הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"פ 63858-06-17

לפני כבוד השופטת דנה אמיר

המאשימה

מדינת ישראל

נגד

הנאשמים
1.אריאל ברוכים (עציר)
2.רן לחיאני (עציר)

נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד אורנה גלבשטיין
ב"כ הנאשמים עו"ד כפיר ממון
הנאשמים באמצעות שב"ס

גזר דין

רקע ועובדות כתב האישום
הנאשמים הודו במסגרת הסדר טיעון (להלן: "הסדר הטיעון") במפורט בכתב האישום המתוקן לצורך הסדר טיעון מיום 3.6.2018 (להלן: "כתב האישום המתוקן"), והורשעו בביצוע העבירות הבאות: 38 עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 ל חוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירת ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין , 14 עבירות עושק לפי סעיף 431(1) ו-(2) לחוק העונשין, 2 עבירות עושק לפי סעיף 431(1) לחוק העונשין, 22 עבירות עושק לפי סעיף 431(2) לחוק העונשין, 5 עבירות של השמטת הכנסה מדוח בכוונה להתחמק ממס לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה"), 5 עבירות של הכנה וקיום של פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות בכוונה להתחמק ממס לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה. 5 עבירות של שימוש בכל מרמה, ערמה או תחבולה בכוונה להתחמק ממס לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה ו- 5 עבירות של שימוש במרמה ותחבולה בכוונה להשתמט מתשלום מס ערך מוסף בנסיבות מחמירות לפי סעיף 117(ב)(8)+117(ב2)(3) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו – 1975 (להלן: "חוק מע"מ").
כמפורט בכתב האישום המתוקן, נאשם 1 עסק בתחום האינסטלציה מזה כשני עשורים. בין השנים 2010-2017 (להלן: "התקופה הרלוונטית") ניהל יחד עם נאשם 2, אשר עסק בתחום האינסטלציה כעשור, עסק בתחום האינסטלציה (להלן: "העסק"). בתקופה הרלוונטית היה נאשם 1 מוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי. הנאשמים ביצעו בצוותא את העבירות המפורטות בכתב האישום . כך, כמפורט באישומים 1 – 39, קיבלו הנאשמים כספים וצ'קים מלקוחות במרמה ובנסיבות מחמירות , תוך שהשתמשו בתחבולות, יצרו מצגים כוזבים וניצלו את חולשתם וחוסר ניסיונם של לקוחות העסק, רבים מהם קשישים.
הנאשמים פרסמו שירותי אינסטלציה בדרכים שונות, בין היתר באמצעות פיזור פרסום המודבק על גבי מגנט על דלתות בתים ובתיבות דואר ו פרסום באתר אינטרנט בשם "הצדיקים", שם ציינו שמות בדויים של אינסטלטורים ומספרי טלפון שונים אשר הובילו כולם לנאשמים. הנאשמים קיבלו שיחות עם בקשות שירות ונתנו מענה בעצמם או באמצעות קבלני משנה. בחלק מהמקרים, קבעו הנאשמים את המחיר אותו נדרש לשלם הלקוח, בשיתוף עם קבלן המשנה ששלחו, לפי הסכום שניתן לקבל מהלקוח ולא כנגזרת מהתקלה בפועל. ברוב המקרים לא העבירו הנאשמים או קבלני המשנה הצעת מחיר ללקוח לפני תחילת העבודה. במקרה שהעבירו ללקוח הצעת מחיר, המחיר הסופי היה גבוה ממנה במאות אחוזים. לעיתים , כדי להצדיק את דרישת התשלום הגבוהה בפני הלקוח, יצרו הנאשמים יחד עם קבלן המשנה ששלחו מצגי שווא לגבי העבודה שבוצעה, האמצעים בהם השתמשו והעלות המקובלת בשוק. פעמים לא מעטות הנאשמים או קבלן המשנה שנשלח על ידם כלל לא תיקן את התקלה והלקוח נאלץ להזמין אינסטלטור נוסף לתקן תקלה שכבר שילם עבור תיקונה לנאשמים.
אחד מקבלני המשנה היה אושרי אבוטבול (להלן: "אושרי") שפעל בדרכים מתוחכמות לקבלת כספים וצ'קים במרמה, תוך ניצול חולשת הלקוחות, ובחלק מהמקרים גנב מבית הלקוחות פריטים יקרי ערך וזייף צ'קים בחתימתם.
הנאשמים השתמשו בשמות בדויים כאמור, על מנת למנוע חשיפת פעילות העסק, לצורך יצירת מצג שווא של תחרות, ועל מנת להקשות על הלקוחות לאתר את הנאשמים לאחר מעשה. הנסיבות המחמירות נובעות מריבוי המקרים , ההיקף הכספי של העבירות, השימוש מצגי שווא מתוחכמים, שיתוף הפעולה עם קבלני משנה רבים , עובדת היותם של חלק מהלקוחות קשישים ושימוש במרמה ותחבולה על מנת להטעות את הלקוחות.
הנאשמים קיבלו מקבלני המשנה את הכספים והתחלקו איתם בסכום משתנה הנאמד על עשרה עד עשרות אחוזים מהסכום שנגבה מהלקוח. לעיתים הגיע הסכום שגרפו הנאשמים לכיסם עד לגובה של חמישים אחוז מהסכום הנגבה.
אישומים 1-39 מפרטים את עבירות המרמה והעושק אותן ביצעו הנאשמים, בנסיבות מחמירות, תוך ניצול חוסר ניסיונם ומצוקתם של המתלוננים, ובחלק מהמקרים תוך ניצול גילם:
מעובדות אישום 1 עולה כי בחודש יוני 2015, התקשר צבי גמסון (להלן: "צבי"), יליד שנת 1941, למספר טלפון השייך לעסק להזמין אינסטלטור. בעקבות כך הגיע הנאשם 2 לצבי והציג מצג שווא לפיו על מנת לתקן את התקלה יש להחליף את דוד השמש ואת הקולט וכי כך הוא עשה. בעבור תיקון התקלה קיבל נאשם 2 צ'קים בסכום של 18,800 ₪ והתחלק עם נאשם 1 בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה בדירה. כעבור זמן מה גילה צבי כי דוד השמש לא הוחלף והקולט לא מתאים.
מעובדות אישום 2 עולה כי ביום 19.6.2015 התקשרה צביה פודורוביץ (להלן: "צביה"), ילידת שנת 1949 , למספר טלפון השייך לעסק להזמין אינסטלטור. בעקבות כך הגיע קבלן משנה שהופנה על ידי הנאשמים, בשם נאור אברבנאל, לביתה והציג מצג שווא לפיו, על מנת לתקן את התקלה יש להחליף צינור ראשי באורך של 3.5 מטרים, וכי כך הוא עשה. בעבור תיקון התקלה קיבל קבלן המשנה צ'ק בסכום של 9,971 ₪, העביר אותו לנאשמים והתחלק איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה. כעבור זמן מה גילתה צביה כי התקלה לא תוקנה.
מעובדות אישום 3 עולה כי ביום 10.11.2015 התקשרה מרינה בראילובסקי (להלן: "מרינה"), ילידת 1941, למספר טלפון השייך לעסק להזמין אינסטלטור. בעקבות כך הגיע קבלן משנה שהופנה על ידי הנאשמים, בשם רון צפני, לביתה והציג מצג שווא לפיו קיימת סתימה בביתה ועל מנת לתקנה יש לבצע פתיחת סתימה בקו המים הראשי של הבניין, שטיפת קו בצינור באורך 11 מטרים וכי כך הוא עשה. בעבור תיקון התקלה קיבל קבלן המשנה 2,400 ₪ במזומן, העביר אותם לנאשמים והתחלק איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה. כעבור 4 ימים גילתה מרינה כי התקלה לא תוקנה.
מעובדות אישום 4 עולה כי ביום 11.1.2015 התקשר שחקן אשר הזדהה בשם שמעון לוי מתוכנית הטלוויזיה "יצאת צדיק" (להלן: "שמעון"), למספר טלפון השייך לעסק ל הזמין אינסטלטור. בעקבות כך, הגיע קבלן משנה שהופנה על ידי הנאשמים, בשם רן ישראלי, לדירה בצהלה . קבלן המשנה הציג מצג שווא לפיו על מנת לתקן את התקלה ביצע שיפוץ של צנרת המטבח, הכולל פירוק והרכבת צנרת מתחת לכיור, ניקוי ופתיחת סתימות, החלפת צנרת מובילה, פתיחת ביובים חיצוניים וניקוי שורשים במערכת ביוב ראשית. רן ישראלי יצר קשר טלפוני עם נאשם 1 וזה דיבר עם שמעון בטלפון והציג בפניו מצג שווא לפיו קבלן המשנה ביצע שטיפת קו של 10 מטרים והשחלת צינור פנימי כדי לא לפרק בלטות. בעבור תיקון התקלה קיבל רן ישראלי 8,300 ₪ במזומן, העביר אותם לנאשמים והתחלק איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה.
מעובדות אישום 5 עולה כי ביום 4.2.2016 הגיעו הנאשם 2 ואושרי לדירה בקריית אונו, לאחר ששחקנית קשישה בשם אריקה לוי התקשרה למספר טלפון השייך לעסק והזמינה אינסטלטור. הנאשם 2 ואושרי הציגו מצג שווא לפיו על מנת לתקן את התקלה יש לסדר את מתקיני הלחץ ותושבות המעבר וכן לשים חומר מסוכן בשם "רוטקס" וכי כך הם עשו. בעבור תיקון התקלה קיבלו הנאשם 2 ואושרי 7,800 ₪ במזומן והתחלקו בכספים עם נאשם 1. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה.
מעובדות אישום 6 עולה כי ביום 4.1.2016 הגיע קבלן משנה שהופנה על ידי הנאשמים, בשם רן ישראלי, לדירה בתל אביב, לאחר ששחקנית בשם אנט טופל התקשרה למספר טלפון השייך לעסק והזמינה אינסטלטור. קבלן המשנה טען כי על מנת לתקן את התקלה יש להחליף ברז וצינורות קרים חמים. בעבור תיקון התקלה קיבל קבלן המשנה 2,200 ₪, העביר אותם לנאשמים והתחלק איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה.
מעובדות אישום 7 עולה , כי ביום 17.1.2016 התקשר יצחק ברנובר (להלן: "יצחק"), יליד 1922, למספר טלפון השייך לעסק להזמין אינסטלטור. בעקבות כך, הגיע קבלן משנה שהופנה על ידי הנאשמים, בשם ויקטור גואטה, לביתו של יצחק והציג מצג שווא לפיו פרט לתקלה, קיימת סתימה נוספת המצריכה שטיפת צינור ונדרשת קדיחת חורים בבית. בעבור תיקון התקלה קיבל קבלן המשנה צ'קים בסכום של 21,000 ₪ אותם העביר לנאשמים והתחלק איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה.
מעובדות אישום 8 עולה, כי ביום 19.1.2016 התקשרה שירלי אפרתי (להלן: "שירלי"), ילידת 1958, למספר טלפון השייך לעסק להזמין אינסטלטור לביתה של אמה. בעקבות כך, הגיעו קבלני משנה אשר הופנו על ידי הנאשמים, אושרי ואדם נוסף שזהותו אינה ידועה למאשימה, לבית אימה של שירלי והציגו מצג שווא לפיו על מנת לתקן את התקלה יש לשים חומר מסוכן וכי עלות התיקון היא 6,000 ₪. בעבור תיקון התקלה קיבלו אושרי והאדם הנוסף צ'קים ומזומן בסכום של 6,000 ₪, העבירו אותם לנאשמים והתחלקו איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל עבור תיקון התקלה.
מעובדות אישום 9 עולה , כי ביום 30.10.2014 התקשר איזי אור פז (להלן: "איזי") למספר טלפון השייך לעסק להזמין אינסטלטור לגן הילדים שבבעלותו. בעקבות כך, הגיע קבלן משנה שהופנה על ידי הנאשמים, בשם ויקטור גואטה, לגן הילדים והציג מצג שווא לפיו על מנת לתקן את התקלה יש להזמין ביובית, לבצע חיטוי של הביוב וכי עלות התיקון היא 4,494 ₪. בעבור תיקון התקלה קיבל קבלן המשנה צ'קים בסכום 4,494 ₪, העביר אותם לנאשמים והתחלק איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה.
מעובדות אישום 10 עולה, כי ביום 3.6.2016 התקשרה עדנה מויאל (להלן: "עדנה"), ילידת 1944, למספר טלפון השייך לעסק להזמין אינסטלטור לביתה. בעקבות כך, הגיעו קבלני המשנה שהופנו על ידי הנאשמים : אושרי, רן ישראלי ואדם נוסף שזהותו אינה ידוע למאשימה, לביתה והציגו מצג שווא לפיו הם תיקנו את התקלה באמצעות מחשב, וכן כי ביצעו שטיפת קו ותיקון צנרת. בעבור תיקון התקלה קיבלו קבלני המשנה צ'קים ומזומן בסכום של 14,000 ₪, העבירו אותם לנאשמים והתחלקו איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה. למחרת גילתה עדנה כי התקלה לא תוקנה.
