הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 43301-07-17

לפני כבוד השופט אריאל צימרמן

המבקשת:
בולט פלייט בע"מ
באמצעות מנהלה, מר עודד פן

נגד

המשיבה:
סנפורד ט. קולב ושות'

החלטה
בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד. אין בידי להדרש לה, ודינה דחייה בלא צורך בתגובה ובהתאם בלא צו להוצאות, אף שאותיר למבקשת את האפשרות להגיש בקשה ערוכה וסדורה באותו עניין, אם תחפוץ.

1. ברקע הדברים, בתמצית: המשיבה ("קולב"), משרד עורכי דין שעיסוקו בתחום הקניין הרוחני ובפרט הפטנטים המאוגדת כשותפות, נתנה שירותים למבקשת ("בולט פלייט") בענייני פטנטים בשנים 2014-2010. לפי האמור בכתב התביעה, למבקשת נותר חוב של 1,580 דולר ארה"ב בגין השירותים המשפטיים, ופניות חוזרות ונשנות לגביית החוב לא הועילו. מכאן התביעה לתשלום יתרת שכר הטרחה, 5,613 ₪, שהוגשה בסדר דין מקוצר, וזאת נגד בולט פלייט הן נגד מנהלה, מר עודד פן ("פן"), שקולב טענה כי התחייב אישית להסדיר את החוב. בולט פלייט (באמצעות פן) ופן הגישו בקשות רשות להתגונן, דומות זו לזו, ושאינן נתמכות בתצהיר ערוך כדין, לאקוניות, שניתן לחלץ מהן שתי טענות כלליות: הכחשה של החוב לגופו, וטענה כי דרך הטיפול של קולב בענייני הפטנטים של בולט פלייט גרמו לה נזקים ש"לא יסולאו בפז", באופן שסכום של מעל 100 אלף ₪ ששילמה בולט פלייט לקולב, לפי הנטען, ירדו לטמיון.

2. דיון בבר"ל התקיים ביום 22.11.17. פן ייצג עצמו ואת בולט פלייט, בעוד קולב יוצגה בידי באי כוחה. לאחר מתן הבהרות לפן באשר לטיבו של ההליך ולאחר שסייעתי לו להסדיר את חסרונו של תצהיר בדרך של אישור האמור בגדרי הדיון, ויתרה קולב על חקירה והצדדים סיכמו. כפי הצעתי, ניתנה לפן הרשות להתגונן בהסכמת קולב. אשר לבולט פלייט, קבעתי בהחלטתי שניתנה לעת סיומו של הדיון כי טענותיה לוקות בחוסר פירוט של ממש, ועם זאת על מנת שיהיה לה את יומה בבית המשפט, ראיתי ליתן לה את הרשות להתגונן תוך שזו תותנה בהפקדת סכום החוב (שגם כך אינו מן הגבוהים) כערובה. את הערובה, ביארתי, יש להפקיד עד יום 29.11.17, שאם לא תופקד – תידחה בקשת הרשות להתגונן, תוך שאדרש אז לשאלת ההוצאות שלהן עתרה קולב.

3. ערובה לא הופקדה במועד. למחרת בצהריים, יום 30.11.17, הגיש פן בקשה לארכה: הוא מבקש להתנצל, אך לא היה בידו הכסף להפקדת הערובה ולכן לא הפקיד במועד, אך עתה עלה בידי בנו "לארגן" את הכסף ביום איחור. באותו יום נעתרתי לבקשה, אף שהוגשה באיחור ובלא תיאום עם הצד שכנגד: "בהנחה הסבירה שלא תבוא התנגדות לארכה קצרת מועד זו, הרי שיפקיד המבקש וימסור הודעה שהתשלום אכן הופקד, או אז תינתנה הוראות נוספות. תז"פ ליום 5.12.17". לאחר החלטתי זו, אין זכר בתיק לכך שבולט פלייט עשתה דבר. ביום 6.12.17, משחלף גם המועד הנוסף, קבעתי כי אמתין חרף האמור להבהרה, עד יום 11.12.17, טרם מתן פסק דין, ותזכורת פנימית נקבעה ליום 12.12.17. שוב, דבר לא נעשה. ביום 12.12.17 ניתן אפוא פסק דין הדוחה את הבר"ל של בולט פלייט ומקבל את התביעה נגדה, זאת בהתאם להחלטתי מיום 29.11.17 ולאחר שהארכות הנוספות לא הועילו. הוראות ניתנו בקשר עם המשך בירורה של התביעה של קולב נגד פן, שקיבל את הרשות להתגונן בהסכמה וכפי המלצת בית המשפט כאמור.

