הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 6628-09-15

לפני כבוד השופטת דלית ורד

התובע:

שחר אבישי

נגד

הנתבעת:

אראלה אבן שושן

פסק דין
פתח דבר
התובע הוא חשמלאי במקצועו (להלן: "התובע"). הנתבעת היא בעלת דירה. בין הצדדים נכרת חוזה לביצוע עבודות חשמל (להלן: "החוזה המקורי"). התובע טוען כי בגין העבודות שביצע, מעבר לתשלומים אשר קיבל, נותרה יתרת חוב שלא שולמה בסך 39,806 ₪. על כן, הגיש את התביעה שבפני.
פירוט קצר של המחלוקות
התובע טוען כי לאחר כריתת החוזה המקורי, הורחבה תחולת העבודה. הוא ממשיך וטוען כי על אף שביצע את החיובים שנטל על עצמו בחוזה, הוא לא קיבל את מל וא התמורה.
מנגד, הנתבעת טוענת כי היא מעולם לא אישרה הרחבה של תחולת העבודה מעבר לתחולה אשר הוגדרה בחוזה המקורי. זאת ועוד, התובע ביצע את העבודה בצורה רשלנית.
ניתן למקד את המחלוקת בשלוש סוגיות:
מה תחולת העבודה עליה הוסכם. האם הורחבה תחולת העבודה מעבר למוגדר בחוזה המקורי.
מה הטיב וההיקף של העבודה אשר בוצעה בפועל.
האם על הנתבעת לשלם לחשמלאי התובע סכום נוסף, מעבר לתמורה אשר שילמה לו.
ראשית, אבחן את היקף תחולת העבודה. לאחר מכן אדון בטענות הנתבעת בדבר טיב והיקף העבודה אשר בוצעה בפועל. בהמשך, אבדוק האם זכאי התובע לסעד.
ממצאי בית המשפט לגבי העובדות
התובע מצביע על שלוש הסכמות כמקור לתחולת העבודה עליה הוסכם:
הראשונה, היקף העבודה אשר נקבע בחוזה המקורי מיום 25.01.15.
השנייה, עבודות נוספות מעבר לתחולת החוזה המקורי, אשר אושרו ביום 17.02.15. בכלל זה, ביקורת של חשמלאי בודק.
השלישית, עבודות נוספות שהתובע דרש תשלום עבורן.
אבחן האם הוכיח התובע את קיומן של שלוש ההסכמות.
ההסכמה הראשונה: היקף העבודה אשר נקבע בחוזה המקורי מיום 25.01.15, סך: 25,238 ₪
אמנם, על פני הדברים הסכמה זו אינה במחלוקת, שכן הנתבעת אינה מתכחשת למסמך מיום 25.01.15 ואף מאשרת כי היא החתומה עליו. יחד עם זאת, היות והתובע טוען כי ההסכמות שבאו לאחר מכן, עוסקות בתחולת עבודה שהיא מעבר למסמך זה, יש להידרש למהות ההסכמות אשר בבסיס החוזה המקורי.
המצג על בסיסו נכרת החוזה המקורי:
הנתבעת ביצעה עבודות במסגרת פרויקט לשיפוץ יסודי של הדירה. בטרם החלה בעבודות השיפוץ, היא שכרה את שירותם של מר בועז שניר (להלן: "הארכיטקט") לצורך התכנון. לאחר השלמת התכנון, היא הוציאה אותן אל הפועל באמצעות מר אורי מירז (להלן: "הקבלן הראשי"). לצורך פיקוח על עבודת הקבלן הראשי, הנתבעת נעזרה במר עידו שני, אחיו של הארכיטקט (להלן: "המפקח").
בשל מחלוקת עם הנתבעת, הקבלן הראשי הפסיק את העבודות בטרם הושלמו. בד בבד הופסקה גם עבודתו של החשמלאי מטעמו, מר יחזקאל (חזי) רבינוביץ (להלן: "חשמלאי הקבלן"). במכתב הקבלן הראשי מיום 09.01.15 הוא מפרט את היקף העבודות, כולל שלד, אדריכלות, חשמל ועבודות נוספות שבוצעו במסגרת הפרויקט. בהתייחס לעבודות החשמל ציין הקבלן הראשי כי הן "יושלמו בזמן הקרוב". ראו נספח א1 לתצהיר הנתבעת מיום 09.05.16. הקבלן הראשי השלים את תשתית החשמל: חציבה בקירות, התקנת צנרת, השחלה של כבלי החשמל. כמו כן, התקין חלק מהשקעים.

