הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"פ 73762-12-18

לפני כבוד השופטת עדי יעקובוביץ
המאשימה
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד יעל גבריאלי ועו"ד מיטל אדרי

נגד

הנאשמים
1.אוקסנה בזרוקוב
ע"י ב"כ עו"ד שירלי ינאי
2.רוסלן חבסקו - נדון

גזר דין בעניין הנאשמת 1

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה, בשישה כתבי אישום, כדלקמן:
בת"פ 73762-12-18, הורשעה הנאשמת בעבירות של הסגת גבול, לפי סעיף 447 (א) (1) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 [להלן: "החוק"] וגניבה, לפי סעיף 384 לחוק (להלן: "התיק העיקרי").
על פי עובדות כתב האישום, עולה כי ביום 10.07.17, בשעה 05:00 או בסמוך לכך, הסיגו הנאשמים גבול לחדר מדרגות בבניין פרטי ברחוב הרב פתאיה 10 בבני ברק (להלן: " המקום").
באותן הנסיבות, נכנסו הנאשמים למקום וגנבו בצוותא חדש אופניים חשמליים השייכים למשה בן לולו (להלן: "המתלונן"). הנאשמת עמדה בצד והשגיחה שאף אדם לא יגיע למקום, במהלך הזמן בו נאשם נוסף ניתק אותם מהמקום אליו היו קשורים. לאחר מכן, עזבו הנאשמת והנאשם הנוסף את המקום עם האופניים בידיהם.
בת"פ 46648-02-18 (ש' מלמד), הורשעה הנאשמת בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק (להלן: " תיק הצירוף הראשון").
על פי עובדות כתב האישום, עולה כי ביום 23.09.17 בשעה 02:10 לערך לפנות בוקר, נכנסה הנאשמת לחדר המדרגות של בניין, ברחוב אהרונוביץ' 9 בתל אביב-יפו, וגנבה את מושב אופניה (להלן: " המושב") של אופיר רוזן (להלן: "המתלוננת"). המושב לא הושב למתלוננת.
בת"פ 21669-06-18 (ש' נחמן) , הורשעה הנאשמת בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בעוון, לפי סעיף 412 לחוק לחוק (להלן: "תיק הצירוף השני").
על פי עובדות כתב האישום, עולה כי ביום 04.04.18 בשעה 04:15 לערך, ברחוב יהודה הלוי 105 בתל אביב, נמצאה הנאשמת מחזיקה באופניים חשמליים אותם היא קיבלה לידיה זמן קצר לפני כן, אשר ידעה כי הם גנובים.
בת"פ 17317-04-20 (ש' פרי), הורשעה הנאשמת בכתב אישום מתוקן, בעבירות של הסגת גבול, לפי סעיף 447(א)(1) לחוק והיזק בזדון, לפי סעיף 452 לחוק (להלן: "תיק הצירוף השלישי").
על פי עובדות כתב האישום המתוקן, עולה כי ביום 18.04.2020 בשעה 03:25 או בסמוך לכך, הגיעה הנאשמת למסעדת "אמש" ברחוב לילנבלום 30 בתל אביב (להלן: "העסק").
