הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 60324-12-19

לפני כבוד השופט אילן צור

התובעת:
(המשיבה)
קווים תחבורה ציבורית בע"מ

נגד

הנתבעים:
(המבקשים)

  1. עדי נחום גולן
  2. דמטרי פטרוב

3. מנורה מבטחים לביטוח בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק דין בהיעדר הגנה (ומתן אורכה להגשת כתב הגנה), אשר ניתן נגד הנתבעים 1 ו-2 – הם המבקש ים (להלן: " המבקשים") ביום 29.12.20. התובעת – היא המשיבה, התנגדה לבקשה (להלן: "המשיבה").

בגדרה של תובענה זו, הגישה המשיבה תביעה כספית בעילה נזיקית נגד המבקשים, בגין נזק אשר נגרם לרכבה כתוצאה מפגיעת רכב ם ברכב המשיבה.

במסגרת הבקשה, טענו המבקשים כי לא היו מיוצגים עד ליום 10.2.21 ו כי את כתב התביעה קיבלו לידיהם לראשונה רק בדיון מיום 21.10.20. עוד נטען, כי רק לאחר מכן, קיבלה על עצמה באת כח המבקשים את הייצוג בתיק זה, והחלה באיסוף חומרים רלוונטיים לצורך עריכת כתב ההגנה. לטענת באת כח המבקשים , יפוי הכח וכתב ההגנה נשלחו באמצעות פקס' לבית המשפט – אולם, מסמכים אלו לא עודכנו בשל עניין טכני.
עוד טענה באת כח המבקשים, כי בצל מגפת הקורונה, הסגרים אשר נכפו על הציבור וחשיפתה לחולים מאומתים, לרבות מצבה הרפואי אשר בעקבות החיסונים שביצעה – חשה ברע ולפיכך, מיד עם חזרתה לתפקוד, נשלחו ביום 10.02.21, בשנית, יפוי הכח וכתב ההגנה.
בנוסף, טענה באת כח המבקשים , כי למבקשים טענות הגנה טובות , אשר בכוחן להוביל לדחיית התביעה נגד המבקשי ם. נוכח האמור נטען - כי דין הבקשה להתקבל . יצוין, כי לבקשה לא צורף תצהיר.

מנגד טענה המשיבה, כי בדיון מיום 21.10.20, קיבלו המבקשים לידם את כתב התביעה וחרף הוראתו של בית המשפט, לא הוגש כתב הגנה במועד שנקבע בהחלטה. על כן, ניתן נגד ם פסק דין בהיעדר הגנה ביום 29.12.20.
עוד טענה המשיבה, כי יפוי הכח נחתם שלושה ימים טרם המועד האחרון להגשת כתב הגנה וכי התצהירים אשר צורפו לכתב ההגנה במסגרת בקשה זו - נחתמו לאחר המועד האמור – וכי יש בכך ללמד, כי המבקשים למעשה המתינו ל"רגע האחרון" .
עוד נטען, כי באת כח המבקשים לא פנתה בבקשה למתן אורכה להגשת כתב הגנה וכעת עושה היא שימוש ציני - בסגרים אשר הוטלו על הציבור בצל מגפת הקורונה ו למעשה, אין רלוונטיות למצבה הרפואי עקב התחסנותה.
כן טענה המשיבה , כי בקשה זו הוגשה לאחר שהתקיים דיון ולאחר שנפתח נגד המבקשים תיק בהוצאה לפועל. בנוסף, המבקשים לא פנו למשיבה טרם הגשת הבקשה, בניגוד לתקנות. ובאשר לטענת באת כח המבקשים - לפיה, שלחה את כתב ההגנה בצירוף יפוי כח בפקס - השיבה המשיבה כי לא ניתן להגיש כתב הגנה בפקס ' וכי לא צורפה אסמכתא לביסוס טענה זו. עוד הוסיפה המשיבה , כי למבקשים אין טענות הגנה טובות ו כי סיכויי הגנתם נמוכים. לאור האמור לעיל, נטען - כי דין הבקשה להידחות תוך השתת הוצאות על המבקש ים.

אעיר, כי לא מצאתי להורות על מתן תשוב ה מטעם המבקשים , לאור תקנה 50 (4) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית בענייננו קבועה בתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: " התקנות"), המורה כדלקמן:

"נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו; הוראה זו לא תחול על פנייה לבית המשפט לפי תקנה 33(ד)."