בעבור ביצוע 80% מ סך עבודות החשמל המתוכננות, שילמה הנתבעת לקבלן הראשי כ 114,000 ₪. ראו פרוטוקול דיון מיום 10.12.18, עמוד 23 שורות 12 – 13 ו 20 – 22. עלות זו משקפת היקף עבודה כולל לפרק עבודות החשמל בסך 142,000 ₪, או סך 28,500 ₪ ל20% שעל פני הדברים באותה עת, נותרו להשלמת העבודות.
על מנת לאתר חשמלאי אשר ישלים את העבודה, התייעצה הנתבעת עם מר עידו שניר ששימש הן כמפקח על הקבלן הראשי והן כבורר במחלוקת בין הנתבעת לבין אותו קבלן ראשי. המפקח מר עידו שניר, המליץ בפניה על התובע. ראו פרוטוקול הדיון מיום 10.12.18, עמוד 22 שורה 6. הנתבעת ומר גדעון קרייזר (להלן: "בן הזוג של הנתבעת") ערכו סיור בדירה יחד עם התובע. סיור נוסף נערך בהשתתפות הקבלן הראשי וחשמלאי הקבלן (ראו, תצהיר בן זוגה של התובעת –סעיף 4 וכן תצהיר הקבלן הראשי- סעיף 11 ). מכאן ניתן להסיק כי נ עשתה חפיפה מקצועית מסודרת אל מול התובע. בהתאם למידע שהוצג בפניו, הגיש התובע לנתבעת הצעה לביצוע העבודה. ההצעה הוגשה ביום 25.01.15 וכללה התייחסות לביצוע ביקורת על ידי חברת החשמל אשר נדרשה עקב בקשתה של הנתבעת להגדלת קו החשמל לדירה (3 פאזות, 63 אמפר כל אחד) ראו סעיף 9 לתצהיר הנתבעת מיום 18.10.15. הנתבעת אישרה את ההצעה בחתימתה, ההצעה הנושאת את חתימת הנתבעת היא החוזה המקורי. ראו גם סעיפים 5 – 8 לתצהיר הנתבעת מיום 09.05.16.
אומד דעת הצדדים, תחולת ההסכמות והתמורה אשר שולמה במעמד כריתת החוזה ביום 25.01.15:
החוזה המקורי כולל שני עמודים. מפורטת בו תחולת עבודה מוגדרת:
אספקת רכיבים: שקעים לחשמל, טלוויזיה, טלפון ומחשב, מפסקים, ממסרי פחת ושלושה לוחות חשמל.
עבודות התקנה של הרכיבים: התקנה של בתי מנורה, הרכבה של מתאמים והרכבה של מסגרות.
ביקורת חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: "חברת החשמל"), רכיב שתומחר בסכום של 1,800 ₪.
ההיקף הכספי של תחולת העבודה הוא בסך: 25,238 ₪ בתוספת מע"מ. בהערות נכתב כי המחיר אינו כולל החלפה של מעגלים או טיפול בקצרים במתקן. ראו מסמך הנושא את הכותרת "הצעת מחיר לעבודות חשמל ר"ג" מיום 25.01.16.
תשלום ראשון בגין העבודה בוצע במעמד כריתת החוזה. התשלום בוצע בשיק. הסכום הנקוב בשיק 11,800 ₪. סכום השווה ל 10,000 ₪ בתוספת מע"מ בשיעור 18%. בגין התשלום הופקה ביום 01.02.15 חשבונית מספר 0469. מכאן כי תשלום זה בוצע כמקדמה, במעמד כריתת החוזה.
ההסכמה השנייה: ביום 17.02.15 הוסכם על עבודות נוספות, בכלל זה :פירוק והרכבה של לוח חשמל, תיקון קצר ומעגלים. היקף העבודות הנוספות, סך 17,537 ₪
טענות הצדדים בסוגיה זו:
התובע טוען כי ביום 17.02.15 התקיימה פגישה בה השתתפו הוא עצמו, הנתבעת, בן הזוג של הנתבעת ומר עידו שניר , אשר לטענתו שימש כמפקח על עבודתו מטעם הנתבעת. התחולה שסוכמה בפגישה זו מתייחסת לעבודות נוספות מעבר לחוזה המקורי . היקף העבודות הנוספות: 18,992 ₪. כאסמכתא להסכמה זו, מפנה התובע לנספח ב' לתצהירו. אין מחלוקת כי הנתבעת לא חתמה על המסמך. התובע טוען כי מר עידו שניר, הוא שאישר את תחולת העבודה הנוספת (ראו פרוטוקול הדיון מיום 10.12.18 עמוד 16 שורה 1).
מנגד, הנתבעת טוענת כי ככל שהיו הסכמות מעבר לתחולת החוזה המקורי, הרי היא לא נתנה את הסכמתה לביצוען. אמנם, מר עידו שניר פיקח עבורה על העבודות שביצע הקבלן הראשי. אולם, היא מעולם לא הסמיכה אותו כמפקח על עבודות התובע ולא הסמיכה אותו לחייב אותה בתשלום כלשהו. הנתבעת מוסיפה כי המסמך עליו מבסס התובע את טענותיו הוא מזויף.
בעניין זה שתי מחלוקות. האחת, מקוריות המסמך בו מפורטת תחולת העבודה. השנייה, סמכותו של מר שניר לחייב את התובעת. מצאתי כי:
המסמך עליו נסמך התובע אינו מסמך מזויף. יחד עם זאת, עולה ממנו כי התמורה בגין העבודו ת הנוספות היא בסך 17,537 ₪ בלבד, זאת בגין ההנחה שסוכמה על פי האמור במסמך, לפיו תשלם הנתבעת סך של 14,700 ₪ במקום 15,760 ₪.
ביום 17.02.15 התקיימה פגישה, בנוכחות התובעת, בן זוגה, המפקח וכן התובע. במהלך הפגישה אישר המפקח את החשבון הנוסף, והתובעת מסרה לחשמלאי התובע תשלום נוסף. מצאתי כי המפקח היה מוסמך לחייב את התובעת בגין העבודות מושא ההסכמה השנייה.

להלן אפרט את האדנים למסקנות אלו. ראשית אדון בטענה כי המסמך מזויף. בהמשך אתייחס לטענה בדבר סמכותו של המפקח.