מעובדות אישום 11 עולה, כי ביום 15.5.2016 התקשר בנימין נמני (להלן: "בנימין"), יליד 1931, למספר טלפון השייך לעסק כדי להזמין אינסטלטור לביתו. בעקבות זאת הגיע אושרי, אשר הופנה על ידי הנאשמים, לביתו והציג מצג שווא לפיו על מנת לתקן את התקלה יש לבצע טיפול בגז עם חומר רעיל וכי כך הוא עשה. בעבור התקלה קיבל אושרי צ'קים ומזומן בסכום של 7,000 ₪ העביר אותם לנאשמים והתחלק איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה. כעבור מספר שעות גילה בנימין כי התקלה לא תוקנה.
מעובדות אישום 12 עולה, כי בחודש יוני 2016, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, התקשרה שכנתה של אן מייקל, קשישה כבדת שמיעה דוברת אנגלית (להלן: "אן") למספר טלפון השייך לעסק כדי להזמין אינסטלטור לביתה. בעקבות זאת, הגיע קבלן משנה בשם מאיר ששון שהופנה על ידי הנאשמים, לדירתה של אן , והציג מצג שווא לפיו על מנת לתקן את התקלה הוא ביצע החלפת צנרת, ברז ומערכים. בעבור תיקון התקלה קיבל קבלן המשנה צ'ק בסכום של 5,000 ₪ העביר אותו לנאשמים והתחלק איתם בכספים. לאחר מכן גילתה אן כי התקלה לא תוקנה.
מעובדות אישום 13 עולה, כי בחודש מאי 2015, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, התקשרה נאוה הורוביץ (להלן: "נאוה"), ילידת 1958, להזמין אינסטלטור. בעקבות זאת, הגיע קבלן המשנה אושרי, אשר הופנה על ידי הנאשמים, לדירה של נאוה והציג מצג שווא לפיו יש פיצוץ בצנרת וביכולתו לתקן את התקלה בשיטה חדשנית של דיפון צינורות באמצעות מחשב מבלי להרים את בלטות הרצפה וכי כך הוא עשה. בעבור תיקון התקלה קיבל קבלן המשנה 2 צ'קים בסכום של 9,350 ₪, העביר או תם לנאשמים והתחלק איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה.
מעובדות אישום 14 עולה, כי ביום 27.6.2016 התקשרה נאוה פישפלד (להלן: "נאוה"), ילידת 1955, למספר טלפון השייך לעסק כדי להזמין אינסטלטור לגלריה שבבעלותה. בעקבות כך, הגיע אושרי אשר הופנה על ידי הנאשמים, לגלריה של נאוה והציג מצג שווא לפיו , על מנת לתקן את התקלה יש לבצע חיפוי לצינור באורך 12 מטר ולהזריק לצינור חומר מסוכן מסוג טפלון. בעבור תיקון התקלה קיבל אושרי 2 צ'קים בסכום של 12,000 ₪, העביר אותם לנאשמים והתחלק איתם בכספים. כעבו ר זמן מה גילתה נאוה כי התקלה לא תוקנה.
מעובדות אישום 15 עולה, כי ביום 4.7.2016 התקשרה עדנה יגרמן (להלן: "עדנה"), ילידת 1938, למספר טלפון השייך לעסק כדי להזמין אינסטלטור. בעקבות זאת, הגיעו קבלני המשנה אושרי וויקטור גואטה, אשר הופנו על ידי הנאשמים, לביתה של עדנה והציגו מצג שווא לפיו על מנת לתקן את התקלה יש לטפל בכל צנרת המים באמצעות שימוש במכשיר אלקטרוני וכי כך עשו. בעבור תיקון התקלה קיבלו צ'קים ומזומן בסכום של 12,000 ₪, העבירו אותם לנאשמים והתחלקו איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה.
מעובדות אישום 16 עולה, כי ביום 29.7.2016 התקשרה צביה יצחקי (להלן: "צביה"), ילידת שנת 1938, למספר טלפון השייך לעסק כדי להזמין אינסטלטור. בעקבות זאת, הגיע אושרי, אשר הופנה על ידי הנאשמים, לביתה של צביה והציג מצג שווא לפיו על מנת למנוע פיצוצי מים יש צורך לצפות את צנרת הבית בטפלון וכן כי ביצע צילום טרמי והחלפת צנרת באורך של 45 מטרים. בעבור תיקון התקלה קיבל צ'קים בסכום של 18,000 ₪, העביר אותם לנאשמים והתחלק איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה. כעבור זמן מה גילתה צביה כי התקלה לא תוקנה.
מעובדות אישום 17 עולה, כי ביום 16.8.2016 התקשרה סטלה אבנגים (להלן: "סטלה"), ילידת שנת 1944, למספר טלפון השייך לעסק והזמינה אינסטלטור לביתה. בעקבות זאת, הגיע קבלן משנה בשם אברהם חיים חן שהופנה על ידי הנאשמים לביתה של סטלה והציג מצג שווא לפיו, על מנת לתקן את התקלה הוא ביצע החדרת מצלמה לצילום קו. בעבור תיקון התקלה קיבל צ'ק בסכום של 4,446 ₪, העבירו לנאשמים והתחלק איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה.
מעובדות אישום 18 עולה, כי ביום 29.9.2016 התקשר אברהם בילזובסקי (להלן: "אברהם"), יליד 1961למספר טלפון השייך לעסק. בעקבות זאת הגיע קבלן משנה בשם אברהם חיים חן, אשר הופנה על ידי הנאשמים, לביתו של אברהם והציג מצג שווא לפיו על מנת לתקן את התקלה יש לבצע קיטור בצינור באורך 18 מטר ולנקות את הקו הראשי של כל דיירי הבניין. בעבור תיקון התקלה קיבל אברהם חן צ'קים בסכום של 11,252 ₪, העביר אותם לנאשמים והתחלק איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה.
מעובדות אישום 19 עולה, כי ביום 20.10.2016 התקשרה חנה נתיב (להלן: "חנה"), ילידת שנת 1942, למספר טלפון השייך לעסק. בעקבות זאת, הגיע אושרי, אשר הופנה על ידי הנאשמים, לביתה והציג מצג שווא לפיו על מנת לתקן את התקלה יש לבצע טיפול יקר הכולל שטיפה כימית של כל הצנרת וציפוי הצנרת מבפנים. בעבור תיקון התקלה קיבל אושרי צ'קים ומזומן בסכום של 6,000 ₪, העביר אותם לנאשמים והתחלק איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה.
מעובדות אישום 20 עולה, כי ביום 27.11.2016 התקשרה לאה שנדר (להלן: "לאה"), ילידת 1928, למספר טלפון השייך לעסק. בעקבות זאת, הגיע אושרי, אשר הופנה על ידי הנאשמים, לביתה של לאה והציג מצג שווא לפיו, על מנת לתקן את התקלה יש לבצע ניקוי צנרת עם חומר רעיל וכי עלות התיקון היא 18,600 ₪. בעבור תיקון התקלה קיבל צ'קים בסכום של 18,600 ₪, העביר אותם לנאשמים והתחלק איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה. כאשר נכנסה לאה לשירותים גילתה כי התקלה לא תוקנה.
מעובדות אישום 21 עולה, כי ביום 2.12.2016 התקשרה גילה נוטסקו ילידת 1963 למספר טלפון השייך לעסק. בעקבות זאת, הגיע אושרי, אשר הופנה על ידי הנאשמים, לביתו של מוריץ נוטסקו (להלן: "מוריץ"), יליד 1932, והציג מצג שווא לפיו הוא מתקן את התקלה. בעבור תיקון התקלה קיבל 1,800 ₪ במזומן, העביר אותו לנאשמים ונתחלק איתם בכספים. כעבור 4 שעות גילה מוריץ כי התקלה לא תוקנה.
מעובדות אישום 22 עולה, כי ביום 12.12.2016 התקשרה עליזה עמיצור (להלן: "עליזה"), ילידת 1934, למספר טלפון השייך לעסק. בעקבות זאת, הגיע אושרי, אשר הופנה על ידי הנאשמים, לביתה של עליזה והציג מצג שווא לפיו על מנת לתקן את התקלה יש לבצע ציפוי טפלון לצינורות. בעבור תיקון התקלה קיבל צ'קים בסכום של 8,600 ₪, העביר אותם לנאשמים, והתחלק איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה. כעבור שעה גילתה עליזה כי התקלה לא תוקנה.
מעובדות אישום 23 עולה, כי ביום 13.3.2016 התקשרו אהוד מנור, יליד 1961, ואשתו מוניקה בוטה למספר טלפון השייך לעסק. בעקבות זאת, הגיע אושרי, אשר הופנה על ידי הנאשמים, לביתם והציג מצג שווא לפיו על מנת לתקן את התקלה יש להשתמש בחומר מסוכן ולהחליף את כל האינסטלציה. בעבור תיקון התקלה קיבל צ'קים ומזומן בסכום של 42,000 ₪, העביר אותם לנאשמים, והתחלק איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה.
מעובדות אישום 24 עולה, כי ביום 11.10.2016 התקשרה דליה שני (להלן: "דליה"), ילידת 1940 למספר טלפון השייך לעסק. בעקבות זאת, הגיע קבלן משנה בשם אברהם חיים חן, אשר הופנה על ידי הנאשמים, לביתה והציג מצג שווא לפיו מדובר בתקלה רצינית וביצע שיחת טלפון לאדם ע מו פעל בצוותא כדי להציג מצג שווא לפיו הצעת המחיר שנתן היא הצעת מחיר טובה. בעבור תיקון התקלה קיבל צ'ק בסכום של 9,945 ₪, העביר אותו לנאשמים , והתחלק איתם בכספים. סכום זה גבוהה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה.
מעובדות אישום 25 עולה, כי ביום 9.12.2016 התקשרה אירית אברהם (להלן: "אירית"), ילידת 1937, למספר טלפון השייך לעסק. בעקבות זאת, הגיע אושרי, אשר הופנה על ידי הנאשמים, ל ביתה של אירית והציג מצג שווא לפיו על מנת לתקן את התקלה יש לבצע הזרקת טפלון רעיל לתוך הצנרת וכן כי בוצע צילום קו, שטיפת קו וניקוי. בעבור תיקון התקלה קיבל צ'קים בסכום של 6,840 ₪, העביר אותם לנאשמים, והתחלק איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה.
מעובדות אישום 26 עולה, כי ביום 2.9.2016 התקשרה בינוינידה בכר (להלן: "בינוינידה"), ילידת 1933 למספר טלפון השייך לעסק על מנת להזמין אינסטלטור . בעקבות זאת, הגיע אושרי, אשר הופנה על ידי הנאשמים, לביתה של ביונידה והציג מצג שווא לפיו הוא מתקן את התקלה וכי יחזור להשלים את התיקון בעוד מספר ימים. בעבור התקלה קיבל צ'קים בסכום של 8,500 ₪, העביר אותם לנאשמים, והתחלק איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה. התקלה לא תוקנה.
מעובדות אישום 27 עולה, כי ביום 1.8.2016 התקשרה שרה קסון (להלן: "שרה"), ילידת 1951, למספר טלפון השייך לעסק על מנת להזמין אינסטלטור. בעקבות זאת, נאשם 2 ואדם נוסף שזהותו אינה ידועה למאשימה הגיעו לביתה של שרה והציגו מצג שווא לפיו ביצעו גילוי נזילה באמצעות מכשיר. בעבור התקלה קיבל נאשם 2 צ'קים בסכום של 10,500 ₪ והתחלק בכסף עם נאשם 1.
מעובדות אישום 28 עולה, כי ביום 13.11.2016 התקשר גארי ססמאן (להלן: "גארי"), יליד 1969, למספר טלפון השייך לעסק על מנת להזמין אינסטלטור. בעקבות זאת, הגיע קבלן משנה בשם אברהם חיים חן, אשר הופנה על ידי הנאשמים, לביתו של גארי והציג מצג שווא לפיו עלות התיקון היא 3,300 ₪. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה. קבלן המשנה ניסה לקבל צ'קים או מזומן בסכום של 3,300 ולהעביר אותם לנאשמים על מנת להתחלק איתם בכספים. במעשיהם ניסו הנאשמים לקבל את הצ'קים והכספים במרמה.
מעובדות אישום 29 עולה, כי ביום 5.1.2016 התקשר נחמיה פרידל (להלן: "נחמיה"), יליד 1951, למספר טלפון השייך לעסק על מנת להזמין אינסטלטור. בעקבות זאת, הגיעו נאשם 2 ואושרי לביתו של נחמיה והציגו מצג שווא לפיו הם מתקנים את התקלה באמצעות מחשב וציוד אלקטרוני שמנקה את הצינורות. בעבור התקלה קיבלו צ'ק בסכום של 14,450 ₪ והתחלקו בכספים עם נאשם 1. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה. התקלה לא תוקנה.
מעובדות אישום 30 עולה, כי ביום 2.1.2017 התקשרה ציונה הירש שמשי (להלן: "ציונה"), ילידת 1939, למספר טלפון השייך לעסק על מנת להזמין אינסטלטור. בעקבות זאת, הגיע אושרי, אשר הופנה על ידי הנאשמים, לביתה של ציונה והציג מצג שווא לפיו, על מנת לתקן את התקלה יש לבצע טיפול בטפלון לצנרת וכי ביצע ציפוי קו והשחלת צנרת. בעבור תיקון התקלה קיבל צ'ק בסכום של 16,700 ₪, העביר אותו לנאשמים, והתחלק איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה.
