הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 57007-11-17

לפני כבוד השופטת הדס פלד

המבקשת:
נרקיסים - כח אדם לבניה בע"מ

נגד

המשיבים:
מנחם אברהם
2. הרמן גל
3. שלומית קוגן

החלטה

זוהי החלטה בבקשת התובעת להוספת תצהירי עדות ראשית נוספים , לאחר שהצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. התיק קבוע להוכחות ליום 28.10.19.
לאחר עיון בבקשה, בתשובה ובתגובה החלטתי לדחות את הבקשה להלן נימוקי:
תצהירי עדות ראשית מטעם המבקשת הוגשו ביום 21.1.19. תצהירי המשיבים 1 ו-2 (הנתבעים והתובעים שכנגד) הוגשו ביום 24.2.19 תצהיר משלים מטעם המבקשת לתביעה שכנגד הוגש ביום 24.2.19 ותצהירי המשיבה 3 הוגשו ביום 27.2.19.
ביום 6.3.19 נערך קדם משפט על בסיס תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד להוכחות (לאחר קדם המשפט אף נעשה ניסיון פישור בפני כב' השופטת סיגל רסלר- זכאי).

ביום 18.6.19 הגיש ב"כ המבקשת עו"ד אביעד אופיר בקשה לשחרור מייצוג ו ביום 22.8.19 הוגשה הודעה על קבלת ייצוג ע"י עו"ד בן סנן יהודה .

ביום 1.9.19 הגישה המבקשת בקשה זו להארכת מועד להגשת תצהירי עדים נוספים ו/או זימונם. המבקשת עותרת להוספת תצהיר יהם של שישה עדים נוספים: עדותם של חמישה עובדים המצהירים על מצב הנכס, או כי לא התגוררו בנכס בפועל ועד נוסף המספק למבקשת שירותי תוכנה.

המבקשת טוענת כי עדויות אלו חיונית להוכחת התובענה, לבירור השאלות שבמחלוקת בין הצדדים. לטענתה התצהירים לא הוגשו במועד בשל "בעיות פנימיות" אצל המבקשת ובשלב מסוים בשל העדר ייצוג (ס' 2 לבקשה) וכי לא יגרם נזק רב מאחר וטרם החל שלב ההוכחות. יצויין, כי ב"כ המבקשת שוחרר מיצוג מספר חודשים לאחר שהוגשו תצהירי כל הצדדים בתיק זה.
המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים כי הוספת העדויות בשלב זה מהווה מקצה שיפורים, תוך סטיה מסדרי הדין ואף הרחבת חזית אסורה, וזאת מבלי שהמבקשת הצביעה על הרלוונטיות של הוספת הראיות ובלי שניתן נימוק סביר להגשת הראיות בשלב מאוחר זה, זאת לאחר שהמשיבים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם והתקיים קדם משפט על בסיסם. המשיבים מדגישים כי החלפת ייצוג משפטי אינו יכול לשמש טעם לסטייה מסדרי הדין.

כלל הוא שבעל דין מגיש ראיותיו ב"חבילה אחת" ולא "בתפזורת" לשם שמירה על הסדר וההגינות הדיונית, ולכן הנטל על המבקש להגיש ראיות נוספות להצדיק סטיה מכלל זה (רע"א 5403/17 ‏ר'בקה טכנולוגיות בע"מ נ' חברת כימיקלים לישראל בע"מ (‏5.12.2017); ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן-נון, מו(3) 738, 742).

בעת החלטתו האם לאשר הוספת ראיה, על בית המשפט לשקול בין היתר את אופי הראיה, השלב בו מצוי המשפט, האם בעל דין יכל להציג ראיותיו קודם לכן ומדוע לא עשה כן ואת הנזק הדיוני שיגרם לבעל הדין שמתנגד להוספת הראיה אל מול הנזק שיגרם למבקש להוסיפה (רעא 6165/15 ‏ ‏ אירוטל בע"מ נ' סלקום ישראל בע"מ (‏13.12.2015)) .
"המבחנים להוספת ראיה בשלב מאוחר של ההליך מבטאים את האיזון הראוי בין החתירה לאמת והרצון לעשיית צדק לבין השמירה על המסגרת הדיונית ומניעת הגשת בקשות שאינן מבוססות דיין מתוך תקווה של מגישיהן כי יוכלו לבססן בדרך של "טלאי על טלאי" (רע"א 5403/17 ‏ ‏ר'בקה טכנולוגיות בע"מ נ' חברת כימיקלים לישראל בע"מ (‏5.12.2017), בפסקה 24).

