הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 30238-05-17

לפני כבוד השופטת כוכבה לוי

התובעים:

הפניקס חברה לביטוח בע"מ
באמצעות בא כוחה עו"ד יוסי שקואי

נגד

הנתבעים:

מגדל חברה לביטוח בע"מ
באמצעות בא כוחה עו"ד דביר אייזן

פסק דין

בפני תביעת שיבוב שהגישה התובעת כנגד הנתבעת כפי שיפורט להלן.
רקע
התובעת ביטחה את ארשיד אלה ו/או ארשיד יעקוב בפוליסת ביטוח מקיף וצד שלישי .
לטענת התובעת בסעיף 10 לכתב התביעה , בתוקף חבותה על פי הפוליסה פיצתה את מבוטחה בגין הנזק שנגרם לו בסכום של – 7,793 ₪ . סכום זה בצירוף הפרשי הצמדה ליום הגשת התביעה מסתכם לסך של 7,826 ₪.
התביעה כאמור היא תביעת שיבוב מכח הוראות סעיף 62(א) לחוק חוזה ביטוח.
הרכב הפוגע בוטח על ידי הנתבעת . הנתבעת היא שביטחה את ארשיד יעקב בביטוח מקיף וצד שלישי.
אין חולק לעניין זה כי הן הרכב הפוגע והן הרכב הנפגע הם בבעלות ארשיד יעקב – המבוטח- כך גם על פי טופס הודעה למבוטח על תביעת צד שלישי בחתימתו שהוגשה לנתבעת!.
התאונה
4. ביום 8.12.2016 עת עמד בחניה הרכב המבוטח על ידי התובעת , פגע בו הרכב הפוגע במהלך נסיעה לאחר ובתוך כך הסב לו את הנזקים הנתבעים
המחלוקת
באי כח הצדדים הגיעו להסכמה על העובדות הרשומות הן בכתב התביעה והן בכתב ההגנה . כן הגיעו להסכמה כי יינתן פסק דין על סמך העובדות המוסכמות לאחר סיכומי כל אחד מהצדדים ובעיקר לעניין תחולת הפוליסה וסעיף 62(ד) לחוק חוזה ביטוח בנסיבות המיוחדות של מקרה זה.

6. טענות הצדדים
לטענת הנתבעת המעורבים בתאונה עונים על ההגדרה של "בני ביתך" כאמור בסעיף 62ד' ל חוק חוזה ביטוח, תשמ"א – 1981 (להלן: " החוק"), ולפיכך אין זכות שיפוי לתובעת. לטענת הנתבעת על פי החריגים לסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח זכות השיבוב ,אינה זכות מוחלטת.
על בסיס זה טענה בנוסף ,לתחולת החריג לפוליסה התקנית לאמור "המבטח לא יהיה אחראי לתשלום כלשהו בגין חבות בשל נזק לרכוש שבבעלות המבוטח או נהג הרכב ...הנמצא בפיקוחם של המבוטח או נהג הרכב או אחד מבני ביתם.

בהתאם לסעיף 62 לחוק, אם למבוטח עומדת זכות לפיצוי או שיפוי כלפי צד ג' שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו אל חברת הביטוח. ולענייננו – אל התובעת.
סעיף 62(ד) לחוק, כולל סייג לכלל האמור, לפיו זכות זו לא תחול במקום, בו מקרה הביטוח, נגרם שלא בכוונה, בידי אדם שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי, מחמת קרבת משפחה .

7. לטענת התובעת כוונת המחוקק בסעיפים הנ"ל הייתה, להגן על כספי הפיצוי בהם זכה המבוטח על פי הפוליסה שלו, מפני האפשרות כי חברת הביטוח בה הוא מבוטח, תתבע אדם אשר הוא קרוב קרבה משפחתית למבוטח, מאחר ומדובר "בכיס זהה".
אלא שלטענתה , כאשר הנתבעת הינה חברת ביטוח, כוונת המחוקק אינה מתקיימת שכן הכספים לא יוצאים מהכיס המשותף של המבוטח ושל בני משפחתו, ועל חברת הביטוח לשאת בתשלום הנזק. לעניין זה סמכה טיעוניה על פסק הדין בע"א 2372/03- פסק דינה של כבוד השופטת שרה דותן. ברם , טיעון זה מתעלם לחלוטין מפסק דין מאוחר בהרבה של כבוד השופט י. שיינמן מחוזי מרכז ב ע"א 15488-10-15 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' יונס ואח'

