הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 9375-08-18

לפני
כב' הרשם הבכיר אבי כהן

התובעת

הכשרה חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד לירון אוליאל

נגד

הנתבעים

1. ראמי טאהה
ע"י ב"כ עוה"ד וליד זחאלקה

2. הראל חברה לביטוח בע"מ (טרם התגוננה)

החלטה

לפניי בקשה מטעם הנתבע 1 לביטול פס"ד שניתן נגדו בתיק זה בהיעדר הגנה ביום 20.03.19 (להלן: "בקשת הביטול").

אציין כבר עתה כי איש מהצדדים לא העלה דרישה לחקור מי מהמצהירים הרלוונטיים וגם מאחר שאני סבור שניתן להכריע בבקשה על סמך הכתובים, ניתנת החלטתי זו.

ראשית ולמען הסדר הטוב, אסקור בקצרה את הקיים והרלוונטי בתיק

ביום 05.08.18 הוגש מטעם התובעת כתב תביעה "כספית, תחלוף" ע"ס 32,938 ₪ בסדר דין מהיר. בין היתר נטען בכתב התביעה כי בתאונת דרכים מיום 17.05.18, בעת שהנתבע 1 הסיע את רכב הנתבעים לאחור "בחוסר זהירות", פגע רכב הנתבעים ברכב התובעת וגרם לו נזק. עוד נטען שם כי התובעת שילמה למבוטחה, בעלי רכב התובעת, עבור הנזק שנגרם לו בהתאם לחווה"ד שצורפה לכתב התביעה. יוער, כי נספחי כתב התביעה כוללים בין היתר רשימת גילוי מסמכים ואינם כוללים תצהיר.
זהות הצדדים ע"פ כתב התביעה
התובעת היא מבטחת רכב התובעת.
הנתבע 1 הוא "המחזיק ו/או הנהג ו/או הבעלים ו/או מתיר השימוש ו/או המשכיר ו/או המעסיק" של רכב הנתבע.
הנתבעת 2 היא מבטחת רכב הנתבע.
ביום 13.01.19 הוגשה מטעם התובעת בקשה למתן פס"ד בהיעדר הגנה נגד הנתבע 1. לבקשה צורפו, ביו היתר, אישור מסירה ותצהיר שליח מוסר פרטי מטעם ב"כ התובעת מהם עולה כי כתב התביעה נמסר לכאורה בענאתא, ביום 19.09.18 לידי טארק, בן דודו של הנתבע 1, כאשר אישור המסירה נחזה להיות חתום ע"י אותו טארק.
ביום 14.01.19 ניתנה החלטת כב' הרשם יוחנן גבאי לפיה כתב היד בתצהיר המצורף לבקשה אינו ברור ויש לצרף לה תצהיר שליח מודפס ומפורט לגבי נסיבות מסירת כתב התביעה.
ביום 20.03.19 הוגש מטעם התובעת תצהיר שליח מוסר בהתאם להחלטת 14.01.19. מן התצהיר עולה כי ביום 19.09.18 הגיע לכאורה השליח לביתו של הנתבע 1 בכפר ענאתא, פגש במקום אדם שהזדהה בפניו בשם טארק והוא בן דודו של הנתבע 1, מסר לידיו את מסמכי התביעה ואותו טארק חתם על אישור המסירה.
ביום 21.03.19 נתן כב' הרשם גבאי פס"ד בהיעדר הגנה נגד הנתבע 1 (להלן: "פסק הדין") בחתימתו על נוסח פס"ד שצורף לבקשת התובעת מיום 13.01.19.
ביום 16.07.19 הוגשה בקשת הביטול. לבקשה צורף תצהיר מיום 15.07.19 מאת הנתבע 1 ואלה עיקריו:
לעניין אי מסירת כתב התביעה לנתבע 1:
כתב התביעה לא נמסר לנתבע מעולם.
הנתבע 1 אינו תושב ענאתא, אלא תושב הר הצופים.
לנתבע 1 אין בן דוד בשם טארק ואין בכל משפחתו אדם בשם זה.
הנתבע 1 מתגורר בביתו עם אשתו וילדיו בלבד.
אישור המסירה הרלוונטי מזויף והתצהיר הנלווה לה הוא תצהיר שקר.
טענות עיקריות בבקשת הביטול:
יש לבטל את פסה"ד מחובת הצדק, מאחר שלא בוצעה מסירה כדין לידי הנתבע.
רכב התובעת הוא שפגע ברכב הנתבע מאחור.
"הרכבים היו בירידה, כך שאני לא יכול להידרדר לאחור".
קיימות הקלטות מהן עולה כי נהג רכב התובעת מודה בפגיעה.
לבקשה צורף כנספח צילום ת.ז של הנתבע 1 וצילום נוסף שאינו ניתן לזיהוי ונראה (כנראה בשל אופן סריקתו) ככתם שחור כאשר אין במסמכי הבקשה הבהרה באשר לפשרו של צילום זה.
בהחלטתי מיום 16.07.19 העברתי את בקשת הביטול לתגובת התובעת שתועבר בתורה לתשובת הנתבע 1 בטרם אכריע בבקשה.
ביום 21.07.19 הוגשה תגובת התובעת לבקשת הביטול ולפיה התובעת מתנגדת לבקשה ולחילופין תסכים לה תחת חיוב הנתבע בהוצאות 1,500 ₪. בתגובה נכתב כי נוכח טענותיו הקשות של המבקש ביחס למסירת כתב התביעה, הוא רשאי לעתור לזימון השליח המוסר לשם חקירתו על תצהיר המסירה. דווח גם כי פסה"ד הוגש לביצוע בלשכת הוצל"פ. התגובה הוגשה ללא תצהיר נלווה וללא כל נספח אחר.
ביום 06.08.19 הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובעת הנ"ל . בתשובה נטען בין היתר כי הנתבע 1 רשום במשרד הפנים בכתובת אחרת מזו שבה בוצעה המסירה (בפועל לא צורפה אסמכתא רלוונטית הגם שאפשר שמדובר באותו נספח מושחר ובלתי קריא) ותצהיר השליח המוסר אינו מבהיר כיצד זוהה בית הנתבע 1 בעת המסירה. עוד נטען שם כי "הכלל הוא" שעל השליח לוודא בעזרת תעודה מזהה את זהות בן המשפחה לו נמסרים מסמכי התביעה וזיהוי כזו אינו עולה מהתצהיר הרלוונטי. בנוסף נטען בתשובה כי אין לחייב את הנתבע 1 בהוצאות אל א את התובעת ש"התנגדותה מחייבת הטלת הוצאות לחובתה". יוער כי התשובה אינה נתמכת בכל תצהיר או אסמכתא. עוד יוער כי בתשובה זו אין כל התייחסות להצעת התובעת הנ"ל כי השליח המוסר יוזמן לחקירה.