טענת הזיוף:
הנתבעת תומכת את טענת הזיוף, בין השאר על כך שבנספח ב' בכתב התביעה שני עמודים ו"קפיצה" במספור הסעיפים. בניגוד לאותו נספח בתצהיר התובע שבו ארבעה עמודים. ראו סעיף 23 לסיכומי הנתבעת. בחינה מדוקדקת מורה כי הבדל בין שני המסמכים המסומנים כ"נספח ב'" האחד המצורף לכתב התביעה והשני המצורף לתצהיר התובע הוא כלהלן:
במסמך המצורף לכתב התביעה שני עמודים בלבד (ראו גם המסמך המצורף כנספח ה' לתצהיר הנתבעת מיום 09.05.16). במסמך המצורף לתצהיר התובע ארבעה עמודים.
העמוד הראשון בשני המסמכים הוא בעל תוכן זהה. עמוד זה זהה גם לעמוד הראשון של החוזה המקורי, בנוסח המוסכם על הנתבעת, אשר מובא כנספח ב' לתצהיר הנתבעת מיום 09.05.16.
העמוד האחרון בשני המסמכים הם בעלי תוכן זהה.
העמוד השני בנספח ב' לתצהיר התובע, מכיל תוכן זהה לתוכן החוזה המקורי, (נספח ב' לתצהיר הנתבעת מיום 09.05.16), ובתוספת של תכולת עבודה נוספת שראשיתה בעמוד זה. ראו הכיתוב "תוספות במסגרת החוזה".
העמוד השלישי בנספח ב' לתצהיר התובע, הוא המשך פירוט תכולת עבודה נוספת. בעמוד זה מצוין סכום ביניים לסעיף "תוספות במסגרת החוזה", סך 3,232 ₪. לאחר סכום הביניים, מתחיל מספור מחדש של הסעיפים, תחת הכותרת: "תוספות לא בחוזה".
העמוד הרביעי בנספח ב' לתצהיר התובע, אשר מובא גם כעמוד שני לנספח ה' לתצהיר התובעת, הוא בעל תוכן זהה לעמוד השני (והאחרון) בנספח ב' לכתב התביעה. מספור הסעיפים ורציפות המספור של העמוד השלישי והעמוד הרביעי, מורים כי מדובר על שני עמודים עוקבים. בפירוט העבודות הנוספות נרשם בין השאר: תיקון קצר ומעגלים בירידה למרתף, פירוק לוח חשמל בחדר מדרגות והתקנתו מחדש, החלפת ממסר פחת ופירוק חיווט, התקנה של אביזרים לאחר פירוק, חציבות בבטון וחפירה להנחה של צנרת וקריאת שירות ביום שישי. בצד העבודות אותן על התובע לבצע, נוספה שורה שעניינה: " ביקורת מהנדס בודק".
בעמוד זה (העמוד הרביעי) מצוין סכום ביניים לסעיף "תוספות לא בחוזה", סך 15,760 ₪. סכום זה, אשר מודפס במסמך, מחוק בשני קווים משורטטים בכתב יד. במקומם סכום זה נכתב:"14,700" בצד הכיתוב: "ארבע עשר אלף שבע מאות ". בסמוך לכיתוב סימונים הנחזים כחתימה. בשולי המסמך השני הערות כתב יד. בהערות אלה מצוינים שני ערכים אשר בצדם נרשם "תוספות". האחד, "תוספות 3,232", השני, "תוספות 15,760". הסכום של שני המספרים לצדם נכתב "תוספת" הוא 18,992 ₪ (18,992 = 3,232 + 15,760). זה הסכום בו נוקב התובע כסך התוספות אשר אושרו לו על ידי המפקח מטעם הנתבעת.
הנטל המוטל על צד הטוען כי הצד שכנגד ביצע מעשה מרמה הוא נטל מוגבר. כמות הראיות ורף הראיות אשר עליו להביא בפני בית המשפט על מנת לתמוך בטענה זו הוא גבוה מאשר מאזן ההסתברויות שבתביעה אזרחית. זאת בשל הגוון "המעיין פלילי" הטמון טענה זו. ראה ע"א 7456/11 מוריס בר נוי נ' מלחי אמנון (לא פורסם, פסקה 15 לפסק דינו של כבוד השופט יורם דנציגר, 11.04.2013).
אני סבורה כי מההבדלים שבין שני המסמכים אשר פורטו בהרחבה לעיל, יש ללמוד כי בנוסח אשר מובא כנספח ב' לכתב התביעה, נשמטו שני עמודים (עמודים 2 ו 3 במסמך). לאור אמות המידה שנקבעו בפסיקה להוכחה של טענת המרמה, יש לקבוע כי לא הונחה על ידי הנתבעת ראיה שיש בה בכדי להרים את הנטל המוגבר הנדרש לביסוס טענה מעין זו.
מכאן:
המסמך המסומן נספח ב' לתצהיר התובע, הוא מסמך המבטא הצעה של התובע לביצוע תחולת עבודה נוספת.
תחולה זו כוללת בין השאר ביקורת מהנדס בודק.
סך העבודות הנוספות: 17,537 ₪ (נמוך ב 1,060 ₪ מהסכום בו נקב התובע בכתב התביעה בגין תוספות אלו), זאת בגין ההנחה שסוכמה במעמד הפגישה. ראו הרישום: "נסגר 14,700 ארבע עשר אלף שבע מאות".

