הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 10158-03-18

לפני כבוד השופט נמרוד אשכול

התובעת:

מנטבר אמנים והפקות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד דוד שטיין

נגד

הנתבע:

בנק הפועלים בע"מ-סניף ראשי
ע"י ב"כ עוה"ד מאיר לפלר ואח'

פסק דין

רקע
הנתבע הוא תאגיד בנקאי בישראל. לתובעת, חברה הרשומה בישראל, חשבון בנק אצל הנתבע בסניף רוטשילד שבתל אביב.
ביום 1.3.2017 הנפיק "היכל אומניות הבמה הרצליה" חשבונית ע"ס 11,600 ₪ . בתחתית החשבונית נכתב "שולם כשיק 334 21.5.2017".
ביום ראשון 18.6. 2017 חויב חשבונה של התובעת אצל הנתבע בשיק ע"ס 11,160 ₪ לטובת 'גרישין אנדריי בלבד' (להלן : "שיק 334"), התאריך שנכתב על השיק הוא 2.5.2017.
כשבוע וחצי לאחר מכן, ביום ראשון 2.7. 2017 חויב חשבונה של התובעת אצל הנתבע בשיק ע"ס 27,320 ₪ לטובת 'סאמי אבו ג'ארור' (להלן : "שיק 543"), התאריך שנכתב על השיק הוא 21.6.2017.
ביום חמישי 6.7.2017 הגישה התובעת באמצעות אלי מנטבר תלונה במשטרה ביחס לשיק 334.
ביום ראשון 9.7. 2017 הגישה התובעת באמצעות אלי מנטבר תלונה במשטרה ביחס לשיק 543.
לאחר שהצדדים לא הצליחו להגיעו להסדר ביניהם, ביום 6.3.2018, הוגשה תביעה זו.
ביום 15.7.2018 התקיים במעמד הצדדים בו הובהר כי טענות התובעת ביחס לשיק הראשון נוגעות רק ביחס לשינוי שם המוטב ולא ביחס לסכום שהיה אמור להיות על השיק. כן הובהר כי התובעת טוענת שהשיק השני כולו מזוייף.
נוכח טענות התובעת לזיופים ביום 7.10.2018 מיניתי את ד"ר מוטי ורדי כמומחה לעניין זיוף החתימה ו/או זיוף השיקים.
ביום 21.11.2018 הוגשה חוות דעת המומחה לתיק. בסיכום חוות הדעת כתב המומחה :
"סיכום: נמצאו פגמים משמעותיים ביותר בשני השיקים נשוא הדיון, בשיקים עצמם, המורים שהם מזויפים. כאשר בשיק 334 שלגביו נטען שהוא אותנטי ושרק תוכן המוטב שונה נמצאו פגמים רבים יותר. זה דורש חקירה שאינה בסמכותי. בעוד שלגבי שיק 543 הוצג כפיל ריק לגמרי בתוך פנקס שלם של שיקים ריקים אותנטיים, אך נמצא שגם הוא מזויף. לכן שני השיקים זויפו, אלא אם כן בית הדפוס של הבנק מנפיק לפעמים שיקים פגומים. את זה יש לברר עם הבנק. לגבי רישום התוכן בשיקים, נמצא שבשיק 334 חוץ מכתב היד השורה "שלמו ל..." הוא נרשם על ידי אורית קרטנשטיין ונחתם על ידי אלי מנטבר, בעוד שבשיק 543 נמצא זיוף של כתב היד של אורית קרטנשטיין אך קשה יותר להוכיח זיוף של החתימה של אלי משום שלמר אלי מנטבר יש תחום ויריאציה גדול, מנעד גדול בעיצוב חתימתו, ולכן החתימה השנוייה במחלוקת לא סיפ קה ממצאים חד משמעיים לזיופה, אלא נבלעה בתוך אותו מנעד, אך מאחר והתגלה השתדלות לזייף את כתב היד של אורית וכל השיק עצמו מזויף אז יש להניח שהזייפן של החתימה עשה עבודה טוב בחיקויה, כי מדובר בשרבוט שקל יחסית לחקות".
