הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 31423-09-17

לפני כבוד השופט נצר סמארה

תובעים

  1. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ
  2. קיבוץ עין חרוד מאוחד

ע"י ב"כ עוה"ד ארז דיין

נגד

נתבעים

  1. ליאת פרנקל
  2. כלל חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד איילה אבן ימין

3. קאסם עארדה
ע"י ב"כ עוה"ד גיא דורון (בהתנדבות)

פסק דין

1. לפניי תביעת שיבוב והפסדים, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה מבטחת למבוטחה ובגין ההפסדים שנגרמו למבוטח בשל הפעלת הכיסוי הביטוחי, זאת בעקבות נזקי רכוש על רקע תאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 05.05.2016, בין כלי רכב, תוצרת סובארו, מ"ר 18-157-75, שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת 1 בביטוח נזקי רכוש ובבעלות התובע 2 (להלן: "רכב הסובארו"), ובין כלי רכב, תוצרת סיאט, מ"ר 66-439-73 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הסיאט") לבין כלי רכב, תוצרת מיצובישי, מ"ר 68-015-20, שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 3 (להלן: "רכב המיצובישי") (ולהלן: "התאונה" ).

מדובר ב"תאונת שרשרת" שבה היו מעורבים חמישה כלי רכב, רכב הסובארו היה הרכב השלישי, רכב הסיאט היה הרכב הרביעי ואילו רכב המיצובישי היה הרכב החמישי והאחרון בשרשרת.

2. התובעת טוענת כי בזמן שרכב הסובארו עמד בשיירה, לפתע נפגע מאחור על ידי רכב הסיאט, אשר לטענת נהג רכב הסיאט נהדף לעבר רכב הסובארו בעקבות פגיעת רכב המיצובישי בו. לטענת התובעים, בגין התאונה נגרמו לרכב הסובארו נזקים שהוערכו על ידי שמאי רכב מטעמם ומבטחת רכב הסובארו נשאה בעלות תיקוני הרכב לרבות הוצאות שומה ועתה היא תובעת את השבתם מהנתבעים וכן הבעלים של רכב הסובארו תובע את הפסדיו בגין הפעלת הכיסוי הביטוחי.

מנגד, מתארות הנתבעות 1 ו-2 את מהלך התאונה באופן שבמהלך נסיעה בכביש, רכב הסובארו בלם בעקבות עצירת כלי הרכב שהיו לפניו, ורכב הסיאט עצר בעקבות עצירת התנועה לפניו גם כן, אלא שאז הגיח רכב המיצובישי מאחור פגע ברכב הסיאט מאחור והדפו לעבר רכב הסובארו. לטענת הנתבעות 1 ו-2 כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהג רכב המיצובישי. כמו כן, מכחישות הנתבעות 1 ו-2 את היקף הנזק הנטען שנגרם לתובעים.

באשר לנתבע 3 הרי שתחילה לא הוגש כתב הגנתו בתיק. אמנם, התבקש על ידי התובעים לתת פסק דין בהיעדר הגנה כנגדו, אולם בית המשפט, בהחלטתו מיום 24.04.2018, לא נעתר לבקשה מאחר שלא הוכח כי נעשתה מסירה כדין של ההזמנה לדין בצירוף עותק מכתב התביעה לידי הנתבע 3. כתב ההגנה מטעם הנתבע 3 הוגש יום אחד בלבד לפני ישיבת ההוכחות. בכתב הגנתו מכחיש הנתבע 3 כי הדף את רכב הסיאט לעבר רכב הסובארו. לטענת הנתבע 3, רכב המיצובישי פגע קלות ברכב הסיאט מאחור, מבלי שנגרם כל נזק לרכב הסיאט ולרכב הסובארו. כמו כן, מכחיש הנתבע 3 את היקף הנזק הנטען שנגרם לתובעים.

למעשה, המחלוקת העולה מכתבי טענות הצדדים, היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, ובשאלת היקף הנזק.

3. נערכה לפני ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, ובכלל זה הודעה על התאונה מטעם התובעים (במ/1), תמונות נזק לרכב הסובארו לרבות תמונת נזק של הרכבים מזירת התאונה (במ/2), הודעה על התאונה מטעם הנתבעות 1 ו-2 (במ/3), תמונות הנזק לחלקו האחורי של רכב הסובארו (במ/4).