בהיבט הפסיקתי, מצאתי כי יפים לענייננו, מספר פסקי דין כפי שיובאו להלן:

רע"א 5736/15 דורון עובד נ' פקיד שומה טבריה (לא פורסמה, ניתנה ביום 08.10.2015), וזו לשון הדברים:

"מקובל להבחין בין מקרה בו נדרש ביטול פסק דין "מתוך חובת הצדק" לבין מקרה בו הביטול נתון לשיקול דעת בית המשפט. במקרה הראשון, כאשר ההליך פגום מעיקרו ולא בוצעה המצאה כדין, יבוטל פסק הדין ללא התייחסות לשיקולים נוספים. לעומת זאת, במקרה בו אחד הצדדים לא התייצב לדיון למרות שבוצעה המצאה כדין, נדרש בית המשפט להתחשב בשאלה מה גרם לאי ההתייצבות וכן בשאלת סיכויי הצלחת המבקש בהליך העיקרי. ודוק, ככלל, בבקשות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה או אי התייצבות הגישה היא ליברלית, תוך ריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד בפסיקת הוצאות. "

דמ"ש (נצרת) 2338-09 נתלי פרץ – ורדית כמיסה (לא פורסמה, ניתנה ביום 07.08.2012), שם נקבע כדלקמן:

"בבוא בית הדין לבחון בקשה לביטול פסק דין שלא פניו של בעל דין, עומדות בפניו שתי אפשריות: א. ביטול מחובת הצדק – כאשר המבקש את ביטול פסק הדין הוכיח כי התקיים פגם בהליך בגינו, היה על בית המשפט להימנע ממתן פסק דין. פגם זה בהליך מהווה עילה לביטול פסק הדין ובית המשפט אינו רשאי להתייחס במקרה זה למשקל טענות הצדדים ולסיכויי ההצלחה בתיק. ב. ביטול על פי שיקול דעת בית המשפט – במקרים בהם לא היה פגם בהליך, תלוי המבקש לבטל את פסק הדין בחסדיו של בית המשפט. בהתקיים נסיבות מיוחדות ומסוימות יעדיף בית המשפט, חרף מחדלי בעל דין את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט צדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת. "

רע"א 3454-04 יעקב ורקר נ' עמי הראל (לא פורסמה, ניתנה ביום 05.06.2005) בה נקבע בזו הלשון:

"זכות הגישה של האזרח לערכאות הינה זכות חוקתית מוכרת; היא משקפת הכרה חוקתית בזכות הפרט לדיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. זכות זו מקרינה על דרך הפעלת סדרי הדין, ובתוך כך על ההתייחסות המתבקשת להליך ביטול פסק דין שניתן בהעדרו של בעל דין. יחד עם זאת, בצד זכות חוקתית זו השמורה לבעל דין, חלות עליו חובות כלפי בית המשפט וכלפי בעלי הדין האחרים שנועדו להבטיח הליך תקין לפרט ולציבור. זכות הגישה לערכאות מותנית איפוא, בקיום חובות בסיסיות של בעל הדין לקיים הליך שיפוטי תקין. בעל דין אינו רשאי, בשם זכות הגישה לערכאות, לנצל את ההליך השיפוטי לרעה, ולצפות כי תישמר זכותו לפנות לערכאות וינתן לו יומו בבית המשפט חרף זאת. בתוך כך, על מבקש ביטול פסק להצביע על קיום אינטרס לגיטימי בביטולו. עליו להראות לא רק סיכוי טוב לזכות בתביעה אלא גם כי לא השתמש לרעה בהליך השיפוטי ולא נהג בדרך העלולה לסכלו. כנגד הזכות החוקתית לפנות לערכאות, עומדת חובתו של בעל דין לקבל על עצמו את עולם של סדרי הדין ושל צווי בית המשפט כדי להבטיח את זכויותיהם הדיוניות של בעל הדין, וכדי לאפשר את מהלכם התקין של הליכי בית המשפט להגנה על אינטרס הציבור כולו. מכאן כי
"בצד המשקל הרב הניתן לזכות של בעל דין למיצוי יומו בבית המשפט בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטלות על מבקש הביטול נטל שכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט, וכי ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות" (רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון, דינים עליון נח' 990, פסקה 5). "

נמצאנו למדים - כי בשעה שמוגשת לפתחו של בית המשפט בקשה לביטול פסק דין בהיעדר הגנה, מונחות לפניו שתי אפשרויות לביטולו של פסק הדין. האחת - ביטול "מחובת הצדק" – כאשר התקיים פגם בהליך כגון היעדר המצאה כדין ; והשנייה - ביטול על פי שיקול דעתו של בית המשפט – כאשר על בית המשפט להתייחס לנסיבות מיוחדות כגון : סיכויי הצלחת טענותיו של המבקש , במישור המהותי של התובענה נגדו.

מן הכלל אל הפרט: בענייננו, כתב התביעה נמסר לידי המבקשים במעמד הדיון מיום 21.10.20 ועובדה זו , היא בבחינת המצאה כדין. משכך ועל פני הדברים, איני מוצא לבטל את פסק הדין מחובת הצדק שכן, לא נפל פגם המצדיק זאת. לצד האמור, לא נעלם מע יני כי במקרה דנן, המבקשים לא היו מיוצגים עת שנמסר לידיהם כתב התביעה ומהבקשה עולה, כי לא הוגש כתב הגנה מטעמם במועד, מטעמים שאינם תלויים בהם אלא מנימוקים הקשורים למצבה של באת כוחם. אוסיף, כי בחינת העילה השנייה לביטול פסק דין בהיעדר הגנה, המקנה את הביטול לשיקולו של בית המשפט – אני מוצא כי יש סיכוי מסוים בטענות המבקשים ולו בדוחק.