מעובדות אישום 31 עולה, כי ביום 25.12.2016 התקשרה נטעלי שרון (להלן: "נטעלי"), ילידת 1978, למספר טלפון השייך לעסק על מנת להזמין אינסטלטור. בעקבות זאת, הגיע קבלן משנה בשם מאיר ששון, אשר הופנה על ידי הנאשמים לביתה והציג מצג שווא לפיו, על מנת לתקן את התקלה ביצע השחלת צינור פנימית, צילם את קו הצנרת והניח שתי נקודות מעבר. בעבור תיקון התקלה קיבל צ'קים בסכום של 4,600 ₪, העביר אותם לנאשמים , והתחלק איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה.
מעובדות אישום 32 עולה, כי ביום 10.5.2016 התקשרה מיכל בן נפתלי (להלן: "מיכל"), ילידת 1963, למספר טלפון השייך לעסק על מנת להזמין אינסטלטור. בעקבות זאת, הגיע אושרי, אשר הופנה על ידי הנאשמים לביתה של מיכל והציג מצג שווא לפיו על מנת לתקן את התקלה יש לבצע פתיחה של המרצפות או להכניס חומר מיוחד לצנרת שינקה את הצינורות. בעבור תיקון התקלה קיבל צ'קים בסכום של 18,000 ₪, העביר אותם לנאשמים, והתחלק איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה.
מעובדות אישום 33 עולה, כי ביום 23.4.2016 התקשר מוריס סדוביץ (להלן: "מוריס"), יליד 1941 למספר טלפון השייך לעסק על מנת להזמין אינסטלטור בשל נזילה מתחת לכיור . בעקבות זאת, הגיע אושרי, אשר הופנה על ידי הנאשמים, לביתו של מוריס והציג מצג שווא לפיו על מנת לתקן את התקלה יש לבצע התקנת תחנות לחץ ולהשתמש בגז רעיל. בעבור תיקון התקלה קיבל צ'קים ומזומן בסכום של 18,900 ₪, העביר אותם לנאשמים , והתחלק איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה בביתו של מוריס. למחרת גילה מוריס שיש נזילה ממדיח הכלים.
מעובדות אישום 34 עולה, כי ביום 23.9.2016 התקשרה רות בר דוד (להלן: "רות"), ילידת 1943, למספר טלפון השייך לעסק על מנת להזמין אינסטלטור. בעקבות זאת, הגיע אושרי, אשר הופנה על ידי הנאשמים, לדירתה של רות והציג מצג שווא לפיו יש פיצוץ בקו הזנה ועל מנת לתקן את התקלה יש לשבור בלטות או להביא גלאי יקר. בעבור תיקון התקלה קיבל אושרי מזומן בסכום של 2,000 ₪, העביר אותו לנאשמים, והתחלק איתם בכספים. התקלה לא תוקנה.
מעובדות אישום 35 עולה, כי ביום 26.7.2015 התקשרו פרדי שביב וגזילה שביב, ילידת 1948 (להלן: "פרדי וגזילה") למספר טלפון השייך לעסק על מנת להזמין אינסטלטור. בעקבות זאת, הגיע קבלן משנה בשם רן ישראלי, אשר הופנה על ידי הנאשמים, לביתם של פרדי וגזילה והציג מצג שווא לפיו עלות תיקון התקלה הוא 4,600 ₪. קבלן המשנה קיבל צ'ק בסכום זה, העביר אותו לנאשמים והתחלק איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה.
מעובדות אישום 36 עולה, כי ביום 8.6.2016 התקשרו לאה נחומי ודרור נחומי, יליד 1962 (להלן: "לאה ודרור") למספר טלפון השייך לעסק על מנת להזמין אינסטלטור. בעקבות זאת, הגיעו קבלני המשנה אושרי וויקטור גואטה, אשר הופנו על ידי הנאשמים, לביתם של לאה ודרור, והציגו מצג שווא לפיו על מנת לתקן את התקלה יש להשתמש בטפלון נוזלי וברובוט בעלות של 2,800 ₪ למטר וכי עלות החומרים שקנה היא 48,000 ₪. בעבור תיקון התקלה קיבלו צ'קים ומזומן בסכום של 50,000 ₪, העבירו אותם לנאשמים, והתחלקו איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה.
מעובדות אישום 37 עולה, כי ביום 1.6.2016 התקשר רחמים נחום (להלן: "רחמים"), יליד 1940, למספר טלפון השייך לעסק על מנת להזמין אינסטלטור. בעקבות זאת, הגיע נאשם 2 לביתו של רחמים והציג מצג שווא לפיו העבודה שביצע כללה בין היתר שטיפת מערכת, תושבות מעבר של צינור המים החמים והקרים, תושבת מעבר קו ראשי וביטול דוד השמש. בעבור תיקון התקלה קיבל נאשם 2 צ'ק בסכום של 4,000 ₪ והתחלק בכספים עם נאשם 1. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה.
מעובדות אישום 38 עולה, כי בינואר 2016 במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, התקשרה עינת עמית למספר טלפון השייך לעסק על מנת להזמין אינסטלטור לביתם של אטי אברהמי ואיתן ארז (להלן: "אטי ואיתן"). בעקבות זאת, הגיע אושרי, אשר הופנה על ידי הנאשמים, לביתם של אטי ואיתן והציג מצג שווא לפיו תיקן את התקלה באמצעות חומר רעיל וכי עלות התיקון היא 2,400 ₪. בעבור תיקון התקלה קיבל צ'קים בסכום של 1,700 ₪, העביר אותם לנאשמים והתחלק איתם בכספים. סכום זה גבוה במידה רבה מהסכום המקובל בעבור תיקון התקלה. למחרת גילתה אטי כי התקלה לא תוקנה.
מעובדות אישום 39 עולה, כי ביום 16.9.2016 התקשרה דבורה אלרן (להלן: "דבורה"), ילידת 1941, למספר טלפון השייך לעסק על מנת להזמין אינסטלטור. בעקבות זאת, הגיע אושרי, אשר הופנה על ידי הנאשמים, לביתה של דבורה והציג עצמו כאינסטלטור בשם שי. אושרי ונאשם 1 יצרו מצג שווא לפיו נאשם 1 הוא "ויקי מהביטוח" והוא בדק כביכול את פוליסת הביטוח של משפחת אלרן ומצא כי אינה מכסה את הנזק בעוד שפוליסת הביטוח לא נבדקה כלל. אושרי לא תיקן את התקלה אך יצר מצג שווא לפיו התקלה תוקנה. בעקבות זאת קיבל אושרי במרמה בנסיבות מחמירות צ'יק על סך 2,300 ₪, העביר אותו לנאשמים וניסה להתחלק איתם בכספים. לאחר שגילו כי התקלה לא תוקנה הודיעו המתלוננים לאושרי כי ביטלו את הצ'ק וכי הם מוכנים לשלם לו 500 ₪ עבור הביקור. אושרי ונאשם 1, ניסו תוך שימוש בשמות בדויים ומצגי שווא, לגרום לבני הזוג אלרן לשלם להם את הכסף.
באישום 40 מפורטות עבירות המס אותן ביצעו הנאשמים אשר קיימו שיתוף הכנסות בצורה שאינה ניתנת להפרדה ו ניהלו במשותף את העסק, אך נאשם 2 בלבד דיווח למע"מ, על אף חלקו המשותף של נאשם 1 בעסק, על מנת לשמור על זכאותו של נאשם 1 לקצבה מביטוח לאומי. בין השנים 2010-2014 השתמשו הנאשמים במרמה, עורמה ותחבולה במזיד, בכוונה ובמטרה להתחמק מתשלום מס הכנסה ולהשתמט מתשלום מע"מ באופנים שונים . כך, לנאשמים צמחה הכנסה מעבודות האינסטלציה שביצעו בעצמם ובאמצעות קבלני משנה. הנאשמים דרשו מהלקוחות לשלם במזומן, בצ'קים פתוחים או בצ'קים שנרשמו לפקודת נותן שירותי מטבע בשם ק.נ.ש. לרוב התשלום התקבל בצ'קים. הנאשמים פרטו את מרבית הצ'קים בק.נ.ש. חלק קטן מהצ'קים הפקידו הנאשמים בחשבון על שם ישראל לבשטיין בבנק הפועלים או שילמו באמצעותם ישירות לספקים.
הנאשמים פרטו צ'קים בק.נ.ש. בכרטסת על שם אשר הביאור כהן בשנים 2010 עד 2012. החל מדצמבר 2012 עד סוף 2014 פרטו הנאשמים צ'קים בכרטסת על שמו של נאשם 1. בין השנים 2010-2014 השתדלו הנאשמים להימנע מהפקת חשבוניות מס או קבלות עבור כספים שקיבלו, והנפיקו קבלות וחשבוניות מס באופן חלקי בלבד. בין השנים 2010-2014 צמחה לנאשמים במשותף הכנסה מעסק של לא פחות מ- 7,885,025 ₪.
בין השנים 2010-2014 לא ניהלו הנאשמים ספרים כמתחייב על פי חוק ולא דיווחו על מלוא הכנסותיהם. ה נאשם 1 הגיש דוחות למס הכנסה בהם דיווח כי לא הייתה לו הכנסה. נאשם 2 הגיש דוחות למס הכנסה בהם לא דיווח על הכנסות אשר היו טעונות תשלום מס בסכום של 5,000,958 ₪ לכל הפחות.
נאשם 2 נרשם כעוסק מורשה במע"מ תחת הכינוי ישראל לבשטיין- קנש אינס. בין השנים 2010-2014 הגיש נאשם 2 דוחות למע"מ בהם לא דיווח על עסקאות העסק בסך 5,000,390 ₪ לכל הפחות. הנאשמים לא שילמו את המע"מ הנובע מעסקאות אלו בסכום של לכל הפחות 716,509 ₪. במעשיהם אלו הביאו הנאשמים להשתמטות מתשלום מע"מ בסכום העולה על כפל הסכום הקבוע כקנס בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, המהווים נסיבות מחמירות .
הסדר הטיעון
הסדר הטיעון בין הצדדים כולל ענישה מוסכמת ביחס לכל אחד מהנאשמים, המושפעת מהסרת המחדל האזרחי על ידם לרשות המסים ( מע"מ ומס הכנסה) (להלן: "הסדר הטיעון"). כך, על פי הסדר הטיעון, באשר לנאשם 1 , הוסכם כי ככל שיסיר הנאשם 1 את המחדל האזרחי לרשות המסים, יעתרו הצדדים במשותף לעונש של 56 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר, לצד פיצוי לשיקול דעת בית המשפט ומאסר על תנאי. ככל שלא יוסר המחדל האזרחי, יעתרו הצדדים במשותף לעונש מאסר בפועל בן 68 חודשים, יתר הרכיבים יוותרו ללא שינוי. באשר לנאשם 2 , הוסכם כי ככל שיסיר הנאשם 2 את המחדל האזרחי לרשות המסים יעתרו הצדדים במשותף לעונש של 68 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר, אשר ירוצו בחופף לעונש מאסר על תנאי בן שישה חודשים התלוי ועומד כנגדו בת.פ. 7521-06-15, לצד פיצוי לשיקול דעת בית המשפט ומאסר על תנאי. ככל שלא יוסר המחדל האזרחי, יעתרו הצדדים במשותף לעונש מאסר בפועל בן 80 חודשים, יתר הרכיבים יוותרו ללא שינוי. עוד הובהר, כי הוסבר לנאשמים שבית המשפט אינו כבול להסדר הטיעון.
להשלמת התמונה יש לציין כי לאחר הודיית הנאשמים והצגת הסדר הטיעון ביום 3.6.18. ביום 13.9.18 עתרו הנאשמים להחלפת ייצוג וחזרה מהודיה. בקשתם של הנאשמים להחלפת ייצוג אושרה. בקשתם לחזרה מהודיה נדחתה לאחר קיום דיון, מהנימוקים כמפורט בהחלטתי מיום 9.10.18.
ראיות הצדדים לעונש
מטעם המאשימה העידו העדים הבאים:
הגברת עדנה מויאל, המתלוננת מאישום 10 פרטה את הנזקים שנגרמו לה מידי הנאשמים אותם איננה מכירה – הכספים שנלקחו ממנה בסך 14,000 ₪ . העדה העידה כי אושרי אבוטבול ואדם נוסף הגיעו לביתה, וכי נגזר עליו לשלם לה פיצוי בסך 15,000 ₪, אך הסכום לא שולם. את התקלה תיקן לה בסופו של יום שכן שהוא אינסטלטור ומדובר היה בהחלפת גומייה פשוטה, למרות שמפי קבלני המשנה נאמר לה שעדיף שתשלם כי אחרת יהיה צורך בשבירת החרסינה.
מר אברהם בליזובסקי, המתלונן מאישום 18 פירט כי נגבו מידיו 11,000 ₪ למרות שעלות התיקון האמיתית היא מאות שקלים . המתלונן פירט כי הגיע לביתו אברהם חיים חן לו שילם, כי אינו מכיר את הנאשמים, והוסיף כי התקלה לא תוקנה והוסיף כי פנה למשטרה ולתוכניתו של חיים הכט. המאשימה מסרה כי במסגרת גזר דין שניתן בעניינו של אברהם חיים חן, בהמשך להסדר טיעון שנערך עמו, נגזר עליו לשלם למתלונן סך של 6,000 ₪ פיצוי.
גב' חנה נתיב, המתלוננת מאישום 19 העידה , כי הנאשם 2 הגיע לדירתה, לאחר שזיהתה אותו על פי תמונתו בתוכניתו של חיים הכט ובאולם בית המשפט. העדה פירטה כי נאשם 2 הורה לה לעבור לחדר השני ולסגור את הדלת כי הוא עובד עם גז רעיל. כעבור 10 דקות יצאה החוצה וראתה כי דבר לא קורה. לדברי המתלוננת אמר הנאשם 2 כי תיקן את התקלה והיא שילמה בצ'ק אחד במזומן על סך 1,000 אשר נפרע ₪ ו- 5,000 ₪ נוספים בצ'קים דחויים אשר בוטלו על ידה טרם פירעונם . לדבריה, התקלה לא תוקנה עד אשר תיקן אותה אינסטלטור אחר תוך מספר דקות תמורת סך של 250 ₪. לדבריי ב"כ המאשימה על אושרי אבוטבול נגזר לפצות את המתלוננת בסך 2,000 ₪ בתיק נפרד הנמצא בערעור. הסכום טרם שולם.