דיון והכרעה

מסגרת נורמטיבית

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – "התקנות"), שבה מעוגנת סמכותו של בית המשפט לבטל פס"ד שניתן בהיעדר הגנה, קובעת כך:

"ביטול החלטה על פי צד אחד
ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

בהלכה הפסוקה נעשתה אבחנה בין שני סוגים עיקריים של מקרים לגביהם מתבקש ביטול לפי תקנה 201 הנ"ל: מקרים שבהם פסה"ד פגום בהליך נתינתו, שאז ביטולו יעשה מחובת הצדק, ומקרים שבהם פסה"ד בלתי פגום שאז ביטולו נתון לשיקול דעת ביהמ"ש.

ביטול מחובת הצדק

במקרים שבהם פסה"ד פגום בהליך נתינתו ההלכה היא שביהמ"ש חייב לבטל את פסה"ד, אך ורק לאור הפגם שדבק בו וללא התייחסות לטענות בעל הדין שכנגדו ניתן פסה"ד ולסיכויי הצלחתן להתקבל וללא התייחסות לשאלה אם פסה"ד מוצדק לגופו של עניין.

הנתבע 1 טוען כי מעולם לא נמסרו לו מסמכי התביעה ומעלה האשמות קשות כנגד התובעת ושלוחה בדבר מסירת תצהיר שקר וזיוף מסמכי המסירה. ואולם, חרף הזדמנות שניתנה לו במעמד הגשת הבקשה שבנדון והזדמנות נוספת שניתנה לו במעמד כתב התשובה לתגובת התובעת, הנתבע 1 אינו מעלה כל דרישה לחקור את השליח המוסר בבית המשפט ולהוכיח טענותיו אלה. הנתבע גם אינו מצרף אסמכתא לגבי מקום מגוריו השונה הנטען.