ביום 17.02.15 התקיימה פגישה. בפגישה הוסכם על ביצוע עבודות נוספות, מעבר לתחולה אשר הוגדרה בחוזה המקורי. במעמד זה נמסר לחשמלאי התובע תשלום נוסף:
לשיטת הנתבעת לא הייתה כל סיבה לשלם לתובע תשלום נוסף ביום 17.02.15. אולם, אין מחלוקת כי בוצע תשלום כאמור:
במעמד כריתת החוזה, נמסרה לחשמלאי התובע מקדמה בסך 10,000 ₪. ראו סעיף 13 לתצהיר הנתבעת מיום 09.05.16. לשיטת הנתבעת, התובע לא השלים את עבודתו, בוודאי שלא השלים אותה עד יום 17.02.15. מכאן, לא הייתה כל סיבה לשלם לו במועד זה תשלום נוסף, בוודאי שלא ה סכום ששולם בפועל. בניגוד למצב הדברים לשיטת התובעת, ביום 17.02.15 נמסר לחשמלאי התובע תשלום נוסף, בסך 20,000 ₪. התשלום נמסר בשיק. הסכום הנקוב בו שווה ל 16,950 ₪ בתוספת מע"מ בשיעור 18%. התאריך הנקוב בשיק: 17.02.15. בגין התשלום הופקה ביום 18.02.15 חשבונית מספ ר 0473. סכום זה אינו תואם כל אבן דרך בביצוע העבודה, ואף עולה על מלוא התשלום כפי שסוכם על פי החוזה המקורי. אני סבורה כי יש לקבל את ההסבר של התובע, ולפיו התשלום השני הועבר לו בגין תחולת עבודה נוספת אשר סוכמה במועד זה.
הנני סבורה כי מר שניר היה שלוח של הנתבעת לצורך אישור העבודות נשוא ההסכמה השנייה .
סעיף 3(א) לחוק השליחות, התשכ"ה-1965, קובע את הדרכים שבהן נוצרת שליחות, וכך נאמר בו:" השליחות מוקנית בהרשאה, שבכתב או שבעל-פה, מאת השולח לשלוח, או בהודעה מאת השולח לצד שלישי, או על ידי התנהגות השולח כלפי אחד מהם".
מסעיף זה עולה כי ישנן שתי דרכים ליצירת השליחות:
(א) הרשאה פנימית- שעניינה מערכת היחסים שבין השולח לבין השלוח. הרשאה הנוצרת בהבעת רצון של השולח כלפי השלוח. הבעת הרצון יכולה להיות בכתב, בעל-פה או בכל דרך התנהגות אחרת, לרבות, תשלום או שיפוי הוצאות, אמירה כלפי אדם אחר, וכן הסכמה שבשתיקה.
(ב) הרשאה חיצונית- הרשאה הנוצרת בעקבות מצג של השולח כלפי הצד השלישי, אם בהודעה ואם על-ידי התנהגות. בכלל זה ניתן למנות גם הרשאה מכללא, כגון הרשאה מכוח מעמד.
ראו, איל זמיר, מרדכי א. רבילו, גבריאלה שלו – עורכים, הפירוש הקצר לחוקים במשפט הפרטי (1996), עמוד 796., רע"א 5762/02 אל על נתיבי ישראל בע"מ נ עיטל זילברשלג, עמ' 16 (להלן- ענין אל על) , ע"א 475/79 בנימין חייט נ' סוכנות מכוניות לים התיכון.
השליחות החיצונית נוצרת בעקבות מצג של השולח כלפי צד שלישי ממנו ניתן ללמוד באופן סביר על הרשאה. הרשאה חיצונית עשויה ליצור יחסי שליחות במישור היחסים שבין השולח לבין הצד השלישי, במנותק מהשאלה אם התגבשה הרשאה פנימית ביחסים שבין השולח לבין השלוח (ראו, ענין אל על, פיסקה 20, ע"א 1796/10 שרה כתבן נ' בנק ירושלים בע"מ, פיסקה 40 )
במקרה דנן, תחולת העבודה הנוספת סוכמה בפגישה שהנתבעת השתתפה בה. טענתה הסתכמה בכך שהפגישה הייתה מאולצת (פרוטוקול הדיון מיום 2.3.2016, עמ' 2, שורות 7-9). הנתבעת לא טענה כי לא ידעה מה תוכן הסכמה שהושגה בין המפקח לבין התובע, או כי התנגדה לה בזמן אמת. אין בפיה טענה כי לאחר הפגישה האמורה, הודיעה ל תובע כי ההסכמה אינה מקובלת עליה או ביקשה ממנו שלא להציג לפירעון את השיק ש נמסר לו במעמד הפגישה. ניתן להסיק אפוא כי המפקח היה שליח של הנתבעת לצורך ההסכמה השנייה, זאת מכוח הרשאה חיצונית המשתמעת מן המעמד, אליה התלווה התשלום ששילמה לתובע.
מכאן:
ביום 17.02.15 אכן התקיימה פגישה.
בפגישה הוסכם על ביצוע עבודות נוספות, מעבר לתחולה אשר הוגדרה בחוזה המקורי. תחולת העבודה היא בהתאם למפורט בנספח ב' לתצהיר התובע. התמורה בגין עבודות אלה: 17,537 ₪.
במעמד זה נמסר לתובע תשלום נוסף בסך: 16,950 ₪.
כל הערכים הנ"ל אינם כוללים את רכיב המע"מ.

