הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 50903-02-19

לפני כבוד השופטת חנה קלוגמן

התובעים:

מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
ע"י עו"ד ששי לב ממרד עו"ד אמיתי סביון

נגד

הנתבעים:

שירביט חברה לביטוח בע"מ
ע"י עו"ד אסף חן ממשרד עו"ד משה מצליח ואח'

פסק דין

התביעה שבפניי עניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 3.12.17 בצומת הרחובות בן גוריון ודיזינגוף בתל אביב בין רכב פרטי למונית (להלן: "התאונה").

הצדדים:
התובעת הינה חברת הביטוח שביטחה את הרכב הפרטי מסוג הונדה CR-V אקסקיוטיב 4 X 4 ( להלן: "הרכב" או "ההונדה" ).
הנתבעת היא חברת הביטוח שביטחה את המונית מסוג מרצ'דס C 200 (להלן: "המונית").

רקע כללי:
התאונה אירעה כאמור בצומת הרחובות דיזינגוף ושדרות בן גוריון בתל אביב. הרכב חצה את שדרות בן גוריון בעת שהמונית פנתה שמאלה ונכנסה ל צומת מכיוון דיזינגוף. המחלוקת העיקרית שבין הצדדים מתייחסת לגובה הנזק. התובעת טענה כי נגרם לה נזק בסך 4 6,503 ₪ המבוסס בעיקרו על חוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה. לעומתה , טוענת הנתבעת שמדובר בנזקים שלא נגרמו בתאונה הנדונה, שכן, לטענתה , למונית נגרם נזק של שריטות בכנף האחורי , שאינו מתיישב עם הנזקים להם טוענת התובעת . לתמיכה בטענתה זו צירפה הנתבעת חוות דעת בוחן תנועה (להלן: "חוות דעת הבוחן").

תמצית טענות התובעת:
לטענת התובעת, הנהג ברכב חצה את שדרות בן גוריון ממערב למזרח בהתאם למופע רמזור ירוק. בעת שהיה בצומת הגיחה המונית לאחר שפנתה שמאלה לרחוב דיזינגוף ונכנסה לצומת. נהג הרכב ניסה לעצור את הרכב במטרה למנוע את התאונה, אך הוא לא הצליח למנוע את התאונה והמונית פגעה בחזית הרכב.

תמצית טענות הנתבעת:
לטענת הנתבעת הרכב נכנס וחצה את הצומת כשהוא לא היה פנוי . המונית נפגעה בכנף ימנית אחורית, דהיינו המונית חלפה על פני הרכב כמעט במלואה עד שהתרחשה התאונה. בנסיבות אלו עבר נהג הרכב על הוראות תקנה 65 לתקנות התעבורה .
לעניין הנזק, טוענת הנתבעת, שמדובר בנזק גבוה, אשר לא מתאים למהלך התאונה הנדונה. לטענתה, לא יתכן שלמונית נגרם נזק מינורי בכנף ולרכב נגרם נזק של עשרות אלפי שקלים. לטענת הבוחן מטעם הנתבעת, מדובר בנזקים מתאונות אחרות. הנזק בגין התאונה הנדונה הוא נמוך בהרבה.

דיון והכרעה:
בדיון שהתקיים בפניי העידו הנהגים והבוחן. לגבי האחריות לתאונה לא הייתה למעשה מחלוקת שהאשם היה נהג המונית, אם כי ב"כ הנתבעת טען שיש להחיל את תקנה 65 לתקנות התעבורה הקובעת שאין להיכנס לצומת שאינה פנויה.
נהג הרכב טען שהתחיל בנסיעה לאחר שמופע הרמזור התחלף לירוק והמונית נכנסה לצומת במהירות כאשר היה לה מופע רמזור אדום. לטענתו, הוא ניסה לעצור אך לא הספיק. נהג המונית ציין בהודעה שמסר לחברת הביטוח שפנה שמאלה לדיזינגוף במקום שאסור לפנות. בעדותו בדיון ניסה להסביר שכפי הנראה לא שם לב כי היה חושך וכך נהג גם הנהג שלפניו. לטענתו הנהג שלפניו עצר באופן פתאומי ולכן הוא לא הספיק לסיים את חציית הצומת.
לאחר ששמעתי את שני הנהגים מצאתי שיש לקבל את גרסת נהג התובעת , אך אני מקבלת את טענת ב"כ הנתבעת שעל נהג התובעת היה לוודא שהצומת ריקה, אם כי אני מקבלת את עדותו של נהג הרכב, שהמונית הגיעה במהירות. יחד עם זאת הנזק למונית הוא בכנף הימנית האחורית, כך שניתן היה להבחין בו מבעוד מועד . תקנה 65 לתקנות התעבורה קובעת" לא ייכנס נוהג ברכב לצומת...אלא אם ביכולתו לעבור ולהמש יך בנסיעה ללא הפרעה , גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור" בנסיבות אני רואה את נהג המונית כגורם העיקרי לתאונה , אך מפחיתה 20 אחוז רשלנות תורמת.

