הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 12620-12-17

לפני כבוד השופט נמרוד אשכול

התובעת:

שי יניב סנטיישן טכנולוג'יס בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד גיא סלם

נגד

הנתבע:

יוסף הרניק

פסק דין

התובעת, חברה פרטית, המספקת שירותי תיקונים לנזקי צנרת, ולנזקים נלווים למבנים. הנתבע בעלים של דירה, ברחוב המורד 7/8, בגבעתיים (להלן "הדירה"). לנתבע, מהנדס בהשכלתו, ולמנהל התובעת, מר שי יניב, הכרות של מספר שנים במסגרת פרויקטים שונים, שהצדדים פעלו בהם במשותף.

התובעת, מציינת, כי ביום 16.2.2016, הזמין הנתבע את שירותיה לדירה לצורך איתור נזילה . ההזמנה הייתה לצורך דיאגנוזה באמצעות מצלמות משוכללות, איתור תקלה ותיקונה. כמפורט בכתב התביעה העבודה בוצעה על ידי התובעת אך הנתבע לא שילם עבורה ונותר חייב לתובעת סך של 5,265 ₪. לתביעה צורפו עותק מתכתובות בין הצדדים (נספח 1 לתביעה) וכן עותק מחשבונית מס מיום 30.6.2016 (נספח 2 לתביעה).

הנתבע מציין שהזמין את התובעת על מנת לבצע איתור ותיקוני נזילה באזור חדר הכניסה של דירתו, שגרמה לרטיבות בתקרה של חדר הרחצה ובמרפסת של דירה מספר 6, דירתו של מר יהודה עזרא (להלן " דירת עזרא") הממוקמת מתחת לדירת הנתבע.
הנתבע מציין כי עובדי התובעת הגיעו לדירתו לבצע את הבדיקה וציינו בפניו כי איתרו נזילה, בצנרת הדלוחין, מתחת לריצוף. לצורך ביצוע התיקון, כך טענו , היה צורך לשבור את מרצפות השיש, ולבצע החלפת מחבר בצינור הדלוחין.

מאחר ולאחר ביצוע העבודה על ידי התובעת הנזילה לא פסקה, הודיע הנתבע לתובעת, שהיא כשלה בזיהוי ואיתור מקום הנזילה, וגרמה לנזק לא מחויב לריצוף השיש. הנתבע מציין, כי בדיעבד התברר שמקור הנזילה היה מצינור ניקוז מכונת הכביסה. הנתבע מציין כי הוא מסרב לשלם את שנדרש ממנו, זאת מאחר והנזק שנגרם לו על ידי התובעת, תיקון המרצפות ועבודות הצבע שנדרשו, עולה על הסכום שנדרש ממנו.

הצדדים הגישו תצהירים. בהמשך, ביום 31.12.2018, התקיים הליך הוכחות במסגרתו, העיד מר שי יניב, מטעם התובעת, וכן העיד הנתבע בעצמו. בהמשך לכך, הגישו הצדדים סיכום טענותיהם בכתב. בסיכומים, חוזרים הצדדים על עיקר טענותיהם כפי שהועלו בכתבי הטענות ובדיונים.

התובעת מציינת כי הוזמנה על ידי הנתבע לביצוע העבודה, באמצעות מסרון בו צוין במפורש שעלות הדיאגנוזה היא 4,500 ₪ בצירוף מע" מ. עוד מציינת כי הנתבע ביקש ש התובעת תשלח הצעת מחיר בכתב לצורך חברת ביטוח. התובעת מציינת כי, הנתבע ויתר על תצהירו של עד, אשר על פי תצהירו, הנזילה שאותרה על ידי התובעת, לא הייתה הגורם לנזילה. לפיכך אין בסיס ו/או ראיה לטענת הנתבע לעניין זה. עוד טענה התובעת כי, הנתבע חייב לתובעת את סכום התביעה, מכוח התחייבותו לתשלום בעת הזמנת השירותים מהתובעת ומאחר והתובעת ב יצעה העבודה כפי שהתחייבה בה.

הנתבע מציין, כי התובעת כשלה בתיקון הנזילה, לא ביצעה את השירות עליו סוכם וגרמה נזק משמעותי לריצוף בדירת הנתבע שלא לצורך. התובעת לא איתרה את מקום הנזילה, לא צירפה לבית המשפט את הדוח של הדיאגנוזה ואת ממצאיה. מר שי יניב, מנכ"ל התובעת , לא נכח בדירה בזמן הדיאגנוזה, והתבסס על החלטה מוטעית של עובדים פשוטים, שהועברה אליו ומוכחשת טענתו.