מר איזי אור-פז המתלונן מאישום 9 העיד כי הזמין אינסטלטור לתקן תקלה בביוב בגן ילדים שבבעלותו. נאמר לו ע"י האדם שהגיע בשם גואטה כי עליו להז מין ביובית לשאיבת הבור וכך עשה ושילם תמורת כך. לאחר שנאמר לו כי עליו לעשות חיטוי מיוחד עם ציפוי טפלון לקו הביוב הגיע גואטה עם בקבוק וסיפר למתלונן ששם את החומר בבור. עבור הטיפול שילם סך של 4,494 ₪ אך לאחר חודשיים בור הביוב שוב התמלא והוא חש מרומה. המתלונן מסר כי הנאשם 1 נראה לו מוכר והוסיף כי האינסטלטורים באו ארבע פעמים למקום, ותמיד בזוגות. לדבריי ב"כ המאשימה המתלונן לא נכלל כמתלונן בתיק הפלילי אשר הוגש כנגד גואטה, לאור הסדר טיעון שנערך, במסגרתו נמחקו חלק מהאישומים.
ב"כ המאשימה הגישה רישום פלילי של הנאשם 2 ( תע/1), רישום פלילי של הנאשם 2 (תע/2) וטבלת פיצוי מוצע למתלוננים ( תע/3). לאחר הטיעון לעונש הגישה המאשימה את גזר הדין בת"פ 7521-06-15 (בו נגזר המאסר המותנה על הנאשם 2) וטבלה המפרטת את סכומי הפיצוי אשר נפסקו לטובת חלק מהמתלוננים בתיקים כנגד מעורבים אחרים בפרשה, לצד גזרי הדין בעניינם.
ב"כ הנאשם הגיש ראיות לעונש נע/1 – נע/10 .
תמצית טיעוני המאשימה לעונש
ב"כ המאשימה עתרה כי יאומץ הסדר הטיעון בהיותו ראוי ו הולם, נותן ביטוי ל שיקולי הענישה השונים לחומרה ולקולא , שיקולי המדיניות והאכיפה הרלבנטיים, ועולה בקנה אחד עם פסיקת בתי המשפט ותיקון 113 לחוק העונשין. לטענתה, הסדר הטיעון נערך לאחר שנבחנו נסיבות המקרה ותוך התחשבות באינטרס הציבורי. בהקשר זה אף נשקל החיסכון גדול בזמן שיפוטי, כיוון שמדובר בתיק רחב היקף ובעדים רבים. לטענתה, סיום ההליכים בשלב זה, כשנה וחצי לאחר פתיחת החקירה, מקדם את האפקטיביות בענישה, מגביר את ההרתעה ומאפשר גמול הולם יותר, בשל סמיכות הזמנים היחסית בין מועד ביצוע העבירה לבין העונש. לדבריה, בעת עריכת הסדר הטיעון נ יתן משקל נכבד להודאתם של הנאשמים ולקיחת האחריות על מעשיהם על ידם .
ב"כ המאשימה הפנתה לערכים המוגנים אשר נפגעו מביצוע העבירות על ידי הנאשמים, והדגישה את הפגיעה בקשישים מביצוע מרבית העבירות ואת החובה להטיל עונשים מחמירים בנסיבות אלה. ב"כ המאשימה ביקשה להתייחס לכלל העבירות כאירוע עונשי אחד, טענה כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן הוא בין 4.5 שנות מאסר ל- 9 שנות מאסר, הגישה פסיקה, ו ציינה כי העונש עליו הסכימו הצדדים נמצא בגדרי המתחם. כן הפנתה לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ובכללן הרישום הפלילי של הנאשמים, מצבם הבריאותי ושיתוף הפעולה שלהם עם רשויות אכיפת החוק, ועתרה כי יאומץ הסדר הטיעון, אשר אף מבחין בין הנאשמים, לאור נסיבותיהם השונות.
באשר לפיצוי למתלוננים, ב"כ המאשימה טענה כי על הקביעה בדבר שיעורו להיות פרי איזון בין שיקולים הכוללים את נסיבות הענ יין, היקף הנזק שנגרם ו חומרתן של עבירות המרמה והרכוש בתיק זה. ב"כ המאשימה הגישה טבלה המלמדת על הפיצוי אותו יש לפסוק לשיטתה לטובת כל מתלונ ן (תע/3). לטענתה, הטבלה נערכה בהתאם לנסיבות המקרה ובהתאם לפגיעה ש חוו נפגעי העבירה. עוד הוסיפה כי בעת קביעת שיעור הפיצוי אין להתחשב במצבם הכלכלי של הנאשמים. עוד ציינה כי הפיצוי משדר מסר לציבור כי לא רק הפגיעה בערך המוגן עומדת לנגד עיני מערכת החוק, אלא גם הפגיעה בנפגעי העבירה ויש בו כדי להגביר את אמון הציבור במער כת המשפט, ולהעביר מסר לנפגע העבירה לפיו סבלו עומד לנגד מערכת המשפט אשר מטרתה לעשות דין וצדק.
ב"כ המאשימה הגישה פסיקה לתמיכה בטענותיה והוסיפה כי במקרה דנן נפגעי העבירה ברובם קשישים , אשר רומו, נעשקו וחוו פגיעה כלכלית ונפשית כאחד ופיצוי משמעותי יאפשר לזכותם בגין נזק או סבל שנשא ו בהם מבלי שייאל צו לכתת רגליו להגשתה של תביעה אזרחית. בנסיבות אלה עתרה כי יפסק פיצוי בדמות החזרת הכספים אשר נגבו מנפגעי העבירה במרמה, וכן פיצוי כספי נוסף בגין הסבל, הפגיעה הנפשית והכלכלית ועוגמת הנפש שחוו בסך 10,000 ₪ כל אחד .
ב"כ המאשימה הפנתה לכך שבמסגרת ת"פ 63897-06-17 מדינת ישראל נ' אושרי אבוטבול (14.6.2018) נפסק פיצוי לחלק מנפגעי העבירה בתיק דנן. על גזר הדין הוגש ערעור בנוגע לרכיב הפיצוי אשר נדון בפני הרכב כבוד השופט ת ברלינר וטרם ניתן בו פסק דין. לטענת המאשימה, אין בפיצוי אשר נפסק בעניינו של אושרי כדי לפטור את הנאשמים מתשלום פיצוי זהה בשיעורו לפחות וציינה כי הנאשמים היו מנהלי העסק והתחלקו עם קבלן המשנה בכספים שנגזלו מנפגעי העבירה. עוד הוסיפה כי הנאשמים הם יוזמי התוכנית העבריינית, מחוללי הפשיעה, אשר שלחו את קבלני המשנה במטרה לרמות ולעשוק על בסיס יומיומי. בנסיבות אלה, מעשיו של אושרי, חמורים ככל שיהיו, הם התגלמות תוכניתם של הנאשמים. בנוסף טענה כי אין כל ערובה שאושרי אבוטבול יפצה את קורבנות העבירה, והפנתה לטענתו בערעור לפיה אין ביכולתו לעמוד בתשלומים בפן הכלכלי. עוד הוסיפה כי במידה והפיצוי יהיה כפול, ניתן יהיה לראות את הפיצוי הנוסף בגין עוגמת נפש.
לאחר שמיעת הטיעונים לעונש הגישה המאשימה לתיק בית המשפט טבלה ובה פירוט סכום הפיצוי אשר נפסק בעניינו של אושרי ושל קבלני משנה נוספים למתלוננים המפורטים בתיק הנדון.
תמצית טיעוני ב"כ הנאשמים לעונש
ב"כ הנאשמים פתח טיעוניו בטרוניה ביחס לעמדת רשות המסים בנוגע להסרת המחדל. לאחר שנערך דיון בעניין וההפסקה במועד הטיעון לעונש, ביום 28.1.19 הודיעו ב"כ הנאשמים , כי הגיעו למתווה מוסכם עם רשות המסים. בנסיבות אלה מתייתר הצורך לדון בטענות שהעלה הסנגור בהקשר זה, ויש להתייחס לנאשמים כמי שהסירו את מחדלי כתב האישום. לאחר דחיות נוספות על מנת לאפשר לנאשמים להסיר את המחדלים, היום עדכן ב"כ הנאשמים כי הנאשם 1 הסיר את מלוא המחדלים למע"מ ולמס הכנסה והנאשם 2 הסיר למעשה את המחדלים ביחס לעבירות המע"מ שסכומם 377,432 שכן קיימת הסכמה במסגרת הסדר התשלומים כי סכום זה יבוטל לאור תשלום החוב על ידי הנאשם 1. עוד הוסיף כי הנאשם 2 לא הסיר את מחדלי מס הכנסה. ב"כ המאשימה אישרה את הדברים.
לטענת ב"כ הנאשמים, הסדר הטיעון שנערך עם הנאשמים הוא חמור וחסר פרופורציה אך לטעמו הנאשמים כבולים בהסדר שהוא הסדר בו הוסכם על עונש סגור, ולכן לא מצא לנכון לפרט מעבר לאמור. יחד עם זאת, הרחיב טענותיו בקשר לפיצוי נפגעי העבירה, והפנה למצבו הבריאותי, המשפחתי והכלכלי המורכב של נאשם 1 ואף הגיש מסמכים לתמיכה בטענותיו. כן פירט ביחס למצבו הכלכלי הקשה של נאשם 2 שהוא גיסו של הנאשם 1.
לטענת ב"כ הנאשמים יש לחלק את סכום הפיצוי שיפסק בין שני הנאשמים ואף לתת את הדעת לכך שבעניינם של חלק נכבד מהמתלוננים ניתנו גזרי דין בהם נפסק לטובתם פיצוי מלא ואף בסכומים גבוהים מאלה שהוציאו בפועל. ב"כ הנאשמים הפנה לכך שברוב המקרים הנאשמים אינם אלה אשר הגיעו לשטח ובאו במגע עם המתלוננים, אלא קבלני המשנה שחלקם גדול יותר "בחוויה" אותה העבירו את המתלוננים, ולכך משמעות לעניין הפיצוי גובה הפיצוי שיש להשית על הנאשמים. עוד הפנה ב"כ הנאשמים לכך שעל פי כתב האישום הנאשמים קיבלו עד 50% מהסכומים אשר שולמו לקבלני המשנה ולפי נתון זה יש לגזור את הפיצוי. בנוסף טען, כי הנאשמים פעלו בצוותא חדא ואין סיבה ש על כל אחד מהם ייגזר לשלם פיצויי בנפרד. כמו כן לטעמו , יש להתייחס לכך שנאשמים אחרים בפרשה עתידים גם הם לפצות מתלוננים ואין מקום או סיבה שהמתלוננים יתעשו שלא כדין ויזכו בפיצוי שהוא פי 2 או 3 מהנזק אשר נגרם להם.
באשר לגובה הפיצוי טען ב"כ הנאשמים, כי אין זה ראוי לפסוק פיצוי גבוה מסכום הנזק בפועל למתלוננים שכן המתלוננים יכולים תמיד להגיש גם תביעה אזרחית . עוד טען כי להפקת התוכנת יצאת צדיק לא מגיע כל פיצויי שכן המדובר בביום אירוע בו איש לא נפגע , והתוכנית זכתה לרייטינג ותהילה, הגם שעשתה שירות לציבור. לטענת ב"כ הנאשמים הפיצוי אשר נדרש בשל נזק נפשי במקרים בהם לא נגרם נזק כלכלי הוא בסכומים מופרכים כשאיש מן העדים אשר העידו לא העיד כי הוא סובל מנזק נפשי. כמו כן, טען כי על פי המפורט בכתב האישום המתוקן, בחלק מהמקרים, בוצעה עבודה על ידי הנאשמים, והאישום עוסק אך "בניפוח" סכום התמורה שנדרשה על ידי הנאשמים. נוכח כלל הנסיבות עתר לפסיקת פיצוי המתחשב במפורט בכתב האישום ולא מעבר לכך ובשים לב למצבם הכלכלי, הרפואי והמשפחתי של הנאשמים.
דברי הנאשמים
לדבריי הנאשם 1 ערך את הסדר הטיעון לאור דברי בא כוחו לפיהם הוא עלול לקבל עונש מכביד בהרבה אם לא יעשה כן, וטען כי לא ידע שבבית משפט שלום לא ניתן לקבל עונשים מסוג זה. לדבריו הודה גם בדברים בהם לא היה מעורב. הנאשם פירט אודות מצבו של בנו וכן אודות אחותו בה נהג לטפל, וביקש כי עונשו לא יוחמר רק בשל העובדה שאין בידו להסיר את המחדל. כן ביקש התחשבות בעניין הפיצוי שיפסק.
לדבריי הנאשם 2 רק עכשיו התחתן, אין בידיו די כסף לשכור בית או לשלם. לדבריו, חובו בהוצל"פ בסך של כ- 90,000 ₪ ואין בידו להסיר את המחדלים או לשלם פיצוי.
דיון והכרעה
במקרה הנדון, הגיעו הצדדים כאמור להסדר טיעון. בע"פ 2021/17 מצגר נ' מדינת ישראל (30.4.2017) (להלן: "עניין מצגר") חזר בית המשפט העליון על המדיניות התומכת באימוץ הסדרי טיעון והדגיש את יתרונותיהם, את האינטרס הציבורי אותו הם משרתים ואת תפקידם הראוי במערכת אכיפת החוק. הכלל הוא כי בית המשפט יטה לכבד הסדר טיעון בין הצדדים ויתערב בו רק מטעמים המצדיקים לאחר בחינתו במבחן האיזון אשר נקבע בע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל (25.12.2002) (להלן: "עניין פלוני"). על פי מבחן האיזון על בית המשפט לבחון קיומו של "איזון בין טובת ההנאה הצומחת לנאשמים מן ההסדר לעניין העונש לבין אינטרס הציבור כפי שהוא בא לידי ביטוי בעונש שבית המשפט גוזר" (שם, בעמ' 606).
בגדרי הבחינה, כפי שנקבע כבר בע"פ 512/13 פלוני נ' מדינת ישראל (4.12.2013) (להלן: "פלוני המאוחר"), בית המשפט מוסמך ואף נדרש לשקול מהו העונש הראוי לפי תיקון 113 לחוק העונשין לצד יתר השיקולים הרלבנטים לסוגיית אימוצו של הסדר טיעון. זאת לאור המדיניות המשפטית אשר הייתה נהוגה אף טרם כניסתו של תיקון 113 לחוק העונשין לתוקף, לפיה על בית המשפט לבחון את העונש המוסכם על פי הסדר הטיעון בהתאם לאמות המידה המקובלות. ראו עוד ע"פ 921/17 אבו זעילה נ' מדינת ישראל (28.5.2017 ) (להלן: "עניין אבו זעילה") שם חזר וציין בית המשפט העליון כי הוראותיו של תיקון 113 לחוק העונשין, אשר נחקק לאחר עניין פלוני , אינן עומדות בסתירה למבחן האיזון.