באשר לטענת המשיבה לפיה, דין הבקשה להידחות על הסף מחמת פגמים דיוניים כגון היעדר תצהיר, הרי שנוכח הפגיעה המשמעותית בזכויות המבקשים, ובהם זכות הגישה לערכאות באם תדחה בקשתם על הסף מבלי לדון בתובענה לגופה - אני מוצא כי יש להעדיף את זכויות המבקשים תוך איזון הזכויות הללו למול זכות המשיבה באמצעות השתת הוצאות כפי שאקבע להלן. במאמר מוסגר ומבלי להרחיב את היריעה בנושא, אציין כי גם המשיבה לא צירפה תצהיר לתגובתה. לעניין זה, יפים דברי בית המשפט ברע"א 19580-00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלוויזיה בבית אל-על, פ"ד נה(5) 43 (ניתנה ביום 10.07.2001), שם נקבע כדלקמן:

"אכן, בדחייתה של תובענה מטעמים שבסדר הדין, אשר אינם יורדים לגופה של העילה המשפטית הנטענת בה, יש כדי לגרום לפגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות, שהינה זכות-יסוד. החלטה שיש בה כדי לשלול את מימושה של זכות-יסוד זו, שקולה מבחינת תוצאתה האופרטיבית לשלילת הזכות המהותית שמכוחה מבקש אדם סעד מבית-המשפט, וזאת אף מבלי להיזקק לבחינת העילה הנטענת לגופה. תוצאה זו קשה היא, ויש בה, במידה רבה, כדי לסכל את תכליתו הבסיסית ביותר של ההליך השיפוטי, להכריע בסכסוכים בהתאם לזכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין, ולהביא לאכיפת שלטון החוק. י תרה מזאת, בית המשפט, ככל רשות שלטונית אחרת, מחויב לעשות שימוש בסמכויותיו באופן העולה בקנה אחד עם עקרון המידתיות. בהקשר הנדון, משמעות הדבר היא שגם אם נתקיימו התנאים הפורמליים לדחיית התובענה, אין בכך משום סוף פסוק. שומה על בית המשפט להוסיף ולבחון האם קיימים אמצעים חלופיים, העשויים אף הם לרפא את הנזק שנגרם על ידי הפגם הדיוני, אך בכוחם למזער את הפגיעה בזכות היסוד. בפרט, בדרך כלל ראוי הוא כי בית המשפט יחייב את הצד המפר בתשלום הוצאות המשקפות את הנזק שנגרם על ידו, אך בה בעת יאפשר לו להמשיך ולנהל את ההליך ולמצות את יומו בבית המשפט".

סוף דבר
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, התקנות (החדשות) , הפסיקה הנוהגת וסיכויי ההגנה, ומאחר וניכר כי המבקשים לא זלזלו בבית המשפט אלא, לא הגישו את כתב הגנתם במועד מנסיבות אשר לא היו תלויות בהם באופן ישיר ובהקשר של תקופת הקורונה - אני מוצא כי די בכך כדי להימנע מסגירת שערי בית המשפט בפני המבקשים , תוך פרישת מלוא היריעה, קיומו של הליך הוגן וירידה לחקר האמת.
אשר על כן, אני נעתר ולו בדוחק לבקשה וזאת בכפוף להוצאות, תוך איזון האינטרסים השונים של הצדדים , כמפורט בהחלטתי לעיל.

לאור האמור לעיל, אני קובע כדלקמן:

ככל שהדבר טרם בוצע - אני מורה על ביטול פסק הדין ועיכוב כל הליכי ביצוע ההוצאה לפועל נגד המבקשים – בכפוף לאמור להלן.
המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות הבקשה בסך של – 2,500 ₪ וזאת בתוך 21 ימים מהיום, בלי קשר לתוצאות המש פט, שאם לא כן, יישא הסכום הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.
לאחר ביצוע תשלום ההוצאות אשר פסקתי, ולאחר שהמבקשים יעדכנו את בית המשפט בתוך המועד הנ"ל (21 ימים) , כי ההוצאות שולמו למשיבה בצירוף אסמכתא מתאימה - פסק הדין בהיעדר הגנה מיום 29.12.2020 יבוטל, וזאת ללא צורך בהחלטה נוספת , והמבק שים יוכלו להגיש את כתב ההגנה בתוך 14 ימים מיום ההודעה כאמור.
לא תוגש הודעת עדכון ע"י המבקשים כאמור בס"ק ג' – תבוטל ההחלטה ופסק הדין יעמוד על מכונו.
לאחר מועד זה – אקבע מועד לשמיעת התיק לגופו.

נקבע לתזכורת פנימית ליום 8/3/21

המזכירות תודיע לצדדים את החלטתי – ללא דיחוי.

ניתנה היום, ב' אדר תשפ"א, 14 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.