הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 43394-05-13

לפני כבוד השופטת שרון הינדה

בתא"מ 43394-05-13

התובעים:

הנתבעים:

בתא"מ 6342-06-13

  1. איליה קודקוב
  2. איי .די .איי חברה לביטוח בע"מ

נגד

  1. אלכסנדר אלכסנדר
  2. קשר רנט א קאר בע"מ

התובעת: קשר רנט א קאר בע"מ

נגד

הנתבעים:

  1. איליה קודקוב
  2. איי. די. איי. חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

אוחדו לדיון בפני התביעה בתא"מ 43394-05-13 והתביעה בתא"מ 6342-06-13, שעניינן נזקים שנגרמו לרכבי הצדדים, בעקבות תאונה שאירעה ביום 1.6.12, בשעה 22:30 בכביש מכיוון באר שבע לבסיס חצרים.
התביעה בתא"מ 43394-05-16 היא תביעת איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ ומבוטחה איליה קודקוב נגד אלכסנדר גאטיאטולין ( להן: "גטיאטולין") וקשר רנט א קאר.
התביעה בתא"מ 6342-06-13 היא תביעת קשר רנט א קאר נגד איליה קודקוב ( להלן: "קודקוב") ואיי.די.איי חברה לביטוח בע"מ.
הצדדים חלוקים לגבי אופן התרחשות התאונה וכפועל יוצא לגבי האחריות לתאונה.
לטענת איי. די. איי וקודקוב, בעת נסיעה בכביש רכבם נפגע מאחור מרכבם של קשר רנט א קאר ואטולין. מנגד טוענים קשר רנט א קאר וגטיאטולין כי רכבו של קודקוב אשר עמד באמצע הכביש וגטיאטולין ביקש לעקפו לאחר שקודקוב סימן לו לעקוף, אולם אז החל קודקוב בפניית פרסה ופגע ברכבם.
בדיון שהתקיים בפני העידו קודקוב וחברו מר אלכס קופנסקי שהיה עמו ברכב ( להלן: "קופנסקי"), גטיאטולין וחברתו הגב' רות אוליצקי שהייתה עמו ברכב. בנוסף הוגשו לעיוני תמונות הנזק ההודעות לחברות הביטוח ודו"ח חקירה מטעם איי.די.איי.
הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
דיון
ממכלול הדברים כפי שהם עולים מהעדויות, טענות הצדדים והראיות שהוגשו, אני סבורה כי לא עלה בידי אף אחד מהצדדים להוכיח גרסתו וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.
גרסת איי. די. איי וקודקוב לפיה המדובר בפגיעת " חזית אחור" ברכבם בעת נסיעה בכביש הישר, אינה מוכחת באמצעות עדויות קודקוב וקופנסקי. שכן לא היה בעדותם כדי להציג גרסה מניחה את הדעת להתרחשות התאונה והיא אף אינה סבירה ואינה מתיישבת עם מוקדי הנזק בכלי הרכב המעורבים.
קודקוב וקופנסקי תיארו נסיעה שגרתית בכביש ישר במטרה לבדוק את פנסי רכבו של קודקוב. קודקוב העיד כי היה צריך לעבור את הבסיס ולהיות בהמשך הדרך משום שרצה לבדוק את הפנסים במקום חשוך ומקום התאונה היה מואר ( בפרוטוקול עמ' 5 ש' 3-1). קופנסקי העיד כי לא הייתה כוונה לעצור איפשהו אלא פשוט לנסוע ולראות שהרכב מתפקד כראוי וכי ראו שהכול בסדר והפנסים עבדו ( בפרוטוקול עמ' 9 ש' 9-6). קופנסקי התבקש להבהיר מדוע קודקוב אמר שהם עוד לא הספיקו לבדוק את הפנסים , והוא חזר על תשובתו כי הכוונה הייתה לנסוע נסיעה רגילה, אין שום מקום לבדוק את הפנסים פשוט נסיעה רגילה ( בפרוטוקול עמ' 9 ש' 16-14). כבר כעת ניתן