הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 12557-04-16

לפני כבוד השופט נמרוד אשכול

התובעים:

1.עידן טילינגר רוז, ת"ז XXXXXX272

2.ליאת גוליט טילינגר רוז, ת"ז XXXXXX490
שניהם על ידי בא כוח עו"ד מרדכי גדרון ואח'

נגד

הנתבעים:

1.רימון אבישר (חסוי)
על ידי המרכז הישראלי לאפוטרופסות

2.מזל אבישר, ת"ז XXXXXX155
על ידי בא כוח עו"ד ליעוז הקרי ואח'

3.כלל חברה לביטוח בע"מ 52002464
על ידי בא כוח עו"ד רם צרפתי ואח'

פסק דין

לפני תביעה כספית על סך 10,062 ש"ח בגין נזקים כספיים שנגרמו לתובעים בעקבות נזילה מדירתם של הנתבעים 1-2 ( להלן: הנתבעים), אשר היו מבוטחים בזמנים הרלוונטיים על ידי הנתבעת 3 ( להלן: חברת הביטוח).
הרקע להליך הנוכחי והליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים
התובעים והנתבעים התגוררו בשכנות; הנתבעים מתגוררים בדירה שממוקמת מעל דירה שהייתה, בזמנים הרלוונטיים, בבעלות התובעים ושבה התגוררו התובעים ( להלן: דירת הנתבעים ודירת התובעים, בהתאמה).
בין הצדדים התנהלו שני הליכים נוספים שקדמו להליך הנוכחי אשר רלוונטיים לענייננו:
ההליך הראשון, ת"א 40646-09-14 שם הגישו התובעים תביעה כנגד הנתבעים. התובעים טענו, בין היתר, כי ישנה נזילה מדירתם של הנתבעים אשר יצרה כתמי רטיבות בדירת התובעים. בגדרי תיק זה ניתן ביום 9.12.2014, על ידי כב' השופטת רונית פינצ'וק, פסק דין בהעדר הגנה, אשר קבע, בין היתר, כי ניתנה לתובעים רשות לפיצול סעדים, כדלקמן:
"כתב התביעה כולל סעדים רחבים מאוד ( לרבות צו המורה למשטרת ישראל לסייע לתובעים ולהסתייע בעצמה בפותח דלתות).
לא ראיתי לנכון לפסוק כל הסעדים הללו שחלקם מהווים אמצעים לביצוע פסק הדין שעה שעומדת לרשות התובעים הרשות האמונה על ביצוע פסקי דין בישראל, היא ההוצאה לפועל.
לאור הנטען בכתב התביעה, חוות דעת המומחה שהגישו התובעים בדבר נזקי נזילת מים מדירת הנתבעים, ולנוכח העובדה שלמרות שבוצעה לנתבעים מסירה של כתב התביעה, לא הוגש כתב הגנה או כל מסמך אחר, ניתן בזאת פסק דין המחייב את הנתבעים לתקן, תוך 10 ימים, את הליקויים הגורמים לנזילת מים מדירתם אל דירת התובעים ולהוציא על כך לתובעים אישור.
כן נאסר על הנתבעים להקים רעש החורד מהמותר בחוק, במיוחד בשעות הלילה.
בנוסף ישלמו הנתבעים לתובעים בגין עוגמת נפש שנגרמה להם עקב הרעש ונזקי נזילת המים, סך של 7,500 ש"ח.
ניתנת לתובעים רשות לפיצול סעדים לצורך הגשת התביעה כספית [ כך במקור – נ.א.] בגין הנזקים שנגרמו להם ( בין היתר, הנזקים המפורטים בחוות דעת המומחה שנערכה על פי החלטתי, ולאחר שהוגש כתב התביעה).
הנתבעים ישאו בהוצאות הנתבעים ( לרבות הוצאות אגרה) וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח".
[(להלן: התיק הראשון או פסק הדין הראשון בהתאמה); ההדגשות לעיל ולהלן אינן במקור – נ.א.].
בהמשך לפסק הדין, אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעים שילמו את מלוא פסק הדין הראשון ותיקנו את הנזילה בדירתם. המחלוקת היא לעניין הנזקים בדירתם של התובעים ופיצול הסעדים שניתן בפסק הדין הראשון.