כמו כן, העידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

4. לאחר חקירת העדים, סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה ועתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5. על יסוד כל החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה כנגד הנתבע 3, מהנימוקים המובאים להלן:

האחריות לקרות התאונה

5.1. נהג רכב הסובארו שלא ניתן לומר עליו כי מעדיף להטיל את האחריות על התאונה על מי מהנתבעים, העיד בצורה חדה ושאינה משתמעת לשני פנים כי בעקבות עצירה והאטה של כלי הרכב שנסעו לפניו, כאשר רכב הסובארו עודנו בנסיעה, הרגיש מכה חזקה שדחפה אותו קדימה כך שעצר קרוב מאוד לרכב שנסע לפניו ומבלי לפגוע בו (עמ' 4, שורות 22-18 לפרוטוקול). נהג רכב הסובארו ממשיך לתאר כי מיד לאחר מכן קיבל מכה חזקה נוספת מאחור אשר הדפה אותו לעבר הרכב שהיה לפניו (עמ' 4, שורות 23-22 לפרוטוקול). נהג רכב הסובארו מתאר כי המכה השנייה שקיבל רכבו מאחור הייתה חזקה יותר מהמכה הראשונה (עמ' 4, שורות 25-24 לפרוטוקול).

לאחר שנשאל הן על ידי ב"כ הנתבעות 1 ו-2 והן על ידי בית המשפט בדבר מספר המכות שקיבל מאחור, השיב נהג רכב הסובארו כי קיבל שתי מכות כאשר רק כתוצאה מהמכה השנייה נהדף רכבו לעבר הרכב שהיה לפניו (עמ' 5, שורה 31 ועד עמ' 6, שורה 1 לפרוטוקול).

נהג רכב הסיאט העיד כי בעקבות פנייה חדה של המשאית שהוסעה ראשונה מבין חמשת כלי הרכב בשיירה, החלה שרשרת של בלימה (עמ' 7, שורות 7-6 לפרוטוקול). נהג רכב הסיאט העיד כי הצליח לעצור את רכבו מבלי לפגוע ברכב הסובארו אלא ששנייה לאחר מכן רכב המיצובישי פגע בו מאחור והדפו לעבר רכב הסובארו (עמ' 7, שורות 9-8 לפרוטוקול). לטענת נהג רכב הסיאט, רכבו פגע ברכב הסובארו רק פעם אחת (עמ' 7, שורות 28-27 לפרוטוקול).

נהג רכב המיצובישי העיד כי אכן היה האחרון בשרשרת כאשר הראשונה משאית. כמו כן, העיד נהג רכב המיצובישי כי שדה הראייה שלו היה למרחק של כ-300 מטר, "הכביש היה פתוח", החל להאט עד שהגיע לרכב הסיאט, פגע בו אך ללא שנגרם לרכב הסיאט כל נזק לחלקו האחורי (עמ' 9, שורות 17-16 לפרוטוקול). נהג רכב המיצובישי טוען כי אכן היה לחלקו הקדמי של רכב הסיאט נזק אולם לא כתוצאה מהפגיעה הקלה ביותר שפגע בו רכב המיצובישי (עמ' 9, שורות 17-18 לפרוטוקול). נהג רכב המיצובישי העיד כי הסיבה בגינה פגע ברכב הסיאט מאחור היא בשל ילדיו שהיו עמו ברכב שהפריעו לו וההפרעה גרמה לו לסטות (עמ' 9, שורות 23-22 לפרוטוקול), כאשר בעקבות זאת ניסה לבלום אך כנראה שלא בלם מספיק חזק ופגע בחלקו האחורי של רכב הסיאט (עמ' 10, שורות 2-1 לפרוטוקול).

5.2. בכל הקשור לסדר הפגיעות אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב הסובארו שהינו בבחינת עד ניטרלי, מאחר שלא ניתן לחשוד בו כמי שמעדיף כי האחריות תוטל על מי משני הנהגים האחרים.

נהג רכב הסובארו העיד באופן חד וברור כי רכבו קיבל שתי מכות מאחור, כאשר הראשונה לא הביאה להדיפת רכבו ואילו השנייה, אשר הייתה חזקה יותר מקודמתה, כן הביאה להדיפתו לעבר רכב שהיה לפניו.

