הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 6394-02-14

בפני
כבוד ה שופטת דלית ורד

תובעת

תמר פרידמן

נגד

נתבע

בנימין חן

פסק דין

התביעה שבפניי היא תביעה כספית, בה התבקש בית המשפט להורות על תשלום מחצית שכר הטרחה הכולל שנפסק על ידי בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב ביום 7.11.13, בגין ניהול העיזבון, בסך של 36,876 ₪ בצירוף מע"מ.
יובהר כי תיק העיזבון נוהל בבית המשפט המחוזי תל אביב (תיק עז 410/98) ובמסגרתו מונו עו"ד יעקב פרידמן ז"ל (להלן – עו"ד פרידמן ) והנתבע, עו"ד חן, כמנהלי עיזבון של המנוחה טבי זילכה ז"ל. בהמשך, נוהל התיק בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב (ת"ע 46767-09-11).
התובעת היא אלמנתו של עו"ד פרידמן, והיורשת היחידה על -פי צוואתו, ובתוקף מעמדה זה הוגשה התביעה דנן לקבלת מחצית שכר הטרחה שנפסק כאמור.

השתלשלות העניינים והרקע העובדתי הרלוונטי

טבי זילכה ז"ל (להלן- המנוחה) נפטרה בשנת 1997, והותירה בצוואתה מיום 31.3.1995 את כל רכושה, לרבות , דירת מגוריה למר משה סמ רה (להלן- סמרה). על -פי הצוואה הוטל על מר סמרה למכור את הדירה ולרכוש תמורתה מקרקעין אחרים בבני ברק ולהקים בהם בית מדרש ללימוד תורה ומקום תפילה לעילוי נשמתה ונשמת דודתה. עו"ד פרידמן ייצג את סמרה, ועו"ד חן ייצג את היורשים על פי דין אשר התנגדו לקיום הצוואה. על-פי הצעתו של בית המשפט המחוזי, ניתן צו לקיום הצוואה ושני עורכי הדין מונו דצמבר 1998, כמנהלי עיזבונה של המנוחה.

הוראות הצוואה כ ללו שני שלבים . בשלב הראשון, היה על מנהלי העיזבון לממש את דירת המגורים, ובשלב הבא היה עליהם לטפל בהקמת בית מדרש ללימוד תורה ומקום תפילה לעילוי נשמתה של המנוחה ונשמת דודתה.
בין שני מנהלי העיזבון התגלו חילוקי דעות בנוגע למימוש הדירה. בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 7.12.2000, הגיעו הצדדים להסכמות, אשר יובאו להלן כלשונן, בקיצורים המתחייבים, היות והתביעה התבססה עליהן:
עו"ד חן : הסכמתי שאני אקח על עצמי את כל העבודה על מנת שלא יהיו חילוקי דעות. אף על פי כן שיגיע מועד קביעת שכר, לא אתנגד אם ביהמ"ש יפסוק את השכר באופן שווה כי אחרת אף אחד לא יעשה את העבודה.
עו"ד פרידמן: אני מקבל את הצהרת עו"ד חן ובלבד ששנינו נמשיך בניהול העיזבון גם אם עו"ד חן ינקוט באופן מעשי בפעולות הטכניות הנדרשות לשם סיום מימוש נכסי העיזבון וחלוקתם בהתאם להוראות הצוואה. רשמתי בפניי את התחייבותו של עו"ד חן לפעול בזריזות ובשקדנות על מנת ש יותר [כך במקור- ד.ו.] משנתיים ימים תושלם המלאכה בעתיד הקרוב מאוד.
עו"ד חן : אני מקבל על עצמי את כל העבודה כאמור לעיל, ואתחלק עם שכר מנהל עיזבון עם עו"ד פרידמן מנהל העיזבון המשותף ואני מתחייב ליידע את עו"ד פרידמן על כל פעולה מהותית 21 יום לפני ביצועה.
בית המשפט נתן תוקף של החלטה להסכמות אלה.

בשנת 2002 אושרה מכירת הדירה, והזכויות בה עברו על שם הקונה בשנת 2003. הכספים שהתקבלו ממכירת הדירה הופקדו בחשבון נאמנות על שמם של שני מנהלי העיזבון ונדרשה חתימתם המשותפת לצורך חיוב החשבון.

