הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 27587-08-17

לפני כבוד השופט נצר סמארה

תובעת

קווים תחבורה ציבורית בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד תום נור

נגד

נתבעים
תובעת שכנגד

  1. יצחק במני
  2. מגדל חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד בני כחלון

פסק דין

1. לפניי תביעה ותביעה שכנגד, בסדר דין מהיר, שעניינן נזקי רכוש לכלי רכב על רקע תאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 02.05.2017 בין כלי רכב, מסוג מיניבוס, מ"ר 76-454-39 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "מיניבוס") לבין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 84-566-59 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 והתובעת שכנגד בביטוח נזקי רכוש לרבות אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "הפרטית") (ולהלן: "התאונה").

2. המחלוקת בין הצדדים היא לגבי האחריות לקרות התאונה, ולגבי היקף הנזקים.

3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות במסגרתה הוצגו ראיות הצדדים ונשמעו עדויות הנהגים המעורבים בתאונה.

4. עוד בפתח ישיבת ההוכחות הסמיכו ב"כ הצדדים את בית המשפט לפסוק בתביעה על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5. לפיכך, על סמך מכלול החומר המונח לפניי, בשים לב להיגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק, תוך שאני מביא בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה והתביעה שכנגד להתקבל חלקית, באופן שנהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה יישאו באחריות שווה לקרות התאונה.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית בלבד, כדלקמן:

השתכנעתי כי הפרטית הוסעה לאחור ובסמוך לפני התאונה הייתה בסיום הנסיעה לאחור. בצאתה מחניה, כאשר היא בנסיעה, לאחור היה על נהגת הפרטית לנקוט משנה זהירות ולוודא היטב כי הכביש פנוי.

לא זו אף זו, היה על נהגת הפרטית לבצע נסיעה לאחור כמה שיותר קצרה ובטוחה, אלא שזו בחרה להסיע את הפרטית לאחור תוך שהיא חוצה כמעט שני נתיבי נסיעה בכיוון הנסיעה. נהגת הפרטית אישרה כי לא הסתפקה בהשתלבות לנתיב הנסיעה ימיני אלא הייתה צריכה לחצות אותו ולהשתלב בנתיב הנסיעה השמאלי, מאחר שרכב אחר הפריע לה. איני מקבל גרסה זו של נהגת הפרטית. היה על נהגת הפרטית להסיע את רכבה לאחור ולהשתלב לנתיב הנסיעה הימיני, תוך הקטנת הסיכון הכרוך בהסעת רכב לאחור.

הואיל והשתכנעתי כי נהגת הפרטית לא הקפידה על כך הרי שמכאן אחריותה לקרות התאונה.

עם זאת, איני פוטר את נהג המיניבוס מהאחריות לקרות התאונה.

לא האמנתי לנהג המיניבוס כי הבחין בפרטית ממרחק אפס וכי לא הבחין בה עוד קודם לכן. יתירה מזאת, גרסתו של נהג המיניבוס בכל הקשור למוקדי הנזק בפרטית הייתה מבולבלת וספקולטיבית, באופן המעיד על רצונו להרחיק עצמו מהאחריות לקרות התאונה.

סבורני כי נהג המיניבוס לא היה ער למתרחש מולו, או שאצה דרכו והתקדם בנסיעתו חרף נסיעת הפרטית לאחור וחסימתה את התנועה באופן חלקי.

מכאן, אחריותו של נהג המיניבוס לקרות התאונה.

באשר למחלוקת בעניין הנזקים הנטען, והבאתי בכלל חשבון זה את תיקון סכום התביעה שבתביעה העיקרית, הרי שמאחר שהנזקים נתמכים בחוות דעת שמאי ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק, ואף לא ביקש לחקור את שמאי הצד שכנגד על חוות דעתו, הרי שסכום התביעה המתוקן בתביעה העיקרית וסכום התביעה בתביעה שכנגד, בדין יסודם.

התביעה העיקרית

6. הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

6.1. סך של 14,956 ₪, שהינו מחצית סכום התביעה המתוקן, בתוספת אגרת בית המשפט כפי ששולמה, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.2. שכ"ט עו"ד בסך של 17.55% מהסכום המוצמד שנפסק.

6.3. שכר העד כפי שנפסק בדיון.

התביעה שכנגד

7. הנתבעת שכנגד תשלם לתובעת שכנגד את הסכומים הבאים:

7.1. סך של 2,867 ₪, שהינו מחצית סכום התביעה שכנגד, בתוספת אגרת בית המשפט כפי ששולמה, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה שכנגד ועד למועד התשלום המלא בפועל.

7.2. שכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪.

7.3. שכר העדה כפי שנפסק בדיון.

8. הסכומים הכוללים המנויים בסעיפים 6 ו-7 לעיל ישולמו תוך 30 יום.

9. הואיל וב"כ הצדדים הקדימו להסמיך את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה ניתן בזה פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט, וככל שזו שולמה היא תושב למשלם.

10. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"א כסלו תשע"ט, 19 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.