הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 937-03-17

לפני כבוד השופטת אפרת בוסני

התובעים:

1.איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ
2.אחמד שאהין

נגד

הנתבעים:

1.אברהם בן מרדכי
2.מגדל חברה לביטוח בע"מ
3.גיא טפר
4.כלמוביל פתרונות מימון בע"מ
5.מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
6.אושרת ביטון

פסק דין

1. ביום 24.8.2016 ארעה תאונת שרשרת בכביש באזור בית העלמין בחולון, בה מעורבים מספר כלי רכב. התביעה בתיק זה הוגשה בסדר דין מהיר ועניינה נזקי רכב סקודה מספר רישוי 56-311-12, הרכב השני מבין כלי הרכב המעורבים בתאונה ( להלן: "הרכב השני") ובגדרה נתבעים הכספים שהתובעת 1, מבטחת הרכב שילמה בגין נזקיו בתאונה וכן בגין הפסדי התובע 2 בגין הפעלת הפוליסה ( השתתפות עצמית והנחת היעדר תביעות) ובגין חיישני רוורס.

2. מדובר בתאונת שרשרת בה מעורבים חמישה (5) כלי רכב. רכב הסקודה מושא התביעה הוא הרכב השני בשרשרת כלי הרכב המעורבים; רכב מסוג שברולט מליבו מספר רישוי 67-627-17, בו נהג נתבע 1 ואשר בוטח אצל נתבעת 2 הוא הרכב השלישי ( להלן: "הרכב השלישי"); רכב מסוג סיאט מספר רישוי 49-391-153 של נתבעת 4 בו נהג נתבע 3 ואשר בוטח אצל נתבעת 5 הוא הרכב הרביעי ( להלן: "הרכב הרביעי"); ורכב מסוג שברולט סוניק מספר רישוי 34-552-75 בו נהגה נתבעת 6 ( להלן: "הרכב החמישי") הוא הרכב האחרון בשרשרת חמשת כלי הרכב המעורבים.
3. גדר המחלוקת הוא בשאלת נסיבות התרחשות התאונה והאחריות להתרחשותה ועיקרה בשאלה מי מבין כלי הרכב הנתבעים ( הרכב השלישי, הרביעי והחמישי בשרשרת כלי הרכב) הוא שגרם לנזק במוקד האחורי ובמוקד חזית של הרכב השני ( רכב התובעים), בהיעדר מחלוקת שהרכב השני נפגע מאחור על ידי הרכב השלישי ונהדף לרכב שלפניו.
תמצית טענות הצדדים בכתבי הטענות ומהלך הדיון
4. לטענת התובעים בכתב התביעה המתוקן, הרכב השני נפגע מאחור על ידי הרכב השלישי ונהדף לרכב שלפניו.
לטענת נתבעים 1-2 בכתב ההגנה, נהג ומבטחת הרכב השלישי בשרשרת כלי הרכב המעורבים, האחריות לתאונה מוטלת על נהגת הרכב החמישי ( והאחרון). הרכב השלישי נסע באיטיות כאשר הרכב החמישי התנגש ברכב הרביעי מאחור וזה נהדף לעבר הרכב השלישי וגרם להדיפתו לעבר רכב התובעים ( הרכב השני).
לטענת נתבעים 3-5 בכתב ההגנה, נהג, בעלים ומבטחת הרכב הרביעי, האחריות לתאונה מוטלת על הרכב החמישי ( והאחרון). הרכב הרביעי נעצר מאחורי הרכב השלישי, כשלפתע הגיח הרכב החמישי במהירות מאחורי הרכב הרביעי, לא שמר מרחק, פגע ברכב הרביעי בעוצמה מאחור והדפו לעבר הרכב השלישי שלפניו. נהגת הרכב החמישי אף שילמה פיצוי בגין נזקי הרכב הרביעי בתאונה.