ביום 18.3.2019 הוגש תצהירי אלי מנטבר ( הבעלים של התובעת), אורית קרטנשטיין (מנהלת החשבונות של התובעת) ו- יורי סיניוב (בנקאי במחלקה העסקית של סניף הבנק הרלוונטי).
ביום 25.6.2019 התקיים דיון הוכחות בבית משפט זה. נוכח העובדה שהצדדים לא הגיעו להסכמות ביום 8.8.2019 ניתנו הוראות לסיכומים בכתב, שהוגשו בימים 4.5.2020 ו-26.6.2020.
הרחבת חזית
בסיכומיה טענה התובעת כי המומחה קבע ששני השיקים זויפו. כן טענה כי האחריות לבדוק את טיב השיקים היא של הנתבע שהתרשל, הן בבדיקת השיקים והן בכך שנמנע מלהביא לעדות את מי שטיפל בפירעון ההמחאות.
הנתבע טען כי יש להתנגד להרחבת החזית האסורה של התובעת בעניין רשלנות הבנק בבדיקת השיקים, וזאת למרות שבתביעתה התובעת לא טענה במפורש מכוח איזה דין יש לחייב את הנתבע להשיב לה את הכספים.
דין טענת של הנתבע להרחבת חזית להידחות. בתביעה טענה התובעת ביחס לפעולות (או מחדלים) של הנתבע ביחס לשיקים. טענת הנתבע ביחס להרחבת חזית לאור ת חולת תקנה 74 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), אינה רלוונטית שהרי לא מדובר בסעיפי הפרת חובה חקוקה, אלא בסעיף הרשלנות.
הלכה פסוקה היא כי הרחבת חזית נטענת בעיקר ביחס לטענות עובדתיות ולא ביחס לטענות משפטיות. ר' ע"א 9803/01 תחנת שירות ר"ג בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ, נח(3) 105 (2004) "הכלל של שינוי חזית מופנה בעיקר כלפי טענות עובדתיות, אך גם כלפי טענות משפטיות שיש בהן שינוי מהותי של חזית הטיעון, אולם כאשר מדובר בטענה משפטית הנמצאת בגדרה של מסגרת עילת התביעה, והנובעת מהנתונים העובדתיים והמשפטיים הפרוסים בפני בית-המשפט והצד שכנגד, אין לנעול את הדלת בפניה (ע"א 271/75 שושן נ' שושן [10], בעמ' 476; ע"א 776/86 עודה נ' מנהל מס ערך מוסף [11], בעמ' 658). המערערת לא הוסיפה עובדות, אלא טענה למשמעותן המשפטית-פרשנית בלבד, ולכן אין למנוע ממנה העלאת טענה זו (השוו רע"א 7956/99 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' עיריית מעלה אדומים [12], בעמ' 789), בייחוד לאור העובדה כי לצדדים הייתה הזדמנות להתמודד אתה והם עשו כך".
לפי נסיבות המקרה ברור כי הנתבע ידע על העילה הספציפית שאליה התכוונה התובעת. בדיון ביום 15.7.2020 אמר ב"כ הנתבע בעצמו את עילת התביעה, ר' עמ' 2 ש' 17 לדיון הנ"ל: "השאלה היא האם הבנק התרשל בבדיקות שלו בעת הפקדת השיקים ואם לא". גם בסיכומיו הנתבע התייחס בהרחבה לעילת הרשלנות. לאור כל האמור, יש לדחות את טענת הנתבע להרחבת חזית.
בהקשר לאמור, יצוין כי התנהלות התובעת לא הייתה תקינה. על התובעת היה לצרף אסמכתאות משפטיות כבר בכתב התביעה. ר' תקנה 214ג לתקנות. יחד עם זאת, ומשעה שהנתבע לא טען זאת, לא מצאתי בפגם זה הצדק למנוע ממנה לטעון לתחולת עוולת הרשלנות.