הנאשמת ניגשה אל הכניסה האחורית של העסק, פתחה בכוח את הדלת במקום שהייתה נעולה, ונכנסה אל תוך העסק. בשהותה בתוך העסק, ניגשה הנאשמת אל קופת העסק וניסתה לפתוח אותה, וכן פתחה מגירות בדלפק הקופה וחיטטה בהן.
באותן הנסיבות, שברה הנאשמת מדפים ומנעול בבית העסק.
בת"פ 33102-02-18 (ש' מלמד), הורשעה הנאשמת בכתב אישום מתוקן, בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק (להלן: "תיק הצירוף הרביעי").
על פי עובדות כתב האישום המתוקן, עולה כי במועד הרלוונטי לכתב אישום זה הייתה דבורה ברזילי (להלן: "המתלוננת") בעלת אופניים חשמליים מסוג "אולטרא לוקס" (להלן: "האופניים") והתגוררה ברח' בורכוב 4 בגבעתיים (להלן: "הבניין").
ביום 09.08.17, בשעה 04:45 לערך, גנבה הנאשמת עם נאשם נוסף את האופניים ומכרה אותם בתחנה המרכזית בתל אביב תמורת 200 ₪.
בת"פ 14247-10-17 (ש' נחמן), הורשעה הנאשמת בכתב אישום מתוקן, בעבירה של סיוע לגניבה, לפי סעיפים 384 ו-31 לחוק (להלן: "תיק הצירוף החמישי").
על פי עובדות כתב האישום המתוקן, עולה כי ביום 05.10.17, בשעה 05:55 או בסמוך לכך, הסיג נאשם נוסף גבול בבניין ברחוב מלכי ישראל 13 בתל אביב ונכנס לחדר המדרגות בבניין. באותן הנסיבות גנב הנאשם הנוסף אופניים חשמליים (להלן: "האופניים"), אשר אליהם מחובר ארגז שבתוכו ציוד רפואי הכולל בלון חמצן, מסכת אמברו מפוח, אינפוזיות, אפוד חובש, תחבושות, ציוד לטראומה וערכת לידה השיכיים לזוהר סוקניק (להלן: "המתלוננת"), תוך שהנאשמת מסייעת לו, בכך ששמרה על דלת הכניסה לבניין.
ביום 10.12.20 הציגו הצדדים הסדר טיעון בתיק 73762-12-18, לפיו הנאשמת תודה בעובדות כתב האישום ותצרף את חמשת התיקים הנוספים, תורשע ותשלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר בטרם
טיעוני הצדדים
התובעת המלומדת טענה לעונש, הפנתה לנסיבות חייה הלא פשוטות של הנאשמת ולתהליך החיובי אותו עברה וביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן בתסקירו שמשמעה סטייה ממתחם העונש ההולם. עוד ביקשה התובעת להטיל על הנאשמת צו פיקוח שירות המבחן באורך שנה וחצי, בשונה מהמלצת שירות המבחן.
הסנגורית המלומדת טענה לעונש, הפנתה לתסקיר שירות המבחן ולכברת הדרך אותה עברה הנאשמת. הסנגורית ביקשה לאמץ את תסקיר שירות המבחן בסייג, לפיו ביקשה להסתפק בצו של"צ בהיקף של 150 שעות בלבד, וזאת לאור נסיבותיה האישיות הלא פשוטות של הנאשמת אותן הציגה בפניי, בנוסף לתסקיר שירות המבחן אשר מדבר בעד עצמו בעניין זה.