התמורה שהתקבלה ממכירת הדירה הסתכמה בסך של 700,000 ₪ לערך. עו"ד חן סבר כי אין די בסכום זה כדי לרכוש מקרקעין ולהקים עליהם בית מדרש, ולכן הציע ביצוע בקירוב של הוראות הצוואה על-ידי הקצאת או הוספת אגף על שם המנוחה בבית מדרש קיים. בהתאם לכך, בינואר 2004 המציא עו"ד חן הצעה מטעם מוסדות ישיבת "כסא רחמים ספרדית", להקצאת אגף על שם המנוחה. לפי הנטען, הצעה זו נדחתה על-ידי עו"ד פרידמן, אשר סבר כי יש לקיים את הוראות הצוואה כלשונן, ולרכוש מקרקעין במגבלות הסכום שעמד לרשות מנהלי העיזבון לצורך מטרה זו.

במשך מספר שנים לא חלה התקדמות כלשהי במימוש הצוואה. ביום 4.5.2009 הודיע עו"ד פרידמן במכתבו לעו"ד חן , כי התקבלה הצעה רצינית מטעמה של עמותת "נר למאור חיים" שהוגשה בתיאום עם סמרה, לבניית בנין שינציח את שמה של המנוחה. ממכתב זה עלה כי עו"ד פרידמן קיבל את העמדה לפיה יש לפעול לביצוע בקירוב של הוראות הצוואה.
עו"ד חן טען בתצהירו כי סבר שמן הראוי לפרסם מכרז ולאפשר לגופים נוספים להגיש את הצעותיהם לקבלת הכספים.

למרבה הצער נפטר עו"ד פרידמן בדמי ימיו ביום 17.3.10, ועו"ד חן דיווח על כך לאפוטרופוס הכללי וביקש הנחיות בנוגע למימוש הצוואה.

בהמשך נפתח בבית משפט לענייני משפחה תיק 46767-09-11, ביוזמתו של סמרה, אשר הגיש בקשה למינוי באת כוחו כמנהלת העיזבון. עו"ד בודה הגיש בקשה להתמנות כמנהל עיזבון במקומו של עו"ד פרידמן, ושתי הבקשות נדחו. בדיון שהתקיים ביום 14.5.12, הורה בית המשפט לעו"ד חן, להגיש דו"ח כספי בתוך 10 ימים, וכן לבצע פרסום של מכרז לקבלת הצעות לביצוע בקירוב של הוראות הצוואה. כתוצאה מהפרסום התקבלו 14 הצעות, ובית המשפט הטיל על עו"ד חן לבחון את ההצעות ולהגיש את עמדתו בנוגע להצעה המתאימה ביותר.

בדיון נוסף שהתקיים ביום 1.7.12 הוצגה באמצעות בא כוחו של סמרה הצעה שהוגשה מטעם עמותת "נר למאור חיים". ביום 11.3.13 ניתנה החלטתו של בית המשפט על פיה ההצעה הקרובה ביותר למימוש רצונה של המנוחה היא הצעת "עמותת נר למאור חיים". על מנהל העיזבון הוטל להגיש דוח כספי סופי וכן בקשה לשכר טרחה אשר תועבר לעמדת היועמ"ש. בית המשפט ציין "לשימת לב ב"כ היועמ"ש, שכר הטרחה הינו בגין פעולת שני מנהלי העיזבון עו"ד בנימין חן ועו"ד פרידמן ז"ל אשר עזבונו מיוצג על ידי עו"ד שרגא בודה, לכן יש לפרט את חלקו של כל אחד ממנהלי העיזבון" . מטעם היועץ המשפטי הוגשה תגובה לפיה ראוי לקבל את עמדתו של עו"ד בודה. בסופו של דבר, ולאחר שהוגשה עמדתו של עו"ד בודה, בית המשפט קבע שכר כולל למנהל העיזבון, מבלי להתייחס לחלקו של עו"ד פרידמן.

עו"ד חן ערער על החלטת בית המשפט בנוגע להעברת כספי הנאמנות לסמרה ובחירת הצעתה של עמותת "נר למאור חיים", אך הערעור נמחק בהסכמה ללא צו להוצאות.