גובה הנזק:
עיקר המחלוקת הייתה בעניין גובה הנזק. התובעת צירפה חוות דעת שמאי לפיה הנזק מגיע לסך של 56,209 ₪ כולל ירידת ערך ומע"מ . מוקדי הפגיעה היו בחלקו הקדמי של הרכב כשהמוקד בפינה הימנית קדמית. הבוחן טען שנזקי המונית המעורבת בתאונה אינם תואמים את נזקי הרכב. במיוחד טען הבוחן כי הנזק במכסה המנוע גבוה מידי למהלך התאונה הנדונה. כך גם לטענתו לאור מיקום הנזקים במונית לא יתכן שהיא גרמה לנזקים בטמבון והפנס. הבוחן מייחס לתאונה רק את הנזק בפינה הימנית קדמית (עמוד 6 לחוות הדעת). התובעת צירפה חוות דעת שמאי שבדק את הרכב ב.12.17, דהיינו, כשלושה ימים לאחר התאונה, כך שמדובר בבדיקה בסמוך למועד התאונה. יחד עם זאת השמאי התייחס לנזקים שהיו ברכב, הוא לא בחן את הנזקים בהתייחס לתאונה או למונית שהייתה מעורבת בתאונה.

לאחר ששמעתי את הנהגים והבוחן ולאור המסמכים המצויים בתיק אני מקבלת את טענת הנתבעת לגבי מכסה המנוע, שהוא אכן גבוה יותר ורחוק יותר ממוקד הנזק שהיה בכנף/פנס קדמי ימני. לגבי יתר הנזקים , הרי שהם צויינו עוד ברישום שערך נהג הרכב מיד לאחר התאונה. באותה תרשומת לא מזכיר התובע את הנזק למכסה המנוע, למרות שהוא מזכיר מיקומי נזקים נוספים. הבוחן למעשה בדק רק את מונית הנתבעת ולא בחן את רכב התובעת והוא אף לא ביקר בזירת התאונה. טענתו העיקרית הייתה שנזקי התובעת הנטענים לא מתיישבים על הנזק שקרה למונית. בנוסף, לא הוגשה חוות דעת לגבי הנזקים שנגרמו למונית ואף לא הוגשו מסמכים המעידים על תיקון המונית , כך שלא ברור מה היה הנזק הממשי שנגרם למונית. הנתבעת לא צירפה חוות דעת שמאי לגבי הנזקים שנגרמו למונית, או קבלות בגין התיקון, למרות שנהג המונית העיד שהנזקים תוקנו (פרוטוקול עמוד 6 שורות 11-12). חוות דעת הבוחן ניתנה במרץ 2018 בעוד התאונה אירעה בדצמבר 2017. אין מידע אם בתקופה זו נעשה תיקון כל שהוא במונית. בנסיבות אלו הנתבעת לא הציגה את כל הראיות שהיו בידיה לתמיכה בטענותיה. התובעת, לעומתה, הסתמכה על חוות דעת מומחה שראה את הרכב מיד לאחר התאונה. חוות דעת השמאי אמינה עלי, אך הוא בודק את הנזקים ברכב ולא איך אירעה התאונה, ואף לא את פרטי התאונה. בנוסף אציין כי רוב הנזקים (פנסים וכדומה) אינם נזקים שניתן להמשיך ולנסוע ברכב בבטיחות ללא תיקונ ם ולכן קשה לי לקבל את הטענה שהם נגרמו בתאונה קודמת ולא תוקנו. בעניין מכסה המנוע, כבר קבעתי שאני מקבלת את טענת הנתבעת, הן מאחר והוא אכן גבוה יותר והן מכך שמדובר בנזק שלא מפריע בנהיגה גם אם לא תוקן מידית.

לאור האמור לעיל מצאתי כי יש לקבל את עיקר חוות הדעת שערך המומחה מטעם התובעים, אך יש להפחית את הסכום שנקבע בגין תיקון מכסה המנוע בסך 3,565 ₪ ושכר עבודה, אותו אני קובעת על דרך האומדנה בסך של 1,500 ₪. לסכום זה יש להוסיף מע"מ בסך 861 ₪. כמו כן יש לקזז את ירידת הערך שנקבעה בגין רכיב זה, בסך של 2,912 ₪ ( 2% מערך הרכב). סה"כ יש לקזז סך של 8,838 ₪. בעקבות קיזוז זה סכום התביעה עומד על סך של 27,656 ₪.

סוף דבר:
לאחר הקיזוז שקבעתי לגבי גובה הנזק עומדת התביעה על סך של 27,656 ₪ , מסכום זה יש להפחית 20 אחוז בגין רשלנות תורמת, כפי שקבעתי שהייתה בנסיבות תאונה זו, דהיינו סכום הפיצוי עומד על סך של 22,125 ₪ .
לאור האמור לעיל, תשלם הנתבעת לתובעת , תוך 30 יום, סך של 22,125 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,920 ₪, והחזר אגרה בהתאם לקבלה. כל צד יישא בשכר עדיו.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ח' תמוז תש"פ, 30 יוני 2020, בהעדר הצדדים.