8. לטענת הנתבעת זכות השיבוב אינה עומדת לטובת התובעת , שכן בהתאם לסעיף 62 לחוק זכותו של התובע לתבוע תיחלוף, מותנית בכך שלמבוטח קיימת זכות פיצוי מהמבטחת שלו רק במקרה בו למבטחת יש אפשרות להגיש תביעה נגד צד שלישי.
זכות זו נמנעת למקרה של קשר משפחתי בין הגורמים המעורבים, לאור הוראות סעיף 62ד לחוק שאז לא עומדת לטובת זכות השיבוב.
בנוסף טענת הנתבעת להעדר חבות בהתאם לפוליסה התקנית לאמור :
"המבטח לא יהיה אחראי לתשלום כלשהו בשל חבות בקשר עם או הנובעת מ: "נזק לרכוש כלשהו שבבעלותו או בשמירתו או בפיקוחו של המבוטח או של נהג הרכב או של אחד מבני ביתם המתגוררים איתם דרך קבע ו/או עובדיו".
בהתאם לסעיף זה טענה הנתבעת להעדר כיסוי ביטוחי מטעמה כלפי המבוטח שלה, מאחר וזה לא מילא אחר תנאי הפוליסה. בנסיבות אלה גם לא תקום זכות השיבוב.

11. שתיים הן השאלות הדרושות להכרעה
האחת – זכותה של התובעת לשיבוב לאור החריג שבסעיף 15 לתוספת הפוליסה התקנית; השנייה – זכותה של התובעת לשיבוב בהתייחס לחריגים שבסעיף 62 לחוק.

12. סעיף 15 לפוליסה התקנית מורה כדלקמן :
"חריגים לחבות כלפי צד שלישי בשל נזקי רכוש:
המבטח לא יהיה אחראי לתשלום כלשהו בגין חבות בשל נזק לרכוש שבבעלות המבוטח או נהג הרכב, או לרכוש הנמצא בביטוחים או בשמירתם של המבוטח או נהג הרכב או אחד מבני ביתם".
כפי שכבר נפסק ואין מנוס אלא לחזור ולפסוק בעניין זה , מטרתו של החריג הנ"ל בפוליסה, נועדה להבהיר, כי הפוליסה לא נועדה לבטח נזקי רכוש של המבוטח עצמו או של בני ביתו הסמוכים על שולחנו, להבדיל מנזקי רכוש של צד שלישיים.

רכב שבוטח על ידי התובעת נפגע מרכב אשר נמצא בבעלות אותו מבוטח של התובעת ואשתו. אין כל ספק כי מדובר ב"אחד מבני ביתו". לא נטען על ידי התובעת ולא הובאו ראיות כלשהן להזים את הטענה כי הרכב הפוגע והרכב הנפגע הן בבעלות אותו מבוטח .

בעניין זה ניפסק לבר"ע (חי) 149/06 חזן חנניה נגד הראל חב' לביטוח (פורסם בנבו, 07/05/06, להלן: "פסק דין חזן"), על ידי כב' השופט עמית :
"הרציונל של החריג הוא, שלא להרחיב את תחולתה של הפוליסה על רכוש שמעצם טיבו וטבעו שייך למבוטח או הנמצא בפיקוחו או בשליטתו וראוי לביטוח נפרד. אפשרות אחרת היא שהסעיף בא להחריג רכוש שהמבוטח מוביל במכוניתו...".
משכך המסקנה בלעדיה אין היא כי יחול החריג לפוליסה ולתובעת לא עומדת זכות השיבוב ויש לדחות את תביעתה" (סעיף 10 לפסק הדין).