לבית משפט סמכות להתיר הבאת עדות אשר לא הוגשה בתצהיר, במידה ונמצא כי התצהיר לא הוגש מ"סיבות מוצדקות" (תקנה 168 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984). קרי: בעל דין לא יוכל להעיד עדים שתצהירם לא הוגשו בשלב הגשת תצהירי עדות ראשית אלא אם שוכנע כי קיימות סיבות מוצדקות לכך ובמסגרת זו עליו לשקול את מידת אחריות המבקש לאי הגשת התצהירים, את מידת הפגיעה בבעל הדין שכנגד לרבות האינטרס הלגיטימי שלו בסיום ההליך וכן שיקולים מערכתיים הנוגעים לאופן ניהול הליך יעיל (ע"א 10687/07 אלמשרק נ' מוחמד חג'וג' ( 5.8.2010 ); להלן: "עניין אלמרשק").

יישום ההלכה והמבחנים בפסיקה בנסיבות ענייננו, מוביל למסקנה כי אין להיעתר לבקשה במקרה דנן. המבקשת לא נימקה ולא פירטה מהן "בעיות פנימיות" אשר מנעו הגשת התצהירים במועד וממילא אין בכך הצדק סביר להגשתם באיחור. רק בתגובתה טענה המבקשת בעלמא, כי היה קושי באיתור העובדים ובשכנועם לחתום על תצהירים. טענות אלה לא נתמכו בתצהיר ולא נטענו ע"י המבקשת בעת הגשת הבקשה או בקדם המשפט שנערך על בסיס תצהירי עדות ראשית. המבקשת עצמה אינה כופרת בכך ש אין בהחלפת ייצוג הצדק סביר לאי הגשת התצהירים בחבילה אחת. מהמקובץ עולה כי, המבקשת לא הניחה תשתית לקיומן של סיבות מוצדקות כנדרש בתקנה 168(ב) לתקסד"א . איני מוצאת כי בנסיבות הענין יש לרפא המחדלים בהוצאות כבר נפסק כי "..אין לראות בפסיקת הוצאות תחליף אוטומטי לסנקציה הקבועה בתקנה 168(ב).." (עניין אלמרשק, סוף פסקה 17).

גם לגופם של דברים, אף שיש בתצהירים המבוקשים כדי להוסיף לראיות המבקשת, על פניו אין בהם כדי להוסיף תרומה רבה לראיות המבקשת והמבקשת לא הוכיחה כי יגרם לה עיוות דין ככל ולא תוכל להתסמך גם על העדים הנוספים. באשר לעדותו של ה"עד הטכני", אלי גולדנברג, המבקשת לא פרטה ולא הבהירה כיצד עדותו מזימה את טענות המשיבים.

יש בקבלת התצהירים בשלב זה ולאחר שהוגשו תצהירי המשיב ים, משום היפוך סדר הבאת הראיות (ראה למשל רע"א 3312/04‏ אשורנס ג'נרל דה פרנס נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ, פ''ד ס(3) 245 באשר להגשת ראיות בתצהיר והשפעתם על סדר הבאת הראיות). זאת ועוד, הגשת התצהיר ים כעת, עת התיק קבוע להוכחות ליום 28.10.19, תסרבל ותעכב את ההליך, שהרי יתאפשר למשיבים להגיש ראיות מטעמה ביחס לראיות הנוספות ולא יהיה מנוס מדחיית מועד ההוכחות. התארכות הדיון לא תפגע רק בבעל הדין שכנגד, כי אם גם באינטרס הציבורי שיש להביא בחשבון בכל החלטה הנוגעת לניהול ההליך (רע"א 9686/09 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי זיסר (21.02.2010), בפסקה 6).

אשר על כן הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ט, 26 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.