לטענת נתבעת 6, נהגת הרכב החמישי, בכתב ההגנה הנזק שנגרם לרכב השני אינו תוצאה של הדיפה שמקורה ברכב הרביעי או ברכב החמישי וכי יש לסלק את התביעה נגדה בהיעדר עילה ויריבות. נתבעת 6 מוסיפה וטוענת שהתובעים אינם מייחסים לה בכתב התביעה אחריות לתאונה ונהג רכב התובעים לא ביקש את פרטיה ושמה אינו נזכר בדיווח שמסר למבטחיו. כן נטען לכך שהרכב החמישי הוא רכב קטן המוגדר " סופר מיני" ולא ייתכן שהוא הדף את שלושת כלי הרכב שלפניו ששניים מהם כלי רכב גדולים, וביתר שאת כאשר קיימים פערים משמעותיים בין הנזק המינורי שנגרם לרכב הרביעי מלפנים לעומת הנזק הגדול של הרכב השני.
5. הנתבעים מכחישים בכתב ההגנה את הנזק, תוך שנתבעת 6 מוסיפה וטוענת לאי צירוף התובעים לכתב התביעה את רישיון הרכב, חשבונית תיקון, חשבונית תשלום שכר השמאי ופירוט הוראות תשלום וכי חשבונית תיקון שצורפה מתייחסת לרכב אחר. עוד טוענת נתבעת 6 לאי קבלתה מכתב דרישה טרם הוגשה התביעה נגדה.
6. בתיק העידו הנהגים המעורבים ונחקרו נגדית, למעט נהג הרכב הראשון שנפגע מאחור. במצורף לכתבי הטענות הוגשו טפסי הדיווח על התאונה של הנהגים ברכב השני, השלישי והרביעי למבטחיהם; הוגשו תמונות נזק של כלי הרכב בזירת התאונה ותמונות הנזק של הרכב השני, חוות דעת השמאי שבדק את הרכב השני וכן פסק הדין שניתן בתביעה שהוגשה כנגד נהגת הרכב החמישי בגין נזקי הרכב הרביעי.
בתום פרשת הראיות סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה ואני נדרשת להכרעה.
דיון והכרעה
7. כאמור, מדובר בתאונת שרשרת בה מעורבים חמישה כלי רכב ובשאלת האחריות לנזקי הרכב השני בשרשרת כלי הרכב, שנפגע מאחור ונהדף מעוצמת הפגיעה לעבר הרכב שלפניו.
אין מחלוקת שהרכב החמישי ( והאחרון בשרשרת כלי הרכב המעורבים) פגע ברכב שלפניו ( הרכב הרביעי) מאחור וכי הרכב הרביעי פגע ברכב השלישי מאחור והרכב השלישי פגע ברכב השני מאחור והדפו לעבר הרכב שלפניו. המחלוקת היא בשאלה מי מהנהגים הנתבעים המעורבים אחראי לנזקי הרכב השני בשני מוקדיו, כאשר נתבעים 1-5 מבקשים להטיל את האחריות על נהגת הרכב האחרון ( נתבעת 6) ואילו נתבעת 6 בכתבי הטענות טוענת לכך שנזקי הרכב השני אינם תוצאה של הדיפה שמקורה ברכב הרביעי או ברכב החמישי.
לגבי נהג הרכב הרביעי, אין בכתבי ההגנה ובגרסאות נהג הרכב השלישי ונהגת הרכב החמישי טענה לכך שהוא הגורם לתאונה ולנזקי הרכב השני.
8. בשאלת הנזק לא הייתה מחלוקת של ממש, וכתב התביעה תוקן בהסכמה בדיון לסך של 20,403 ₪ ( ראו; פרוטוקול הדיון מיום 21.11.2018 עמ' 3). בסיכומים שנשמעו בעל פה בתום פרשת הראיות לא טענו הנתבעים בשאלת הנזק, וזנחו טענותיהם בעניין.
