבת הנתבע את המושכר, ועד כניסתו של שוכר חדש לנכס.

הואיל ועל פי טענת התובע, הוכנס שוכר חדש למושכר, והמושכר עמד ריק ארבעה חודשים, אין מקום לדרישת התובע לקבלת דמי שכירות עד תום תקופת השכירות, על פי הסכם השכירות 31/12/17.

הנתבע העלה בבקשת הרשות להגן טענה כי תקופת השכירות הסתיימה ביום 03/07/17, בהסכמת הצדדים, אלא שמדובר בטענה של הסכמה בעל פה בניגוד להסכם כתוב בכתב. מה עוד שטענה זו גם סותרת את מכתבו של התובע שנשלח לנתבע ביום 20/07/17. מכאן עולה, שמדובר בטענה קלושה שמצדיקה חיוב בהפקדת סכום בקופת בית המשפט.

הנתבע העלה טענות הגנה כנגד החוב בגין דמי שכירות וארנונה, והן טענות לקיזוז מלאי, מקרר, מקפיא, קופה, ותפילין אישיים, אשר, לטענתו, נשארו במושכר.
הלכה פסוקה היא כי על המבקש רשות להגן להיכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו, ואין די בהעלאת טענה כללית וסתמית שאין בה בסיס עובדתי התומך בה. במקרה דנן, טענת הקיזוז שהעלה המבקש הינה כולה על דרך של הערכה, כאשר הסכומים שציין המבקש נרשמו בתצהירו בדרך של הערכה בלבד.

ב"כ המבקש בסיכומיה, הפנתה לאתר "יד שנייה", וצרפה מודעות "יד שנייה" על מנת ללמד על הערכת שווי עדכנית. ראשית, אין מקום לצרף ראייה של הערכה לסיכומי המבקש, ושנית, אין בהפניה לאתר "יד שנייה" כדי לבסס טענת קיזוז כספית, וטענת המבקש נותרה כשהיא על דרך הערכה בלבד.

טענת הנתבע לקיזוז שכר עבודה שלא שולם לו בגין שנים עברו, הינה בסמכות בית הדין לעבודה, מה גם שטענה זו לא פורטה כלל מבחינת סכומים ותאריכים כלשהם.

בסעיף 17 לתצהיר הנתבע, מודה הנתבע בגין חוב עבור חשמל בסך 7,887 ₪, ועל כן, זכאי התובע לקבל פסק דין חלקי בעניין זה. התובע יגיש פסיקתה לחתימה לפסק דין חלקי בסכום של 7,887 ₪, בצירוף שכר טרחת עו"ד לפי תעריף מינימלי של לשכת עורכי הדין.

לאור טענות הנתבע בעניין סיום בעל פה של תקופת השכירות ביום 03/07/17, וטענות הקיזוז על דרך הערכה, ולאור קלישות הטענות, יש מקום להתנות את מתן הרשות להגן בהפקדת סכום בקופת בית המשפט. סכום התביעה עומד על 87,646 ₪.

לפיכך, הנתבע, יפקיד בקופת בית המשפט סך של 20,000 ₪ בערבות בנקאית צמודה ללא הגבלת זמן או תנאי, וזאת לא יאוחר מיום 30/08/19.

יופקד הסך הנ"ל במועד האמור, תינתן הרשות להגן והצדדים יזומנו לקדם משפט.

לא יופקד הסך הנ"ל במועד האמור, תדחה בקשת הרשות להגן.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.
המזכירות תקבע את התיק לתזכורת פנימית לבדיקת הפקדה ליום 10/09/19.

ניתנה היום, כ"ט סיוון תשע"ט, 02 יולי 2019, בהעדר הצדדים.