דיון
שישה אירועים – שישה מתחמים
הנאשמת נותנת את הדין בגין שישה כתבי אישום שונים, אשר עניינם עבירות ממועדים שונים, לכל עבירה מסכת עובדתית שונה.
אין כל קשר בין כתבי האישום השונים, ולפיכך, בהתאם לכללים שנקבעו בפסיקת בית-המשפט העליון (ראו לעניין זה: ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל, מפי כב' השופטת ברק-ארז, ניתן ביום 29.10.14; ע"פ 9308/12 עיסא נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 30.7.15), ייקבע מתחם עונש הולם בנפרד לכל אחד מהאישומים.
קביעת מתחם העונש ההולם :
בהתאם לתיקון 113 לחוק, יש לקבוע, בטרם קביעת העונש המתאים, מתחם עונש הולם למעשה העבירה בהתאם לעקרון ההלימה ותוך התחשבות במידת הפגיעה בערך החברתי, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
הערכים החברתיים אשר נפגעו מהעבירות אותן ביצעה הנאשמת הם:
הערכים המוגנים בעבירות הגניבה הינם ערכים של שמירה על הרכוש והקניין.
באשר לגניבת אופניים, עניין לנו בעבירת רכוש שאין להקל בה ראש, שכן גניבת אופניים, הפכה לחזון נפרץ. יש לזכור כי אופניים (וגם אופניים חשמליים) הנם כלי תחבורה שכיח ביותר במחוזותינו, והפגיעה ברכושו של האדם שאלה ניטלים ממנו, אינם מתבטאים אך בעוגמת הנפש ובחיסרון הכיס, אלא באובדן כלי תחבורתי.
לגבי עבירת הסגת הגבול, הערך המוגן הינו שמירה על הקניין. עבירת הסגת הגבול מגינה על שלוות נפשו של המחזיק בנכס ועל זכותו ליהנות מרכושו ללא הפרעה. עבירת הסגת הגבול נועדה בעיקר להגן על קניינו וחזקתו של אדם במקרקעין, על כל אגד הזכויות הנלווה לכך.
באשר לעבירת קבלת נכסים שהושגו בעוון, הערך המוגן הנפגע הינו ההגנה על קניינו של אדם.
בהיזק לרכוש, פגע הנאשמת בערך הקניין ובזכותם של בעליו ליהנות מרכושם ללא הפרעה וסיכון.
מידת הפגיעה בערכים המוגנים בעביר ות בהן הורשעה הנאשמת הינה ברף הנמוך-בינוני .
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים של הסגת גבול וגניבת אופניים (התיק העיקרי), הוטלו על נאשמים עונשים החל ממע"ת וענישה נלווית ועד לעונש מאסר בן 12 חודשים.
ראו למשל: ת"פ (תל-אביב) 10925-10-18 מדינת ישראל נ' סוקולוב (13.6.19), ת"פ (רחובות) 18772-08-19 מדינת ישראל נ' שתיוי (29.07.20) ות"פ (י-ם) 46398-05-14 מדינת ישראל נ' עלי בורקאן (16.02.15).
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים של גניבה (תיק הצירוף הראשון), הוטלו על נאשמים עונשים הנעים בין מאסרים מותנים ועד ל-6 חודשי מאסר, אשר י כול שירוצו בדרך של עבודות שירות.
ראו למשל: ת"פ (תל-אביב) 53642-06-18 מדינת ישראל נ' בורודטי (6.12.20), ת"פ (תל-אביב) 73930-01-19 מדינת ישראל נ' חסונה (24.3.21).
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים של קבלת נכסים שהושגו בעוון (תיק הצירוף השני), הוטלו על נאשמים עונשים הנעים בין מאסרים מותנים ועד ל-6 חודשי מאסר, אשר יכ ול שירוצו בדרך של עבודות שירות
ראו למשל: ת"פ 19357-04-16 (ק"ג) מדינת ישראל נ' פלוני (10.09.17) .
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים של הסגת גבול והיזק בזדון (תיק הצירוף השלישי), הוטלו על נאשמים עונשים הנעים בין מאסרים מותנים ועד ל-6 חודשי מאסר, אשר יכו ל שירוצו בדרך של עבודות שירות.
ראו למשל: ת"פ (עכו) 50329-01-15 מדינת ישראל נ' יבדייב (22.3.15), ת"פ (תל-אביב) 56657- 09-14 מדינת ישראל נ' שלום לוי (2.3.17), ת"פ (רמלה) 22691-08-16 משטרת ישראל נ' אדמונד כהן (17.7.17).
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים של גניבת אופניים (תיק הצירוף הרביעי), הוטלו על נאשמים עונשים הנעים בין מאסרים מותנים ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל, אשר יכול שירוצו בדרך של עבודות שירות.
ראו למשל:" ת"פ 14190-05-13 מדינת ישראל נ' שושן (10.01.14), ת"פ (ק"ג) 8575-01-18 מדינת ישראל נ' אבו בלאל (15.5.19), ת"פ (פ"ת) 44210-04-17 מדינת ישראל נ' דריבין (18.7.17); ת"פ (תל-אביב) 22936-03-13 מדינת ישראל נ' הדיף (28.5.13).

