הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 57316-08-19

לפני כבוד השופט נצר סמארה

תובעת

פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד יוסי דבח ומאיר דואל

נגד

נתבעים

  1. סיאל פרץ
  2. הכשרה חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד אדווה חי

פסק דין

1. לפניי תביעה, בסדר דין מהיר, לחיוב הנתבעים בפיצוי כספי בגין נזקי רכוש שנגרמו על רקע תאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 12.12.2018, בין כלי רכב, מ"ר 77-779-54 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 25-604-60 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2. התובעת טוענת כי עת רכבה הוסע בנתיב הימיני לפתע סטה ימינה רכב הנתבעים שנסע בנתיב השמאלי, אל נתיב נסיעת רכב התובעת, פגע בו וגרם לו לנזקים. כמו כן, טוענת התובעת כי הנזקים שנגרמו לרכבה הוערכו על ידי שמאי רכב, ועתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים בנזקיה והפסדיה לרבות עלות שכ"ט שמאי מטעמה.

3. מנגד, טוענים הנתבעים כי נסיבות התאונה היו שונות. לטענתם, במהלך נסיעה איטית בפקק תנועה בנתיב הימיני במעגל תנועה, הגיח רכב התובעת מאחור עקף את רכב הנתבעים עקיפה מסוכנת ואסורה מימין תוך כדי עליה על אי תנועה, פגע ברכב הנתבעים בעודו בעמידה. לטענת הנתבעים, התאונה ארעה ברשלנותו המלאה של נהג רכב התובעת. בנוסף, מכחישים הנתבעים את הנזק הנטען שנגרם לרכב התובעת ואת היקפו ואת הפסדיה של התובעת.

4. למעשה, המחלוקת בין הצדדים, כפי שמוגדרת בכתבי טענותיהם, היא בעניין האחריות לקרות התאונה ובעניין הנזק.

5. נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, ונשמעו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה ונחקרו בחקירה נגדית.

6. עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

7. על יסוד כל החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, בהפחתת ראש הנזק "רכב חלופי", מהנימוקים וכפי המפורט להלן:

7.1. אין חולק כי בעת המגע בין הרכבים, רכב התובעת היה מימינו של רכב הנתבעים. אלא שכל אחד מהצדדים טוען לנסיבות שונות.

נהג רכב התובעת העיד כי בזמן שרכב התובעת הוסע על הנתיב הימיני, מבין שניים, במעגל התנועה, סטה ימינה רכב הנתבעים, אשר נסע בנתיב השמאלי, ופגע ברכב התובעת (עמ' 11, שורות 7-4 לפרוטוקול). בתיאורו זה הסביר נהג רכב התובעת כי היה פקק תנועה בנתיב השמאלי, בו כזכור נסע רכב הנתבעים, כאשר הנתיב הימיני בו נסע רכב התובעת זרם יותר, ואז לפתע בעוד רכב התובעת נוסע במהירות של 20-15 קמ"ש, סטה לפתע רכב הנתבעים ימינה (עמ' 11, שורות 7-4 לפרוטוקול).

עוד העיד נהג רכב התובעת כי לא הבחין ברכב הנתבעים לפני התאונה והמגע הראשון בין הרכבים היה הפינה הקדמית הימינית של רכב הנתבעים כנגד קצה הכנף השמאלית ברכב התובעת (עמ' 11, שורות 18-17 לפרוטוקול).

לעומת זאת, נהג רכב הנתבעת העיד כי הוא עמד במעגל תנועה בנתיב הימיני, כאשר גם הוא מאשר כי הנתיב השמאלי היה פקוק ובימיני לא היה פקק (עמ' 7, שורות 6-3 לפרוטוקול). לטענת נהג רכב הנתבעים, רכב התובעת הגיח מאחור במהירות גדולה כשהוא בנתיב הימיני, ועם התקדמות הרכב שהיה לפני רכב הנתבעים הרים נהג רכב הנתבעים את ראשו והבחין ברכב התובעת (עמ' 7, שורות 8-6 לפרוטוקול). לטענת נהג רכב הנתבעים, נהג רכב התובעת – אשר הגיע מאחור תוך כדי עלייה על אי תנועה קטן שהיה מימין וחזר בחזרה לכביש והתנגש ברכב הנתבעים והמשיך לנסוע עוד 150 מטר בשל מהירות נסיעתו הגבוהה – היה מופתע לראות את רכב הנתבעים שם, מאחר שמכוניות חסמו לו את שדה הראייה (עמ' 7, שורות 11-8 לפרוטוקול).

לאחר שנשאל נהג רכב הנתבעים אודות עליית רכב התובעת על אי תנועה אמר כי הוא די בטוח שרכב התובעת עלה עליו עם שני גלגלים שכן כאשר ירד מהרכב ראה רק שני גלגליו של רכב התובעת על הכביש (עמ' 7, שורות 20-17 לפרוטוקול).

באופן תמוה כאשר התבקש נהג רכב הנתבעים לאשר כי הנתיב השמאלי היה פקוק והנתיב הימיני היה פנוי והרכבים היו בנסיעה העיד "בזמן התאונה הייתי רק אני לא היו עוד רכבים" (עמ' 8, שורות 17-15 לפרוטוקול). זאת בעוד שבתחילת עדותו אישר כי היה פקק כך שברור כי היו עוד רכבים מלבד רכב הנתבעים.