לומר כי פער זה בגרסאות העדים מעורר ספק לגבי אופי הנסיעה הנטענת. בהתייחס לגרסת הצד שכנגד כי ביקשו לבצע פניית פרסה, הן קודקוב והן קופנסקי שללו טענה זו וכן את הטענה כי רכבם עמד במאונך לכיוון הנסיעה ( בפרוטוקול עמ' 5 ש' 32 – עמ' 6 ש' 1 ועמ' 9 ש' 21-17 וש' 32-30). קודקוב אף שלל הטענה כי אותת ( בפרוטוקול עמ' 5 ש' 7). עדות זו של קודקוב וקופנסקי לא נסתרה אולם היא אינה מתיישבת עם הגיונם של דברים.
דרכם של כלי רכב הנוסעים בכביש שלא להתנגש האחד בשני, אלא בהתרחש אירוע מחולל תאונה. לפיכך, בהינתן כי אכן רכבו של קודקוב נסע ישר בכביש מואר, כשהאורות ברכב דולקים וללא כל שינוי מנתיב נסיעתו, ובאין חולק כי רכבו של גטיאטולין נסע אחריהם שהרי הפגיעה היא מאחור, מצופה היה כי קודקוב וקופנסקי ידעו לדווח על התרחשות כלשהי או גורם כלשהו בגינו נגרמה ההתנגשות. הניסיון למצוא סיבה לתאונה בגרסת קודקוב וקופנסקי נותרת ללא מענה נוכח עדותם כי לא הבחינו ברכבו של גטיאטולין עובר לתאונה ( בפרוטוקול עמ' 6 ש' 20; עמ' 7 ש' 28 ועמ' 8 ש' 19) ומשלא הציגו גרסה כלשהי המסבירה כיצד התרחשה התאונה.
כאמור, גרסתם של קודקוב וקופנסקי היא כי המדובר בנסיעה בשעת ליל בכביש ישר ואף כטענתם מואר. בנסיבות אלה, אין הדעת מקבלת כי בנסיעה בתנאים אלה שני העדים לא הבחינו ברכב הנוסע מאחוריהם, לא חשו בו מתקרב יתר על המידה עד רגע הפגיעה בהם, לא שמעו רעש נסיעה, לא שמעו חריקת בלמים, לא חשו בתאורת הפנסים של רכבו של גטיאטולין, אלא הדבר היחיד שידעו לדווח עליו בצורה הוא מכה פתאומית מאחור.
גרסת קודקוב וקופנסקי אינה מתיישבת גם עם מוקדי הנזק בכלי הרכב המעורבים בתאונה. מעיון בצילומי כלי הרכב נחזה כי שני כלי הרכב ניזוקו בצורה משמעותית, אך נראה כי נקודת המגע ביניהם הייתה בפינה האחורית השמאלית של רכבו של קודקוב ובפינה הימנית הקדמית של רכבו של גטיאטולין. נקודת מגע שכזו אינה מקבלת הסבר בגרסה המתארת נסיעה בכביש ישר ללא כל עצירה או סטייה מהנתיב, שהרי אז מצופה היה שהפגיעה תהיה במלוא החלק האחורי של רכבו של קודקוב על ידי מלוא החזית של רכבו של גטיאטולין. בנסיבות אלה, נוכח החסר המשמעותי בגרסת קודקוב וקופנסקי ואי ההתאמה בין גרסתם למוקדי הנזק לא ניתן לקבל את גרסתם לבי אופן התרחשות התואנה.
גם גרסת קשר רנט א קאר וגטיאטולין לוקה בחסר משמעותי, אין בה מענה מתקבל על הדעת לנסיבות התרחשות התאונה וגם היא אינה מתיישבת עם הגיונם של דברים ועם מוקדי הנזק.
גטיאטולין העיד כי נסע לכיוון חצרים, הבחין ברכב שעמד במאונך וללא אורות ממרחק של 5 מטר. לטענתו קיבל סימן עם היד לעקוף את הרכב וכשביצע את העקיפה הרכב החל לנסוע ורכבו של גטיאטולין פגע בחלקו האחורי של הרכב ( בפרוטוקול עמ' 11 ש' 6-1). גרסה זו הציג גטיאטולין באופן חלקי בלבד בהודעתו במשטרה שם לא ציין כי היה במהלך עקיפת רכבו של קודקוב ואין בה אזכור לכך שהרכב עמד במאונך ולטענה שקיבל סימן לעקוף את הרכב של קודקוב. בחקירתו הנגדית נשאל גטיאטולין לפשר החסרים בהודעתו במשטרה ותשובתו הייתה כי אמר זאת לשוטר אולם אינו יודע אם השוטר רשם. כן העיד שלא קרא את ההודעה עליה חתם ( בפרוטוקול עמ' 11 ש' 15-10 וש' 32-27; עמ' 12 ש' 8-1). בהמשך כשנשאל מדוע במשטרה אמר שראה את רכבו של קודקוב ממשיך לנסוע ונסע אחריו, השיב שהשוטר לא הבין אותו ( בפרוטוקול עמ' 13 ש' 5-3).