טענות הצדדים

טענות התביעה
בין הצדדים, עו"ד פרידמן ועו"ד חן, גובשה הסכמה חד משמעית לחלוקת השכר ללא תלות בעבודה, כשהסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה. עו"ד חן לא ערער על הסכמה זו ולא הגיש בקשה לביטולה כל עוד עו"ד פרידמן היה בחיים, ועתה לאחר שנים רבות הוא מבקש לבטלה.
עו"ד חן הלין על כך שעו"ד פרידמן לא עשה דבר למען ניהול העיזבון בין השנים 2004-2009, אולם עו"ד חן עצמו הסתפק באותן שנים בפניות מפעם לפעם לעו"ד פרידמן, אשר היה זה שפעל למצוא מוטב להקדש. בסופו של יום נבחרה העמותה שהוצעה מלכתחילה על-ידי עו"ד פרידמן, ואלמלא התנגדותו של עו"ד חן, הייתה מושגת עוד בשנת 2009 תוצאה דומה, ללא כל עבודה נוספת במשך ארבע שנים נוספות.

בנוגע לטענתו העיקרית של עו"ד חן באשר לשינוי הנסיבות, נטען כי כל שלב יצירת ההכנסות, היינו מימוש נכסי המנוחה, ארע בשיתופו של עו"ד פרידמן. לפיכך, הזכאות לשכר טרחה נוצרה כבר אז ולכן זכאית התובעת , כמי שבאה בנעליו, כי עו"ד חן ישיב לה מחצית משכר הטרחה שגבה.

עו"ד פרידמן נותר בעל תפקיד ונרשם כנאמן במשותף עם עו"ד חן על הכספים שהתקבלו כתוצאה ממימוש נכסי המנוחה, וזאת על מנת להיות גורם מפקח על עו"ד חן, וכך פעל במשך השנים.
אין לקזז את הוצאות הערעור, שכן הוגש מבלי להתייעץ עם היועמ"ש, ובניגוד לעמדתו של עו"ד פרידמן אשר עוד בשנת 2009 הציע להעביר את הכספים לעמותת "נר למאור החיים". מדובר בהליך חסר סיכוי שביצע עו"ד חן על דעת עצמו ועל כן עליו לשאת בהוצאות האגרה לבדו.

טענות ההגנה
לבית משפט זה אין סמכות עניינית לדון בתביעה, והסמכות לדון בה מסורה לבית המשפט לענייני משפחה. בנוסף, משלא ערערה התובעת על החלטתו של בית משפט לענייני משפחה, שלא פסק שכר טרחה נפרד לעו"ד פרידמן ולא נענה לבקשתה להצטרף לתיק, מנועה היא כיום מלהעלות את דרישותיה עקב קיומו של מעשה בית דין.

אין בהסכמה מיום 7.12.10 משום התחייבות להעביר לעו"ד פרידמן מחצית משכר הטרחה שייפסק. ההכרעה בנוגע לשכר הטרחה ואופן חלוקתו נותרה בסמכות בית המשפט, ועו"ד חן התחייב אך שלא להתנגד (היינו, שלא לערער), באם בית המשפט יורה על חלוקה שוויונית.

עו"ד פרידמן התנגד במשך חמש שנים לערך לעמדתו של עו"ד חן, כי אין מנוס אלא מלקיים את הוראות הצוואה בקירוב . כל אותה תקופה נאלץ עו"ד חן לנהל את הכספים בחשבון הבנק ולהמציא דוחות לאפוטרופוס הכללי. התנגדותו האמורה של עו"ד פרידמן הייתה בגדר הפרה של ההסכמה מיום 7.12.00, לפיה תינתן לעו"ד חן יד חופשית בניהול העיזבון. יתרה מכך, עוד בשנת 2004 ניתן היה לאמץ את הצעתו של עו"ד חן לביצוע בקירוב של הוראות הצוואה, במקום לגרום להתמשכות ההליכים במשך שנים רבות, תוך גרימת טרחה כפולה ומכופלת לעו"ד חן.

בחודש מאי 2009, הציע עו"ד פרידמן הצעה שלמעשה יש בה משום הסכמה לביצוע בקירוב של הוראות הצוואה, אולם הצעתו התבססה על המלצתו של סמרה. עו"ד פרידמן אפשר לסמרה להמשיך ולהשפיע בנדון וזאת בניגוד להסכמה לפיה מינוי הנאמנים יצור חיץ בין סמרה לבין רכוש המנוחה.

פטירתו של עו"ד פרידמן, והעבודה הרבה הנוספת שהשקיע עו"ד חן בניהול העיזבון ללא קיום מנהל עיזבון נוסף, הביאו לסיכול החוזה באופן שאין לאכוף חלוקת שכר הטרחה בכלל או באופן שיווני בפרט. בנוסף, יש לנכות את הוצאות האגרה בגין הערעור, שכן בטרם יחולקו הרווחים יש לשאת בהוצאות.