זאת ועוד, לא ברור הכיצד טוענים הנתבעים כי בזמן התאונה רכבם היה בעמידה כאשר קודם לכן תיארו כי התאונה ארעה במהלך נסיעה איטית של רכב הנתבעים.

7.2. נהג רכב הנתבעים אישר כי מוקד הנזק ברכבו היה באזור הכנף הימינית הקדמית (עמ' 7, שורות 12-11 לפרוטוקול).

נהג רכב הנתבעים אישר כי גם הטמבון הקדמי ברכבו נפגע (עמ' 7, שורות 26-25 לפרוטוקול).

נהג רכב הנתבעים שולל את הטענה של ב"כ התובעת, לפיה הטמבון הקדמי של רכב הנתבעים נתלש כתוצאה מהמפגש עם רכב התובעת אלא אומר שכאשר רכב התובעת התנגש בכנף הימינית של רכבו הטמבון קפץ החוצה (עמ' 8, שורות 8-7 לפרוטוקול). בהקשר זה יש לציין כי הנתבעים לא צירפו כל תמונה בדבר הנזק שנגרם לרכבם כדי ללמוד על אופי הנזקים. עם זאת, אני מתקשה לקבל את התיזה של נהג רכב הנתבעים כי די במכה בכנף כדי לגרום לטמבון הקדמי לקפוץ החוצה.

התנתקות הקצה הימיני של הטמבון הקדמי ברכב הנתבעים בוודאי מתיישבת עם הימצאותו באלכסון כאשר הפינה הימינית הקדמית ברכב הנתבעים מצויה בנתיב הימני עליו נסע רכב התובעת, ובשילוב רכב התובעת החולף מימין.

לעומת זאת, מעיון בנזקי רכב התובעת ניתן לראות כי הפגיעה היא כמעט לכל אורך צדו השמאלי. בהשוואה בין אופי הנזקים ברכבים הרי שניתן לומר כי בעת המגע רכב הנתבעים היה בעמידה או עצר מיד עם המגע הראשוני ואילו רכב התובעת היה בנסיעה. מה שמחזק עוד יותר את הטענה של נהג רכב התובעת לפיה רכב הנתבעים סטה ימינה לנתיבו.

7.3. על יסוד כל הנתונים והראיות המובאות לעיל, לרבות התרשמותי הבלתי אמצעית מעדויות הנהגים, סבורני כי רכב הנתבעים סטה ימינה לעבר נתיב נסיעתו של רכב התובעת אשר התנועה בו זרמה. סבורני כי הסטייה ימינה של רכב הנתבעים הייתה באחת והפתיעה את נהג רכב התובעת.

7.4. למעשה, הפר נהג רכב הנתבעים את הוראת תקנה 41 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה") שזו לשונה:

"נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש."

7.5. בנסיבות העניין, סבורני כי לא היה באפשרותו של נהג רכב התובעת למנוע את התאונה.

7.6. מכאן, שעלה בידי התובעת להוכיח מעל למאזן ההסתברויות כי התאונה נגרמה ברשלנותו המלאה של נהג רכב הנתבעים.

7.7. אשר למחלוקת בעניין הנזק הנטען, אומר שמאחר שהנזק נתמך בחוות דעת שמאי רכב ובאסמכתאות המתאימות ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק, הרי שסכום התביעה, זולת ראש הנזק רכב חלופי, בדין יסודו.

לגבי ראש הנזק רכב חלופי, הוא אינו מתיישב עם היות התובעת בעלת צי רכבים. הרי אם רכב אחד מבין רכביה של התובעת יוצא מכלל שימוש ארעי סביר כי יש ברשותה רכב אחר שנועד להוות רכב חלופי. לא ניתן לומר כי כל הרכבים שבבעלותה של התובעת מושכרים או מוחכרים או נעשה בהם שימוש כזה או אחר בכל רגע נתון. התובעת אף לא צירפה אסמכתא בעניין. סביר כי בגין השבתתו של הרכב הדרוש תיקון בעקבות תאונה, ניתנת למחזיק הרכב האפשרות לקבלת רכב חלופי מטעם התובעת, רכב חלופי שממילא עמד במגרשי התובעת. לכן, לא עלה בידי התובעת להראות כי נגרם לה נזק כספי בגין ראש נזק זה.

לכן, יש להפחית ראש נזק זה שמוערך בסך של 640 ₪ מסכום התביעה, כך שסכום התביעה המוכח הוא 8,314 ₪.

8. אשר על כן, התביעה מתקבלת חלקית, כפי האמור בפתח סעיף 7 לעיל.

9. לפיכך, הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

9.1. סכום התביעה המוכח, בסך של 8,314 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

9.2. הוצאות משפט (בכלל זה אגרת בית המשפט ושכ"ט עו"ד) בסך של 3,000 ₪.

9.3. שכר העד כפי שנפסק בדיון.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

10. הנתבעת 2 תישא בשכר העד מטעמה כפי שנפסק בדיון.

11. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ו אדר תשפ"א, 10 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.