במקרה דנן, לאור קביעות בית המשפט העליון בעניין פלוני המאוחר, מצגר ואבו זעילה כמפורט לעיל, ואף עמדת ההגנה אשר הובאה ללא פירוט או נימוק, לפיה הענישה המוסכמת חמורה וחסרת פרופורציה, יבחן עניינם של הנאשמים והסדר הטיעון על רקע תיקון 113 לחוק העונשין ויתר השיקולים הצריכים לעניין.
ראשית, יש לתת את הדעת לערכים המוגנים אשר נפגעו מביצוע העבירות על ידי הנאשמים. באשר לעבירות העושק והמרמה - בדמות חופש הרצון, הפעולה והבחירה לעשות שימוש בקניין, ביכולת לתת אמון במסגרת זו, ובחיי המסחר התקינים. כן יש לשקול את ה פגיעה בערך המוגן בדמות רצונו החופשי של אדם ואף את ההגנה הנדרשת מפני ניצול לרעה של חולשתו ומצוקתו של האחר . משחלק לא מבוטל של העבירות בוצעו כנגד אוכלוסיית הקשישים - נפגע ממעשי הנאשמים אף הצורך בהגנה על אוכלוסייה זאת .
בית המשפט העליון התייחס לא אחת לחומרה היתרה שבעבירות הנעברות כנגד קשישים ולחשיבות הענישה המחמירה במקרים אלה. ראו לשם הדוגמא: רע"פ 5066/09 אוחיון נ' מדינת ישראל (22.4.2010).
לצד המפורט, פגעו הנאשמים בערכים מוגנים נוספים בביצוע עבירות המס ובכללם ערך השוויון בנשיאת נטל המס ובחלוקת נטל שוויונית וצודקת בחברה , בחיי הכלכלה ובכללי התחרות ההוגנת. בנוסף, מעשי הנאשמים פגעו באמון הניתן בעוסקים ונישומים שיגישו דיווחי אמת וישלמו מסים כחוק, ואף גרמו לנזק של ממש ל קופת המדינה הנסמכת על כספי המסים לטובת כלל אזרחי המדינה וצרכיה.
שנית, בחנתי את נסיבות ביצוען של העבירות במקרה דנן, ומסקנתי היא כי לא ניתן להפריז במקרה זה בחומרתן. ביחס לעבירות המרמה והעושק, החומרה הרבה אשר במעשים נובעת בעיקרה מההתנהלות רחבת ההיקף, משך תקופה בת שנתיים, בין השנים 2015-2017, המתוכננת מראש, והמרמתית, במהלכה ביצעו הנאשמים את העבירות, בתחכום רב ושיטתיות, בצוותא ו ביחד עם אחרים. העבירות בוצעו כלפי כ- 39 קורבנות, במקרים רבים תוך ניצול חולשתם הנובעת מגילם המתקדם. חלקם של הנאשמים בביצוע העבירות משמעותי ועיקרי על פי המפורט בכתב האישום המתוקן, והם אלה האחראיים ליצירת התשתית הנדרשת לביצוען. כך, פרסמו הנאשמים שירותי אינסטלציה בדרכים שונות, תוך ציון שמות בדויים ומספרי טלפון שונים אשר הובילו אליהם. הנאשמים נתנו מענה לקריאות השירות שהתקבלו מלקוחות בעצמם או באמצעות קבלני משנה, קבעו את המחיר אותו דרשו ביחד עם קבלני המשנה לפי הסכום אותו ניתן לקבל מהלקוח ולא כנגזרת מהתקלה. לעיתים יצרו הנאשמים כלפי הלקוח מצג שווא ביחד עם קבלן המשנה אשר שלחו לגביי העבודה אשר בוצעה, פעמים לא מעטות הנאשמים או קבלן המשנה כלל לא תיקנו את התקלה. הנאשמים השתמשו בשמות בדויים על מנת למנוע חשיפת העסק ולהקשות על הלקוחות לאתרם לאחר מעשה. בכספים אשר התקבלו במרמה מהלקוחות, שהם בסכום לא מבוטל, התחלקו הנאשמים עם קבלני המשנה בסכום משתנה שבין 10% ל- 50%.
הנאשמים אף ביצעו עבירות מס שחומרתן רבה, בהיקף ניכר, בשיטתיות, בתכנון ותחכום, תוך שימוש במרמה ותחבולה ובמטרה להתחמק מתשלום מס הכנסה ומע"מ בסכומים ניכרים משך מספר שנים. כך, בשנים שבין 2010 לבין 2014 הפעילו הנאשמים את העסק אך הנאשם 2 בלבד דיווח למע"מ, על מנת שנאשם 1 ישמור על זכאותו לקצבה מביטוח לאומי. בתקופה זו לא ניהלו הנאשמים ספרים כנדרש על פי חוק. הנאשם 1 דיווח למס הכנסה כי אין לו כל הכנסה והנאשם 2 לא דיווח על הכנסות טעונות מס בסך 5,000,958 ₪ לכל הפחות. בנוסף, לא דיווח למע"מ על עסקאות בסכום של 5,000,390 ₪ לכל הפחות, והנאשמים לא שילמו את המע"מ הנובע מעסקאות אלה בסך של 716,509 ₪.
תוך שימוש במרמה עורמה ותחבולה ובמטרה להתחמק מתשלום מס דרשו הנאשמים מהלקוחות שישלמו במזומן או בצ'ק למוכ"ז אשר נרשמו לפקודת נותן שירותי מטבע ונפרטו אצלו. בשנים 2010 ועד 2012 נרשמו הצ'קים אצל נותן שירותי המטבע בכרטסת על שם "אשר הביאור כהן", בין דצמבר 2012 ועד סוף 2014 נרשמו הצ'קים בכרטסת על שם נאשם 1 אצל נותן שירותי המטבע. חלק קטן מהצ'קים אותם קיבלו נפרע בחשבון בנק על שם נאשם 2 ו"ישראל לבשטיין" או שימש כתשלום ישיר לספקים. בנוסף, הנאשמים השתדלו להימנע מהפקת חשבוניות או קבלות והפיקו אותן באופן חלקי בלבד. בנסיבות המתוארות גם עבירות המס אשר בוצעו על ידי הנאשמים פגעו פגיעה ממשית וחמורה בערכים המוגנים.
שלישית, בחנתי את הענישה הנוהגת. עיון בפסיקה מלמד על השתת עונשי מאסר ממשיים על מבצעי עבירות מרמה ועושק, ודאי כאשר המדובר בביצוע עבירות תוך תכנון, בתחכום ושיטתיות, כלפי מספר רב של קורבנות, חלקם קשישים, ומשך תקופה ממושכת כמו במקרה דנן. כך גם ביחס לעבירות המס שבביצוען הורשעו הנאשמים ובשים לב לסכום העבירות, ולתחכום ולשיטתיות שבביצוען. הפסיקה המפורטת להלן, בשינויים המחויבים, מלמדת על הענישה הנהוגה בסוג זה של מקרים:
ת"פ (שלום – ת"א) 10334-04-11 מדינת ישראל נ' קזלקופי ואח' (24.6.2012), הנאשם הורשע על בסיס הודייתו בשורת אישומים שעניינם עבירות מרמה ואף צירף את כלל ההליכים הפליליים התלויים ועומדים כנגדו בגין עבירות מרמה ובכללם תיקי מב"ד. המדובר ב- 28 פרשות שונות. בין היתר, נהג הנאשם ליצור מצג שווא ללקוחותיו לפיו ביכולתו למכור להם טלוויזיות מוזלות, אך נעלם עם כספם ואף התחזה לאחר לשם קבלת הלוואות. סכום המרמה כ-400,000 ₪. לנאשם עבר פלילי מכביד בעבירות מרמה וחלק מהעבירות בוצעו עת נמלט מן הדין התיק קודם. חלק ניכר מהקורבנות אשר נבחרו על ידי הנאשם היו מבוגרים, בשנות השמונים לחייהם. על הנאשם נגזר עונש מאסר בן 6 שנים לצד מאסר מותנה ופיצוי למתלוננים. בית המשפט הבהיר בגזר הדין שלולא הודאתו המוקדמת "וניקוי השולחן" על ידו, היה נגזר על הנאשם עונש חמור בהרבה.
ת"פ ( מחוזי- חי') 7062-07-09 מדינת ישראל נ' ורטנשטיין (15.9.2009), הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, התחזות כעובד ציבור, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. באותו עניין הנאשם נהג להציג עצמו במרמה בפני קורבנותיו כעובד ציבור או כבעל מקצוע אחר שמכוח תפקידו יכול למכור להם מוצרים או שירותים במחירים מוזלים ממחיר השוק. תקופת ביצוע העבירות היא בת 8 חודשים, כלפי 25 קורבנות. הנאשם קיבל מהמתלוננים במרמה סכום של כ- 308,438 ₪. הנאשם לא סיפק למתלוננים בתמורה את המוצרים או השירותים שהבטיח להם. לנאשם עבר פלילי מכביד והעבירות בוצעו על ידו בסמוך למועד שחרורו ממאסר וכשמאסר על תנאי תלוי ועומד כנגדו . הנאשם החזיר למתלוננים סכום נמוך בהרבה מזה שנטל במרמה. על הנאשם נגזרו 6 שנות מאסר , מאסר על תנאי ופיצוי המתלוננים.
ראו גם, בשינויים המחויבים: ת"פ (מחוזי – ת"א) 45253-03-11 מדינת ישראל נ' בר שירה ואח' (21.5.2017) ויתר הפסיקה המוזכרת שם.
ביחס לעבירות המס ראו כדוגמא:
עפ"ג (מחוזי- י-ם) 63427-05-18 מדינת ישראל נ' ראיד עדילה (13.11.18), הנאשם הודה והורשע בביצוע העבירות. במסגרת הערעור נקבע כי מתחם עונש שבין 15 חודשי מאסר ל- 45 חודשי מאסר, הוא המתחם הראוי למקרה של השמטת הכנסה ודיווחים כוזבים בסך 5,000,000 ₪ , וצוין כי הרף התחתון יכול אף להיות בקרבת שנת מאסר בפועל. במקרה זה, לצד השמטת ההכנסה, הורשע הנאשם בביצוע עבירות מע"מ קלות מאלה בהן הורשעו הנאשמים במקרה שלפני, בהיותן עבירות מסוג עוון שאינן כוללות יסוד של כוונה להתחמק מתשלום מס, ולא עבירות מסוג פשע כמו בעניינו.
רע"פ 2396/16 שבת נ' מדינת ישראל (27.3.2016 ), המערער הורשע לאחר ניהול המשפט במגוון עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה אשר בוצעו תוך תחכום ובשיטתיות. דובר בהעלמת הכנסה בסך של כ- 3,000,000 ₪. מתחם העונש נקבע בין 18 ל- 45 חודשי מאסר לצד מאסר על תנאי וקנס משמעותי. על המערער נגזר עונש בן 30 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר מותנה וקנס בסך 100,000 ₪. בערעור הוקל עונש המאסר בפועל ל- 24 חודשים . בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון נדחתה.
עפ"ג (מחוזי – ת"א) 7254-09-13 מדינת ישראל נ' פרץ (2.12.2013) ו ת"פ (שלום- ת"א) 61592-01-12 מדינת ישראל נ' פרץ (4.7.2013). הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע של 6 עבירות שימוש בערמה מרמה ותחבולה להתחמק ממס הכנסה, המדובר במי שהחזיק בשתי חנויות לממכר רהיטים משך מספר שנים, אך לא הודיע לפקיד השומה על פתיחת עסקיו, לא הפיק חשבוניות, לא ניהל ספרים כנדרש ולא הגיש דוחות . סכום ההכנסה שהושמטה בסך 5.3 מיליון ₪. סכום המס שהועלם עמד על סך של כ- 1.1 מיליון ₪. מתחם העונש נקבע בין 12 ל- 30 חודשי מאסר בפועל , מאסר מותנה וקנס משמעותי. בבית משפט השלום נגזרו על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 110,000 ₪. בית המשפט המחוזי העמיד את הרף התחתון של המתחם על 18 חודשי מאסר בפועל, והחמיר בעונש המאסר אשר הושת על הנאשם והעמידו על 24 חודשי ם.
ת"פ (שלום-ת"א) 5736/06 מדינת ישראל נ' והדי משיח (11.11.2007). מדובר בעבירות מס של השמטת הכנסות בסך 5.3 מיליון ₪ , מסירת תרשומת כוזבת ושימוש בעורמה ותחבולה. הנאשם הודה בביצוע העבירות. נגזר עליו עונש של 24 חודשי מאסר , מאסר על תנאי וקנס בסך 50,000 ₪.
בראי כלל המפורט לעיל, אינני שותפה לדעת הסנגורים לפיה העונש עליו הסכימו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון אינו פרופורציונלי לעבירות בהן הורשעו הנאשמים. אם לא די בחומרתן החריגה של עבירות המרמה והעושק אותן ביצעו הנאשמים, והענישה המחמירה שיש לגזור בגין ביצוען, הרי שבנוסף לעבירות אלה ביצעו הנאשמים עבירות מס בהיקף משמעותי, תוך שימוש במרמה ותחבולה, ובסכומים ניכרים. לדעתי, מתחם העונש הכולל אליו הפנתה המאשימה ביחס ל כלל העבירות שבכתב האישום כאירוע, (בין 4.5 ל- 9 שנות מאסר) הגיוני ופרופורציונלי ותואם אף את הענישה הנוהגת.
יתרה מכך, בענישה המוסכמת אף מימד מסוים לקולא, בשים לב לכך שעל הנאשמים אשר אף הורשעו בביצוע עבירות מס, לא הוטל עונש של קנס במסגרת הסדר הטיעון. זאת על אף הכלל לפיו בעבירות כלכליות ועבירות מס בפרט, קיימת חשיבות רבה להשתת קנסות המלמדים כי אין אף תועלת כלכלית לצד ביצוע העבירות וכי כיסו של העבריין יפגע גם הוא מביצוען. אמנם, במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי יפסק פיצוי לטובת המתלוננים, ואולם, אין דין פיצוי כדין קנס ואין האחד מבטל את השני. בנוסף, לצד הפיצוי אף לא עומד עונש מאסר ככל שזה אינו משולם.