הווי אומר כי הפגיעה הראשונה שרכב הסיאט פגע ברכב הסובארו כלל אינה קשורה לרכב המיצובישי, אלא היא ארעה בשל אי שמירת מרווח של נהג רכב הסיאט מרכב הסובארו. לא בכדי, נהג רכב הסיאט העיד כי שנייה לאחר שהספיק לבלום פגע בו רכב המיצובישי מאחור (עמ' 7, שורות 9-8 לפרוטוקול). סמיכות זמנים כה קרובה מעידה כי נהג רכב הסיאט לא שמר מרווח מרכב הסובארו.

5.3. סבורני כי נהג רכב המיצובישי לא היה ער דיו למתרחש מולו בכביש, בשל חוסר ריכוז או משום שדעתו הייתה מוסחת כתוצאה מהתנהלות מסוימת של הנוסעים בתוך הרכב, וכתוצאה מכך, לא הקפיד על שמירת מרווח ופגע ברכב הסיאט מאחור והדפו לעבר רכב הסובארו שנהדף גם הוא.

5.4. כמו כן, אני מקבל את גרסתו של נהג רכב הסובארו כי רק כתוצאה מהמכה השנייה שקיבל רכבו נהדף לעבר הרכב שהיה לפניו.

יחד עם זאת, אני סבור כי עוצמת המכה השנייה שקיבל רכב הסובארו הייתה משמעותית חזקה יותר מהראשונה, והיא זו שהביאה לנזק באופן רחב יותר, בחלקו הקדמי של רכב הסובארו והן בחלקו האחורי, כאשר הנזק שנגרם לחלקו האחורי של רכב הסובארו, כתוצאה מהמכה הראשונה מרכב סיאט, נבלע בתוך הנזק שנגרם כתוצאה מהמכה השנייה.

5.5. יוטעם כי איני מקבל את גרסתו של נהג רכב המיצובישי לגבי אי גרימת נזק כלל. מעיון בתמונות הנזק אשר הוגשו לבית המשפט (במ/2) ניתן לראות כי הרכבים הם בעלי היקף נזק שרחוק מלהיות נזק קטן. כמו גם, התמונות שהוגשו לאחר ישיבת ההוכחות, כפי שהתחייבה ב"כ הנתבעות 1 ו-2 במהלך הישיבה, מעידות כי חלקו הקדמי של רכב המיצובישי ניזוק בצורה קשה.

איני מקבל את טענתו של נהג רכב המיצובישי כי הנזק הנראה לרכבו הינו נזק שנגרם כתוצאה מתאונה קודמת שאינה קשורה לתאונה דנן (עמ' 9, שורות 22-21 לפרוטוקול). מדובר בנזק משמעותי בדמות התעקמות מכסה המנוע, דבר הקושר אותו דווקא לתאונה הנוכחית.

5.6. יתירה מזאת, גרסתו של נהג רכב המיצובישי הייתה מהוססת מאוד, בלתי קוהרנטית, מתחמקת, מתפתחת, בלתי עקבית, והותירה בי רושם של חוסר מהימנות וניסיון להתל בבית המשפט.

5.7. מכאן, שהאחריות לקרות התאונה חלה במלואה על נהג רכב המיצובישי.

5.8. באשר למחלוקת בעניין היקף הנזק הנטען, הרי שמאחר שהנזק נתמך בחוות דעת שמאי ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית, שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את שיעור הנזק, ואף לא ביקש לחקור את שמאי התובעים על חוות דעתו, הרי שסכום התביעה בדין יסודו.

6. על כן, דין התביעה להתקבל במלואה כנגד הנתבע 3, ודינה להידחות כנגד הנתבעות 1 ו-2.

7. הנתבע 3 ישלם לתובעים את הסכומים הבאים:

7.1. סכום התביעה, בסך של 15,966 ₪, בתוספת אגרת בית המשפט כפי ששולמה, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

7.2. הוצאות משפט ובכלל זה שכ"ט עו"ד בסך של 17.55% מהסכום המוצמד שנפסק.

7.3. שכר העד כפי שנפסק בדיון.

היות ומדובר בנתבע פרטי הסכומים הכוללים ישולמו בעשרה ( 10) תשלומים חודשיים שווים ועוקבים, כאשר הראשון ביניהם ישולם תוך 30 יום מהיום.

8. התובעים יישאו בהוצאות הנתבעות 1 ו-2 ובכלל זה שכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,000 ₪. כמו כן, יישאו התובעים בשכר העד מטעם הנתבעות 1 ו-2 כפי שנפסק בדיון. סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום מהיום.

9. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"א כסלו תשע"ט, 19 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.