חבותו של בנק כלפי הלקוח
הלכה פסוקה היא כי לבנק חובת זהירות ביחס ללקוחותיו . דנ"א 1740/91 בנק ברקליס-דיסקונט בע"מ נ' שרגא פרוסט קוסטמן, מז(5) 031 (1993) [להלן דנ"א ברקליס]. עם השנים התקבלה גישה אשר מרחיבה את חבות הבנק ביחס ללקוחותיהם. ר' ת"א (מחוזי נצ') 38938-05-11 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' נאוס שחר (פורסם בנבו, 15.10.2015) "לא אחת דובר בפסיקה על אודות השיקולים התומכים בגישה המרחיבה ביחס לחובות הבנקים. הפסיקה קבעה כי במסגרת יחסיהם עם לקוחותיהם, מוטלות על הבנקים חובות מוגברות, ובהן חובת זהירות וחובת אמון מוגברת. בע"א 2579/11 בנק הפועלים בע"מ נ' סולכור חברה לשיווק וקניות בע"מ (פורסם בנבו, 29.6.14)", ר' גם ע"א 1304/91 טפחות - בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' אלן ליפרט, מז(3) 309 (1993) "מורכבותם של חוזים בנקאיים והקושי בהבנתם הביאו את המחוקק לאמץ בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) גישה, לפיה מוטלת על התאגידים הבנקאיים החובה לפעול ולהתערב, על-מנת למנוע מצב שבו הלקוח ייטול על עצמו התחייבויות אשר אין הוא מבין את טיבן ומהותן המדויקים".
יחד עם זאת, חובות הזהירות של הבנק ביחס ללקוחות אינה בלתי מוגבלת. אין לצפות מהבנק שיערוך בדיקת מומחה ביחס לכל שיק שיפקיד לקוח. לעניין זה ר' ת"א (מחוזי ת"א) 1384/02 ריצ'ארד נורד נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 12.08.2007) "פקיד הבנק לא אמור להיות גרפולוג". ר' גם פסקה 12 ל ת"א (שלום פ"ת) 54806-11-15 שושנה דהרי נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 19.03.2018) ; עש"א (שלום ת"א) 33710-01-11 חן יחזקאל נ' בנק הפועלים גבעתיים סניף ככר נח 683 (פורסם בנבו, 24.05.2011) ; פסקה 31 ל-ת"א (שלום ת"א) 13043-08 פרץ שמעון נ' בנק אוצר החייל בע"מ (פורסם בנבו, 02.05.2010) . ו- ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 1119/00 אדוריים בניין ושרותים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ ( פורסם בנבו, 20.12.2004), שם נדחתה תביעה נגד הבנק בגין רשלנות. בין השאר קבע בית המשפט: "אינני מוכנה לקבוע שהוכחה רשלנות בשל כך שפקידי הבנק לא הבחינו בהבדל שבין כוכבית לנקודה בצידי המילה 'אדוריים' ".
כן יש להתחשב בחובתו של הבנק לפדות שיק באופן מהיר. ר' דנ"א ברקליס : "השיקול העיקרי בנושא זה של כיבוד שיקים - הפונקציה הקרויה banker paying- הוא הצורך בעשייה מהירה של הבנק, בפעילות שוטפת המחליקה למישרין. שיק הנמשך ביום מסוים חייב הבנק לכבדו באותו יום, והרי מירווח הזמן הניתן לבנק לבירורים הוא קצר עד למאוד. שיקול זה מכריע מאליו - וראוי לו שיכריע בקביעת חובת הזהירות המוטלת על בנק כלפי לקוחו, ומכאן אף הקביעה (בין השאר) כי הבנק אמור לפעול על-פי חזות פני הדברים במהלך עסקיו של הבנק".