9. בנוגע ל"תאונת שרשרת", כמו בתאונה בה עסקינן, השתרשו בפרקטיקה הנוהגת "כללי אצבע" (Rule of Thumb) לברור נסיבות התאונה והאחראי להתרחשותה. אין מדובר בכללים מוחלטים אך יש בכללים אלה לסייע בפישוט ברור המחלוקת בשאלה הנדונה בתיק זה, קרי; האם הרכב האחרון בשיירה פגע ברכב שלפניו והדפו אל עבר יתר הרכבים בשיירה, או שמא הרכב האחרון הצטרף לתאונה קיימת בין כלי הרכב שלפניו. במסגרת כללים אלה נהוג למשל לברר עם נהג הרכב הראשון בשרשרת כלי הרכב המעורבים כמה פגיעות הוא שמע והרגיש ברכבו, אם ראה את התרחשות ומה היה מנח כלי הרכב סמוך לאחר התאונה, כאשר ניתן משקל רב לעדותו של הנהג הראשון שרכבו נפגע מאחור, כמי שכלל נתפס כגורם נטול אינטרס ומגמתיות ביחס ליתר הנהגים בכלי הרכב שאחריו בינם לבין עצמם. כן ניתן להסתייע בבחינת הנזק שנגרם לכלי הרכב המעורבים והפער בין מוקדי הנזק בכלי הרכב, באופן שפער גדול בין עבודות הפח במוקד האחורי לעומת המוקד הקדמי ועוצמת הפגיעה היורדת של כלי הרכב יטו את הכף למסקנה כי הרכב האחרון פגע ברכב שלפניו והדפו לפנים, ולהפך. כאמור, כללים אלה ניתנים לסתירה, ואין מדובר בכללים מוחלטים (ראו; ספרו של השופט עדי סומך - תאונות פח ושיבוב רכב, נבו הוצאה לאור (2013), בעמ' 270; תא"מ 17676-10-15 ש. שלמה נ' חילל יוסף (16.4.2017)).
10. במקרה זה השתכנעתי מהעדויות והראיות שהובאו בפניי שהרכב השלישי פגע בעוצמה ברכב השני מאחור והדפו לעבר הרכב הראשון קודם שנפגע מאחור על ידי הרכב הרביעי שנהדף לעבר הרכב השלישי לאחר שנפגע מאחור על ידי הרכב הח מישי וכי הרכב השלישי שב ופגע ברכב השני שלפניו, פגיעה מינורית יותר, לאחר שהרכב החמישי פגע בעוצמה ברכב הרביעי מאחור והדפו לעבר הרכב השלישי .
11. התובע 2, נהג הרכב השני, העיד שהרכב השלישי אשר נסע מאחוריו פגע ברכבו מאחור והדף אותו לרכב שלפניו. לדבריו, כאשר הסתכל לאחור הוא ראה שהרכב השלישי ממשיך בנסיעה וממשיך להדוף אותו למרות שהוא לחץ על הבלם (עמ' 5 שו' 3-5). כאשר יצא מהרכב לאחר התאונה, העיד נהג הרכב השני שראה את שרשרת כלי הרכב מאחוריו צמודים זה לזה, "חזית אחור" (שם, שו' 7-8). בחקירתו הנגדית מסר נהג הרכב השני שהוא הרגיש "מכה אחת" וחזר על גרסתו בעדותו החופשית לכך שהרכב השלישי המשיך להדוף אותו וכי בעקבות הפגיעה מאחור נהדף הרכב בו נהג לפנים ופגע ברכב הרנו שלפניו "נגיעה קלה", ללא נזק משמעותי בחזית הרכב השני ( עמ' 5 שו' 11-15, 19).
עדותו של נהג הרכב השני הייתה משכנעת, עקבית ומעוררת אמון. גרסת נהג הרכב השני לכך שהרכב השלישי פגע ברכב השני מאחור והדפו לפנים, הייתה אחידה לגרסה האוטנטית שנמסרה בטופס ההודעה בכתב יד ובטופס ההודעה הטלפוני (מוצגים ת/1, ת/3) ולא נסתרה על ידי הנהגים האחרים.
12. התובעים לא הביאו לעדות את נהג הרכב הראשון בשרשרת כלי הרכב ולמעשה הגורם שניתן לראות בו ניטראלי. עם זאת, אין במחדל ראייתי זה לגרוע ממהימנות עדותו של נהג הרכב השני ומגרסתו העקבית לאופן התרחשות התאונה בינו לבין הרכב השלישי והרכב הראשון, אותה אני מקבלת . לא הייתה מחלוקת שהרכב השלישי פגע ברכב השני מאחור והדפו לרכב שלפניו וניתן, בנסיבות אלה ניתן לייחס למשקל רב לעדותו של נהג הרכב השני, כעין עד ניטראלי בשאלה מי מבין כלי הרכב השלישי או החמישי אחראי לתאונה בה ניזוק הרכב השני, הגם שמדובר בבעל דין.