4. חלף כחודש. עתה באה "בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר". המדובר בבקשה לאקונית, ערוכה בידי פן, והיא כוללת שלל מגוון התבטאויות מוקשות במיוחד, אך הקשר בינה לבקשה לביטול פסק דין דל. פן, בשם בולט פלייט, מלין על כך שבדיון בבר"ל (אותו מכנה פן "דיון ראשוני") נקבעה "הפקדה" של 5,600 ₪, וזאת תוך שהוא טוען להתנהגות עוינת של הח"מ כלפיו, ו"בלי ללמוד את היקף הנזקים שנגרמו לחברה בהיקף מאות אלפי ₪". אשר להפקדה נטען כי "בקר למחרת הגיע בני לי פן עם הסכום לצורך ההפקדה אולם הועברה בקשה לשופט והובטחה תשובה עד שעה 16:00 לצערכנו חיכינו ולא הגיעה תשובה". עוד מוסיף פן כי "החל מיום זה הגיעו באיחור רב תשובות מתחמקות ולא חד משמעיות כאשר לדעתו חיפש השופט תירוצים כדי להשתחרר מהתיק". פן טוען כי "למרות התייצבות של 3 פעמים לצורך ההפקדה לא הייתה תשובה ברורה ולא ניתן היה להפקיד". על כן הוא מביע פליאה על שניתן פסק דין ביום 12.12.17 "ללא כל דיון וללא הצדדים". הוא מבקש "לחדש את הבקשה בגלל מחדלי התובעים", וזאת "מחמת הצדק והיות ואנו ניזוקנו בשיעור גבוה שילמנו סך של כ 100,000 ₪ ולא קיבלנו תמורה".

5. דין הבקשה במתכונה זו להדחות, גם בלא צורך בתגובה.

6. כהערה מקדמית, וטרם ההתייחסות לסוגית הביטול של החלטה שניתנה במעמד צד אחד, נפתח בכך שבולט פלייט באמצעות מנהלה פן הגישו בקשה רוויית השתלחויות ולשון בוטה (ולא הכל צוטט) שמקומה לא יכירנו בבית המשפט, בקשה שעצם ניסוחה יכול להביא לדחייתה.

7. ועוד, אף שאין מדובר בבקשת פסלות, הרי שלא ניתן לפטור את הבקשה ככל שהיא נוגעת לתיאור המבקשת את ההתנהלות של בית המשפט כאשר היא פטורה בלא כלום. בענייננו, פן ובולט פלייט בחרו כפי זכותם שלא ליטול ייצוג משפטי. ברם תוצאת האמור הייתה הגשת בקשות שלא בהתאם להוראות הדין. עשיתי כל מאמץ – בגדרי הסביר והלגיטימי מבחינת תפקידו של בית המשפט כמובן – לסייע לשניים דיונית חרף אותן תקלות. כך , כמפורט בפרוטוקול הדיון מיום 22.11.17 אף שניתן היה להביא לדחיית הבקשות למתן רשות להתגונן על אתר, בהיעדר תצהיר כדין, הצעתי כי פן יצהיר בדיון על נכונות כל האמור. קולב ניאותה, וניתן היה להמשיך בדיון. ועוד, בפרט אשר לטענה של ניסיון "להשתחרר מהתיק", ראוי להזכיר כי אני שהצעתי לקולב להסכים למתן הרשות להתגונן לפן, והיא נעתרה. ואשר לבולט פלייט, הרי שבקשתה הייתה לאקונית בצורה יוצאת דופן, וכזו שניתן היה בנקל גם לדחותה, בפרט כאשר היא נסמכת בעיקרה על טענת קיזוז (ראו: ע"א 16/89 "ורדים" חברה לגידול פרחים בע"מ נ' החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ, פ"ד מה(5) 729 (1991)). וחרף האמור, ראיתי ליתן באופן חריג בידי בולט פלייט את הרשות להתגונן בנסיבות המקרה, ולו על מנת שיהיה לה את יומה בבית המשפט גם אם לא טרחה לנצלו עד אותו מועד, תוך התניית הרשות בערובה בסכום שאינו גבוה, ושלא עלה בדיון כל קושי שאמור להיות לבולט פלייט בהפקדתה. אם לא די בכך, הרי שגם כאשר חלף המועד להפקדה לא נתתי מיד פסק דין. כאשר נתבקשה ארכה – נתתיה, ואף שנתבקשה ארכה בת יום בחרתי להמתין חמשה ימים עד יום 5.12.17, שמא יהיה קושי טכני בידי בולט פלייט להפקיד. וכאשר הגיע המועד, שוב בחרתי להמתין, ולא ליתן פסק דין על אתר למרות שניתן היה לעשות כן זה מכבר, וקבעתי תזכורת פנימית נוספת ליום 12.12. 17, שרק אז – בהיעדר כל הודעה לתיק – ניתן פסק הדין. ככל שלפן תחושות סובייקטיביות כלשהן נכבדן, אולם לטרוניות החריפות שהוא מעלה אין כל עיגון.