עם כל אי הנוחות שבדבר, ולמרות העובדה שנגבים כספים שלא כדין מבעלי חשבונות בנקים, ההלכה הפסוקה קובעת כי ככלל אין להשיב את הכספים מהבנק, אלא אם הוכחה רשלנות בצורה ברורה ביותר הקשורה להתנהגותו של הבנק. ר' ת"א (שלום פ"ת) 54806-11-15 שושנה דהרי נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 19.03.2018), שם נדחתה תביעה נגד בנק בשל רשלנות וגם נקבע: "גם אם כפי שהוזכר לעיל, מוטלת על הבנק חובת זהירות כלפי לקוחותיו, יש להסכים עם טענת הבנק כי אין משמעותה של אותה חובת זהירות ואמון, בקיום בחינה כל בסיס שעתי/יומית/שבועי של פעולות שמתבצעות בחשבון לקוח בכלל, ובחינה שכזו לגבי פעולות חובה שמתבצעות בחשבון בפרט, ובתוך כך לדרוש ולחקור אם הפעולה נעשתה בהרשאה או שמא עומדת מאחוריה כוונת תרמית והונאה." הדבר נכתב תוך ציטוט ע"א 636/89 ד"ר אברהם כחולי נ' בנק בריקליס-דיסקונט בע"מ , פד"י מה (3) 265, תוך הפחתת החובה של הבנק כאשר מדובר בחשבונות עסקיים. ר' גם: ת"א (שלום נת') 7177-06 בנק אוצר-החייל סניף מרכזי נ' עודד אדמוב (פורסם בנבו, 26.03.2012) , שם נדחתה טענת הנתבע לעניין חבות הבנק, למרות שחוות דעת המומחה אישרה כי קרוב לוודאי שהשיקים זויפו, כיוון שהנתבע בדק את השיקים ואת חשבון הבנק מאוחר מדי, וכך נכתב: "הנתבע אישר כי השיקים נפרעו במשך מספר חודשים כל אותו זמן הוא לא מצא לנכון לבדוק את חשבון הבנק ורק לאחר קריסת החברה עשה זאת".
במקרים שבהם כן נקבע שהבנק התרשל במילוי תפקידו, היה הדבר קשור בהתנהלות ברורה לעין שיש בה התרשלות. לעניין זה ר' ת"א (שלום ת"א) 51743/07 בלומברג שלמה נ' מוריס בורג'ל (פורסם בנבו, 02.04.2009), שם התקבלה תביעה בגין רשלנות הבנק. באותו מקרה ניתן משקל לעובדה שפקידת הבנק התקשרה אל הלקוח ביחס לשיק (דבר שאינו בשגרה), כאינדקיציה שהתעורר אצל הבנק חשד שמראה רשלנות: "בהחלט להסיק כי אכן התעורר חשדה של פקידת הבנק אשר ביצעה בדיקה טלפונית סבירה לכאורה עם בעל החשבון – התובע דנן, אולם ביצעה אותה תוך הסתמכות על מספר טלפון שנתן לה מבצע הפעולה החשודה ולמעשה החשוד בעצמו זאת להבדיל ממספר הטלפון של התובע – לקוח הבנק המופיע ברישומי הבנק, מספר הטלפון מצוי בידי הבנק וצורף לכתב ההגנה כנספח א' (פרטי בעל החשבון)". כן באותו מקרה ניתן דגש לעובדה שהשיקים שזויפו נמשכו בפרק זמן קצר והעובדה שהחתימות על השיקים שונות.
אשם תורם
הלכה פסוקה היא כי למרות העובדה שעל הבנק ישנה חובת זהירות כלפי הלקוח, אין היא פוטרת את הלקוח כליל מאחריותו לעניין התנהלותו מול הבנק. ת"א (מחוזי נצ') 38938-05-11 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' נאוס שחר (פורסם בנבו, 15.10.2015) "מבחן חלוקת האשמה אומץ בפסיקה, מקום בו הצדדים תרמו שניהם לקרות הנזק (השוו: ע"א (ת"א) 1062/03 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' בכר (פורסם בנבו, 1.2.07); ע"א (נצ') 1166/06 ברגר נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 25.1.07); ת"א (י-ם) 13137/04 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' רביבו (פורסם בנבו, 29.3.07))."