13. הפערים המשמעותיים בין הנזק במוקד האחורי לבין מוקד חזית ב רכב השני, תומכים בכך שפגיעת הרכב השלישי ברכב השני מאחור הייתה בעוצמה. בהתאם לחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, הרכב השני ניזוק קשות במוקד האחורי לעומת קיומו של נזק קטן יותר במוקד חזית. השמאי העריך את הנזק במוקד האחורי של הרכב השני בסך של 13,289 ₪ (מתוכם עבודות פח בסך של 3,200 ₪) ואת הנזק במוקד חזית בסך של 1,160 ₪ (מתוכם עבודות פח בסך של 250 ₪). בתמונות הנזק ברכב השני שצילם השמאי (מוצג ת/2) ובתמונות חזית הרכב השני ממקום התאונה, נראית פגיעת מעיכת הפח משמעותית בפגוש האחורי של הרכב השני ובכנף אחורית שמאלית ונזק קל באזור סורג חזית .
14. נהג הרכב השני לא האיר בעדותו על מהלך הפגיעות של כלי הרכב מאחוריו, ובטופס הדיווח הטלפוני (ת/3) אף מסר שאינו יודע מי מבין כלי הרכב שמאחוריו אשם. ואולם, בעדותו הוא אישר שהרגיש "מכה אחת", כי הרכב השלישי המשיך בנסיעה והמשיך להדוף את הרכב השני בו נהג קדימה וכי כלי הרכב נעצרו לאחר התאונה כשהם צמודים זה לזה (עמ' 5 שו' 30-31).
עדות זו של נהג הרכב השני, אותה אני מקבלת, ולפיה הרכב השלישי המשיך בנסיעה ובהדיפת הרכב השני שבלם, בשילוב עוצמת הנזק במוקד האחורי של הרכב השני לעומת המוקד הקדמי ומנח כלי הרכב לאחר התאונה, תומכים במסקנה שהרכב השלישי פגע בעוצמה ברכב השני קודם שנפגע מאחור על ידי הרכב הרביעי וכי הרכב השלישי שב ופגע ברכב השני, פגיעה מינורית יותר, לאחר שנפגע מאחור על ידי הרכב הרביעי שנהדף לעבר הרכב השלישי ופגע בו מאחור, בעקבות פגיעת הרכב החמישי ברכב הרביעי מאחור. מסקנה זו מתחזקת מ תמונות כלי הרכב בזירת התאונה, בהם נראים כלי הרכב השני, השלישי והרביעי קרובים זה לזה והרכב החמישי נראה במרחק מהם (ראו; נספח ב' לכתב ההגנה של נתבעת 6 ותמונה 2 לתמונות שהוגשו לתיק על ידי נתבעים 3-5).
15. מוקדי הנזק בכלי הרכב השני, השלישי והרביעי, בשילוב הפערים בין המוקדים של כלי רכב אלה תומכים, אף הם , במסקנה שהרכב השלישי פגע ברכב השני בעוצמה קודם שנפגע מאחור וכי הרכב השלישי המשיך והדף את הרכב השני לאחר שנפגע מאחור, אולם בעוצמה מינורית יותר.
חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה ותמונות הרכב השני מלמדים, כאמור, על פער משמעותי בנזק בין המוקד האחורי למוקד חזית ברכב השני. בהתאם לחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה בתיק 32167-12-16 בגין נזקי הרכב הרביעי (כתב התביעה על נספחיו ופסק הדין הוגשו לתיק על ידי נתבעת 6), הרכב הרביעי הוכרז כ"אובדן להלכה" ונמצא פער משמעותי בין הנזק במוקד האחורי של הרכב הרביעי לעומת החזית (סך של 20,941 ₪ -מתוכם סך של 4,500 ₪ עבודות פח במוקד האחורי וסך של 5,920 ₪ - מתוכו סך של 1,000 ₪ עבודות פח בגין מוקד חזית). פער הנזק בין המוקדים ברכב הרביעי גם עולה מתמונות כלי הרכב בזירת התאונה (נ/7 ועמ' רביעי לתמונות שהגישו נתבעים 3-5 לתיק ונספח ב' לכתב ההגנה מטעם נתבעת 6 ) מהן ניתן ללמוד על קיומה של פגיעת פח משמעותית בפגוש האחורי של הרכב הרביעי ופגיעה מינורית בהרבה בחזית. לא הוצגה חוות דעת שמאי בגין נזקי הרכב השלישי ולא הוצגו תמונות הנזק בחזית הרכב השלישי, ומתמונות הרכב השלישי מאחור בזירת התאונה נראית פגיעת פח נקודתית ברכב השלישי מאחור.
הנזק המשמעותי בחלקו האחורי של הרכב הרביעי לעומת חזית הרכב, קיומו של נזק נקודתי בפח הנראה בתמונת המוקד האחורי של הרכב השלישי ולעומתו פגיעה בעוצמה בחלק האחורי של הרכב השני, מסתברים עם המסקנה שהרכב השלישי פגע מאחור ברכב השני בעוצמה והדף אותו לעבר הרכב הראשון וכי הרכב החמישי פגע בעוצמה ברכב הרביעי מאחור והדפו לעבר הרכב השלישי, אולם פגיעת הרכב הרביעי ברכב השלישי מאחור, פגיעה בעקבותיה נהדף הרכב השלישי שוב לעבר הרכב השני, לא הייתה בעוצמה.
16. נתבעים 1-2, נהג ומבטחת הרכב השלישי לא הציגו תמונות של הנזק בחזית הרכב השלישי. הדבר פועל לחובתם וכנגד קבלת גרסת נהג הרכב השלישי לכך שהנזק בחזית הרכב השלישי היה מינורי. אמנם, נתבע 1, נהג הרכב השלישי, מסר בעדותו שהוא נסע במהירות איטית ופגע ברכב שלפניו לאחר שהרכב הרביעי פגע ברכבו והדפו לפנים וטען לכך שהאחריות לתאונה מוטלת על נהגת הרכב החמישי (והאחרון) אשר פגע ברכב הרביעי מאחור והדפו לעבר הרכב השלישי. הגם שאותה גרסה נמסרה על ידי נהג הרכב השלישי בטופס ההודעה, התקשיתי לתת אמון בנהג הרכב השלישי ולקבל את גרסתו.
ראשית; נהג הרכב השלישי אישר בחקירתו הנגדית שטענתו לכך שהרכב האחרון פגע ברכב הרביעי והדפו לעבר רכבו איננה מידיעה אישית, אלא נסמכת על דברים שאמר לו נהג הרכב הרביעי (עמ' 7 שו' 25). שנית; גרסתו של נהג הרכב השלישי בנוגע להיקף הנזק ברכב השלישי לא הייתה משכנעת ולא הייתה מעוררת אמון. למעשה התרשמתי שנהג הרכב השלישי מנסה להעצים את הנזק במוקד האחורי של הרכב השלישי ולמזער את הנזק במוקד חזית של רכבו, לצורך תמיכת גרסתו. נהג הרכב השלישי העיד שהנזק במוקד האחורי של הרכב השלישי היה חמור מהנזק בחזית הרכב. לדבריו, הטמבון