לאחר שמיעת טיעונים לעונש ודחיות נוספות שניתנו על מנת לאפשר לנאשמים להסיר את המחדלים, היום עדכן ב"כ הנאשמים כי הנאשם 1 הסיר את מלוא המחדלים למע"מ ולמס הכנסה והנאשם 2 הסיר למעשה את המחדלים ביחס לעבירות המע"מ שסכומם 377,432 שכן קיימת הסכמה במסגרת הסדר התשלומים כי סכום זה יבוטל לאור תשלום החוב על ידי הנאשם 1. עוד הוסיף כי הנאשם 2 לא הסיר את מחדלי מס הכנסה. ב"כ המאשימה אישרה את הדברים, נערכה הפסקה בדיון במהלכה אף בחנה האם ניתן ליתן הקלה משמעותית לנאשם 2 לאור הסרת המחדל החלקית על ידו, ובסופו של יום מסרה כי המאשימה מסכימה לכך שהעונש שייגזר על הנאשם 2 יהיה העונש המקסימאלי עליו הוסכם, פחות שלושה חודשים בגין הסרת המחדל החלקי שביצע. בנסיבות אלה, ועל פי ההסכמות עותרים הצדדים כי העונש לנאשם 1 יעמוד על 56 חודשי מאסר בפועל והעונש לנאשם 2 על 77 חודשי מאסר בפועל.