הצעת המחיר השלישית: תחולת העבודה הנוספת, אשר התובע דרש מהנתבעת:
טענות הצדדים בסוגיה זו:
התובע פירט תשלומים נוספים שנדרשו על ידו במסמך שלישי, אשר נושא את הכותרת: "תיקון קצרים ומעגלים משותפים בקופסאות מעבר". המסמך נושא את התאריך 01.03.14. בסיכומים מציין התובע כי ברישום התאריך נפלה טעות סופר, וכי התאריך הנכון הוא 01.03.15. סך העבודות: 16,453 ₪ בתוספת מע"מ.
התובע טוען כי על אף שביצע את העבודות, הנתבעת התחמקה מתשלום. בפגישה עמה היא סירבה לשלם בטענה כי היא ממתינה שהמפקח מטעמה, מר עידו שניר, יאשר את התשלום.
התובע אישר בתצהירו כי התשלום הנוסף שנדרש, השלישי במספר, אינו קשור לממצאי המהנדס הבודק, בבדיקה שנערכה ביום 19.2.15 ( בדיקת המהנדס צורפה כנספח טו' לתצהיר התובע). לדבריו, לאחר הפגישה עם המהנדס הבודק, הוא ניגש לדירה ואיתר בעיות חשמל נוספות שלא אותרו על ידי המהנדס הבודק, אשר לטענתו מקורם בעבודת חשמלאי הקבלן (סעיף 13 לתצהיר התובע).
הנתבעת טוענת כי התובע בא בדרישות של תוספות, להן לא נתנה את ה סכמתה, לא בע"פ ולא בכתב, ולא ברור אם ביצען בפועל. לטענתה, התובע דרש בצורה מאיימת תשלו מים נוספים, עוד לפני סיום העבודות עליהן התחייב (שעבורן שילמה לו קודם לכן), וכשסירבה לתשלום מיידי ללא בדיקה, הפסיק את עבודתו בדירה (סעיף 15 לתצהיר הנתבעת).
במסמך מיום 01.03.15 מנויות העבודות הבאות:
תיקון חיווט שגוי בקומת כניסה ומרתף. ניתוק מעגלים שמוזנים משתי [כך במקור] מקורות מתח, קופסאות מעבר מוזנות ממקורות מתח שונים. פירוק קופסאות מעבר והתקנת גבס חדש והפרדת מעגלים וחיווט חדש. תיקני קצרים קומה כניסה ומרתף. הפעלת המערכת ובדיקה, הוספת מעגלים בלוח חשמל.
הסכום הכולל הנקוב במסמך זה, סך 16,453 ₪ בתוספת מע"מ.
ראוי לציין כי הסכום הכולל אינו מפורט באופן כלשהו, אין הוא כולל כמויות ומחירים, כפי שהיה נהוג בין הצדדים בהתייחס להסכמות הקודמות בנוגע לתחולת העבודה.
בעדותו טען התובע כ י הסכום הכולל חויב לפי שעות עבודה (פרוטוקול הדיון מיום 10.12.18, עמ' 17, שורות 31-32), אך לא ידע לנקוב במספר שעות העבודה, בסכום שנדרש בגין כל שעת עבודה, או כל נתון קונקרטי אחר. הוא אף אישר כי לא ניהל יומן עבודה (פרוטוקול הדיון מיום 10.12.18, עמ' 15, שורה 23).
זאת ועוד, לטענת התובע, הוא ביצע את העבודות הנוספות דנן, משום שהנתבעת אמרה לו כי "לא תשלם עד שלא תראה שהבית דולק והכל מסודר".לטענתו, הוא הודיע על כך למפקח (סעיף 12 לתצהיר התובע). בוודאי שאין באמירה זו של הנתבעת, ככל שנאמרה, משום אישור מראש לבצע עבודות נוספות בהיקף בלתי ידוע ובלתי מוסכם מראש.
אין בפי התובע טענה כי המפקח אישר את הסכום הנדרש מלכתחילה ואף לא בדיעבד.
בעדותו העלה התובע טענה כבושה לפיה המפקח מסר לו שינקוב בסכום הכללי, וא ין צורך בפירוט (פרוטוקול הדיון מיום 10.12.2018, עמ' 18, שורות 1-2). לא מצאתי לאמץ גרסה זו, ואני סבורה כי אינה נכונה. אין היא גם תואמת את המקובל בין הצדדים, לפיו הוגש מראש כתב כמויות מפורט בגין כל עבודה שהתובע נדרש לבצע. יתר על כן, לא היה בפי התובע כל הסבר מדוע לא ביקש, ולו בדיעבד, כי המפקח יאשר את התשלום הנוסף הנדרש.
אציין כי בתוספת העבודה השנייה מיום 17.2.15, נכללו כבר עבודות של תיקון לוח חשמל, קצר ומעגלים חשמליים. העיתוי האמור , 17.2.15, היה כשלושה שבועות לאחר כריתת החוזה ביום 25.1.15, ולכן צפוי היה כי התובע כבר איתר את הליקויים ונחשף לקצרים חשמליים. מכל מקום, גרסתו של התובע כי הוא איתר ליקויים שלא אותרו על ידי המהנדס הבודק מעלה תמיהות.
על כך יש להוסיף את עדותו של מומחה בית המשפט, אשר בהתייחס לדרישה השלישית לתשלום בגין תיקון קצרים חשמליים, ציין כדלקמן: "אני אגיד שהסכום של 16,000 ₪ זה שכר של כמה חודשים בגין תיקוני קצרים, הוספתי לו את הסכום הזה, השניים האחרים גמרו את העבודה. השאירו עבודות בסכום של 41,000 ₪ (פרוטוקול הדיון מיום 10.12.18, עמ' 10, שורות 4-6 ).
אציין עוד כי טענת בא כוח התובע כי הנתבעת אישרה כי התובע תיקן קצרים (פרוטוקול עמ' 26, שורות 4-10), אינה מתייחסת לתיקון שבוצע בסמוך למועד בו העלה התובע את הדרישה השלישית, ביום 1.3.15, אלא דווקא למועד שקרוב יותר לתאריך ההסכמה השנייה, היינו 17.2.15. הדבר עולה מעדות הנתבעת לפיה הקצרים התגלו בעת ביצוע עבודות הליטו, זאת כ שבועיים לאחר שהתובע החל את עבודת.
החוזה המקורי נכרת ביום 25.1.2015, חלפו כשלושה שבועות והתובע בא בדרישה לתשלום נוסף בסכום של 17,537 ₪ בתוספת מע"מ. חלפו שבועיים נוספים, והתובע בא בדרישה נוספת לתשלום סכום של 16,453 ₪, כשאין חולק כי תשלום זה לא סוכם מראש בין הצדדים. אני סבורה כי בקשתה של הנתבעת לבדוק את הדרישה השלישית, באמצעות מר שניר או גורם אחר, הייתה מוצדקת לגמרי. ואולם, התובע לא התרצה, אלא הפסיק את העבודה, ועזב את הדירה בטרם השלמת העבודות.
בסיכומו של דבר, אני בדעה כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי הייתה הסכמה לביצוע העבודות מושא הדרישה השלישית. הדרישה שהוצגה נעדרת פירוט כלשהו, ולא ניתן לבדוק כיצד דרישה זו מתיישבת עם המחירים שסוכמו בין הצדדים על פי כתבי הכמויות. המפקח או התובעת לא אישרו מראש תשלום נוסף מעבר להסכמות הקודמות. המפקח אף לא אישר בדיעבד את הדרישה הכספית הנוספת שהעלה התובע.

