הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 8636-01-18

לפני כבוד השופט נצר סמארה

תובעת

ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד לירון אוליאל

נגד

נתבעים

  1. מיכאל גרוזמן
  2. קש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד דביר דמנד

פסק דין

1. לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בעקבות נזקי רכוש לרכב על רקע תאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 29.11.2016 בין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 88-941-13 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת בביטוח נזקי רכוש (להלן: "הפרטית") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 28-954-15 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2. אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים בשאלת האחריות לקרות התאונה ובשאלת היקף הנזק.

3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4. עוד בפתח ישיבת ההוכחות, הגיעו הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5. על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק בכלי הרכב, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית בלבד לביסוס מסקנתי.

אני מעדיף את גרסתו של נהג המשאית שהתיישבה עם נתוני הכביש, עם מוקדי הנזק בכלי הרכב, עם תמונות מזירת התאונה, על פני גרסתה של נהגת הפרטית שהייתה מהוססת, בלתי קוהרנטית והקרינה חוסר מהימנות.

כמו כן, מעיון בתמונות כלי הרכב בזירת התאונה ניתן לראות כי מדובר בתאונה בכביש חד סטרי כאשר הפרטית כלואה בין המשאית משמאלו לרכב אחר החונה מימין. על פי תמונות אלו ניתן לראות כי כמעט מחצית מהמשאית כבר עברה את הפרטית וכי נקודת החיכוך של חלקה הקדמי שמאלי של הפרטית הוא עם הגלגל האחד לפני אחרון בצדה הימיני של המשאית, כאשר הדופן הימיני הקדמי של המשאית ללא כל סימני פגיעה.

תמונות אלו מעידות מעל למאזן ההסתברויות כי הייתה זו הפרטית אשר ביקשה לנצל את המרווח שנוצר בין הדופן הימינית של המשאית לבין הרכבים החונים מימין כל זאת בעת פנייה ימינה לכביש חד סטרי, ככל הנראה מתוך מחשבה של נהגת הפרטית כי תקדים את המשאית "הכבדה" והאיטית.

בנסיבות העניין, אני סבור כי הייתה זו נהגת הפרטית אשר גרמה ברשלנותה לקרות התאונה.

איני סבור כי היה באפשרותו של נהג המשאית לנקוט בכל פעולה למניעת התאונה.

מכאן, שהאחריות לקרות התאונה חלה במלואה על נהגת הפרטית.

באשר למחלוקת בעניין הנזק הנטען, הרי שלאור מסקנתי לעיל, ברי כי הדיון במחלוקת זו מתייתר.

6. אשר על כן, התביעה נדחית, ללא צו להוצאות, למעט שכר העד, כפי שנפסק בדיון אשר ישולם תוך 30 יום.

7. התובעת תישא בשכר העדה מטעמה כפי שנפסק בדיון.

8. הואיל והצדדים הקדימו להסמיך את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה ניתן בזה פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט, וככל שזו שולמה היא תושב למשלם.

9. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"א כסלו תשע"ט, 19 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.