האחריות של הלקוח לבנק משתנה בהתאם לסוג הלקוח, המיומנות שלו ושירותי הבנק הניתנים לו, שהרי אין לצפות מאדם פשוט לנהל את חשבון הבנק שלו כאדם בעל רקע ומיומנות כלכלית (רואה חשבון, חשב וכו'), או כאדם אשר עבודתו היא ניהול חשבון הבנק הספציפי. ע"א 636/89 ד"ר אברהם כחולי נ' בנק ברקליס-דיסקונט בע"מ, מה(3) 265 (1991) . לעניין זה ר' דברי הנשיא (כתוארו אז) שמגר ז"ל, ב-ע"א 5893/91 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' נתן צבאח מח(2) 573 (1994) "אין להסיק מדברים אלה כי חובתו של הבנק ללקוח זהה בכל מקרה ומקרה. היקף החובה ו"רמת הנאמנות" הנדרשים מהבנק מעל לרמה הבסיסית הכללית משתנים ממקרה למקרה ומושפעים מטיב היחסים בין הבנק ללקוח, ממידת מעורבותו של הבנק במערכת יחסים זו ומגורמים משתנים נוספים, שכן במערכת היחסים שבין הבנק ללקוח מתבצעות פעולות רבות ומגוונות, ולאורן משתנה גם היקף חובתו של הבנק." בהתאם לכך, ככל שהבנק מאפשר יותר שירותים אל מול הלקוח, כך האחריות של הלקוח יכולה להשתנות, וזאת בהתאם למיומנות שלו כאמור. למשל, כאשר הבנק מאפשר שליחת מסרון בעקבות פעולות בנקאיות, יכולה להיות לכך השלכות לאחריות הלקוח, בהנחה והלקוח הוא מיומן מספיק כדי להבין את המסרון שנשלח אליו.
חוות דעת המומחה
ככלל על בית המשפט לאמץ חוות דעת מומחה שמונה מטעמו, ורק בעת נימוקים כבדי משקל יסטה ממסקנות חוות הדעת, ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי (פורסם בנבו, 31.12.1988) . כן נקבע כי משעה שהצדדים מוותרים על חקירת המומחה, מובן הוא שאין חולקים על חוות דעתו ויש לאמצה, ר' ת"א (מחוזי מרכז) 42850-10-13 פלוני נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 26.09.2019) . בנסיבות המקרה המומחה מונה על ידי בית המשפט והצדדים ויתרו על חקירתו. לפיכך, אני מקבל את חוות דעתו במלואה ומשקלה בתיק יהיה בהתאם.
חוות דעת המומחה ביחס לשיקים (ולשיק 334 במיוחד) הייתה כי מדובר בשיק מזויף לאור בעיות הדפוס השונות שיש בו, ולא בשל זיוף חתימת אלי מנטבר או כתב ידה של מנהלת החשבונות בהתאם לכך כתב המומחה בסוף חוות דעתו "שני השיקים זויפו, אלא אם כן בית הדפוס של הבנק מנפיק לפעמים שיקים פגומים. את זה יש לברר עם הבנק".
משעה שנקבע כי השיקים פגומים והבנק לא היה צריך לקבלם, היה על הנתבע להסביר באמצעות איש מבית הדפוס עימו הם עובדים לענין התקלות/זיופים שנתגלו בשיקים. משעה שהנתבע לא התייחס לכך הדבר פועל לרעתו במכלול נסיבות המקרה, ביחס לשני השיקים. בהקשר לכך, העד שבחר הנתבע להעיד בבית המשפט, לעניין זה, לא היה מודע לכלל הנושאים המפורטים בחוות דעת המומחה. ר' עמ' 13 לפרוטוקול:
"ש. יש קו מתחת לתאריך שהוא נראה קו רגיל, המומחה מציין בחוות דעתו שהקו מתחת לתאריך בפועל מורכב מרצף אותיות בנק הפועלים, מפנה לסעיף ג' 1 לחוות דעתו של המומחה. ידעת עובדה זו?
ת. אני חייב לראות את השיק.
ש. מציג לך את השיק?
ת. לא מכיר.
ש. אתה מספר לי שעברת הכשרה של חצי שנה, לא הסבירו לכם על זיוף שיקים?
ת. הסבירו אבל לא על הדברים האלה".
כן עומדת לחובת הנתבע העובדה שטען טענות בעלמא ביחס לסריקות ממוחשבות בחקירתו (עמ' 14 לפרוטוקול) מבלי להביא את נהלי הבנק ביחס לבדיקת שיקים או את בדיקת המערכת הממוחשב ת ביחס לסריקת השיקים. משטען הנתבע בעניין זה בשלב כה מאוחר של ההליך, פגע בעצם ביכולתו של בית המשפט לבחון מהם אמצעי הזהירות שהפעיל ביחס לשיקים הנדונים.