משלא הוכחו טענות אלה של הנתבע 1 ומשנראה כי הוא אינו מבקש למצות את בירור שאלת חוקיות המסירה לידיו, אני קובע כי אין מקום לביטול פסה"ד מחובת הצדק ואפנה לבחינת ביטול פסה"ד משיקול דעת ביהמ"ש.

ביטול משיקול דעת ביהמ"ש

במקרים שבהם פסה"ד לא פגום בהליך נתינתו יבחן ביהמ"ש את שתי השאלות הבאות: השאלה מהי סיבת מחדלו של בעל הדין להגיש את כתב הטענות במועד והשאלה מהו הסיכוי שטענות בעל הדין שחדל לגופו של עניין יתקבלו, אם ייבוטל פסה"ד.

אם המחדל נובע מזלזול בבית המשפט וללא כל סיבה סבירה, אז הנטיה היא לדחות את הבקשה לביטול פס"ד; א ם נובע המחדל מ"צירוף נסיבות אומלל", מאי-הבנה או מהיסח דעת או אף מרשלנות מסו ימת מצד בעל הדין או בא-כוחו, תהא הנטיה לקבוע שיש במחדל זה כדי להביא לביטול הבקשה לביטול פס"ד, בתנאי כמובן שמתקיים גם התנאי השני בדבר סיכויי ההצלחה (ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431 (1983); ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (פורסם בנבו, 2.2.09); רע"א 4861/09 שחיבר נ' לוי (פורסם בנבו, 4.10.09).

ואילו בבירור שאלת סיכויי ההצלחה המבחן הוא מבחן של הגנה אפשרית, ולאו דווקא בטוחה. הנטל המוטל על המבקש הוא לשכנע שלכאורה יש לו הגנה אם יוכיח אותה, ואין על המבקש בשלב הבקשה לביטול פסה"ד להוכיח ממש את הגנתו (ע"א 276/62 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד יז 349 (1963))

סיבת המחדל
הנתבע 1, כאמור, מעלה גרסה לפיה מחדלו נבע מכך שמסמכי התביעה מעולם לא הומצאו לו.
התובעת בתגובתה אינה מתייחסת עניינית לשאלה זו אלא אך מציינת כי הנתבע רשאי לזמן לחקירה את השליח הרלוונטי.
הכרעתי בשאלת סיבת המחדל היא שבנסיבות ובהעדר התנגדות נחרצת מטעם התובעת אראה בו כ"צירוף נסי בות אומלל" הניתן לריפוי בהוצאות, מה גם שלפי מסמכי המסירה עצמם, המסירה לא בוצעה לידי הנתבע עצמו, אלא לידי קרובו המדווח.

סיכויי ההצלחה
הנתבע 1 , בתצהיר שצורף לבקשת הביטול, מעלה טענה לפיה רכב התובעת הוא שפגע ברכבו ואף מציין כי ישנן הקלטות שתומכות בגרסה זו.
התובעת, שוב, אינה מתייחסת עניינית לטענות אלה ומסתפקת בהתנגדות רפה למדי לביטול פסה"ד ואף מסכימה לבקשה בכפוף להטלת הוצאות על הנתבע 1.
הכרעתי בשאלת סיכויי ההצלחה היא שהנתבע עמד בנטל והציג הגנה אפשרית גם אם לא ודאית.

סוף דבר

פסה"ד שניתן ב-20.03.19 נגד הנתבע 1 מבוטל בזאת.

מעוכב בזאת ביצועו של פסה"ד. בקשות לגבי גורל תיק ההוצל"פ וההליכים שננקטו בו יש להגיש לפני רשם ההוצל"פ, עפ"י סמכותו שבסעיף 18 לחוק ההוצל"פ.

הנתבע 1 ישלם לתובעת הוצאות ההליך בסך 700 ₪.

הנתבע 1 יגיש עד יום 30.8.19 כתב הגנה כדין מטעמו.

התובעת תבהיר עד יום 30.8.19 מדוע אין ראוי למחוק מחוסר מעש את התביעה נגד הנתבעת 2.

המזכירות תעקוב.

ניתנה היום, י' אב תשע"ט, 11 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.