ההליך השני, תא"מ 62635-03-15 שהוגש גם הוא על ידי התובעים ( להלן: התיק השני) רלוונטי גם הוא לענייננו. בגדרי התיק השני העלו התובעים טענות אשר בחלקן דומות לטענות שמועלות בתיק הנוכחי. בתיק השני הגישו הנתבעים כתב הגנה מטעמם. ביום 2.11.2015 התקיים דיון בנוכחות התובע 1 ובא כוחם של התובעים וכן בנוכחות ב"כ הנתבעים ובתם. מעיון בפרוטוקול עולה, כי במקביל לקיום הדיון פעלו התובעים לשיפוץ דירתם בעקבות הנזקים שנגרמו בדירתם. באי כוח הצדדים הסכימו שלאחר השלמת השיפוצים יתאמו ביניהם הצדדים את השלמת סוגיית התשלומים על מנת ליתר את הצורך בהליכים משפטיים עתידיים. בעקבות הסכמה זו נמחקה התביעה השנייה והתיק השני נסגר ( ראו פרוטוקול הדיון מיום 29.10.2015).

משלא הצליחו הצדדים לתאם ביניהם את השלמת סוגיית התשלומים הוגשה התביעה שלפני.

עיקר טענות הצדדים וההליך המשפטי הנוכחי
התובעים טענו כי הנתבעים לא פעלו בהתאם להסכמות הצדדים במסגרת התיק השני לעניין השלמת סוגיית התשלומים לאחר השלמת שיפוץ דירת התובעים. לכן ובהתאם לפיצול הסעדים שניתן בפסק הדין הראשון, הגישו התובעים את התביעה הנוכחית בה עתרו לתשלום סך של 10,062 ש"ח – הוא סך התיקון של תקרת האמבטיה והמטבח לאחר הרטיבות ובהתאם לחשבונית שצורפה ( ראו נספח ז2 לתביעה). התובעים ציינו כי בסופו של יום עלות השיפוץ הסתכמה בסכום נמוך יותר, מסכום חוות הדעת שצורפה להערכת הנזקים בתיק הראשון.
את טענותיהם תמכו התובעים בתצהירו של מר יקר אוזן, אביה של התובעת, כמי שהיה המטפל העיקרי מטעם התובעים בנסיבות שהובילו להגשת התובענה ( להלן: יקר) בין היתר צורפה לתצהירו חשבונית התיקון ( ראו סעיף 12 לתצהיר). כמו כן הוגש תצהירו של התובע עצמו, אלא שבהעדר התייצבותו של התובע לדיון ההוכחות – נמחק התצהיר מטעמו ( ראו החלטה בפרוטוקול הוכחות מיום 27.2.18, עמ' 9 (להלן: פרוטוקול הוכחות)).
הנתבעים טענו כי משחויבו לשלם פיצוי למשיבים הדבר מהווה מעשה בית דין ולפיכך אין למשיבים זכות להגיש תביעה לפיצוי נוסף, כן טענו התובעים כי לבית המשפט בתביעה הראשונה לא הייתה סמכות לתת רשות לפיצול סעדים ( ראו סעיפים 20-29 ובפרט סעיף 23 לבר"ל). עוד חלקו התובעים על סכומי הנזק ועל הקשר הסיבתי.
טענותיהם של הנתבעים, נתמכו בתצהיר תמיכה בבר"ל, שנערך על דרך ההפניה, עליו חתומה גב' יפית אבישר, בתם של הנתבעים ( להלן: יפית). הנתבעים כמו גם יפית לא התייצבו לדיון. לאחר דיון ההוכחות מונה לנתבע 1 אפוטרופוס לדין ( ראו החלטה מיום 29.4.18).
התביעה הוגשה לכתחילה כתביעה בסדר דין מקוצר, בקשת הרשות להגן הותנתה בהפקדה על סך 6,000 ש"ח ( ראו החלטה מיום 16.3.2017), לאחר ההפקדה ומשניתנה רשות להגן צורפה חברת הביטוח כנתבעת לתיק זאת בעקבות בקשת הנתבעים מיום 16.2.2017 והחלטת בית המשפט מיום 28.3.2017.
חברת הביטוח טענה, לאחר שצורפה להליך, כי כתב התביעה כנגדה לא ברור כלל וכי כתב התביעה לא מגלה כל עילה או טענה כלפי הנתבעת. עוד טענה הנתבעת כי לא קיים כיסוי ביטוחי לבעיות איטום. עוד טענה חברת הביטוח כי מקורו של החיוב באי התייצבות הנתבעים לתיק הראשון עליו לא דיווחו הנתבעים לחברת הביטוח. וכי לפנים משורת הדין שילמה חברת הביטוח לנתבעים סך של 4,500 ש"ח שהיווה סילוק כל תביעות התובעים לחברת הביטוח.
מטעם חברת הביטוח, לא הוגש תצהיר, אך בדיון ההוכחות העידה גב' שרה רביניאן ( להלן: שרה).
דיון והכרעה
הנתבעים לא התייצבו לדיון, מכאן ומאחר שנטל ההוכחה במקרה דנן מוטל על התובעים יש לבחון האם התובעים הוכיחו את תביעתם שאז יהיו זכאים לסעד המבוקש על ידם [ ראו בעניין זה תקנה 157(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, 517-518 (2015) (להלן: גורן)]. מכאן שיש לבחון ראשית, האם התובעים הוכיחו את אחריות הנתבעים על נזקיהם - שאלה זו הוכרעה, במידה רבה, כבר בהחלטות קודמות שניתנו בתיק זה; כמו כן יש לבחון האם התובעים הרימו את הנטל לעניין היקף העבודות שבוצעו בדירתם; לבסוף יש לבחון במישור היחסים בין הנתבעים לבין חברת הביטוח - מי יישא בתשלום.
פיצול הסעדים שניתן בפסק הדין הראשון
בין הצדדים התנהלו, כאמור, שני הליכים קודמים. באחד מהם אף ניתן פסק הדין של כב' השופטת פינצ'וק מיום 9.12.2014 שצוטט במלואו לעיל. במסגרת פסק הדין ניתן לתובעים היתר לפיצול סעדים מכוחו הוגשה התביעה הנוכחית, כדלקמן:
"[...]
