הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 54001-12-18

לפני כבוד הרשם בכיר אדי לכנר

המבקש:
מיכאל אמינוב

נגד

המשיב:
דוד בראל

החלטה

פתח דבר
לפניי מונחת בקשה מטעם מיכאל אמינוב (להלן: "המבקש"), למחיקה על הסף של תביעה שהוגשה בהליך של סדר דין מהיר על-ידי דוד בראל (להלן: "המשיב") זאת לפי תקנה 100 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – "התקנות"), מחמת אי צירוף מסמכים וסכום תביעה מופרז, ולחלופין בקשה להארכת המועד להגשת כתב הגנה ככל שבקשת המחיקה על הסף תידחה.

להלן עיקרי טענות המבקש
המבקש טוען כי המשיב לא מילא אחר הוראת תקנה 214ח לתקנות וזו לשונה: "לכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר ייצרף בעל דין רשימה של המסמכים הנוגעים לענין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה."
עוד טוען המבקש כי התביעה שהוגשה היא טורדנית וקנטרנית וסכום התביעה הוא מופרז.
להלן עיקרי טענות המשיב
המשיב טוען כי על המבקש היה לפנות לבא כוח המשיב בבקשה לפירוט ההזמנות שבוצעו על-ידי המבקש כאשר התחזה למשיב.
בנוגע לטענת המבקש בדבר סכום תביעה שהוא חסר פרופורציה, טוען המשיב כי ראוי שטענות מסוג זה יועלו בכתב ההגנה.

דיון והכרעה

החיקוק הרלוונטי לענייננו, הוא תקנה 100 לתקנות, וזו לשונה:
{בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב התביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:
(1) אין הכתב מראה עילת תביעה;
(2) נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית;
(3) שוויו של נושא התובענה נישום בחסר והתובע לא תיקן את הכתב תוך הזמן שנקבע לכך;
(4) שולמה אגרה בלתי מספקת והתובע לא שילם את האגרה הנדרשת תוך הזמן שנקבע לכך".
סילוק תובענה על הסף בין על דרך של מחיקה ובין על דרך של דחייה הוא מעשה דרסטי אשר צריך שייעשה במשורה ובזהירות, במקרים בהם ברור כי אין התובע יכול לזכות, על יסוד טענותיו בכתב התביעה, בסעד המבוקש על ידו.
ראוי להזכיר בהקשר זה את דברי כבוד השופט דוד מינץ בעניין רע"א 5337/17 דוד כץ ואח' נ' יעקב כץ (ניתן ביום 31.7.17 ).
"אמצעי סילוק תובענה על הסף, בין אם מדובר במחיקת התובענה ובין אם בדחייתה, מהווה סעד בעל השלכות מרחיקות לכת על זכויות התובע ובראשן זכות גישתו לערכאות. בו בעת ממלא אמצעי זה תפקיד חיוני בסינון תביעות סרק טורדניות. הפסיקה קבעה כי באיתור נקודת האיזון הראוי בין זכות הגישה לערכאות הנתונה לבעלי הדין מזה ולשיקולי המדיניות המשפטית והדיונית מזה, השימוש בסעד הסילוק על הסף ייעשה בזהירות רבה ורק במקרים בהם שוכנע בית המשפט כי אף לו יתנהלו הליכי המשפט במלואם, ובהנחה כי תוכחנה העובדות המפורטות בכתב התביעה, לא יהיה בתביעה הנדונה כדי לספק לתובע את הסעד אותו הוא מבקש (ע"א 455/06 חלקה 21 בגוש 6539 בע"מ נ' עיריית הרצליה [פורסם בנבו] (11.6.2009))."
כלומר, ניתן לראות כי על כף המאזניים מונחות שתי זכויות- מחד גיסא, זכות המשיב לקבל את יומו בבית המשפט, מאידך גיסא, זכות הגישה לערכאות והאפשרות שזו תיחסם באם בקשת המחיקה תתקבל וכך תיפגע זכותו החוקתית.
אם כי יש לשים לב להוראת תקנה 527, וזו לשונה: "מחיקת תובענה אינה מעשה בית דין, ואין בה, כשהיא לעצמה, כדי למנוע את התובע מלהגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה."
החשש מפגיעה בזכות הגישה לערכאות הביאה את בתי המשפט לנקוט במדיניות של הימנעות מחסימת זכות הגישה לערכאות אלא אם כן מדובר בהליך סרק שכל מטרתו הוא הטרדת והטרחת הצד שכנגד תוך שימוש לרעה בהליך המשפטי. (ראו ע"א 2452/01 אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ).
לגופו של עניין, לאחר עיון בכתב התביעה, בבקשה למחיקה על הסף ובכתבי הטענות שבאו לאחר בקשה זו, הגעתי למסקנה כי לא מתקיימת אף אחת מהעילות המנויות בתקנה 100, ודין בקשת המחיקה היא להידחות, ואנמק.
ראשית, אתייחס לטענה לפיה המשיב לא מילא אחר הוראת תקנה 214ח ולא צירף לכתב התביעה את העתק המסמכים שבחזקתו. ובכן, אי צירוף המסמכים אינה אחת מהעילות המוזכרות בתקנה 100. ובכלל, תקנה 214ח(ג) מחילה במקרים האמורים שבהם בעל דין לא צירף את המסמכים הנמצאים ברשותו את תקנה 114א וזו לשונה:
"בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או 113 או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114, לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; הרשה בית המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לעניינים אחרים."
אם כך, נראה כי הדין במקרה בו בעל דין אינו מצרף מסמכים המצויים ברשותו כמצוות תקנה 214ח, יאלץ לבקש את רשות בית המשפט לצירופם בהתאם להוראת תקנה 114א לתקנות.
בנוגע לטענה השנייה לפיה סכום התביעה הוא מופרז, גם טענה זו, אינה נמנית עם העילות המופיעות בתקנה 100 לתקנות. ובכלל, לטעמי טענה כזו צריכה להתברר במסגרת ההליך המשפטי.

סוף דבר:
מכל הטעמים שלעיל, אני סבור כי אין מקום לקבל את בקשת המחיקה על הסף.

כתב ההגנה יוגש תוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"ד אדר ב' תשע"ט, 31 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.