האחורי נכנס פנימה, פגע בתא המטען ואי אפשר היה לפתוח או לסגור אותו (עמ' 6 שו' 21,27-28) בעוד שתיאורו את הנזק במוקד הקדמי היה מינורי. לדברי נהג הרכב השלישי, בנו, מנהל מוסך "מרצדס" הגיע למקום התאונה וקשר את הטמבון הקדמי והם נסעו מהמקום (עמ' 6 שו' 24-26) ובנו תיקן את הרכב מבלי שנדרש לשלם על כך (עמ' 7 שו' 2-3). הנתבעים 1-2 לא הציגו חוות דעת שמאי ותמונות בנוגע לנזק במוקד חזית ברכב השלישי. לא הוצג תיעוד לגבי התיקון שבוצע ברכב השלישי ובנו של נהג הרכב השלישי לא הובא על ידי נתבעים 1-2 לתמיכת הנזק הנטען ברכב השלישי, שלדברי נהג הרכב השלישי תוקן על ידי בנו. מדובר במחדל ראייתי המטה את הכף כנגד גרסת נהג הרכב השלישי לגבי הנזק ואינו מאפשר להסתמך עליה. למעלה מזה; בטופס ההודעה (צורף לכתב ההגנה של נתבעים 1-2) בתיאור הנזק סימן נהג הרכב השלישי נזק בחזית הרכב, כשהוא מסמן ב"חץ" בציור הרכב בטופס ההודעה, את הפגוש הקדמי של הרכב. בטופס ההודעה לא נטען ל קיומו של נזק במוקד האחורי של הרכב השלישי. הסברו של נהג הרכב השלישי שהוא לא ציין נזק במוקד האחורי בטופס ההודעה " לא רציתי כסף לא רציתי כלום" (עמ' 7 שו' 13) אינו משכנע ואינו סביר, כאשר נהג הרכב השלישי בוחר לציין את הנזק בחזית הרכב , למרות עמדתו זו. לכך יש להוסיף כי בתמונת כלי הרכב השני והשלישי (נ/4) נראה נזק בחזית הרכב השלישי. הדבר תומך, אף הוא, במסקנה שעוצמת הנזק בחזית הרכב השלישי הייתה משמעותית. שלישית; גרסת נהג הרכב השלישי בעדותו לכך ש נזקי הרכב השלישי בתאונה תוקנו על ידי בנו, גם אם הוא מנהל מוסך, אינה מאפיינת נהג הטוען, כפי שטוען נהג הרכב השלישי, שרכב אחר ׁ(הרכב החמישי) הוא האחראי לתאונה.
17. מכל האמור, בשים לב לכך שהנזק במוקד האחורי של הרכב הרביעי גבוה מהנזק במוקד הקדמי, התרשמותי מניתוח כלל העדויות והראיות שהרכב השלישי ניזוק בחזית פגיעה משמעותית וכן לאור הפערים המשמעותיים במוקד הנזק האחורי ברכב השני לעומת הנזק המינורי יחסית בחזית הרכב השני , המסקנה אליה הגעתי היא שהרכב השלישי פגע בעוצמה ברכב השני קודם שנפגע מאחור וכי הרכב השלישי המשיך ופגע ברכב השני בעוצמה מינורית לאחר שהרכב הרביעי נהדף אליו בעקבות פגיעת הרכב החמישי ברכב הרביעי מאחור. מסקנה זו מקבלת חיזוק בעדותו של נהג הרכב השני שהרכב השלישי המשיך והדף את רכבו ובתיאורו את כלי הרכב צמודים זה לזה לאחר התאונה, כפי שעולה גם מתמונות כלי הרכב בזירת התאונה, וכאמור בפערים במוקדי הנזק.
18. נתבע 3, נהג הרכב הרביעי העיד שכלי הרכב שנסעו לפניו נעצרו באופן פתאומי, אולם הוא הספיק לבלום ובהיותו במרחק מהרכב שלפניו ובעצירה מוחלטת ראה את הרכב מאחוריו מגיע במהירות ופוגע ברכבו והודף אותו לפנים (עמ' 11 שו' 12-15 ושו' 17-18). גרסתו של הנהג הרביעי הייתה עקבית ומשכנעת ואחידה לגרסה שנמסרה בטופס ההודעה (נ/6) והיא לא נסתרה.