8. הערה נוספת היא ביחס לטענת פן על שבית המשפט נתן החלטתו "בלי ללמוד היקף הנזקים שנגרמו לחברה בהיקף מאות אלפי שקלים". טענה זו מובן שמקומה בגדרי ערעור, שהרי ההחלטה בעניין הפקדת הערובה לא ניתנה במעמד צד אחד כי אם במעמד הצדדים. אולם גם לגוף הדברים יש להעיר שלצד הטרוניה על כך שבית המשפט לא למד את "היקף הנזקים שנגרמו לחברה בהיקף מאות אלפי שקלים", יש ליתן את הדעת לכך שבולט פלייט בבקשתה לרשות להתגונן לא טרחה כפי חובתה לפרט את הנזקים שנגרמו לה מידה של קולב. כל שנאמר, בתום סקירה כללית וערטילאית בת משפטים אחדים של יחסי הצדדים: כי ,הנזקים שנגרמו לנו לא יסולאו בפז שילמנו כ100.000 ₪ ולא קיבלנו תמורה איבדנו את אישור הפטנט ונגרם לנו נזק של מיליונים ." [ס' 11 לבקשה, כך במקור]. מה שבולט פלייט לא לימדה, קשה ללומדו. ובכל זאת ניתנה לה הרשות להתגונן באופן שיאפשר לה לפרט בהמשך את טענת הקיזוז שלה.

9. ועתה, לגוף הבקשה, או מעין בקשה, לביטול פסק הדין. נזכור כמובן שלפסק הדין שני נדבכים: האחד, ההחלטה שניתנה במעמד הצדדים על מתן הרשות להתגונן כפוף לערובה שאם לא תופקד תוך 7 ימים תידחה הבקשה; החלטה שוודאי אינה במעמד צד אחד ולביטולה בידי אין המבקשת יכולה לעתור. השני, ההחלטה שלפיה בהיעדר הפקדה, לאחר הארכות שניתנו, תידחה הבקשה, החלטה שניתן לראותה במידת מה ככזו שניתנה במעמד צד אחד, בהיעדר הפקדה (בשונה ממצב של היעדר טיעון במועדו). בנדבך זה נתמקד.