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים של סיוע לגניבת אופניים (תיק הצירוף החמישי), הוטלו על נאשמים עונשים הנעים בין מאסרים מותנים ועד ל-8 חודשי מאסר, אשר יכ ול שירוצו בדרך של עבודות שירות.
ראו למשל: ת"פ (תל-אביב) 6520-08-15 מדינת ישראל נ' בורדטי (22.5.19).

לאור האמור, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירות הסגת הגבול וגניבת האופניים בנסיבות המתוארות בתיק העיקרי, נע בין מאסר על תנאי לבין 12 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית; מתחם העונש באשר לעבירות גניבת האופניים המתוארות בתיק הצירוף הרביעי, נע בין מאסר על תנאי לבין 12 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית; מתחם העונש ההולם לעבירות ביתר התיקים שצורפו, נע בכל אחד מהתיקים ממאסר מותנה ועד 6 חודשי מאסר.
שיקולים לגזירת עונשה של הנאשמת בתוך המתחם
כמצוות המחוקק, בסעיף 40יא לחוק, על בית המשפט לקחת בחשבון, בעת ענישת הנאשם, את נסיבותיו האישיות אשר אינן קשורות בביצוע העבירה. במקרה דנן נסיבות אלו נלמדות מטיעוני ההגנה, ומתסקיר שירות המבחן.
בבואי לגזור את עונשה של הנאשמת בתוך מתחם העונש ההולם, לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:
לקחתי בחשבון את העובדה שהנאשמת נותנת את הדין בגין שישה אישומים נפרדים, ממועדים שונים, שהתפרסו על פני תקופה בת 33 חודשים.
לקחתי בחשבון את הודאת הנאשמת במסגרת הסדר טיעון, ואת כך שהנאשמת צירפה חמישה כתבי אישום נוספים. בכך, בחרה להודות במיוחס לה, חסכה בזמן שיפוטי ונטלה אחריות על מעשיה.
גם מתסקיר שירות המבחן עולה כי מדובר בנאשמת בעלת נסיבות חיים מורכבות ביותר, אשר התמודדה בחייה, לא תמיד בהצלחה מרובה, עם תוצאות של שנים רבות של חיים שוליים.
הנאשמת מגלה אחריות מלאה על המיוחס לה ומביעה חרטה על התנהלותה. שירות המבחן התרשם כי מעצרה האחרון של הנאשמת הציב גבול ברור וחיצוני לאופן התנהלותה, מה שהיווה עבורה גורם מארגן ומדרבן להשתלב בהליך גמילה ושיקום משמעותי בו נמצאת עד היום.
הנאשמת כבת 45, רווקה ואם לשישה. כיום, מתגוררת בהוסטל שיקומי בירושלים ונמצאת בעיצומו של תהליך אישי משמעותי, ומפאת צנעת הפרט לא אוסיף עוד, ואפנה לתסקיר שירות המבחן.
בעבר הנאשמת 2 הרשעות קודמות (2008 ו-2013) אף הן בגין עבירות רכוש, וזו מתארת תקופה ארוכה, בת כ-17 שנים, בה הייתה מעורבת בחברה שולית
הנאשמת שיתפה כי לה ולנאשם 2 היכרות מוקדמת, שכן השניים ניהלו קשר זוגי בעבר וכי מאז מעצרו של נאשם 2, השניים אינם בקשר כלל.
באשר לסיכון להישנות ביצוע העבירות, גורמו הטיפול התרשמו כי הנאשמת מצליחה להסתייע במסגרת המשמשת עבורה גורם תמיכה עיקרי, התרשמו מיכולת הנאשמת וכוחותיה לשתף פעולה בטיפול, להתמיד ולהיתרם ממנו.
לקחתי בחשבון את המלצתו העונשית של שירות המבחן לבכר את הפן השיקומי ולפיה המשך הליך טיפולי יוכל להוות גורם מפחית סיכון להישנות התנהגות עבריינית מצדה, כך שממליץ על העמדתה בצו מבחן למשך שנה, במהלכו יפקחו על ההליך השיקומי אותו עוברת הנאשמת, וזאת לצד עונש של צו של"צ בהיקף נרחב אשר יהווה בעבור הנאשמת עונש חינוכי, אשר יש בו כדי להקטין סיכון להישנות ביצוע עבירות. שירות המבחן הציע תכנית של"צ בהיקף של 250 שעות במסגרת עמותת "תכלית האדם" בירושלים, בתפקיד אריזת מזון.
כמו כן לקחתי בחשבון את שיקולי הרתעת היחיד והרבים בגדרו של המתחם. אמנם מדובר בריבוי עבירות עליהן הנאשמת נותנת את הדין, עבירות אשר חומרתן אינה מעטה. יחד עם זאת, שירות המבחן מתאר את נסיבותיה הקשות של הנאשמת, ואת התהליך המשמעותי והחיובי אותו עוברת מזה כשנה במסגרת שירות המבחן.
בנסיבות, אני סבורה שבענישה מוחשית בדמות מאסר יש בכדי להרע עם הנאשמת, שכן זו עשויה להציב גבול לנאשמת אך זו עשויה לקטוע באיבו את ההליך השיקומי החיובי והמשמעותי אותו עוברת כך שלמעשה החברה כולה תצא נפגעת.
אכן, האינטרס הנוגע לשיקום הנאשמת אינו מהווה אינטרס שלה בלבד, אלא משרת גם את החברה בכללותה. אינטרס זה מהווה שיקול אחד מבין מכלול השיקולים העומדים בפני בית המשפט בבואו לגזור את עונשה של הנאשמת – ראו והשוו רע"פ 1787/15 עמר נ' מדינת ישראל.
בהינתן כך ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי בתסקיר שירות המבחן, מצאתי, כי תיק זה מצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם, וזאת בהתאם לסעיף 40ד' לחוק העונשין, וזאת כהמלצת שירות המבחן בתסקירו וכן טיעוני הצדדים, בהגינותם .

