הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 2121-05-20

לפני כבוד השופט נצר סמארה

תובעת

הפניקס חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אופיר גפן

נגד

נתבעים

  1. טארק שוויקי
  2. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד מיכאל כהן

פסק דין

1. לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה מבטחת למבוטחה בשל נזקי רכוש שנגרמו על רקע תאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 03.11.2019 בין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 44-577-34 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת בביטוח נזקי רכוש (להלן: "הפרטית") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 45-837-15 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2. המחלוקת בין הצדדים היא לעניין האחריות לקרות התאונה ולעניין היקף הנזק הנטען.

3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה, כאשר נהג הפרטית, הוא עד התובעת, העיד באמצעות שיחת וידאו.

4. בתום ישיבת ההוכחות, הגיעו הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5. על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק בכלי הרכב, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית בלבד, כדלקמן:

5.1. אני מעדיף את גרסתו של נהג המשאית, שהייתה קוהרנטית, סדורה, התיישבה עם תמונות מזירת התאונה והייתה מהימנה עליי מאוד, וזאת על פני גרסתו של נהג הפרטית שלא הותירה בי רושם דומה, בלשון המעטה, הייתה מהוססת, ומבולבלת.

5.2. גרסתו של נהג המשאית, לגבי אופן קרות התאונה, הינה מסתברת יותר מגרסת עדי התובעת.

סבורני כי נהג הפרטית אשר נסע בנתיב הפנימי במעגל התנועה, מבין שני נתיבי נסיעה, סטה באחת ימינה לנתיב נסיעתה של המשאית, בניסיון להקדים את המשאית.

5.3. בנסיבות העניין, לא מצאתי היה באפשרותו של נהג המשאית לנקוט בכל פעולה למניעת התאונה, כאשר הפרטית התפרצה לנתיבו.

מכאן, שהאחריות לקרות התאונה חלה במלואה על נהג הפרטית.

5.4. לאור התוצאה אליה הגעתי בשאלת האחריות ברי כי הדיון בשאלת הנזק מתייתר.

6. התובעת תשלם לנתבעת 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,000 ₪.

כמו כן, תשלם התובעת לנתבעת את שכר העד מטעם הנתבעת כפי שנפסק בדיון.

הסכומים האמורים לעיל ישולמו תוך 30 יום.

7. הואיל והצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, ניתן בזה פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה, וככל שזו שולמה היא תושב למשלם.

8. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"א אייר תשפ"א, 23 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.