הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 41324-07-17

לפני כבוד השופט נצר סמארה
תא"מ 41324-07-17

תובעת

גלגל אקספרס בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד מאיר דואל

נגד

נתבעים

  1. סירן בחשייב
  2. איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד אלי הישראלי

תא"מ 33983-09-17

תובעות

נתבעת

  1. איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ
  2. גלית אינטייב

ע"י ב"כ עוה"ד אלי הישראלי

נגד

מגדל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד יוסי בן משה

פסק דין

1. לפניי שתי תביעות בסדר דין מהיר שאוחדו: האחת, תא"מ 41324-07-17 (להלן: "התביעה הראשונה") והשנייה, תא"מ 33983-09-17 (להלן: "התביעה השנייה"). עניינן של שתי התביעות הוא בנזקי רכוש על רקע תאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 27.08.2016, בין כלי רכב, מסוג מיניבוס, מ"ר 33-051-11, שבעת התאונה היה בבעלות התובעת בתביעה הראשונה ומבוטח על ידי הנתבעת בתביעה השנייה (להלן: "המיניבוס") לבין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 82-737-73, שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 בתביעה הראשונה, מבוטח בביטוח נזקי רכוש לרבות ביטוח אחריות לנזקי צד ג' על ידי הנתבעת 2 בתביעה הראשונה והתובעת 1 בתביעה השנייה ובבעלות התובעת 2 בתביעה השנייה (להלן: "הפרטית") (ולהלן: "התאונה").

2. אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין האחריות לקרות התאונה ולעניין היקף הנזקים הנטענים.

3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות מטעם הצדדים, העידו הנהגים המעורבים בתאונה ועדת ראייה נוספת שישבה לצד הנהג בפרטית בעת התאונה.

4. עוד בפתח ישיבת ההוכחות הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5. על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, ולאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק בכלי הרכב, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעות להתקבל חלקית, באופן שאחריותו של נהג הפרטית לקרות התאונה תעמוד על שיעור של 20% ואילו אחריותו של נהג המיניבוס לקרות התאונה תעמוד על שיעור של 80%.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית בלבד כדלקמן:

אני מעדיף את גרסתו של נהג הפרטית ושל הנוסעת שישבה לצדו בעת התאונה אשר תמכה בגרסתו, שהיו קוהרנטיות מאוד, ברורות, עקביות ומהימנות עליי, על פני גרסת נהג המיניבוס, שהייתה מתחמקת, מעוררת תהיות, אינה מתיישבת עם תמונות כלי הרכב בזירת התאונה ומתפתחת.

מעיון בתמונות שצולמו בסמוך לאחר התאונה, כאשר כלי הרכב נושקים זה לזה בזירת התאונה, ניתן לראות את גלגליו הקדמיים של המיניבוס מוטים שמאלה. נתון זה אינו מתיישב עם גרסתו של נהג המיניבוס, לפיה התאונה התרחשה טרם הספיק לפנות שמאלה, קרי בקטע שעדיין היה בנסיעה ישרה לאחר הכניסה לצומת. גם הסברו של נהג המיניבוס, לפיה ההטיה שמאלה בגלגלי המיניבוס היא כתוצאה של דחיפה שקיבל המיניבוס על ידי הפגיעה מהפרטית, הינו הסבר קלוש שאינו מתיישב עם ההיגיון הבריא והשכל הישר. בהנחה שגלגליו הקדמיים של המיניבוס היו בזווית ישרה בעת המגע בין כלי הרכב וכלי הרכב נעצרו במקום, הרי שלא היה מצופה שדחיפה של המיניבוס תגרור אחריה הטיה בגלגליו הקדמיים, להבדיל מהטיה של גוף כלי הרכב עצמו. הטיה של הגלגלים מעידה על הטיה של ההגה.

משכך, אני משוכנע כי התאונה ארעה בעת שהמיניבוס כבר היה בפנייה שמאלה, ולא בכדי ניסה נהג המיניבוס להרחיק את עצמו ממיקום התאונה.

סבורני כי המיניבוס נכנס לצומת לאחר עצירה לפני קו העצירה בעוד שהפרטית הגיחה מהנתיב שמשמאלו בנסיעה רציפה. אלא שנהג המיניבוס לא נתן דעתו לפרטית טרם הכניסה לצומת, דבר המתחייב מחובת הזהירות הקיימת לנוהג ברכב טרם הכניסה לצומת, וחלף להיכנס לצומת על ידי פניה קלה ימינה ומיד לאחר מכן שמאלה – לאור תוואי הדרך מכיוון נסיעת כלי הרכב המעורבים בתאונה – סטה שמאלה ותוך כדי כך "חתך" את נתיב נסיעת הפרטית וגרם ברשלנותו לקרות התאונה.

משכך, אחריותו של נהג המיניבוס לקרות התאונה.

עם זאת, איני פוטר את נהג הפרטית מהאחריות לקרות התאונה.

סבורני כי נהג הפרטית הסיע את הפרטית במהירות שאינה תואמת את מצב התנועה בעת הכניסה לצומת. נהג הפרטית אישר כי הסיע את הפרטית במהירות של 60 קמ"ש בעת הכניסה לצומת בזמן שהמיניבוס שמימינו נכנס לצומת ממצב של עצירה. היה על נהג הפרטית להאט את מהירות נסיעתו בעת כניסתו לצומת, ולו למען לשמור בידיו את השליטה ברכבו כדי למנוע כל הפתעה העלולה להופיע מכלי רכב האחרים הנכנסים לצומת.

באשר למחלוקת בעניין היקף הנזקים הנטען בתביעות, אומר שמאחר שהנזקים הנטענים שנגרמו לכלי הרכב נתמכים בחוות דעת שמאי רכב ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית, שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק, ומאחר שהצד שכנגד אף לא ביקש לחקור את השמאי שכנגד על חוות דעתו, הרי שסכומי התביעות בדין יסודם, בשים לב לתיקון המוסכם בסכום התביעה השנייה במעמד הדיון.

התביעה הראשונה

6. הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

6.1. סך 4,705 ₪, שהינו 20% מסכום התביעה הראשונה, בתוספת אגרת בית המשפט ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.2. שכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪.

6.3. שכר העד כפי שנפסק בדיון.

התביעה השנייה

7. הנתבעת תשלם לתובעות את הסכומים הבאים:

7.1. סך 18,492 ₪, שהינו 80% מסכום התביעה השנייה המתוקן, בתוספת אגרת בית המשפט ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה שכנגד ועד למועד התשלום המלא בפועל.

7.2. שכ"ט עו"ד בשיעור 17.55% מהסכום המוצמד שנפסק.

7.3. שכר העדים כפי שנפסק בדיון.

8. הסכומים הכוללים, המנויים בסעיפים 6 ו-7 לעיל, ישולמו תוך 30 יום.

9. הואיל והצדדים הקדימו להסמיך את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה ניתן בזה פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט, הן לגבי התביעה והן לגבי התביעה שכנגד, וככל שזו שולמה היא תושב למשלם.

10. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את שני התיקים שבכותרת.

ניתן היום, י"ט טבת תשע"ט, 27 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.