בטופס ההודעה (נ/6) מסר נהג הרכב הרביעי "מהלך נסיעה רכב צד ג/' שהיה לפני בלם, בלמתי גם אני, אך רכב צד ג' שהגיע מאחורי הגיע במהירות לא הספיק לבלום ופגע ברכבי כתוצאה מכך נהדפתי לרכב צד ג' שהיה לפני, שגם הוא נהדף לרכב צד ג' שהיה לפניו שגם הוא נהדף על רכב צד ג' שהיה לפניו". לפי גרסה זו, לכאורה הרכב האחרון הוא שפגע והדף וגרם לתאונת השרשרת, אולם אין זו מסקנתי מהתשתית הראייתית שהוצגה בפניי. אמנם נהג הרכב הרביעי אישר בחקירתו הנגדית כי האמור בטופס ההודעה משקף את שארע בתאונה (עמ' 12 שו' 4-8), אולם באותה מידה הוא אישר שכלי הרכב שלפניו עצרו בפתאומיות קודם שרכבו נפגע מאחור ולא ידע לומר בעדותו אם היה מגע בין כלי הרכב לפניו (עמ' 11 שו' 15-16) ולא השתכנעתי כי נהג הרכב הרביעי יכול היה לראות את שארע בין הרכב השלישי לבין הרכב השני, קודם שפגע ברכב השלישי.
19. אשר לנתבעת 6, נהגת הרכב החמישי אישרה בעדותה שהרכב בו נהגה פגע ברכב הרביעי מאחור ושהיא פיצתה את הרכב הרביעי בגין נזקיו במוקד האחורי התאם לפסק הדין שניתן נגדה בתביעה בגין נזקי הרכב הרביעי בתיק תא"מ (שלום-אשדוד) 32167-12-16 (נ/5). עם זאת, לא ראיתי לקבל את טענתה לכך שרכבה הצטרף לתאונה קיימת בין הרכב השלישי לרכב השני. מהעדויות והראיות שלפניי נמצאתי למדה כי לאחר התאונה בין הרכב השלישי לבין הרכב השני, הרכב החמישי פגע ברכב הרביעי מאחור, שנהדף לעבר הרכב השלישי ופגע בו מאחור והדפו לעבר הרכב השני. מסקנה זו נתמכת בעדותו של נהג הרכב הרביעי, שבגרסתו בעדותו נתתי אמון, בעוצמת הנזק במוקד האחורי ברכב הרביעי שהוכרז כ"אובדן להלכה" ובסימני הפגיעה מאחור ברכב השלישי.
19. אציין; אינני מקבלת את טענת נהגת הרכב החמישי לכך שהפיצוי ששילמה בגין נזקי הרכב הרביעי במסגרת תיק תא"מ 32167-12-16 מתייחסים רק למוקד האחורי של הרכב (עמ' 8 שו' 25-26). לכך אין עיגון בפרוטוקול הדיון ובפסק הדין וטענה זו של נהגת הרכב החמישי בעדותה נסתרת בעדותו של נהג הרכב הרביעי אותה אני מעדיפה, ולפיה רכב החמישי היה בנסיעה מהירה כאשר פגע בעוצמה ברכב הרביעי שהיה בעצירה והדפו לעבר רכב השלישי. בנוסף, את טענת נהגת הרכב החמישי לכך שלאור גודל רכבה ( רכב קטן המוגדר " סופר מיני") וגדלם של כלי הרכב לפניה אין ביכולת רכבה להדוף את שני כלי הרכב לפניו ולגרום לנזק לרכב השני, לא ניתן לקבל. מדובר בטענה המעוררת שאלה שבמומחיות ומצריכה צירופה של חוות דעת מומחה. נתבעת 6 לא הציגה חוות דעת מומחה לתמיכת טענתה ואף לא הציגה תשתית ראייתית לבחינת השאלה, ובכלל זה נתוני כלי הרכב, מהירויות נסיעתם, המרחק בין כלי הרכב ועוצמת הפגיעה של כלי הרכב זה בזה.
20. בעדותה טענה נהגת הרכב החמישי שהיא בלמה קודם שפגעה ברכב שלפניה. מדובר בטענה כבושה שלא נטענה על ידי נתבעת 6 בכתב ההגנה שהגישה והמשקל שאני מייחסת לה אינו רב. בנוסף, עדות נתבעת 6 לגבי בלימת רכבה קודם לתאונה עומדת בסתירה לגרסתו העקבית של נהג הרכב הרביעי בעדותו ובטופס ההודעה לכך שהרכב החמישי הגיע במהירות ופגע ברכבו בעוצמה ואף אינה מסתברת עם עוצמת הנזק בפגוש האחורי של הרכב הרביעי.