בכל הנוגע, להגשת התביעה לחברת הביטוח, ציין כי הביטוח מכסה רק נזילה מתחת לריצוף, ראה לעניין זה עדותו: "בזמנו חשבתי שאני אגיש תביעה על התיקון אבל התברר שהתיקון הוא לא היה הגורם לנזילה ולכן לא הגשתי תביעה לחברת הביטוח כי לא היתה נזילה במקום שנטען שהיתה בו נזילה" (עמוד 10, שורות 10-11).

הנתבע מבקש לדחות את התביעה, חוזר ומציין שהסכים להצעת הפשרה, כפי שהועלתה בדיון ביום 15.4.2018. כן ציין את ההוצאות הרבות שנגרמו לו כתוצאה מהתמשכות ההליך.

דיון והכרעה
בתיק דנא אין הזמנת עבודה מסודרת. על תוכנה, היקפה ומהותה של ההזמנה ניתן ל למוד מחילופי מסרונים בין הצדדים אשר הוגשו על ידי התובעת, כנספח לכתב התביעה ולתצהיר. במסרון זה, צוין כדלקמן: "...עלות דיאגנוזה יום עבודה, 4,500 ₪ פלוס מע"מ..." בנוסף ראה, מסרון ובחלקו כתוב כדלקמן: "...סוכם שאחרי גילוי מקור הנזילה, מעדכנים אותי וממתינים לאישורי לפני הריסה, נא אשר קבלת ההודעה ".
ב"כ התובעת אישר: "כל הזמנת העבודה נעשתה בוואצפ. לגבי השירותים שהוזמנו, הם מפורטים בתכתובת וואצאפ." (עמוד 3, שורה 21 פרוטוקול מיום 31.12.2018).

בכל הנוגע למהות והיקף הזמנת העבודה, ניתן לראות בסעיף 4 לכתב התביעה, לפיו: "העבודה כללה דיאגנוזה, באמצעות מצלמות משוכללות, איתור תקלה ותיקונה (להלן "העבודה")".

הנתבע העיד בעמוד 8, שורות 18-21 לגבי סיכום העבודה כדלקמן:
"ת. הסיכום היה שאני מבקש ממנו להיות נוכח בזמן הדיאגנוזה. הסכמתי להצעה של 4,500 ₪ עבור יום עבודה שכולל דיאגנוזה ותיקון, מפנה אותך לוו צאפ, זו לא הצעה זה ווצאפ.
ש. אתה טוען שהסיכום היה דיאגנוזה ותיקון, איפה זה כתוב?
ת. כתוב. הראיתי לך איפה זה כתוב".

כעולה מעדויות הצדדים, התובעת שלחה שני עובדים לביתו של הנתבע יחד עם הציוד הרלוונטי לאיתור נזילות. הנתבע נשאל לשם מה הזמין מומחה לאתר נזילה, ובעניין זה השיב: "מאחר והצנרת היא מתחת לריצוף, זה מה משהו שלא ניתן לראות בעין, יש אנשים שזו ההתמחות שלהם, ולמר יניב שי, יש את האמצעים לגלות זאת ובמקרה הזה הוא נכשל. כאשר חושבים שהבעיה בצנרת הדלוחין, מכניסים צינור שבקצה יש מצלמה ורואים. בדרך כלל אפשר גם את זה לראות וזה הדוח שבית המשפט מבקש לראות ולכן הזמנתי את שי יניב שהוא מומחה" (עמוד 7, שורות 26-30).

התובעת מציינת כי ביצעה את הבדיקה בדירת הנתבע ואיתרה שתי נזילות פעילות בחדר הכניסה, וזאת כמפורט בסעיף 7 לתצהירו של מר שי יניב. לטענתה, הנתבע הודיע לה, שאין צורך לטפל בנזילה בצנרת מי הב ניין העולה לגג, אלא בנזילה הנסתרת בצנרת הדלוחין. בנושא זה מציינת הת ובעת כי, ביצעה תיקון של הנזילה באמצעות החלפת מחבר בצינור הדלוחין. כן ציינה, שביצעה עבודה נוספת של חיבור צינור של מכונת הכביסה, ללא כל תשלום. הנתבע ציין בעניין זה, שהתובעת לא איתרה את התקלה האמיתית, הנזילה לדירת עזרא המשיכה ל אחר העבודה שביצעה התובעת בדירתו.

