בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 53785-12-19

לפני כבוד השופט צחי עוזיאל, נשיא

התובעת:

אהרונה שחר פוזנר

נגד

הנתבעות:

1. ברטה ברגר
2. חנה בלוך

החלטה

זוהי בקשת הנתבעות לאיחוד הדיון בתיק זה יחד עם ת" א 2910-06-20 המתנהל בבית משפט השלום בהרצליה (להלן: " ההליך השני") בהתאם לתקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות").

בתמצית יצוין, כי שתי התביעות עוסקות בסכסוך הנובע מהסכם שכירות דירה שנחתם בין התובעת בהליך זה, הבעלים של הנכס, לבין הנתבעת 1, השוכרת. הנתבעת 2 חתמה על שטר חוב לטובת התובעת בקשר להסכם שכירות. במסגרת ההליך השני, הוגשה תביעה על-ידי הנתבעת 1 נגד התובעת ונגד בעלה, אשר נטען כי היה בקשר עם הנתבעת 1 בכל הנוגע להסכם השכירות.

תמצית טענות הצדדים

לטענת הנתבעות, שני ההליכים עוסקים באותו הסכם שכירות, ובגדרם מתעוררות סוגיות עובדתיות דומות. מנגד, טוענת התובעת, כי תביעתה (ההליך דנן) "עתידה להיות מוכרעת בפסק דין סופי בתוך כשבועיים ימים" שכן היא מתנהלת בסדר דין מהיר, וזאת בניגוד להליך השני המתנהל בסדר דין רגיל. עוד נטען כי עילות התביעות אינן זהות , שכן האחת עוסקת בתביעה חוזית והשנייה בתביעה נזיקית.

דיון והכרעה

תקנה 520 לתקנות קובעת:
"ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול דעתו, לה ורות על איחודם, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת עצמו, ובתנאים שייראו לו."

מטרתה העיקרית של הסמכות הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט לאיחוד דיון, הוסברה על ידי דר' א. וינוגרד בספרו תקנות סדרי הדין (כרך שני) (הלכות, 2002) בעמ' 710-709, כך :

"המטרה העקרית של איחוד עניינים היא לחסוך בזמן ובהוצאות, ועל כן יינתן צו איחוד רק כאשר יהיה זה נוח ויעיל שהעניינים אכן יתבררו בעת ובעונה אחת, וכאשר אין הצדק בירור חוזר ונשנה של אותה סוגיה עצמה בפני שופטים שונים".

המבחן להפעלת הסמכות אותו מציע דר' וינוגרד, הוא "מבחן הנוחות והיעילות בניהול הדיון ומניעת הסתבכותו והשהייתו".

בבש"א 4436/13 ערן בן שמואל נ' פרופ' שלמה בן חיים (פורסם בנבו, 28.7.2013) נכתב בהקשר זה כי:
"דומה שהשיקול העיקרי לעניין איחוד הליכים הינו שיקול מערכתי ולאו דווקא שיקול הנוגע לבעלי הדין המסוימים בהליכים שמבוקש לאחדם. באומרי שיקול מערכתי, כוונתי להשלכה של ניהול שני הליכים בעת ובעונה אחת בשני בתי משפט שונים של אותה דרגה, כאשר הסוגיות העובדתיות והמשפטיות הינן קרובות וכאשר מדובר באותם בעלי דין (ואף כאשר אין זהות מלאה בין בעלי הדין בהליכים השונים). אם ההליכים לא יאוחדו ויתנהלו במקביל בשני בתי משפט שונים יביא הדבר לבזבוז משאבים שיפוטיים. כתוצאה מכך ייפגעו מתדיינים אחרים, הממתינים לדיון בהליכים בהם הם מעורבים."

ברע"א 2292/11 אורי זקס נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ( פורסם בנבו, 25.7.2011) נקבע:
"פסיקה אחרונה זו נסמכת, בין היתר, על הוראת תקנה 520 לתקנות הקובעת מפורשות כי בית המשפט או הרשם רשאי להורות על איחודם של עניינים שונים התלויים ועומדים בפניו "לפי שיקול דעתו". בענייננו, סבר בית המשפט כי איחוד הדיון בשתי התובענות יסרבל את הדיון ויעכב שלא לצורך את ההכרעה בהמרצת הפתיחה (השוו: רע"א 210/00 שלומוביץ ואח' נ' שיכון עובדים בע"מ, פ"ד נד (2) 69, 71 (2000)). החלטה זו של בית משפט קמא אינה גורמת עיוות דין למבקש וכפי שציין בית משפט קמא בצדק הכרעה בתביעה האחת עשויה ליצור השתק פלוגתא ביחס לתביעה האחרת באופן שיתרום להחשת הדיונים בפרשה. ... הליכי מכר הדירה עוכבו עד להכרעה בהמרצת הפתיחה וככל שתוצאות ההתדיינות באיזה מן ההליכים תצריך ותצדיק את עיכוב הביצוע עד להכרעה בהליך האחר, פתוחה בפני המבקש הדרך לנקוט לעניין זה בהליך מתאים. "

בעניינו, קיימים מספר טעמים המטים את הכף, בהצטברותם, אל עבר דחיית הבקשה לאיחוד התיקים :

ראשית, המדובר בהליכים מסוגים שונים – ההליך דנן הינו תביעה המתנהלת בסדר דין מהיר, בעוד שההליך השני מתנהל בסדר דין רגיל . אמנם אין בכך בהכרח כדי להכשיל איחוד תיקים, אולם יש להביא בחשבון כי לכל אחד מההליכים קבועים סדרי דין שונים, על כל המשתמע מכך.

שנית, ההליך דנן מצוי בשלב מתקדם והכרעה בו צפויה להתקבל תוך זמן קצר ביותר. לעומת זאת, ההליך השני הינ ו תביעה בסדר דין רגיל אשר רק לאחרונה הוגש ב ו כתב הגנה, ולמעשה הוא טרם החל. בנסיבות אלה, איחוד הדיון בשתי התובענות עלול לעכב שלא לצורך את ההכרעה בתיק דנן לתקופה ממושכת ובלתי ידועה, כאשר הוא צפוי להיות מוכרע בקרוב.

שלישית, אין זהות מוחלטת של הצדדים בשני ההליכים, וגם לכך משמעות מסוימת בעת שקילת הבקשה.

לאור כל האמור, הבקשה להעברת הליך מבית משפט אחד לבית משפט אחר בתוך המחוז לצורך איחוד התביעות – נדחית.

ניתנה היום, ד' חשוון תשפ"א, 22 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.

צחי עוזיאל, שופט
נשיא בתי משפט השלום
במחוז תל אביב