הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 48969-09-19

לפני כבוד השופט נצר סמארה

תובעות

  1. איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ
  2. אלינור בראון

ע"י ב"כ עוה"ד מעיין רגב

נגד

נתבעים

  1. עומר רליען
  2. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד מיכאל אברהמי

פסק דין

1. לפניי תביעת שיבוב והפסדים, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה מבטחת למבוטחתה ובגין ההפסדים שנגרמו למבוטחת בשל הפעלת הכיסוי הביטוחי על פי פוליסת הביטוח, וזאת על רקע נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 19.02.2019 בין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 77-696-78 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת 1 בביטוח נזקי רכוש ובבעלות התובעת 2 ונהוג בידיה (להלן: "הפרטית") לבין כלי רכב, מסוג משאית מ"ר 49-375-31 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2. המחלוקת בין הצדדים היא אשר לאחריות לקרות התאונה ולגבי הנזקים וההפסדים הנטענים שנגרמו לתובעות בגין התאונה.

3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות במסגרתה הוצגו ראיות הצדדים ונשמעו נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה ובעלה של התובעת 2 אשר שוחח לאחר התאונה עם מעסיקו של נהג המשאית.

4. כמו כן, בתום ישיבת ההוכחות הגיעו הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5. על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שנהג המשאית יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 75% ואילו נהגת הפרטית תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 25%.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית בלבד, כדלקמן:

אין חולק כי התאונה ארעה במפגש בין שני כלי הרכב כאשר הפרטית הייתה בנסיעה מימינה של המשאית וכאשר המשאית החלה בפנייה שמאלה בצומת.

סבורני כי גרסתה של נהגת הפרטית הנה מסתברת יותר מאשר גרסתו של נהג המשאית.

גרסתה של נהגת הפרטית הייתה קוהרנטית, ברורה, עקבית, על פני גרסתו של נהג המשאית, שהייתה מהוססת, מתפתחת ובלתי עקבית.

כך גם שוכנעתי כי נהג המשאית הציע לנהגת הפרטית לתקן את הנזקים במוסך פלוני, והן מעסיקו של נהג המשאית הציע לבעלה של התובעת 2 לתקן את נזקי הפרטית במוסך פלוני, דבר שיש בו כדי להעיד על לקיחת אחריות על הנזקים.

שוכנעתי כי המשאית בעת פנייתה שמאלה בצומת גלשה לנתיב נסיעת הפרטית שמימינה ולכן התחככה עם הדופן השמאלית של הפרטית. אני מאמין לנהגת הפרטית כי לאחר התאונה נהג המשאית אמר לה כי לא הבחין בה בגלל בעיית "שטח המת".

איני מקבל את גרסתו של נהג המשאית כי הפרטית "חתכה" את נתיב נסיעת המשאית הפונה שמאלה כאשר אני מאמין לה כי יעד נסיעתה היה ישר בצומת. כמו כן, איני מקבל את ניסיונו של נהג המשאית להתכסות תחת טענת "שטח המת". כבר ציינתי לא אחרת כי על הנוהג במשאית להביא אתת הבעיה הזו בכלל חשבון בעת הסעת המשאית והיא אינה יכולה לפטור אותו מאחריות כל מקום שהוא מעורב בתאונה שנסיבותיה הוא הגעת כלי רכב אחר מימינה או סטיית המשאית לימין.

אולם, סבורני כי אכן נהגת הפרטית נצמדה יתר על המידה למשאית ובכך הגבירה את הסיכון בהתרחשות התאונה ולא עשתה כל שלאל ידה כדי למנוע את התאונה. מכאן, אחריותה החלקית של נהגת הפרטית לקרות התאונה.

אשר למחלוקת בעניין גובה הנזק הנטען, הרי שמאחר שהנזק נתמך בחוות דעת שמאי ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית, שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק, ואף לא ביקש לחקור את שמאי התובעות על חוות דעתו, הרי שראשי הנזק המרכיבים את סכום התביעה בדין יסודם.

בנוסף ביום 07.02.21 הגיש ב"כ התובעות אישור הפסדים בדבר אבדן הנחת היעדר תביעות בעקבות התאונה בסך של 396 ש"ח. לפיכך, על הנתבעים להוסיף ולשלם לתובעת 2 את הסכום האמור בגין הפסד זה, כפי האישור על ההפסד בפועל, וכן עבור שנתיים נוספות של הפסד צפוי בגין הנחת היעדר תביעות כנגד הצגת אישור על הפסד בפועל. כל זאת בכפוף לגובה שיעור האחריות שנקבע בפתח סעיף 5 לעיל.

סך נזקיהן והפסדיהן המוכחים של התובעות הוא 11,841 ₪ (להלן: "סכום התביעה המוכח"). יש לציין כי הגדלת סכום התביעה אין בו כדי לשנות את גובה האגרה.

6. הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעות את הסכומים הבאים:

6.1. סך של 8,881 ₪, שהינו 75% מסכום התביעה המוכח, בתוספת אגרת בית המשפט כפי ששולמה, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.2. שכ"ט עו"ד בסך של 1,800 ₪.

6.3. שכר העדים כפי שנפסק בדיון.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

7. הנתבעת 2 תישא בשכר העד מטעמה בגין הדיון מיום 08.02.21 כפי שנפסק בדיון.

אולם, על התובעת 1 לשאת בשכרו של העד מטעם הנתבעים בגין הדיון מיום 28.12.20 כפי שנפסק בתום הדיון מיום 08.02.21.

8. הואיל והצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה ניתן בזה פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט, וככל שזו שולמה היא תושב למשלם.

9. אני מורה על השבת הפיקדון ששולם על ידי התובעת 2, על פי צו הבאה שניתן, בחזרה לידיה.

10. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, א' אדר תשפ"א, 13 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.