היקף וטיב העבודה של התובע, לאור חוות דעת מומחה בית המשפט
17. טענות הצדדים בסוגיה זו:
התובע ט ען כי ביצע את עבודתו באיכות הנדרשת. מנגד, הנתבעת טענה כי ביצע את עבודתו בצורה רשלנית. על כן, היא נאלצה לשכור את שירותיהם של החשמלאים מר ארנון גינסברג ובנו רועי אשר השלימו את עבודות החשמל בנכס. בתצהירו ציין מר גינסבורג כי תכולת העבודה שבוצעה על ידו כללה שני היבטים:
תיקון ליקויים במערכות החשמל בדירה.
התקנה של מערכות נוספות בדירה לפי בקשתה של הנתבעת.
סך העבודות המפורטות בחשבון העסקה, סך 35,570 ₪ בתוספת מע"מ. החלק הארי של תחולת העבודה הוא ביצוע תיקונים בעבודות החשמל בעלות של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.
18. ענייננו בעבודות חשמל אשר בוצעו בפועל על ידי שלושה בעלי מקצוע, בזה אחר זה:
הראשון, חשמלאי אשר עבד מטעמו של הקבלן הראשי. בעת שעזב החשמלאי הראשון את האתר, סברה הנתבעת כי נותר היקף עבודה העומד על כ 20% ממלוא היקף העבודה המקורי.
השני, הוא התובע.
השלישי והרביעי ( אב ובנו), המשיכו וביצעו עבודות נוספות לאחר הפסקת העבודה על ידי התובע. העלות הכוללת של העבודות שבוצע על ידי חשמלאים אלה, מסתכמת בסכום של 35,570 ₪ בתוספת מע"מ. הסכום האמור כולל סך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ, בגין תיקוני חשמל.
19. בהתייחס לטענות בדבר רשלנות בביצוע העבודות על ידי התובע, מעבר לעובדה כי נדרשה עבודה של חשמלאים נוספים על מנת להשלים אותה, הביאה הנתבעת בפני בית המשפט צילומים. בצילומים אלה נראים בין השאר פגיעות בצבע בסמוך לחיבור אביזרי החשמל. בעניין זה הצהיר הקבלן הראשי, מר אורי מירז כלהלן:
יוער כי הזהרתי את הנתבעת שלא לצבוע את ביתה בטרם כניסת קבלן חשמל אחר לעבוד בביתה, וזאת מפני שנותרו עבודות חשמל נוספות בבית הנתבעת, אשר מחייבות מגע ישיר עם קירות הבית, אולם הנתבעת בחרה שכן לצבוע את ביתה בצבעי טמבוטקס באמצעות צבעי ששכרה בעצמה, בטרם כניסת קבלן חשמל אחר לעבודה, וזאת בניגוד לעצתי.
ראו סעיף 12 לתצהיר מר אורי מירס מיום 21.04.16.
20. אני סבורה כי יש לראות את הפגמים אשר בצילומים לאור האמור בתצהיר הקבלן הראשי. מכאן כי אין לייחס לתובע עבודה רשלנית בשל סוגיה זו. בהתייחס לסוגיות אחרות שבמקצועיות, הרי שהמומחיות בסוגיה זו אינה בידי בית המשפט. מחלוקת מעין זו מחייבת בדיקה מקצועית.
לבירור סוגיות שבמומחיות אשר בליבת המחלוקת, מונה מהנדס החשמל, מר צור נעמן, כמומחה מטעם בית המשפט . המומחה התבקש לחוות דעתו בסוגיות שבמחלוקת. בכלל זה היק ף עבודות החשמל שביצע התובע בדירה,טיבן והסכום לו זכאי התובע בהתחשב במחי ר הנקוב בהצעת המחיר שהגיש. המומחה ביקר בנכס בנוכחות הצדדים. בפתח חוות הדעת, העיר המומחה כי קיים קושי לקבוע את הממצאים בשל העובדה כי אין מדובר בעבודה שבוצעה במלואה על ידי חשמלאי אחד. יתר על כן, התובע בעניינו אינו החשמלאי האחרון שעבד באתר, אלא התובע הפסיק את עבודתו לפני שהושלמה. באשר לסוגיות שבמחלוקת כתב המומחה:
בזאת אני מציין, על פי בקשתך, כי היקף העבודות שביצע התובע בבית הנתבעת לא עבר את הנדרש בהצעתו המקורית. יתר על כן הוא ביצע פחות מהרשום בהצעתו המקורית. חלק מהעבודות כלל לא בוצעו. למשל סעיף הביקורת שהוא סעיף משמעותי ביותר לא בוצע. ועוד חלקי לוח שונים שבוצעו בסופו של דבר על ידי אחרים.
טיב העבודה לא יכול להישקל על ידי מכיוון שהעבודה בוצעה בחלקה מחדש וגם התיקון שנעשה רמתו היא כפי שכבר ציינתי קודם.
הצעת המחיר שהוגשה היא לעבודה מלאה לאחר שהתובע ראה את המקום. לכן אין ולא היה כל מקום לתוספות כל שהן. הכסף שאני מבין שולם לו, בהחלט מכסה את המגיע לתובע.
(ראו פרק המסקנות, עמוד 3 לחוות דעת המהנדס מר צור נעמן)
בעדותו הסביר המומחה כי היות ובאתר עבדו מספר חשמלאים, לא ניתן לקבוע איזה חלק מהעבודה ביצע התובע (פרוטוקול הדיון מיום 10.12.18, עמוד 10 שורות 23 – 30).
המומחה הגיע למסקנה כי הסכום ששולם בפועל לתובע, היינו 30,000 ₪ בתוספת מע"מ, הוא הסכום המגיע לו.