בפני בית המשפט, לא הוצג הדו"ח של הדיאגנוזה שביצעה התובעת (ראה עמוד 5, שורות17-20 לפרוטוקול). אין מחלוקת ששני עובדים מטעם התובעת התייצבו בבי תו של הנתבע לצורך ביצוע העבודות ומר שי יניב הגיע לאחר סיום העבודה. יש מחלוקת האם איתרה את התקלה הנכונה ו/או ביצעה את התיקון הדרוש והאם אגב פעולותיה גרמה נזק כנטען על ידי הנתבע. בפני בית המשפט, אין חוות דעת בכל הנוגע להיקף הנזקים הנטען על ידי הנתבע. הנתבע הגיש מספר תמונות המבססות לטענתו את העמדה, ולפיה, האיתור של התובעת היה לא נכון, ובפועל מקור הנזילה, הוא מקום אחר. לפיכך, לעמדתו, התובעת גרמה לו נזק והוצאות מיותרות.

ההסכם בין הצדדים, המוצא את ביטויו במסרונים ביניהם, בעדויותיהם ובכתבי הטענות, מגדיר כי העבודה כוללת ביצוע דיאגנוזה, איתור התקלה ותיקונה. יש לבחון, לצורך ההכרעה בטענות הצדדים, האם מדובר בחוזה השתדלות או בחוזה להשגת תוצאה.

בהסכם השתדלות, על הטוען כנגד השירו ת הנטל להוכיח כי לא קיבל שירות [ ראה ת"א (חי') 722-04 סנפיר השקעות בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל ואח' (פורסם בנבו 21.03.2013)]. להבחנה בין חיוב להשג ת תוצאה לבין חיוב השתדלות [ראה פרידמן וכהן, כרך ג', בעמ' 389-386, 404; גבריאלה שלו ויהודה אדר דיני חוזים – התרופות 120-118 (2009) (להלן: "שלו ואדר"); ע"א 7664/00 אברהם רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' עיריית חולון, פ''ד נו(4) 117, סעיף 12 לפסק דינו של השופט טירקל (2002); ע"א 444/94 אורות ייצוג אמנים והפקות ואח' נ' עטרי, פ''ד נא(5) 241, 253-252 (1997) (להלן " עניין אורות"); וכן ראה ע"א 10745/06 אזולאי נ' המכללה האקדמאית אורט ע"ש סינגאלובסקי - פולק ת"א, סעיף 14 לפסק דינה של השופטת ארבל (פורסם בנבו, 13.7.2009) ].

בשים לב לתוכן ההסכם, ראה הגדרת "עבודה" בסעיף 4 לכתב התביעה, יש בו מאפיינים של הסכם להשגת תוצאה אך ניתן להפריד את רכיביו באופן שחלקו הראשוני עניינו השתדלות. מדובר בהתקשרות בין שני צדדים שאינם משפטנים ויש ליתן פירוש סביר לכוונתם בהתקשרות ולא להכריע רק על סמך סיווגו של ההסכם כמפורט לעיל.

אין בפנינו את ממצאי הדיאגנו זה של הבדיקה ואין חוות דעת בדבר המקור של התקלה. מעיון בעדויות הצדדים, מר שי יניב לא היה בפועל בדירה בעת ביצוע העבודות והוא הגיע לדירה לאחר סיום העבודות. הגם, שאין בידיו ממצאי הבדיקה. בנסיבות העניין ובשים לב למארג הראיות בתיק, מקבל עדותו של הנתבע לפיה הנזילה לדירתו של עזרא לא נבעה מצינור הדלוחין אלא מצינור שהיה צורך לחבר למכונת הכביסה ובפועל התובעת לא תיקנה התקלה.

יחד עם זאת, בשים לב שהתובעת השקיעה עבודה לאיתור התקלה, לרבות עובדים וציוד שהעמידה לצורך ביצוע העבודה, וכן הגיעה פעם נוספת לדירה, ללא תמורה, לצורך חיבור צינור אחר, ו בשים לב לכך שהנתבע לא הוכיח את הנזק לו הוא טוען; אני מוצא כי בנסיבות העניין ולסילוק מלא וסופי של התביעה על הנתבע לשלם לתובעת סך של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ וזאת תוך 30 יום מהיום.

אין צו להוצאות. התובעת תישא בשכר טרחת עורך דינה.

ניתן היום, ט"ו אייר תשע"ט, 20 מאי 2019, בהעדר הצדדים.