עונש כולל או נפרד וחפיפה או הצטברות בין המתחמים
על אף שמדובר בשש עבירות שבוצעו בין השנים 2017 ל-2020 על ידי הנאשמת, במועדים שונים, כלפי קורבנות שנים, מאחר והנאשמת נותנת את הדין לאחר שביצעה צירוף תיקים, נוכח הדמיון בנסיבות ביצוע העבירות השונות ונוכח נסיבותיה האישיות של הנאשמת, כפי המפורט בתסקיר שירות המבחן, עליהן לא ארחיב מפאת טעמי צנעת הפרט, מצאתי שיהיה זה נכון לגזור על הנאשמת עונש כולל אחד.

סוף דבר
לצד האינטרס הציבורי הדורש ענישה מוחשית ומרתיעה בעבירות כגון דא, יש לזכור ולהזכיר כי הענישה, גם לאחר תיקון 113, היא לעולם אינדיבידואלית. לעניין זה יפים הדברים שנאמרו בע״פ 433/89 אטיאס נגד מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים) (03.10.1989):
״זאת תורת הגישה האינדיווידואלית בתורת הענישה, המקובלת עלינו כקו מנחה בסוגיה קשה וסבוכה זו של הענישה ומטרותיה, ואין אנו רשאים ל"הקל" על עצמנו ולהחמיר עם הנאשם, מתוך הסתמכות על הנימוק והחשש שמא הקלה במקרה מסוים הראוי לכך תשמש תקדים למקרים אחרים שאינם ראויים לכך. חזקה על בית המשפט שיידע להבחין בין מקרה למקרה לגופן של נסיבות ולעיצומם של דברים״.
הנני גוזרת על הנאשמת כדלקמן:
צו של"צ בהיקף של 200 שעות, אשר אותן תבצע הנאשמת בתפקיד אריזת מזון במסגרת עמותת "תכלית האדם", כפי המלצת שירות המבחן ובפיקוחו.
העמדת הנאשמת בצו מבחן, בפיקוח שירות המבחן, למשך שנה וחצי מהיום.
מאסר למשך 7 חודשים ואולם הנאשמת לא תשא בעונש זה אלא אם תעבור עבירת רכוש מסוג פשע בתוך שלוש שנים מהיום.
מאסר למשך 4 חודשים ואולם הנאשמת לא תשא בעונש זה אלא אם תעבור עבירת רכוש מסוג עוון בתוך שלוש שנים מהיום

צו כללי למוצגים – אופניים יושבו לבעליהן. מוצגים נוספים, ככל שישנם בתיק זה, יטופלו בהתאם להחלטת קצין משטרה מוסמך.
ככל שקיימת הפקדה בתיקים אלה או בתיקים קשורים – מ"י/מ"ת, תושב לנאשמת או למי מטעמה, בכפוף לכל דין או החלטה אחרת.

המזכירות תעביר העתק גזר הדין לשירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ז' תשרי תשפ"ב, 13 ספטמבר 2021, בנוכחות הצדדים.