אשר להוראות סעיף 62 ל חוק חוזה הביטוח שעומד במרכז המחלוקת בין הצדדים :
זכות השיבוב /התחלוף נקבעה בסעיף 62(א) לחוק לאמור :
"62. (א) הייתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם.
(ב) ...
(ג) ..."
החריג לכלל זה נקבע בסעיף קטן (ד) לחוק :
"(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו אם מקרה הביטוח נגרם שלא בכוונה בידי אדם שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי, מחמת קרבת משפחה או יחס של מעביד ועובד."
(ההדגשות שלי – כ.ל.) וביישום למקרה שבפני שמבוטח התובעת יתבע את עצמו כמבוטח הנתבעת!

13. על פי סעיף 62 לחוק, למבטח זכות תחלוף. ברם , זכות זו אינה מוחלטת . היא מסוייגת בהתאם ל סעיף קטן (ד) הנ"ל.
דהיינו, מקום בו קיים קשר משפחתי או יחסי עובד - מעביד בין הצדדים המעורבים בתאונה, הוראות ס' 62 (א) לא תחולנה
מדובר בשתי חלופות נפרדות של החריג, משמע, בקרבת משפחה כהגדרתה בחוק, וגם ביחסי עובד - מעביד.

14. מטרת החריג שבסעיף 62 היא ברורה.
חברת הביטוח אינה רשאית לחזור לבן משפחה שהיה מעורב בתאונה ולא כל שכן אל אותו מבוטח שבוטח ברכב אחד על ידה וברכב השני המעורב בתאונה על ידי הנתבעת , והכל על מנת שלא ייפגם הקשר והתא המשפחתי עקב תביעה שכזו.

לא למותר להעיר כי חברות הביטוח גובות פרמיה ממבוטחיהם ועליהן לשלם בגין פרמיה זו את סכום הנזק שנגרם, למקרה של אירוע ביטוחי.

זו המטרה בראש ובראשונה של פוליסת ביטוח .האפשרות לחזור למזיק, רק מיטיבה עם חברת הביטוח המקטינה בכך את הוצאותיה ואת סיכוניה, אך ברור שלא בכל מקרה תוכל חברת הביטוח לחזור למזיק, שאחרת, שהרי אחרת מתייתר הצורך בפוליסת הביטוח המקיף או פוליסת הצד השלישי.

למותר להדגיש כי הואיל ומדובר בחברות ביטוח (התובעת והנתבעת ), הרי שברור שהחריג יחול עליהן באופן שווה.
כפי שפסק כבוד השופט שיינמן לאחרונה ב עא (מרכז) 15488-10-15 " זכות השיבוב אינה זכות מוחלטת. חברת הביטוח, המשלמת את נזקי האירוע הביטוחי, תהיה פעם בצד הזה של המתרס, ופעם תהיה בצד האחר של המתרס, ולכן בסופו של דבר, נזקיה ויתרונותיה מפרשנות זו, מתאזנים. בעניין שלפני יש לחזור שוב ולהאיר, כי כל המעורבים בתובענה הנ"ל, הינן חברות ביטוח, וגם בשל כך, התוצאה היא לא רק נכונה משפטית אך גם צודקת. "
15. בהתאמה , ובהסתמך על החריג שבחוק חוזה הביטוח, כוללת הפוליסה של הנתבעת סעיף מפורש בו נקבע כי:
"המבטח לא יהיה אחראי לתשלום כלשהו בשל חבות בקשר עם או הנובעת מ:נזק לרכוש כלשהו שבבעלותו או בשמירתו או בפיקוחו של המבוטח או של נהג הרכב או של אחד מבני ביתם המתגוררים איתם דרך קבע או עובדיו."

גם לאור חריג זה , בכל מקרה שנגרמת תאונה והרכב המבוטח באותה עת היה בבעלותו או בפיקוחו של המבוטח, או של אחד מבני ביתו - כמו שהיה בענייננו, לא יוענק כיסוי ביטוחי על ידי המבטחת למבוטחה בהתאם לחריג הנ"ל.