21. עדות נהגת הרכב החמישי לקיומו של מרווח בין הרכב הרביעי לכלי הרכב שלפניו לאחר התאונה אינה עולה בקנה אחד עם תמונת כלי הרכב בזירת התאונה לאחר התרחשותה, בהם נראים כלי הרכב השני, שלישי ורביעי קרובים זה לזה והרכב החמישי במרחק מאחור. תמונה זו, מחזקת, אף היא, את המסקנה כי כתוצאה מפגיעת הרכב החמישי ברכב הרביעי מאחור, הרכב הרביעי נהדף לרכב השלישי, פגע בו מאחור והדפו לפנים לעבר הרכב השני.
22. עם זאת, אין פירוש הדבר שהדיפת הרכב הרביעי לעבר הרכב השלישי, בעקבות הפגיעה של הרכב החמישי ברכב הרביעי מאחור, היא הגורם לפגיעת הרכב השלישי ברכב השני. העוצמה המינורית של הנזק בחזית הרכב הרביעי, המסקנה המסתברת לכך שהנזק בחזית הרכב השלישי הייתה משמעותית והפער בין הנזק במוקד האחורי של הרכב השני לעומת מוקד חזית, תומכת בכך שהדיפת הרכב הרביעי את הרכב השלישי לעבר הרכב השני, בעקבות פגיעת הרכב החמישי ברכב הרביעי מאחור, הייתה בעוצמה מינורית מהעוצמה בה פגע הרכב השלישי ברכב השני שלפניו קודם שנפגע מאחור, ולפיכך בהטלת האחריות על נזקי הרכב השני בתאונה בשני מוקדיו על נהג הרכב השלישי ובהטלת אחריות מופחתת על נהגת הרכב החמישי בגין הנזק במוקד האחורי בלבד של רכב השני בתאונה.
פערים אלה בעוצמת הפגיעות ברכב השני מאחור, פגיעה ראשונה עוצמתית יותר של הרכב השלישי ברכב השני מאחור שהובילה להדיפת הרכב השני לעבר הרכב לפניו, ופגיעה מינורית יותר של הרכב השלישי ברכב השני לאחר שהרכב הרביעי שנהדף על ידי הרכב החמישי פגע ברכב השלישי מאחור יש בהם הסבר לעדותו של נהג הרכב השני שהוא חש מכה אחת והמשך הדיפה על ידי הרכב מאחוריו.
23. מכל האמור, האחריות לנזק הרכב השני תחולק בין נהג הרכב השלישי ונהגת הרכב החמישי, באופן הבא:
בגין נזקי המוקד הקדמי של הרכב השני- מלוא האחריות תוטל על נהג הרכב השלישי.
בגין נזקי המוקד האחורי של הרכב השני - נהג הרכב השלישי נמצא אחראי בשיעור של 70% ו נהגת הרכב החמישי אחראית בשיעור של 30%.
24. אשר לנזק; כאמור הנתבעים זנחו בסכומיהם את טענותיהם כנגד סכום התביעה, שעל פי דברי באת כוח התובעים בפרוטוקול הדיון תוקן בהסכמה לסך של 20,4 03 ₪.
25. לפיכך, ובהתאם לקביעתי בשאלת האחריות נתבעים 1-2 ישלמו לתובעים סך של 14,689 ₪ ונתבעת 6 תשלם לתובעים סך של 5,714 ₪, כל זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. בנוסף, נתבעים 1-2 ונתבעת 3 ישלמו לתובעים אגרת משפט ( מחצית ראשונה ושנייה) ושכר טרחת עורכי דין בסך 4,500 ₪ ו כן יישאו בשכר עדותו של נתבע 3 כפי שנפסק בדין ובשכר טרחת עורכי הדין של נתבעים 3-5 בסך 1,800 ₪, וזאת בחלוקה כדלקמן: 70% נתבעים 1-2 ו-30% נתבעת 6 .
הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

ככל שלא שולמה המחצית השנייה של האגרה, התובעים ישלמו תשלום זה תוך 7 ימים.

ניתן היום, י"ח כסלו תשע"ט, 26 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.