שיק 334

שיק 543 המקורי ששלחה התובעת היה שיק משורטט ("למוטב בלבד") לטובת 'היכל אומניות הבמה הרצליה' בסך 11,600 ₪ שנשלח אליהם באמצעות הדואר. חרף העובדה שהמוטב שונה בשיק שזוייף לטובת 'גרישין אנדריי בלבד', לא נמצאו על השיק סימני מחיקה. לעניין זה ר' סעיף ג.(1)(ב) לחוות הדעת: "לא נמצאו סימני מחיקה של המוטב "היכל אומנויות הבמה".
בנוסף: בחוות הדעת שהוגשה לתיק, בה נקבע שהשיק זוייף, נ כתבו שני פגמים מהותיים בשיק זה, שהיה על הסורק של הבנק לזהותם.
הפגם הראשון הוא ה עיוות ביחס בין המילים שולם ל' ו-PAY TO' לבין הקו שאמור היה להיות מעליהם:

הפגם השני שמעיד על הזיוף הוא הגודל של השיק עצמו. וכפי שנכתב בסעיף ג. (2) לחוות הדעת: "ובנוסף לכך הוא גם קצר יותר אנכית, וארוך יותר אופקית, כפי שזה קורה גם עם שיק 543 השנוי במחלוקת".
מדובר בפגמים מהותיים ביותר שהיה על הסורק של הבנק לזהות ולא לאשר את פדיון שיק זה, וזאת גם בהתאם לסעיף 2(א)(1) להוראות המפקח על הבנקים ניהול בנקאי תקין 431 (פנקסי שיקים) .
התנהלות התובעת שלא פעלה להקטין הנזק ולא פעלה לצרף צדדים רלבנטיים משפיעה על זכותה לקבל את מלוא הסכום בנכתב בשיק.
בדיון מיום 15.7.2018 הדגיש ב"כ הנתבע את החשיבות שיש לצרף צדדים שלישיים שוב, עמ' 2 לפרוטוקול: "ישנו פיל לבן בחדר שאף אחד לא מדבר עליו שהם הצדדים השלישיים שהפקידו את השיקים לחשבונות שלהם. האחד זה גרישין אנדריי והשני הוא הנשם הוא סמי אבו גרו אלו המוטבים בשיקים. התובעת בחרה לעשות קיצור דרך ובחרה לתבוע את הבנק. אנו יודעים לאן השיקים הופקדו ולא תובעים אותו. יתרה מכך פרטנו בכתב ההגנה, לגבעי השיק השני, מכוון שנפרע באמצעות צ'יינג', נשם, חלות עליו הוראות צו איסור הלבנת הון חובות זיהוי ודווח של נותני שירותי מטבע ואותו נשם היה מחויב בעת ביצוע הפעולה לקבל את הפרטים שלא אותו מבצע פעולה. גם הפרטים האלה ישנם. תתכתב התובעת ותגיש תביעה נגד סמי אבו ג'רום. " תשובת ב"כ התובעת הייתה כי הוא מעוניין למצות את ההליכים נגד הנתבע בשל כדאיות משפטית: "מי שהודיע לי, לתובעת, שיש בעיה עם השיק הראשון אני מתכוון שבו שונה שם המוטב זה הבנק. התקשרו אלי מהסניף ואמרו לי שמשהו לא טוב עם השיק אחרי שהוא נפרע. אני רוצה למצות את ההליכים שלי מול הבנק. הכדאיות המשפטית שלי היא מול הבנק. אם הבנק טוען שגרישין הוא צד בתביעה, אני טוען שלא". למעשה, טענה התובעת כי מבחינה עלות תועלת, הכדאיות שלה היא לתבוע את הנתבע כיוון שמדובר בנתבע יותר 'קל' מהצדדים האחרים הקשורים לעניין.
בהקשר לאמור אציין כי בשלב כתיבת פסק דין זה התובעת עדיין לא עדכנה את בית המשפט מה תוצאות התלונות במשטרה ביחס לשני השיקים.