ניתנת לתובעים רשות לפיצול סעדים לצורך הגשת התביעה כספית בגין הנזקים שנגרמו להם ( בין היתר, הנזקים המפורטים בחוות דעת המומחה שנערכה על פי החלטתי, ולאחר שהוגש כתב התביעה)..."
הנתבעים טענו כי דין התביעה הנוכחית להידחות מחמת מעשה בית דין וכי לבית המשפט לא הייתה סמכות להורות על פיצול סעדים. דין טענה זו של הנתבעים – דחיה.
פסק הדין של כב' השופטת פינצו'ק ניתן לפני כ- 4 שנים ובמסגרתו ניתן היתר לפיצול סעדים, כך שממילא לא ניתן לטעון לקיומו של השתק עילה, ביחס לחלק שניתן לגביו היתר לפיצול סעדים – הוא זה שנתבע בתביעה כאן. [ראו בעניין זה גורן, עמ' 201; ע"א 615/84 אברהם מרקוביץ - חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' חייא סתם, מב (1) 541, 547 (1988)].
מהאמור לעיל עולה כי התובעים רשאים להגיש את התביעה הנוכחית בגין הנזקים שנגרמו לדירתם בעקבות הנזילה ( ראו לעניין זה גם החלטותיי מיום 16.3.2017, 28.3.2017 וסעיף 3 להחלטה מיום 13.9.17). מכאן יש לפנות ולבחון את שאלת היקף העבודות בדירתם של התובעים.
היקף העבודות בדירת התובעים
מכאן שיש לבחון האם התובעים הרימו את הנטל לעניין התשלום עבור העבודות והיקף העבודות שבוצעו ( ראו בעניין זה גם ההחלטה מיום 13.9.2017) -
ההיתר לפיצול סעדים שניתן על ידי כב' השופטת פינצ'וק קבע כי התובעים יהיו רשאים להגיש תביעה כספית בין היתר בגין הנזקים המפורטים בחוות דעת המומחה שנערכה לבקשת בית המשפט בתיק הראשון ( שהועמדה על סך 13,570 ש"ח). מטעם התובעים העיד, כאמור, מר יקר כי הוא זה ששילם עבור התיקון סך של כ-10,000 ש"ח במזומן, סכום נמוך מסכום חוות הדעת, וקיבל בגין התשלום קבלה ( ראו פרוטוקול הוכחות עמ' 7 ש' 23-24; עמ' 8 ש' 13-14). לתצהירו אף צורפה חשבונית ( נספח ז'2) על סך 10,062 ש"ח, בגינה הוגשה התביעה.
[לעניין עדותו של מר יקר ראו גורן, עמ' 769 הדן בתצהירו של אדם אחר בבקשת רשות להגן שדבריו יפים מקל וחומר גם לענייננו].
בנסיבות אלו, אני מקבל את גרסת התובעים לפיה העבודות שבוצעו ובגינן הוצאה חשבונית על סך 10,062 ש"ח בוצעו בעקבות הנזקים שנגרמו לדירת התובעים בעקבות הנזילה בביתם של הנתבעים וקובע, בשים לב לאמור לעיל, כי על הנתבעים להשיב לתובעים , ביחד ו/או לחוד , סך של 10,062 ₪ בתוספת ריבית חוקית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה עד התשלום בפועל באופן שיפורט מטה.
הכרעה במחלוקת בין הנתבעים לבין חברת הביטוח
להליך הנוכחי צורפה כלל חברה לביטוח בע"מ בעקבות בקשת הנתבעים: "לצרפה כנתבעת נוספת" (ראו בקשת נתבעים והחלטת בית משפט מיום 28.03.2017 ). אקדים ואומר כי ההליך הנכון שהיה צורך לנקוט בו הוא הליך של הודעה לצד ג' ולא צירוף חברת הביטוח כנתבעת זאת מאחר ואין יריבות בין חברת הביטוח לבין התובעים אלא בין חברת הביטוח לבין הנתבעים.
חברת הביטוח טענה לעניין זה: "אין בכתב ההגנה שום עילת תביעה כנגד חברת הביטוח ולא נשלחה לנו הודעת צד ג'" (עמוד 9 שורות 22-24) , כן הוסיפה: " לא ניתן לנהל דיון בלי עדים" (שם , שורה 19). כן הוסיפה: "אנו סבורים עם כל הכבוד שלא היה מקום לצרף אותנו כנתבעים אלא ... לשלוח הודעת צד ג'" (שם , שורות 23-24).
ההחלטה בעניין זה היא שגגה דיונית שנפלה מידי בית המשפט. יחד עם זאת, כעולה מכתבי הטענות, מפרוטוקול הדיון ומהסיכומים שהוגשו; ניתנה לחברת הביטוח אפשרות לטעון לגופו של עניין ואף להביא עדה מטעמה, לפיכך לא נגרם ו/או ייגרם לה עיוות דין הגם שהיה מקום לדייק, כאמור לעיל, במהות ההליך מולו היא ניצבת. אכריע במחלוקת עם חברת הביטוח כהודעת צד ג' ולא כנתבעת.
טענותיה העיקריות של חברת הביטוח במישור היחסים בינה לבין הנתבעים היו כי לא קיים כיסוי ביטוחי לבעיות איטום וכי לפנים משורת הדין שילמה חברת הביטוח לנתבעים סך של 4,500 ש"ח לסילוק כל תביעות התובעים לחברת הביטוח. אלא שדין טענות אלו דחיה - טענותיה של חברת הביטוח להיעדר כיסוי ביטוחי לבעיות איטום נטענו בעלמא, ובמסמכים שהוצגו לפני ושצורפו לתיק לא מצאתי כל אינדיקציה על כך שהכיסוי הביטוחי של הנתבעים לא מכסה נזקי איטום כנטען. גם לטענתה של חברת הביטוח כי התשלום לתובעים מהווה סילוק לכל תביעותיהם לא מצאתי כל אסמכתה ( ראו הודעת התשלום של חברת הביטוח מיום 18.7.2016).
הנתבעים לא העידו לעניין ההודעה מול חברת הביטוח וההתנהלות מולה. בנושא העידה מטעם חברת הביטוח הגב' שרה רביאן:

באירוע הראשון לא צורפה חברת הביטוח להליך. פסק הדין כנגד הנתבעים ניתן בתיק זה גם בשל אי התייצבות הנתבעים. בנסיבות העניין, ומאחר והנתבעים לא התיי צבו ולא פעלו לצירוף חברת הביטוח, טענה חברת הביטוח כי אינה חייבת לשלם לנתבעים אך לפעמים משורת הדין, כך לעמדתה, שילמה להם חלק מהסכום.
בתיק הנוכחי צורפה חברת הביטוח כבר בשלבים מוקדמים של ההליך והייתה צד לו, כך שאין היא יכולה להישען על טענה זו, שכן האפשרות להתגונן בתיק הנוכחי וכנגד ראש נזק זה ניתנה לה. העובדה שחברת הביטוח שיפתה את הנתבעים בגין נזקיהם בתיק הראשון דווקא מלמדת על כך שהיא לא עומדת מאחורי טענתה כי העובדה שהנתבעים לא ידעו אותה במקרה הביטוח פוטר אותה מהכיסוי הביטוחי. בשים לב לפסק דינה של השופטת פינצ'וק מדובר באירוע אחד עם שני ראשי נזק נפרדים המחייבים פיצוי משכך שוכנעתי כי לנתבעים כיסוי ביטוחי של חברת הביטוח גם בגין נזקי התיק הנוכחי.
יחד עם זאת ולנוכח ההתנהלות הדיונית של הנתבעים עצמם, אשר לא הביאו כל עד מטעמם לענ יין ההתנהלות מול חברת הביטוח, לרבות הדיווח, ובשים לב לסעיפים 22 ו- 24 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 ו בפרט לעובדה שלא התייצבו לדיון ההוכחות, איני מוצא לנכון לחייב את חברת הביטוח במלוא הסכום, אלא לחלק את האחריות בין חברת הביטוח לבין הנתבעים כך שהנתבעים יישאו ב-50% מהנזק וחברת הביטוח ב-50% מהנזק.