משהוצג בפני המומחה פירוט העבודות שביצע החשמלאי הנוסף ששכרה הנתבעת, ציין המומחה:
"אני מודיע לבית המשפט כי העבודה הזאת היא עבודת השלמה של החשמלאי הקודם. ... כי בעצם התובע היה צריך להשלים את עבודתו ולמסור אותה שלמה"
(פרוטוקול הדיון מיום 10.12.18, עמוד 9, שורות 8-12).

המומחה אף ציין:
"יש פה תוספת של 15,000 ₪ על ה- 25,000 ₪, זה 40,000 ₪ ועוד 16,000 ₪, זה 56,000 ₪ והעבודה בכלל לא גמורה ".
(פרוטוקול הדיון מיום 10.12.18, עמוד 10 שורות 19-22)

בהמשך חקירתו נשאל המומחה, והשיב כדלקמן:
ש. בתור בעל מקצוע האם זה הגיוני שלאחר שאתה עושה סיור מקדים במקום בו אתה עתיד לבצע עבודה ולקבל הנחיות, האם ייתכן שהעבודה לפתע תגדל פי 2.5
ת. שאלה מצוינת. התשובה היא לא, אבל זאת השיטה, הצעת מחיר קטנות, וחשבון סופי גדול".
(פרוטוקול הדיון מיום 10.12.18, עמוד 13, שורות 14-16).

התובע בא בטענה כלפי הנתבעת כי לא מסרה לו תכניות עבודה וכי עובדה זו גרמה לעיכובים בביצוע העבודות ולצורך בביצוע עבודות נוספות. איני מקבלת טענה זו.
ראשית, ככל שהתובע סבר כי אי המצאת תכנית עבודה תגרום לעיכובים ולעלות נוספת, היה עליו להזהיר את הנתבעת מראש, עוד במועד ההתקשרות, ולציין סייג מתאים בהצעת המחיר הראשונה שהגיש לנתבעת. אין בפיו טענה כי כך עשה.
שנית, מקובלת עלי טענת המומחה כי עבודות החשמל דנן לא היו מורכבות, וכי חשמלאי מוסמך צריך לדעת כיצד לבצע תכנית חשמל של דירה. המומחה הסביר כי האדריכל מסמן היכן יש למקם נקודת חשמל. תכנית חשמל משמעה איזה קווי הזנה ואיזה חוטים נדרשים, ומה קוטרם. ברמה של בית (עד 80X3 אמפר) חשמלאי מוסמך אמור להכין תכנית כזו.
(פרוטוקול הדיון מיום 10.12.18, עמוד 7, שורות 10-26).
שלישית, במקרה דנן נערכו שני סיורים מקדימים בטרם הגיש התובע את הצעת המחיר. לרבות סיור בנוכחות הקבלן הראשי והחשמלאי מטעמו. בחוות דעת המומחה נאמר כי התובע הכיר את המקום, הכיר את החשמלאי הקודם, וידע היטב לאן הוא נכנס ומה עליו להשלים. דברים אלה מקובלים עלי.