ככלל, אין לחייב את התובעת להגיש תביעה נגד צד שאינה רוצה להתדיין מולו. לעניין זה ר' דברי השופט ברנזון ז"ל ב-ע"א 592/66 "הקודחים" נתניה בע"מ נ' נסים ביטון, ו-2 אח', כא(1) 281 (1967) "התובע אינו מחויב ליטול על עצמו את הטורח והסיכון לניהול משפט מפוקפק נגד צד שלישי, שסיכויי הצלחתו אינם ברורים". לכלל זה ישנם חריגים עם זאת "נקודת המוצא היא כי התובע אינו מחויב לצאת ל"הרפתקה משפטית" שסיכוייה לוטים בערפל, והנטל להראות שבנסיבות העניין היה מקום לנקיטת הליך משפטי מונח על כתפי הנתבע." ת"א (שלום ראשל"צ) 15707-11-17 קטרין מנקוביצקי נ' חברת דואר ישראל בע"מ ( פורסם בנבו, 17.01.2020).
בנסיבות המקרה מובן כי התובעת יודעת לאן בדיוק השיקים הופקדו, כיוון שמדובר בשיקים משורטטים שעליהם נכתב "למוטב בלבד" עם קרוס. ר' דברי ביהמ"ש העליון ב- בג"ץ 5305/10 דוד אביגדור ניהול בע"מ נ' שר האוצר - הממונה על אגף שוק ההון (פורסם בנבו, 05.12.2010) "סעיף 7(א) לפקודה מורה בזו הלשון: "שטר שיש בו מלים האוסרות העברתו, או המורות על כוונה שהשטר לא יהיה עביר, השטר כשר בין הצדדים שבו לבין עצמם, אך אין הוא סחיר". מסעיף זה עולה בבירור כי בעלות הנפרע בשיק כפופה לסייג העבירות וכי הוא לא יכול להעביר את זכותו השטרית לאחר (וראו: ע"א 1560/90 ציטיאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פ"ד מח(4) 498 (1994); שלום לרנר דיני שטרות 179-178 (מהדורה שניה, 2007)). אכן, צדקה העותרת בהצביעה על כך כי העברת שיק המשורטט ל"מוטב בלבד" על-ידי נפרע לבנק לצורך גבייתו נעשית באמצעות היסב השיק לבנק. ההיסב הופך את הבנק ל"אוחז" של השיק כמשמעו בסעיף 1 לפקודה. כאוחז זכאי הבנק לגבות את השיק כשלוח מבלי להוכיח את עובדת שליחותו (סעיף 37(1) לפקודה). אולם, אין הבנק קונה זכות קניין בשיק המשורטט כאמור, אלא הוא מהווה שלוח לגבייה בלבד. כשלוח, הרשאתו של הבנק היא לגביית הסכום הנקוב בשטר והפקדתו בחשבון המוטב בשיק (עניין ציטיאט, בעמוד 505)". כן ר' ע"א 210/73 "עתיד" עמילות והשקעות בע"מ נ' בנק מימון לישראל בע"מ, כח(1) 169 (1973) "..'למוטב בלבד' אינו שונה מ 'לחשבון של פלוני' ".
לאור העובדה שהתובעת ידעה מי קיבל את הכספים שנגבו מחשבונה, ומשעה שהתובעת כבר החלה בהליכים משפטיים אל מול הנתבע, היה עליה לצרף לתביעה זו גם את האדם שקיבל את הכספים בגין השיק המזויף, וזאת גם על מנת לסייע לבית המשפט לגלות את האמת ביחס למקרה הנדון. ר' רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אלי שירי, סא(2) 634 (2006) "גילוי האמת במשפט משרת את אינטרס הפרט המתדיין להביא את צדקתו לאור. בה בעת, הוא משרת אינטרס ציבורי כללי, להבטיח חיי חברה תקינים וצודקים [רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פד"י מט(4) 54, 61. להלן: פרשת אזולאי]. הגשמת עיקרון גילוי האמת ועשיית צדק מחייבת יישומו של עיקרון הגילוי והחשיפה של כל חומר, מסמכים ונתונים הצריכים לעניין העומד במחלוקת."
לאור כל האמור לעיל, בהתחשב בהתנהלות שני הצדדים לפירעון שיק 343 ולמחדלים הראייתיים השונים, נחה דעתי כי הבנק ישלם לתובעת 80 אחוז מערכו של השיק .
שיק 543

כאמור לעיל, מספר ימים לאחר פירעון שיק 334 הופקד שיק 543 לטובת 'סאמי אבו ג'ארור'. נסיבות הפקדת שיק זה שונות מנסיבות הפקדת השיק הקודם.