הכרעה

איני מקבלת את הטענה בדבר קיומו של מעשה בית דין, ולעניין זה מקובלת עלי החלטתו של כב' השופט אלקלעי בבקשה לסילוק התביעה על הסף. אמנם נכון היה כי בית המשפט לענייני משפחה, יפסוק באשר לאופן חלוקת שכר הטרחה בין מנהלי העיזבון. ואולם משלא נעשה הדבר, אינני רואה מניעה לפיה אפסוק אני במחלוקת הכספית שבין הצדדים, זאת בהתבסס על הסכמותיהם בעניין חלוקת שכר הטרחה. עם זאת, איני סבורה כי ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים נותרו "קפואות" כפי שהיו בשנת 2000. בית המשפט לענייני משפחה היה מוסמך להביא בחשבון את שינוי הנסיבות שחל ברבות השנים, ובהתחשב בכך לשקלל את תרומתו ופועלו של כל אחד ממנהלי העיזבון, ומן הראוי כי הבאת המחלוקת בפניי לא תביא לתוצאה אחרת.

איני מקבלת את עמדת התובעת כי הזכאות לקבלת שכר הטרחה התגבשה עם מימוש נכסי העיזבון, בעת שעו"ד פרידמן עדיין היה בחיים, ולכן אין להתחשב בשינוי הנסיבות. פועלם של מנהלי העיזבון לא היה מוגבל למימוש נכסי העיזבון, אלא הוטל עליהם לקיים את רצון המנוחה, לפיו הכספים ישמשו להקמת בית מדרש. מימוש הנכסים היה אך האמצעי להשגת המטרה ולא בגדר יעד כשלעצמו, אלא העיקר היה הקדשת מקום תפילה לזכרה של המנוחה.
הטענה כי הליכים רבים ונוספים היו נמנעים אם עו"ד חן היה מסכים להצעתו של עו"ד פרידמן מחודש מאי 2009 לפיה יועברו הכספים לעמותת "נר למאור חיים", מועלית כעת מתוך בחינת התוצאה בדיעבד. ברי, כי היה צורך בעריכת מכרז ולמצער, בחינת מספר הצעות. ההכרעה בדבר ההצעה העדיפה היא פועל יוצא של השוואתה אל מול הצעות אחרות. עובר לעריכת מכרז לא ניתן היה לחזות אילו הצעות תוגשנה, ולא ניתן היה לקבוע מראש כי ההצעה היחידה שהועלתה על-ידי עו"ד פרידמן בשיתוף עם סמרה היא העדיפה.

לפי ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים בשנת 2000, נטל על עצמו עו"ד חן לטפל בצד הטכני של ניהול העיזבון. בה בעת הצהיר עו"ד פרידמן "שנינו נמשיך בניהול העיזבון", ועו"ד חן מצדו התחייב ליידע את עו"ד פרידמן 21 ימים מראש על כל פעולה מהותית. אין בהסכמות האמורות כדי להקנות לאחד ממנהלי העיזבון (עו"ד פרידמן) סמכות לפקח על האחר (עו"ד חן), או כדי לאיין את אחריותו וסמכויותיו של מי ממנהלי העיזבון. לא ניתן לומר כי מאותו מועד עו"ד פרידמן היה רשאי להשקיף מהצד כג ורם פסיבי, הפטור ממחויבות כלשהי, אך מנגד נשא באמתחתו התחייבות לקבלת מחצית משכר הטרחה. עו"ד פרידמן נותר בעל תפקיד, הנושא באחריות לניהול העיזבון, ומתוקף כך היה עליו להיות מעורב ולהשקיע מאמצים בקידום ההליכים. ההסכמה שהושגה, לפיה כל פעולה מהותית לא תבוצע אלא אם נמסר דיווח מראש לעו"ד פרידמן, יש בה כדי להעיד כי נדרשה תמימות דעים לפני כל מהלך משמעותי. מכאן ששני מנהלי העיזבון נדרשו להפעיל את שיקול דעתם ולהקדיש מזמנם עד לקיום כל הוראות הצוואה.