ההחלטה באיזו מידה יש לאמץ את מסקנות המומחה נתונה לשיקול דעת בית המשפט. ראו ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ' אבנר ואח' (פסקה 16 לפסק דינה של כב' השופטת (כתוארה אז) מרים נאור, 01.12.2008), ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (פסקה 3 לפסק דינה של השופטת עדנה ארבל, 22.8.2005) וכן ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563, 570-568 (1998). בנסיבות שבפני, בשלב בו נחשף המומחה לראיות, עבדו באתר שני חשמלאים נוספים ולא ניתן היה לספק ממצא חד משמעי בסוגיה.
אני סבורה כי באיזון כולל של הנתונים, יש לאשר לתובע את המחיר שנכלל בחוזה המקורי וכן את תוספת העבודה שסוכמה ביום 17.2.15, אך אין מקום לאשר את הצעת המחיר השלישית בסך של 16,453 ₪ בתוספת מע"מ. כאמור, הצעה זו לא אושרה על ידי הנתבעת או המפקח, היא נעדרת כול פירוט שהוא. בהקשר זה, חשוב לציין כי החשמלאי שהמשיך את העבודה לאחר התובע, ביצע תיקוני חשמל בסכום של 20,000 ₪ בצירוף מע"מ , לרבות ביצוע הכנות מתאימות והשלמת חיבור מוגדל של חשמל, השלמת התקנת אביזרים, מעגלים לא מושלמים, השלמת נקודות חשמל שלא בוצעו, התקנת דוד שמש ועוד ( נספח ג' לתצהיר הנתבעת).

היקף עבודה כולל לפרק עבודות החשמל, כפי שהוסכם בין הנתבעת לבין הקבלן הראשי עומד על: 142,000 ₪. מתוך סכום זה, שילמה הנתבעת לקבלן הראשי סך של 114,000 ₪. כאשר היתרה של העבודות שנותר לבצע היא בסך:28,500 ₪.
א. היקף העבודה עליו הוסכם בין הנתבעת לבין התובע:
1. תחולתהחוזה המקורי:
בעבור השלמה של היקף התחולה אשר חופף ל 20% הנותרים מתחולת העבודה שהוסכמה בין הנתבעת לבין הקבלן הראשי, הסכימו הנתבעת והתובע על תמורה בסך: 25,238 ₪. במסגרת תמורה זו הוסכם על ביצוע ביקורת של חברת החשמל, בסך 1,800 ₪. אין מחלוקת כי רכיב זה של העבודה לא בוצע. מכאן, היקף העבודה בהפחתה של רכיב זה: 23,438 ₪.
2. תחולת העבודה מיום 17.02.15:
בגין עבודות אלה דרש התובע 18,992 ₪. מסכו ם זה העניק הנחה בשיעור 1,060 . מכאן כי התמורה הנוספת עליה הוסכם היא בסך: 17,932 ₪.
3. תחולת העבודה מיום 1.03.15 :
הסכום הנדרש עבור עבודה זו לא אושר מראש או בדיעבד על ידי המפקח. אין כל נתון על פיו ניתן לבדוק את סבירותו.
4. היקף העבודה עליו הוסכם בין הנתבעת לבין החשמלאי שהמשיך את העבודה לאחר התובע עומ ד על 35,570 ₪ בתוספת מע"מ. חלקו חופ ף לתחולת העבודה שסוכמה עם הקבלן הראשי (ומ כאן חופף לתחולת העבוד ה שסוכמה עם התובע), וחלקו הוא בגדר עבודות נוספות. המסקנה היא כי התובע לא השלים את העבודות שהתחייב לבצע על פי ההסכמות עם הנתבעת. אין חולק כי התובע הפסיק את העבודה ועזב את הדירה באופן חד צדדי.
הנני סבורה כי באיזון כלל הנתונים, ניתן לאשר לחשמלאי התובע סכום כולל של 41,370 ₪ בתוספת מע"מ, המורכב מתחולת החוזה המקורי ותחולת העבודה מיום 17.2.15, בסייגים כמפורט לעיל.
ההכרעה :
21. הסכום לו זכאי התובע:
א. כאמור, הנני סבורה כי התובע זכאי לתמורה שסוכמה על דעת הצדדים, המסתכמת בסכום של 41,370 ₪ בתוספת מע"מ . היינו סכום כולל של 48,816 ₪.
ב. אין מחלוקת כי הנתבעת שילמה לתובע שני תשלומים:
הראשון, סך 11,800 ₪ ( 10,000 ₪ בתוספת מע"מ בשיעור 18%). שיק מיום 01.02.15 בגינו הופקה חשבונית מספר 0469.
השני, סך 20,000 ₪ (שהם 16,950 ₪ בתוספת מע"מ בשיעור 18%). שיק מיום 17.02.15. בגינה הופקה ביום 18.02.15 חשבונית מספר0473. סך הכול 26,950 ש"ח בתוספת מע"מ.
ג. בסיכום הדברים, יתרת הסכום שעל הנתבעת לשלם לתובע מסתכמת בסך של 17,016 ₪ בתוספת מע"מ.

22. לאור האמור, מתייתר הדיון ביתר טענות הצדדים.
סוף דבר
23. התביעה מתקבלת בחלקה.
24. הנתבעת תשלם לתובע סך: 17,016 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.
25. כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך של 5500 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן, יישא ריבית והצמדה כדין מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, ב' ניסן תשע"ט, 07 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.