10. בולט פלייט טוענת כי יש מקום לבטל את פסק הדין "מחמת הצדק" (להבדיל מאשר מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט, בקשה הגלומה בה הכרה בכך שתקלה מצד המבקשת אכן הייתה). מחמת הצדק אין מקום לבטלה. היא ניתנה, ללא צורך בדיון, מן הטעם הפשוט שהיא מהווה המשך ישיר להחלטה שניתנה כבר במהלך הדיון: הפקדה במועדה, או דחיית הבר"ל. באין הפקדה, נדחית הבר"ל, וכך היה. אולם בולט פלייט מעלה כאמור טענות לגבי ניסיונה להפקיד ולכך ש"הובטחה תשובה עד שעה 16:00 לצערנו חיכינו ולא הגיעה תשובה", לכך שמיום זה "הגיעו באיחור תשובות מתחמקות ולא חד משמעיות", וכי "למרות התייצבות של 3 פעמים לצורך ההפקדה לא הייתה תשובה ברורה". בעניין זה יש לומר: מה שלא ברור הוא טיב הטענות. פניה לבית המשפט נעשית בדרך של הגשת בקשות, ובית המשפט משיב בדרך של החלטות, לא "תשובות". שיחות כאלה או אחרות של פן עם גורמים מנהליים בבית המשפט, שממילא אינם בעלי הסמכות ליתן החלטות, אינה תחליף לאמור. כאן, אם דיבר פן עם מאן דהוא אין לדעת אך אין לכך נפקות. הבקשות וההחלטות שבתיק מדברות בעד עצמן. ההפקדה אמורה היתה להיות מבוצעת עד יום 29.11.17; עד אז לא בוצעה ולא באה הודעה. ביום 30.11.17 באה בקשת ארכה. הטענות לכך ש"הובטחה תשובה עד שעה 16:00 לצערנו חיכינו ולא הגיעה" אינה נהירה: מי הבטיח? על סמך מה? כך או כך, הבקשה הוגשה בסמוך לסגירת המזכירות, בשעה 12:53; בשעה 15:01 באותו יום כבר ניתנה החלטתי. אם התייצב מי מטעם בולט פלייט לאחר מכן אין לדעת, שכן בקשה אין. אי אפשר ש"הגיעו באיחור תשובות מתחמקות ולא חד משמעיות", שהרי בית המשפט אינו משיב, ואף לא היה למה להשיב, שהרי בקשה לא הוגשה. כאמור, אף בלא כל בקשה המתנתי קרוב לשבוע, ואז בחרתי להמתין כשבוע נוסף, ובאין כל הפקדה, בקשה או הודעה מצד בולט פלייט, ניתן פסק הדין, על יסוד החלטתי מיום 29.11.17. למותר לציין שחובתה של המבקשת הי תה לעקוב כיאות אחרי ההחלטות ולדאוג לביצוע ההפקדות ומסירת ההבהרות כפי החלטות בית המשפט, תוך הגשת כל בקשה במידת הצורך. העובדה שלא עשתה כן במשך שבועיים שבהם המתנתי לכך שתפעל כנדרש, היא תקלה שלמבקשת אחריות לה והיה עליה לבארה בבקשה.

11. לו באה בקשה סדורה, נתמכת בתצהיר, העותרת לביטול פסק הדין תוך הבהרת התקלה שאירעה מצדה של המבקשת, ובצדה ההפקדה, אפשר שהיה בידי להדרש לבקשה. אולם כזו לא באה. במתכונתה הנוכחית מדובר אפוא בבקשה מוקשית, שאינה מקימה עילה לביטולו של פסק הדין. היא נדחית. כיוון שאיני נזקק לתשובה, אין צו להוצאות לחובת בולט פלייט. ועם זאת, לא אסתום את הגולל עדיין על האפשרות של בולט פלייט להגיש בהקדם בקשה לביטול פסק הדין: בקשה סדורה, מנוסחת באורח ראוי, כזו המבארת לא את טרוניותיה על בית המשפט כי אם את הטעמים המדויקים שהובילו לשיטתה לכך שהיא לא ביצעה את ההפקדה במועדה, בשים לב למסמכים שבתיק, ונתמכת בתצהיר (אין צורך להדרש לסיכויי ההצלחה כאן, שהרי לעניין זה נדרשתי כבר בבקשת הרשות להתגונן). או אז ניתן יהיה להדרש לבקשה כאמור, להעבירה לתשובת הצד שכנגד, ולבחון את האפשרות לביטול ההחלטה, תוך הידרשות לשאלת ההוצאות הכרוכות בכך. כן תוודא המבקשת במזכירות כי כל פרטי ההתקשרות שלה מעודכנים כיאות כדי למנוע טענות לקשיי תקשורת עם בית המשפט.

12. בשולי הדברים יוזכר כי אגב מתן פסק הדין בעניינה של בולט פלייט ניתנו הנחיות להמשך בירורו של ההליך בין קולב לפן, שניתנה לו הרשות להתגונן ללא סייג. חרף השימוש בלשון רבים בבקשה הנוכחית, בולט פלייט ופן לא חד הם. ככל שפן רוצה לנהל את הגנתו, עליו לפעול בהתאם להוראות בית המשפט. הוא היה אמור להתאים את הגנתו לתביעה בסדר דין מהיר עד 14 יום מהתאמת כתבי הטענות בידי התובעת, קרי עד יום 8.1.18. הוא לא עשה כן עד הנה, ובכל זאת אמתין בשלב זה טרם קידום ההליך בלא התגוננות נאותה מצדו. תזכורת פנימית ליום 29.1.18.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ח, 15 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.