למרבה הצער, עו"ד פרידמן נפטר בדמי ימיו ביום 17.3.10, ולפיכך נותר אך עו"ד חן כמנהל עיזבון. במסגרת ניהולו את העיזבון פעל, בין היתר, להגשת תגובות לבקשות שהוגשו מטעם צדדי ג', ייצג את העיזבון בדיוני בית המשפט, הגיש דוחות כספיים , פרסם את ההזמנה להציע הצעות והשקיע מאמצים רבים, ל דבריו, בבחינת כלל ההצעות לצורך בחירת ההצעה העדיפה.

התובעת טענה בסיכומיה כי עתירתה היא לסעד של השבה, אך אני סבורה כי הסעד הרלוונטי הוא אכיפת ההסכמות שהושגו בשנת 2000. בעניין זה אפנה לתגובתה של התובעת בבקשה לסילוק על הסף, שבה נטען מטעמה כי היא עותרת לאכיפת התחייבותו הכספית של הנתבע.

השאלה הנדרשת להכרעה היא האם "אכיפת החוזה בלתי צודקת בנסיבות הענין" , על-פי סעיף 3(4) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן- חוק התרופות).
ב- ע"א 5131/10 אזימוב נ' בנימיני , ציינה כבוד השופטת חיות:
"ייתכנו תרחישים שונים אשר יצדיקו את שלילת תרופת האכיפה בשל סייג הצדק שבסעיף 3(4) לחוק התרופות.. השופט (כתוארו אז) מ' חשין התייחס לסוגיה זו באחת הפרשות בכותבו כי "הכרעה זו הינה הכרעה ערכית ממעלה ראשונה, וחוש הצדק המפעם בלבם של שופטי ישראל הוא שינחה אותם הדרך" ..אכן, אין מדובר ברשימת כללים ברורה וסדורה, אלא במענה הניתן בכל מקרה ומקרה בהתחשב בנסיבות הייחודיות לו ..ובלשון השופט (כתוארו אז) מ' חשין בעניין ינאי: "רשימת ה'נסיבות' העשויות להשפיע על שיקול הדעת אינה סגורה ולעולם לא תינעל" (עמ' 779). חשוב להדגיש כי בבוחנו את צדקת האכיפה במקרה נתון, על בית המשפט להתחשב במכלול הנסיבות הנוגעות לעניין וזאת לאורך כל ציר הזמן שעד מועד מתן פסק הדין, על מנת שניתן יהיה להביא בחשבון את שיקולי הצדק הרלוונטיים "כפי שהם מתגבשים בעת ההכרעה".
למרבה הצער, עו"ד פרידמן נפטר בטרם החלו ההליכים המשפטיים למימוש הוראות הצוואה שעניינן הקדשת בית מדרש על שם המנוחה. בנסיבות אלה שבהן נפטר באופן בלתי צפוי אחד ממנהלי העיזבון ולאחר מותו בוצע חלק מהותי מהוראות הצוואה, זאת במשך תקופה של שלוש שנים לערך, לא יהיה זה צודק לאכוף כלשונן את ההסכמות שהושגו שנים רבות קודם לכן.

בבואי לקבוע את חלוקת שכר הטרחה בין מנהלי העיזבון, הבאתי בחשבון את פועלו של כל אחד מהם, התחשבתי במחויבות שנטל על עצמו עו"ד חן לטפל בהיבט הטכני של ניהול העיזבון, העיכוב שחל למשך כחמש שנים במימוש הצוואה, העובדה שעו"ד פרידמן היה זה שהביא את ההצעה מטעם עמותת "נר למאור חיים" וכן שינוי הנסיבות המצער עם פטירתו.

בשקלול כלל הנסיבות שלעיל, אני סבורה כי עו"ד חן זכאי ל 60% משכר הטרחה שנפסק על- ידי בית משפט לענייני משפחה, והתובעת זכאית ל 40% ממנו. בנוסף, על התובע ת להשתתף באגרת בית המשפט באותו יחס, זאת הואיל והשתתפות ברווחים מותנית בנשיאה בהוצאות. בנסיבות ניהול ההליכים שבפניי, אני קובעת כי הוצאות התובעת יעמדו על סך של 1,800 ₪.

אשר על כן, אני פוסקת לזכות התובעת סכום של 16,899 ₪ וכן , הוצאות בסכום של 1 ,800 ₪.
היות וסכום התביעה בסך של 21,813 ₪ הופקד בקופת בית המשפט, אני מורה למזכירות להעביר לתובעת סך של 18,699 ₪, ויתרת הסכום בסך של 3,114 ₪ תוחזר לנתבע.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י' אב תשע"ו, 14 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.