סוף דבר
שווי סכום התביעה להיום, בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה, הוא סך של 10,585 ₪. נתבעים 1-2 חייבים , כפי שפורט לעיל , בהשבת סכום זה לתובעים אך זכאים להשתתפות חברת הביטוח במחצית הסכום.
בנוסף, הנתבעים 1 -2 יישאו ביחד ולחוד בהוצאות התובעים בגין אגרת בית המשפט, בסך 600 ש"ח וכן בשכר טרחת בא כוח בסך של 1,900 ₪ (כולל מע"מ). בקביעת גובה שכר הטרחה נלקח בחשבון הן העובדה שהתובעים בחרו שלא להתייצב לדיון ההוכחות, אלא להעיד מישהו אחר מטעמם. כן נלקח בחשבון מצבם הרפואי –פיזי של הנתבעים והעובדה שהתובעים נאלצו לנהל הליך ארוך וממושך כדי לקבל כספים להם היו זכאים מכוח פסק דין קודם.
בשים לב לאמור לעיל, ישלמו הנתבעים 1-2 לתובעים סך של 6,542 ₪. לצורך כך מורה על מזכירות בית המשפט על העברת הפיקדון בסך 6,000 ₪ ופירותיו לתובעים באמצעות ב"כ . ב"כ התובעים ידווח לבית המשפט תוך 21 יום מה הסכום שקיבל בפועל והנתבעים ישלימו, ככל שיהיה צורך, את ההפרש 15 יום לאחר מכן. חברת הביטוח ת שלם לתובעים באמצעות ב"כ סך נוסף של 6,542 ש"ח תוך 30 יום.
בשולי הדברים יצוין, כי לא מצאתי להיעתר לבקשתם של התובעים, שהועלתה לראשונה בסיכומי התשובה, להטיל עיקול על זכויות הנתבעים בדירה ( ראו סעיף 15( ג) לסיכומי התשובה).

ניתן היום, ח' טבת תשע"ט, 16 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.