שיק 543 הוא שיק מזויף לחלוטין, שהרי השיק המקורי עדיין נמצא אצל התובעת. החתימות ביחס לשיק זה לא אומתו כמזויפות, ורק כתב ידה של מנהלת החשבונות של התובעת התגלה ככתב יד שונה. חובתו של הבנק לבדוק ולהשוות בין המידע שיש לו לבין המידע שמופיע על השיק חל רק ביחס לחתימת בעל החשבון או מורשה החתימה. לכן אני קובע שאין בזיוף כתב היד שכתב את סכום השיק, זיוף המהווה התרשלות מצד התובעת.
שיק זה, כמפורט בחוות הדעת, אינו זיוף מושלם והיה על מערכת הסריקה הבנקאית להימנע מלפרוע את השיק לאור השוני בגודלו לעומת שיק רגיל. ר' סעיף ג. (2) לחוות הדעת: "ובנוסף לכך הוא גם קצר יותר אנכית, וארוך יותר אופקית, כפי שזה קורה גם עם שיק 543 השנוי במחלוקת. כלומר גם 543 אינו כפי מושלם ולא רק בקו שמתחת לתאריך".
גם במקרה זה, כפי שפורט לעיל, יש לתובעת אשם תורם שמצדיק את הקטנת הסכום שייפסק בגין שיק זה.
ראשית, גם ביחס לשיק זה בחרה התובעת שלא לתבוע את המוטב שנכתב בשיק, וזאת למרות הצהרות הנתבע כי ידוע מיהו הנתבע. שנית, נקודת המוצא היא שהתובעת ידעה כי ביום 6.7.2017 מישהו זייף שיק אחד שלה, שהרי ביום זה הוגשה תלונה במשטרה ביחס לשיק 334. דבר זה היה צריך להדליק נורה אדומה אצל התובעת, הן ביחס לשיקים שהופקדו והם ביחס לשיקים שעתידים להיות מופקדים. דבר זה מקבל משנה תוקף כאשר התובעת היא עסק מסחרי שבו יש אנשים הממונים על חשבון הבנק, ובהתחשב בעובדה שסכום שיק 543 כלל לא היה אמור לרדת מחשבונה של התובעת (בניגוד לסכום שבשיק 334 המזויף אשר זהה לסכום שנכתב בשיק המקורי).
למרות ידיעתה על האמור לעיל, התובעת פנתה לנתבע ביחס לשיק 543 רק ביום 9.7.2017 – חמישה ימים לאחר פירעון השיק (ושלושה ימים לאחר התלונה הקודמת שהוגשה למשטרה) כאמור. למרות שמדובר באיחור שאינו נחשב משמעותי, בעיני אדם רגיל, בעיני הנתבע – בנק בישראל – מדובר בשיהוי משמעותי ביותר שהרי, כאמור, חובתו של הבנק לפרוע שיק מהר ככל האפשר ושיקול בעניין זה מהווה שיקול משמעותי. ר' דנ"א ברקליס, הנ"ל וכן יש לקחת בחשבון שהבנק רשאי להחזיר שיק במהלך 3 ימי עסקים מ עת שהופקד.
לאור כול האמור לעיל, בהתחשב ברמת הזיוף הגבוהה של שיק 543 לעומת שיק 334 ובכלל השיקולים המצוינים לעיל, אני קובע כי הנתבע ישלם לתובעת 60 אחוז מערך שיק זה.
בשולי הדברים אציין גם כי דין טענת הנתבע שהיה על התובעת לצרף כרטיסיות כדי להראות נזק מטעמה להידחות. משעה שהכספים נמשכו מחשבון הבנק של התובעת (ועל כך אין חולק) מובן כי נגרם לתובעת נזק.
סיכום

לאור כל האמור לעיל, אני מתקבל את התביעה בחלקה כך שהנתבע ישלם לתובעת 80% מערך שיק 334 , סך של 8,928 ₪ ו-60% מערך שיק 543, סך של 16,392 ₪. סך הכל ישלם הבנק לתובעת סך של 25,320 ש"ח בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
נוכח נסיבות המקרה, איני פוסק הוצאות.
זכות ערעור כדין.
ניתן היום, ט"ז אב תש"פ, 06 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.