הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 23470-07-18

לפני כבוד השופטת סיגל דומניץ סומך

התובעים:

הפניקס חברה לביטוח בע"מ

נגד

הנתבעים:

1.רחמים זוארץ
2.מנורה מבטחים לביטוח בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה שעניינה תאונת דרכים מיום 11.1.18 בין כלי רכב נושא מספר רישוי 87-069-12 לבין כלי רכב נושא מספר רישוי 43-687-30.

בהתאם לנטען בכתב התביעה, ביום ה-11.1.18 עת נסע רכב התובעת בנתיב הימני על מנת לבצע פנייה ימינה, הגיחה משמאל משאית הנתבעים, אשר ביצעה פנייה ימינה מהנתיב האמצעי המורה על נסיעה בכיוון ישר בלבד, פגעה ברכב התובעת משמאל והדפה אותו לכיוון המדרכה. כתוצאה מהפגיעה נגרמו לרכב התובעת נזקים המתוארים בחוות דעת שמאי, אשר צורפה לכתב התביעה.

בכתב ההגנה נטען, כי משאית הנתבעים נסעה כדין בנתיב הימני כאשר לפתע הגיח רכב התובעת מחנייה בצד הדרך ופגע במשאית.

בדיון העיד לפניי מר פרץ אליהו אשר נהג בעת התאונה ברכב התובעת. לטענתו, נסע בנתיב הימני וביקש לפנות ימינה, כאשר באמצע הסיבוב סטתה המשאית ימינה ופגעה ברכבו. מר פרץ העיד כי הנתיב הימני היה פנוי לחלוטין וכי המשאית פנתה ימינה מהנתיב האמצעי המיועד לנסיעה בכיוון ישר בלבד. הנהג הדגים באמצעות מכוניות משחק כיצד אירעה התאונה.

נתבע 1 בעדותו חזר על האמור בכתב ההגנה. הנתבע הוסיף וציין, כי נסע בנתיב הימני וביקש לפנות עם המשאית ימינה כאשר רכב התובעת נכנס לנתיב ברווח שבין המשאית והמדרכה. נתבע 1 ציין, כי בשום שלב לא הבחין ברכב התובעת (עמ' 5 לפרוטוקול שורה 32).

הוגשו לעיוני תמונות צבעוניות של הנזק שנגרם לרכב התובעת (נ/1), תמונות של מצב הרכבים לאחר התאונה (נ/1) ותמונות של זירת התאונה (ת/1) .
הצדדים חלוקים בנסיבות התרחשות התאונה ובאחריות לה. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, התרשמתי מעדויות הנהגים ועיינתי בכל אשר הובא בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

בעניין שלפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך יש לבחון האם יש בעדויות גופן ובראיות החיצוניות כדי לתמוך באיזה מהגרסאות באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו או אחרת.

התמונות שהוצגו בפני מהוות תימוכין של ממש לגרסת נהג רכב התובעת ולפיהן נראה בבירור, כי משאית הנתבעים פנתה ימינה מהנתיב האמצעי (נ/1). בנוסף, בהתאם לתוואי הדרך כפי שמשתקף בתמונות שהוגשו לא סבירה בעיני גרסת נתבע 1 כי רכב התובע יצא מחנייה ובפרט בשים לב לעדותו, כי בשום שלב לא הבחין ברכב התובעת.
סביר יותר, כי נתבע 1 ביקש לפנות ימינה ומאחר שמדובר במשאית, ביקש לבצעה פנייה רחבה והחל את הפנייה מהנתיב האמצעי ולא הבחין הרכב התובעת, אשר היה במהלך הפנייה ימינה בנתיב הימני. מיקום הנזקים תומך אף הוא בגרסת התובעת.

אשר על כן, מצאתי לקבל את התביעה במלואה.

נוכח האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת את הסך של 18,127 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל , החזר אגרת משפט ששולמה, שכר העד בסך של 400 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 3,000 ש"ח.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ה תמוז תשע"ט, 28 יולי 2019, בהעדר הצדדים.