בעת בחינת העונש המוסכם לכל אחד מהנאשמים שקלתי את הודיית הנאשמים (הגם שביקשו לחזור ממנה לאחר מכן – ובקשתם נדחתה) וחיסכון הזמן השיפוטי המשמעותי על ידם. בנוסף, בהודייתם, חסכו הנאשמים את הצורך בהעדת ולו חלק מהמתלוננים, חלקם קשישים כאמור, שהתייצבות לעדות וודאי איננה פשוטה עבורם. כמו כן, הנאשמים כאמור הסירו את מחדלי המס, הנאשם 1 באופן מלא והנאשם 2 באופן חלקי.
בנוסף, שקלתי את נסיבותיהם האישיות של הנאשמים. באשר לנאשם 1, יליד שנת 1975, נשוי ואב לשלושה: נתתי דעתי למצבו הנפשי המורכב המפורט במסמכים אשר הוגשו נע/3, אותו לא אפרט מטעמי צנעת הפרט. הנאשם אף מוכר כנכה על ידי ה מוסד לביטוח לאומי. בנוסף נתתי דעתי למצב בנו של הנאשם 1 המפורט בנע/4 וגם אותו לא אפרט מטעמי צנעת הפרט. כן עיינתי במסמכים המעידים על מצבה הבריאותי הקשה של אחותו של הנאשם 1 אותה סעד הנאשם לדבריו בטיפול יומיומי עד מעצרו והמפורט בנע/5 ובמסמכים הרפואיים הנוגעים לאביו נע/6. אין ספק כי נסיבותיו האישיות של הנאשם 1 מורכבות וכי מעצרו עד כה ומאסרו העתידי יקשה על בני משפחתו ועליו בפן האישי, הרגשי והכלכלי, כפי שאף עולה מדבריו בעת הטיעון לעונש. בקשר למצבו הכלכלי – עיינתי גם בתדפיס חשבון הבנ ק של רעייתו אשר הוגש וסומן נע/7. בנוסף, עיינתי ברישום הפלילי של הנאשם תע/1 המלמד על עבר פלילי משנת 2010 ושנת 2006 בעבירות מרמה אשר התיישן.
באשר לנאשם 2, יליד שנת 1987, נשוי טרי וללא ילדים. הנאשם 2 התגורר טרם מעצרו אצל הנאשם 1 שהוא גיסו. מצבו הכלכלי שאינו פשוט ועל פי דוח תיקים לחייב בהוצל"פ אשר הוגש בעניינו נע/10 עולה כי חובותיו בסך 94,623 ₪. בנוסף עיינתי שתלושי השכר של רעייתו, נע/9, לפיהם היא משתכרת כ- 4,160 ₪ בחודש וכן בדפי חשבונות הבנק שאינם פעילים – נע/8. עוד נתתי דעתי לדברי הנאשם 2 בעת הטיעון לעונש, לכך שלנאשם 2 אין כל נכסים ושני רכביו הישנים תפוסים. לנאשם 2 הרשעה קודמת משנת 2015 (עבירה משנת 2013) בגין ביצוע עבירת עושק על ידי הפקעת מחיר על פי סעיף 431(2) לחוק העונשין ולצידה מאסר על תנאי בן 6 חודשים, אשר הוסכם כי יופעל בחופף לעונש המוסכם בעניינו.
שקלתי את כל המפורט לעיל וכן את חשיבות סי ומו של התיק הנדון בסמוך להגשתו לקידום האפקטיביות שבענישה ובהרתעה. כן שקלתי את האינטרס הציבורי שבבסיסם של הסדרי טיעון וחשיבות כיבודם, ואת הענישה המוסכמת בתיק זה בכללותה – הכוללת לצד עונש המאסר פיצוי ומאסר על תנאי לשיקול דעת בית המשפט ואיננה כוללת קנס. לאחר כל זאת מצאתי כי עונש המאסר עליו הסכימו הצדדים ביחס לכל אחד מהנאשמים ראוי, וכך גם ההבחנה ביניהם, על רקע נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם 1 ועברו הפלילי הישן, אשר הביאו למיקומו קרוב מאוד לתחתית מתחם הענישה הנטען על ידי המאשימה. בשים לב לנסיבותיו של הנאשם 2, שהן מורכבות פחות מאלה בעניינו של נאשם 1 (לנאשם 2 אין ילדים קטינים או בני משפחה חולים ואף מצבו הנפשי אינו מורכב) ובפרט לאור עברו הפלילי הרלבנטי של הנאשם 2 מהעת האחרונה לצד המאסר המותנה בן השישה אשר הוסכם כי יופעל בחופף לעונש שייגזר עליו - בצדק עונש המאסר המוסכם בעניינו חמור יותר. בנסיבות אלה אני מוצאת לאמץ את עונשי המאסר עליהם הסכימו הצדדים ביחס לכל אחד מהנאשמים.
פיצוי המתלוננים
ביחס לפיצוי, הצדדים חלוקים באשר לגובה הפיצוי שראוי שייגזר לטובת קורבנות העבירה, שאת סכומו הותירו לשיקול דעתי, כמפורט בהרחבה בסיכום טיעוניהם שלעיל. בתמצית, עתירת המאשימה היא לפיצוי בהתאם לטבלה אותה הגישה (תע/3) - סכום הנזק שנגרם בפועל בתוספת 10,000 ₪ למתלונן, זאת בשים לב לחשיבות הפיצוי למתלוננים, בשים לב למיהותם, לתכליות הפיצוי הפלילי ולאינטרס הציבורי. עתירת ההגנה היא כי ייגזר סכום פיצוי נמוך ככל שניתן בשים לב למצבם הכלכלי של הנאשמים, לנזק, אם בכלל, אשר נגרם למתלוננים ולפיצוי שנפסק לטובת חלק מהמתלוננים בהליכי ם אחרים. בהקשר זה טענו כי בעת קביעת שיעור הפיצוי יש לתת את הדעת לכך שבמרבית המקרים קבלני המשנה הם אלה אשר באו במגע ישיר עם המתלוננים ועל כן חלקם "בחוויה" אותה עברו המתלוננים גדול יותר מזה של הנאשמים.
הפיצוי לטובת נפגע עבירה נפסק מכוחו של סעיף 77 ל חוק העונשין, אשר מורה:
"(א) הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 258,000 שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.
(ב) קביעת הפיצויים לפי סעיף זה תהא לפי ערך הנזק או הסבל שנגרמו, ביום ביצוע העבירה או ביום מתן ההחלטה על הפיצויים, הכל לפי הגדול יותר.
(ג) לעניין גביה, דין פיצויים לפי סעיף זה כדין קנס; סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שיש בצדו חובת פיצויים, ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים."
תכליות הפיצוי בהליך הפלילי נסקרו לאחרונה בדנ"פ 5625/16 אסרף קארין נ' אבנר טווק בוקובזה (13.9.2017 ) (להלן: "דנ"פ טווק") על ידי כב' השופטת חיות (כתוארה דאז) . כך פורט תוך הפנייה לפסיקה ולמקורות כי מטרת הפיצוי היא ליתן ביטוי לסבלו ונזקו של הניזוק במסגרת ההליך הפלילי וכי יש לאזן בין האינטרס להעניק פיצוי מהיר לקורבן לבין הצורך במניעת הפיכתו של ההליך הפלילי להליך אזרחי. כן צוינו תכליות נוספות בדמות צדק מהיר וזול לנפגע העבירה, מתן יסוד של היטהרות לעבריין, עידוד הגשת תלונות על ידי נפגעי עבירה, עידוד עבריינים להציע פיצוי והקלת העומס על בתי המשפט באמצעות הפחתת הליכים אזרחיים (ראו עוד: רע"פ 2976/01 אסף נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3) 418, 476 (2002) (להלן: "עניין אסף") רע"פ 9727/05 פלוני נ' מדינת ישראל (8.8.2007) (להלן: "עניין פלוני"), ע"פ 6452/09 קסאם נ' מדינת ישראל (22.7.2010) .
בנוסף הפנתה כבוד השופטת חיות בדנ"פ טווק לעניין אסף ולעניין פלוני באשר לאופיו המיוחד של הפיצוי על פי סעיף 77 לחוק העונשין ו דברי כבוד הנשיאה בייניש בעניין פלוני לפיהם הפיצוי על פי הוראת סעיף 77 לחוק העונשין משלב "סממנים מעורבים המשתלבים בעקרונות ובתכליות מתחום המשפט הפלילי, אך ליבם נטוע בפיצוי האזרחי... בפרשנותו וישומו של סעיף 77 לחוק יש לתת את הדעת למורכבות זו, כאשר לעיתים יגברו ההיבטים הראשונים ולעיתים האחרונים, בהתאם להקשר ולנסיבות הקונקרטיות של העניין הטעון הכרעה". (שם, פסקה 14). .
עוד נקבע לא אחת, ובשל סממניו האזרחיים, כי פיצוי מתלוננים אינו קשור ביכולתו הכלכלית של הנאשם (ראו: דנ"פ טווק, ע"פ 3873/08 אטיאס נ' מדינת ישראל (6.9 .2010) וע"פ 5761/05 וחידי מג'דלאוי נ' מדינת ישראל (24.7.2006)). בנוסף, בעת פסיקת הפיצוי לפי סעיף 77 לחוק העונשין לא נדרש בית המשפט להוכחה מדויקת של שיעור הנזק ופסיקת הפיצוי נעשית על דרך האומדן. הפיצוי נועד ליתן מענה ראשוני לקורבן ואינו מהווה תחליף מלא לפסיקת פיצויים המבוססת על הוכחת הנזק במסגרת הליך אזרחי (ראו: כב' השופטת ברק ארז בע"פ 1076/15 טווק נ' מדינת ישראל (7.6.2016) ), אסנת אלירם "פיצויים לקורבן העבירה הצעה לדגם חדש" מחקרי משפט יט (2002) (להלן: "אלירם") גם שם נסקרו המטרות השונות של הפיצוי במסגרת ההליך הפלילי.
עיינתי בטבלה תע/3 ובטבלה אשר הוגשה לאחר הטיעון לעונש בו מפורטים סכומי הפיצוי אשר נפסקו למתלוננים במסגרת תיקים פליליים אשר התנהלו כנגד מעורבים אחרים. גם לטעמי, פיצוי בגובה הנזק הכלכלי אשר נגרם בתוספת 1,000 ₪, כפי שהורתה כב' השופטת פרדלסקי בעניינו של אושרי אבוטבול , בגין ביצוע העבירות מושא כתב האישום דנן, הוא הפיצוי הראוי בנסיבות העניין (ת"פ (שלום-ת"א) 63897-06-17 מדינת ישראל נ' אבוטבול (14.6.2018). גם לדעתי, ראוי שהנאשמים יפצו את נפגעי העבירה בפיצוי שאינו בסכום סמלי בשים לב לתכליות הפיצוי אשר פורטו לעיל וחרף העובדה שחלק מהמתלוננים ציינו בעדותם נזק כספי בלבד. יחד עם זאת אינני מוצאת כי ראוי או נכון לפסוק סך של 10,000 ₪ בגין סבל ועוגמת נפש לכל מתלונן כעתירת המאשימה. סכום בסך 1,000 ₪, הנוסף לסכום הנזק הכספי, אינו סכום גבוה במיוחד, ולטעמי, על דרך האומדנא, מביא לידי ביטוי אף את הנזק שבהשחתת זמנם של המתלוננים ועוגמת הנפש שנגרמה להם כתוצאה ממעשי הנאשמים. לא נעלמו ממני טענות ההגנה ביחס למצבם הכלכלי הקשה של הנאשמים אך כמפורט לעיל, בעת פסיקת הפיצוי, אין מקום להתחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם.
בנוסף, אינני רואה עין בעין עם הסנגורים בטענתם לפיה מאחר ובמרבית המקרים, קבלני המשנה הם אלה אשר באו במגע עם המתלוננים, חלקם של קבלני המשנה בפגיעה במתלוננים גדול יותר. יש לשוב ולהזכיר כי על פי עובדות כתב האישום בהן הודו הנאשמים, הנאשמים הם אלה אשר יצרו את התשתית לביצוען של העבירות, שלחו את קבלני המשנה אל המתלוננים, לקחו חלק פעיל וממשי בביצוע העבירות , בשיטתיות ותחכום, ואף נהנו מפירותיהן. בנסיבות אלה, הטענה בהקשר זה נדחית. למעלה מן הצורך יש לזכור עוד כי בחלק מהמקרים אף נכחו בעצמם בביקור אצל המתלוננים ו/או שוחחו בטלפון עם המתלוננים אף במהלך ביקור קבלני המשנה.
לאחר סקירת המפורט לעיל, ומשהוכרע סכום הפיצוי שיש לגזור לכל אחד מהמתלוננים נותר להכריע אם נכון לפסוק כנגד כל אחד מהנאשמים את סכום הפיצוי במלואו או לחלקו ביניהם? ומה לגביי אופן גבייתו, האם נכון להורות כי ישולם במלואו על ידי כל אחד מהנאשמים או שישולם על ידם ביחד ולחוד. עוד יש לבחון מה דין הפיצוי אשר נפסק לטובת המתלוננים במסגרת הליכים פליליים אחרים כנגד מעורבים נוספים בפרשה . האם נכון לשקול את הפיצוי שנגזר או ייגזר על אותם מעורבים נוספים או שמא להתעלם מפסיקת הפיצוי שם בעת פסיקתו בהליך שלפני.
כפי שפורט לעיל, הפיצוי על פי סעיף 77 לחוק העונשין הוא בעל סממנים אזרחיים ופלילים כאחד. אמנם, פסיקתו של הפיצוי נעשית על דרך האומדן ולא נדרשת הוכחת נזק מדויק. יחד עם זאת, ממאפייני הפיצוי ואף מהצורך לאמוד את הנזק אשר נגרם עולה כי כוונת המחוקק לא הייתה להביא להתעשרות שלא כדין של נפגעי העבירה. יתרה מכך, דווקא מהעובדה שפסיקת הפיצוי איננה חוסמת את האפשרות להגיש תביעה אזרחית בגין הנזקים ניתן ללמוד, כפי שאף נקבע בפסיקה, כי פעמים לא מעטות הסכום אשר נפסק בהליך הפלילי מהווה מענה ראשוני בלבד לנפגעי העבירה.
האמור לעיל מביא אותי למסקנה כי פסיקת סכום הפיצוי במלואו ללא כל סייג, כנגד כל אחד מהנאשמים, עלולה להביא לתוצאה הלא רצו יה של עשיית עושר ולא במשפט על ידי נפגעי העבירה, מקום בו המדובר בעבירה אשר בוצעה על ידי מספר נאשמים כמו בעניינ נו. בדנ"פ טווק ציינה כב' השופטת ברק ארז קשיים העולים מפרשנות מילולית של סעיף 77 לחוק העונשין, אשר עלולה להביא לכפל פיצוי מקום בו דובר במבצעים בצוותא, כדבריה:
"... פרשנות מילולית פשוטה של הסעיף מכוונת לכך שבמקרה של עבירה המבוצעת בצוותא ניתן יהיה לחייב בפיצויים כל אחד מן המבצעים, בנפרד, בסכום הפיצויים המקסימלי. אילו אלה היו פני הדברים קרבן של שוד שבוצע על-ידי אדם בודד היה זכאי לכך שייפסקו לזכותו בהליך הפלילי פיצויים עד סך של 258,000 שקל, ואילו מי שנשדד על-ידי שניים במשותף היה יכול לקבל סכום פיצויים כפול, תוצאה שמעוררת לכאורה בעייתיות (ראו גם: אסנת אלירם " פיצויים לקרבן העבירה: הצעה לדגם חדש" מחקרי משפט יט 205, 234 (2002))".
לצד זאת, גם חלוקת סכום הפיצוי לחלקים מסוימים בין מספר נאשמים אשר ביצעו את העבירה בצוותא , עלולה ל הביא לתוצאה שאיננה צודקת או רצויה ואף להרע את מצבו של הקורבן, רק בשל העובדה שהעבירה בוצעה כנגדו על ידי מספר נאשמים , ולמרות שכל אחד מהם אחראי לנזק ש נגרם לו במלואו. בנסיבות אלה, נראה כי צודק וראוי להורות על תשלום הפיצוי אשר יפסק במלואו כנגד כל אחד מהנאשמים ביחד ולחוד. כך, שני הנאשמים יחויבו במלוא סכום הפיצוי ואולם, ביחס לגבייתו בפועל, לא יקבל נפגע העבירה סכום הגבוה מהסכום שאמדתי כראוי לתשלום כפיצוי בנסיבות. ראו והשוו מקום בו נפסק פיצוי ביחד ולחוד : תפ"ח ( חי') 4040/07 מדינת ישראל נ' גורבאן (2.7.2008), פ "ח (ת"א) 1106/04 מדינת ישראל נ' דרבאשי (29.3.2005), ת" פ (מחוזי- חי') 20926-08-09 מדינת ישראל נ' ח'ליל (4.11.2010). כן ראו מאמרה של אלירם ועמדתה לפיה ניתן להטיל על נאשמים אשר הורשעו תוך ביצוע עבירה בצוותא פיצוי אשר ישולם ביחד ולחוד, וזהו אף הפתרון המטיב עם הקורבן והפתרון העדיף על פני חלוקת הפיצוי בין הנאשמים (שם, 234) .
באשר לעובדה שלחלק מהנאשמים נפסק פיצוי במסגרת הליכים אחרים, כנגד מעורבים נוספים בביצוע העבירות, כמפורט בטבלה אשר הוגשה לאחר הטיעון לעונש: על בסיס ההנמקה המפורטת לעיל, המדובר גם בהקשר זה בכפל פיצוי לכאורה . מובן שאין ביכולתי לקבוע כי נאשם בתיק אחר ישלם את הפיצוי ביחד ולחוד עם הנאשמים משאותו ההליך לא נדון בפניי. יחד עם זאת, ועל בסיס ההנמקה שלעיל, אני מורה כי ככל ששולם או ישולם פיצוי על ידי מי מהמעורבים האחרים כנגדם נפסק פיצוי במסגרת הליך אחר בפרשה עד למועד תשלום הפיצוי על ידי הנאשמים שלפניי, הסכום אשר שולם על ידי המעורב האחר יקוזז מהסכום אותו על הנאשמים שלפני לשלם. הכל כפי שיפורט להל ן ביחס לכל אחד ואחד מהמתלוננים.
לבסוף, מקובלת עלי טענת ב"כ הנאשמים לפיה אין מקום לפסוק פיצוי להפקת התוכנית יצאת צדיק. כלל לא ברור כי נגרם נזק כלכלי להפקה כתוצאה ממעשי הנאשמים או כל נזק אחר, בשים לב לכך שהמדובר בשחקנים אשר פעלו להזמנת השירות מהנאשמים ואשר התנהלו מול הנאשמים ו/או קבלני המשנה מטעמם. על כן, לא יפסק פיצוי לתוכנית .
לאור כל האמור לעיל, הפיצוי המלא לכל אחד מהמתלוננים יפסק כנגד כל אחד מהנאשמים ביחד ולחוד, ויהיה בגובה הנזק הכספי אשר נגרם לאותו המתלונן בתוספת 1,000 ₪. אולם בעת התשלום על ידי הנאשמים , יקוזז מהסכום שעליהם לשלם כל סכום אשר שולם גם על ידי מי מהמעורבים האחרים בפרשה כנגדם נגזר פיצוי – הכל כפי שיפורט להל ן ביחס לכל אחד ואחד מהמתלוננים ובהתאם לטבלה אשר הוגשה על ידי המאשימה.