16. כאמור , בעניין שבפני אין כל מחלוקת בין הצדדים כי קיימים קשרי משפחה של בני משפחה המתגוררים יחדיו דרך קבע בין מבוטחי התובעת מחד והנתבעת מאידך. לשון אחרת רכב אחד בבעלות המבוטח ארשיד והרכב השני בבעלות המבוטח ו/או אשתו.

17. במאמר מוסגר אעיר כי אין בפני כי טענה מטעם מי מן הצדדים כי התאונה, נשוא פסק הדין, אינה תאונה מכוונת . משכך מתקיים החריג, לפיו מבטח סביר, לא היה תובע פיצוי או שיפוי בגינה מחמת קרבת משפחה או בשל יחסי עובד - מעביד.
לעניין זה יפים דברי כבוד השופט עמית בפסק דין חזן, לאמור : "מטרתו של החריג להבהיר כי הפוליסה לא נועדה לבטח נזקי רכוש של המבוטח עצמו או של בני ביתו הסמוכים על שולחנו, להבדיל מנזקי רכוש של צד שלישי. לדוגמה, אם המבוטח פגע במכוניתו במכסחת הדשא שלו, הנזק לא יהיה מכוסה בשל החריג "רכוש שבבעלותו"..." (סעיף 3 לפסק דין חזן).
בהמשך .........:
"הרציונל של החריג הוא, שלא להרחיב את תחולתה של הפוליסה על רכוש שמעצם טיבו וטבעו שייך למבוטח או נמצא בפיקוחו ובשליטתו, וראוי לביטוח נפרד...".

אשר לטענת התובעת על פיה החריג לא חל כאשר מדובר בחברת ביטוח ולא בניזוק עצמו.
אין בידי לקבל את פרשנות התובעת שבעיקר מתעלמת מפסיקה שניתנה קודם להגשת התביעה ולא ברור מדוע.- ראו בעניין זה פסק דינו של כבוד השופט שיינמן שצוטט להלן.
מכל מקום ברור שעל המבוטח חלה השתתפות עצמית, שיעורה במקרה דנן הוא בגדר נעלם , ושהיא ניזוקה מכך שאינה זוכה בדרך כלל במקרה שכזה, מהנחת ההיעדר תביעות בפוליסה של השנה הבאה, וכדו'.
כך שכלל לא ברור ולא בטוח שגם במקרה שמדובר בפוליסת ביטוח ולפחות, לא הוכח אחרת, המבוטח/ת עצמה אינה ניזוקה מהפעלת הפוליסה, לו תותר תביעת השיבוב כלפי חברת הביטוח שלה.

"זכות התחלוף של מבטח עשויה לסגת בין ממצבים נוספים שאינם נושאים בהכרח מהכלל הקבוע בסעיף 62 (ד) לחוק: " כך יהיה, למשל, כאשר המבוטח והצד השלישי הן זרועות שונות של אישיות משפטית... לפי אותו הגיון, אין המבטח רוכש זכות תחלוף כלפי צד שלישי שהוא שלוח של המבוטח..." (י. אליאסי, דיני ביטוח (מהדורה שנייה, 2009) עמ' 1,129), לא כל שכן כאמור במקרה שבפני שמבוטח התובעת ומבוטח הנתבעת – חד המה.

התוצאה היא שבהסתמך על העובדות שבפני שמבוטח התובעת ומבוטח הנתבעת – חד המה ולכל הפחות "בני משפחה" , הרי שיחול סעיף 62(ד) לחוק חוזה ביטוח כחריג לזכות השיבוב משכך, דוחה את התביעה .
למעלה מן הדרוש יועד כי תביעה זו הוגשה במאי 2017, לאחר פרסום פסק דינו של כבוד השופט שיינמן מיוני 2016 שצוטט מעלה , והחלטת בית המשפט העליון ברע"א 5413/16 מיום 4.1.2017. כך שמוטב היה לה לתביעה שלא הייתה מוגשת כלל.
לאור הסכמת הצדדים כפי שבאה לידי ביטוי בפרטיכל מיום 30.1.2018 על פיה למקרה והתביעה תידחה היא תידחה ללא צו להוצאות , אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין בדואר רשום אל באי כח הצדדים .

ניתן היום, כ"ח אדר א' תשע"ט, 05 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.