הסבר זה של גטיאטולין אינו מניח את הדעת שכן המדובר בהודעה שניתנה סמוך למועד התאונה, מספר ימים לאחר שהתרחשה וחזקה על גטיאטולין כי בין על מה הוא חותם וככל שלא היה בהודעה כדי להניח את דעתו או שהשוטר לא הבין אותו, היה מסב את תשומת לב השוטר לכך.
הגב' אוליצקי העידה גם היא לגבי נסיבות קרות התאונה. גרסת אוליצקי לאופן התרחשות התאונה דומה לגרסתו של גטיאטולין. אמנם אוליצקי חזרה בעקביות על גרסתו של גטיאטולין, אולם המדובר בעדה שישבה מאחורי הנהג, ועל אף שבראשית עדותה טענה כי ראתה איך התרחשה התאונה, כשנשאלה בחקירה הנגדית האם גטיאטולין יצא לעקיפה והחל לעקוף את רכבו של קודקוב, השיבה שהוא התחיל לנוע וציינה כי מה שראתה זה מהחלון האחורי והיה לה טווח קצר ( בפרוטוקול עמ' 15 ש' 7-8). דהיינו אוליצקי בחרה לסייג את תשובתה. המדובר בתאונה שהתרחשה מימין לרכב בו נסעה אוליצקי. לפיכך סביר להניח כי לאור מיקומה ברכב, דהיינו מצד שמאל ומאחורי הנהג, יכולתה לראות את המתרחש מימין לרכב מצומצמת, באופן המעורר ספק בדבר יכולתה לקלוט בחושיה היא את מה שהתרחש במקום בזמן התאונה. בנסיבות אלה, אני סבורה כי אין די בעדותה של אוליצקי בכדי להוות החיזוק הנדרש לעדותו של גטיאטולין.
הגרסה שהוצגה על ידי גטיאטולין ואוליצקי אינה מתיישבת עם הגיונם של דברים. שניהם טענו כי גטאיטאולין נעצר עצירה מלאה בכביש למראה רכבו של קודקוב העומד במאונך. המדובר בנסיעה בכביש בעל יותר מנתיב אחד. ככל שגטיאטולין הבחין ברכבו של קודקוב עומד ומפריע לו להמשך הנסיעה, הרי שהמהלך המתבקש הוא לעקוף את ה"מפגע". העצירה באמצע הכביש, במרחק של מטרים מרכבו של קודקוב, אינה התנהלות מקובלת במהלך הרגיל של נהיגה בכביש בייחוד כשמדובר בנסיעה בכביש בשעת ליל, מבלי שנטען כי היה עומס תנועה בכביש וללא כל הסבר מה הייתה המניעה לבצע את העקיפה תוך כדי נסיעה או לעבור נתיב ולהמשיך בנסיעה שוטפת. מכל מקום משמדובר במהלך כה חריג בהתנהלות בכביש, בחירת גטיאטולין שלא לציין זאת בפני השוטר או למצער שלא לוודא שהדברים מתועדים בהודעתו במשטרה, מעוררת ספק לגבי גרסה זו.
בעדותו טען גטיאטולין שהתאונה התרחשה מספר שניות לאחר תחילת נסיעה ממצב של עצירה מוחלטת ( בפרוטוקול עמ' 11 ש' 21-16). כשנשאל מדוע לא נעצר אם היה בתחילת נסיעה השיב שקודקוב יצא בהפתעה והוא לא הספיק להגיב לכלום ( בפרוטקול עמ' 12 ש' 30-29). אוליצקי חזרה על גרסה זו.
גרסת גטיאטולין ואוליצקי אינה עולה בקנה אחד עם עוצמת הנזק ברכבי הצדדים ועם מוקדי הנזק.
עיון בצילומי הנזק בכלי הרכב, והיקף הנזקים בשני כלי הרכב, מלמד על התנגשות בעוצמה רבה. מטבע הדברים, עוצמת המכה מושפעת ממהירות הנסיעה של כלי רכב. לפיכך לו מדובר היה בהתנגשות של שני כלי רכב שהחלו נסיעה ממצב של עמידה מוחלטת כפי גרסתם של גטיאטולין ואוליצקי, אזי ספק אם היקפי הנזק בכלי הרכב היו כל גדולים וכאלה שהובילו לאובדן ההכרה של קודקוב.
כאמור, נחזה כי נקודת המגע בגין כלי הרכב הייתה בפינה השמאלית האחורית של רכבו של קודקוב עם הפינה הימנית הקדמית של רכבו של גטיאטולין. גרסת גטיאטולין אינה נותנת מענה למוקדי הנזק שכן אם קודקוב היה מפנה את רכבו שמאלה לכיוון רכבו של גטיאטולין, מצופה היה כי נוכח תנועת כלי הרכב מהלך הפגיעה יהיה כזה שכל צדו השמאלי ברכבו של קודקוב יפגע ולא רק הפינה השמאלית. אולם הדבר אינו עולה מצילומי הנזק המלמדים על פגיעה בחלק האחורי כשעיקר המכה בפינה השמאלית ללא המשכיות קדימה. הדבר אף אינו מתקבל על הדעת נוכח הטענה כי קודקוב סימן לגטיאטולין שהוא יכול לנסוע. שהרי לו סימן לגטיאטולין לעקוף אותו איזו סיבה הייתה לו להסתכן בהתחלת נסיעה מבלי להמתין שגטיאטולין יסיים לעקפו.
זאת ועוד. ברכבו של גטיאטולין נכחו שני נוסעים נוספים אשר לא הובאו לעדות. בהודעתו במשטרה מסר גאטיאטולין שם אחד וההסבר לכך היה כי השניים האחרים לא רצו וסירבו להעיד ( בפרוטוקול עמ' 12 ש' 23-14).
גישת הפסיקה היא כי ניתנת משמעות ראייתית לאי הגשת ראיה. התנהגות כזו ללא הסבר אמין וסביר - פועלת לחובתו של הנוקט בה, שכן היא מקימה למעשה חזקה שבעובדה, הנעוצה בהיגיון ובניסיון חיים, לפיה דין ההימנעות כדין הודאה בכך שלו הובאה אותה ראיה, היא הייתה פועלת לחובת הנמנע ותומכת בגרסת היריב ( ראו: ע"א 9656/05 שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ ( פורסם בנבו) 27.7.08).
אוליצקי נשאלה האם החברה שישבה לידה ראתה את התאונה, ותשובתה הייתה שאינה יודעת אולם ציינה כי היא הייתה ערה באותה עת. אוליצקי גם הניחה שמי שישבה ליד גטיאטולין ראתה טוב יותר את התאונה ( בפרוטוקול עמ' 15 ש' 6-3). מעיון בתיק בית המשפט לא מצאתי כי התבקש זימון העדים הנוספים. הטענה כי לא רצו להעיד אינה מהווה טעם מספק לאי זימון העדים הנוספים שהיו ברכב בייחוד כאשר המדובר במי שישבו בצדו הימני של הרכב באופן שהקנה להם זווית ראיה טוב יותר למתרחש ועל כן חוסר רצונם של הנוכחים הנוספים ברכב להעיד ואי זימון העדים החיוניים לבירור נסיבות התאונה נזקפת לחובת גרסת גטיאטולין ומחלישה אותה.
נוכח כל הדברים לעיל לא שוכנעתי בגרסת גטיאטולין ואוליצקי לאופן קרות התאונה ומשכך אני סבורה כי לא עלה בידי קשר רנט א קאר להרים הנטל המוטל עליה להוכיח גרסתה אודות אופן קרות התאונה וכפועל יוצאה מכך דין תביעתה להידחות.
סיכומו של דבר שתי התביעות לא הוכחו כדבעי ועל כן אני דוחה את שתי התביעות. כל צד יישא בהוצאותיו.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.
ניתן היום, כ"ד תמוז תשע"ז, 18 יולי 2017, בהעדר הצדדים.