סוף דבר, לאחר כל המפורט לעיל, אני מאמצת את הסדר הטיעון בין הצדדים וגוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:
לנאשם 1
56 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 5.6.2017 ועד היום.
10 חודשי מאסר על תנאי לתקופה בת 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור על העבירות בהן הורשע ו/או כל עבירת מרמה ו/או כל עבירה מסוג פשע על פי חוק מע"מ או פקודת מס הכנסה.
6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה בת 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירת עוון על פי דיני המס.
לנאשם 2

77 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם 2 מיום 5.6.2017 ועד היום. בנוסף, אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה אשר הושת על הנאשם 2 במסגרת ת"פ (שלום – ת"א) 7521-06-15 למשך 6 חודשים, אשר ירוצה בחופף לעונש המאסר אשר נגזר על הנאשם 2. לשם הבהירות, בסך הכל ירצה הנאשם 77 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו.
10 חודשי מאסר על תנאי לתקופה בת 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור על העבירות בהן הורשע ו/או כל עבירת מרמה ו/או כל עבירה מסוג פשע על פי חוק מע"מ או פקודת מס הכנסה.
6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה בת 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירת עוון על פי דיני המס.

לשני הנאשמים יחדיו:
הנאשמים יפקידו בקופת בית המשפט תוך 12 חודשים מהיום פיצויים למתלוננים כמפורט להלן :
פיצוי בסך 5,720 ₪ ישולם למר צבי גמסון על ידי הנאשמים , ביחד ולחוד.
פיצוי בסך 10,971 ₪ ישולם לגב' צביה פודורוביץ על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד.
פיצוי בסך 3,400 ₪ ישולם לגב' מרינה בראילובסקי על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד.
פיצוי בסך 11,500 ₪ ישולם למתלונן יצחק ברנובר על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד. ככל ששולם או ישולם פיצוי למתלונן זה על ידי נאשם אחר בפרשה, ויקטור גואטה (ת"פ 47072-07-18), עד למועד שנק בע לתשלום הפיצוי על ידי הנאשמים, יקוזז הסכום ששולם על ידי גואטה מסכום הפיצוי שנפסק.
פיצוי בסך 7,000 ₪ ישולם למתלוננת שירלי אפרתי על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד. ככל ששולם או ישולם פיצוי למתלונן זה על ידי נאשם אחר בפרשה, אושרי אבוטבול (ת"פ 63897-06-17), עד למועד תשלום הפיצוי על ידי הנאשמים, יקוזז הסכום ששולם על ידי אבוטבול מסכום הפיצוי שנפסק.
פיצוי בסך 5,494 ₪ ישולם למתלונן איזי אור פז על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד.
פיצוי בסך 15,000 ₪ ישולם למתלוננת עדנה מויאל על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד. ככל ששולם או ישולם פיצוי למתלוננת על ידי נאשם אחר בפרשה אושרי אבוטבול (ת"פ 63897-06-17), עד למועד תשלום הפיצוי על ידי הנאשמים, יקוזז הסכום ששולם על ידי אבוטבול מסכום הפיצוי שנפסק.
פיצוי בסך 2,500 ₪ ישולם למתלונן בנימין נמני על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד. ככל ששולם או ישולם פיצוי למתלונן זה על ידי נאשם אחר בפרשה אושרי אבוטבול (ת"פ 63897-06-17) עד למועד תשלום הפיצוי על ידי הנאשמים, יקוזז הסכום ששולם על ידי אבוטבול מסכום הפיצוי שנפסק.
פיצוי בסך 5,000 ₪ ישולם למתלוננת אן מייקל על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד.
פיצוי בסך 10,350 ₪ ישולם למתלוננת נאוה הורוביץ על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד. ככל ששולם או ישולם פיצוי למתלוננת על ידי נאשם אחר בפרשה אושרי אבוטבול (ת"פ 63897-06-17) עד למועד תשלום הפיצוי על ידי הנאשמים, יקוזז הסכום ששולם על ידי אבוטבול מסכום הפיצוי שנפסק.

פיצוי בסך 9,000 ₪ ישולם למתלוננת נאוה פישפלד על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד. ככל ששולם או ישולם פיצוי למתלוננת על ידי נאשם אחר בפרשה אושרי אבוטבול (ת"פ 63897-06-17), עד למועד תשלום הפיצוי על ידי הנאשמים, יקוזז הסכום ששולם על ידי אבוטבול מסכום הפיצוי שנפסק.
פיצוי בסך 13,000 ₪ ישולם למתלוננת עדנה יגרמן על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד. ככל ששולם או ישולם פיצוי למתלוננת על ידי נאשמים אחרים בפרשה אושרי אבוטבול (ת"פ 63897-06-17) וויקטור גואטה (ת"פ 47072-07-18 ) עד למועד תשלום הפיצוי על ידי הנאשמים, יקוזז הסכום ששולם על ידי אבוטבול וגואטה מסכום הפיצוי שנפסק.
פיצוי בסך 19,000 ₪ ישולם למתלוננת צביה יצחקי על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד. ככל ששולם או ישולם פיצוי למתלוננת על ידי נאשם אחר בפרשה אושרי אבוטבול (ת"פ 63897-06-17) עד למועד תשלום הפיצוי על ידי הנאשמים, יקוזז הסכום ששולם על ידי אבוטבול מסכום הפיצוי שנפסק.
פיצוי בסך 5,446 ₪ ישולם למתלוננת סטלה אבנגים על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד.
פיצוי בסך 12,525 ₪ ישולם למתלונן אברהם בילזובסקי על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד . ככל ששולם או ישולם פיצוי למתלונן על ידי נאשם אחר בפרשה אברהם חיים חן (ת"פ 59578-06-1) עד למועד תשלום הפיצוי על ידי הנאשמים, יקוזז הסכום ששולם על ידי אברהם חיים חן מסכום הפיצוי שנפסק.

פיצוי בסך 2,000 ₪ ישולם למתלוננת חנה נתיב על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד. ככל ששולם או ישולם פיצוי למתלוננת על ידי נאשם אחר בפרשה אושרי אבוטבול (ת"פ 63897-06-17), עד למועד תשלום הפיצוי על ידי הנאשמים, יקוזז הסכום ששולם על ידי אבוטבול מסכום הפיצוי שנפסק.
פיצוי בסך 1,000 ₪ ישולם למתלוננת לאה שנידר על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד. ככל ששולם או ישולם פיצוי למתלוננת על ידי נאשם אחר בפרשה אושרי אבוטבול (ת"פ 63897-06-17), עד למועד תשלום הפיצוי על ידי הנאשמים, יקוזז הסכום ששולם על ידי אבוטבול מסכום הפיצוי שנפסק.
פיצוי בסך 2,800 ₪ ישולם למתלונן מוריץ נוטסקו על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד.
פיצוי בסך 9,600 ₪ ישולם למתלוננת עליזה עמיצור על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד. ככל ששולם או ישולם פיצוי למתלוננת על ידי נאשם אחר בפרשה אושרי אבוטבול (ת"פ 63897-06-17) עד למועד תשלום הפיצוי על ידי הנאשמים, יקוזז הסכום ששולם על ידי אבוטבול מסכום הפיצוי שנפסק.
פיצוי בסך 43,000 ₪ ישולם למתלונן אהוד מנור, על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד. ככל ששולם או ישולם פיצוי למתלונן על ידי נאשם אחר בפרשה אושרי אבוטבול (ת"פ 63897-06-17) עד למועד תשלום הפיצוי על ידי הנאשמים, יקוזז הסכום ששולם על ידי אבוטבול מסכום הפיצוי שנפסק.
פיצוי בסך 1,000 ₪ ישולם למתלוננת דליה שני על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד. ככל ששולם או ישולם פיצוי למתלוננת על ידי נאשם אחר בפרשה אברהם חיים חן (ת"פ 59578-06-18 ) עד למועד תשלום הפיצוי על ידי הנאשמים, יקוזז הסכום ששולם על ידי אברהם חן חיים מסכום הפיצוי שנפסק.
פיצוי בסך 1,000 ₪ למתלוננת אירית אברהם ישולם על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד. ככל ששולם או ישולם פיצוי למתלוננת על ידי נאשם אחר בפרשה אושרי אבוטבול (ת"פ 63897-06-17) עד למועד תשלום הפיצוי על ידי הנאשמים, יקוזז הסכום ששולם על ידי אבוטבול מסכום הפיצוי שנפסק.
פיצוי בסך 1,000 ₪ ישולם למתלוננת בינוינידה בכר על ידי הנאשמים ביחד ולחוד. ככל ששולם או ישולם פיצוי למתלוננת על ידי נאשם אחר בפרשה אושרי אבוטבול (ת"פ 63897-06-17) עד למועד תשלום הפיצוי על ידי הנאשמים, יקוזז הסכום ששולם על ידי אבוטבול מסכום הפיצוי שנפסק.
פיצוי בסך 4,500 ₪ ישולם למתלוננת שרה קסון על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד.
פיצוי בסך 1,000 ₪ ישולם למתלונן גארי ססמאן על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד. ככל ששולם או ישולם פיצוי למתלוננת על ידי נאשם אחר בפרשה אברהם חיים חן (ת"פ 59578-06-18 ) עד למועד תשלום הפיצוי על ידי הנאשמים, יקוזז הסכום ששולם על ידי אברהם חן חיים מסכום הפיצוי שנפסק.
פיצוי בסך 15,450 ₪ ישולם למתלוננת נחמיה פרידל על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד . ככל ששולם או ישולם פיצוי למתלוננת על ידי נאשם אחר בפרשה אושרי אבוטבול (ת"פ 63897-06-17) עד למועד תשלום הפיצוי על ידי הנאשמים, יקוזז הסכום ששולם על ידי אבוטבול מסכום הפיצוי שנפסק.
פיצוי בסך 1,000 ₪ ישולם למתלוננת ציונה הירש שמשי על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד . ככל ששולם או ישולם פיצוי למתלוננת על ידי נאשם אחר בפרשה אושרי אבוטבול (ת"פ 63897-06-17) עד למועד תשלום הפיצוי על ידי הנאשמים, יקוזז הסכום ששולם על ידי אבוטבול מסכום הפיצוי שנפסק.
פיצוי בסך 1,000 ₪ ישולם למתלוננת נטעלי שרון על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד.
פיצוי בסך 19,000 ₪ ישולם למתלוננת מיכל בן נפתלי על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד . ככל ששולם או ישולם פיצוי למתלוננת על ידי נאשם אחר בפרשה אושרי אבוטבול (ת"פ 63897-06-17) עד למועד תשלום הפיצוי על ידי הנאשמים, יקוזז הסכום ששולם על ידי אבוטבול מסכום הפיצוי שנפסק.
פיצוי בסך 12,300 ₪ ישולם למתלונן מוריס סדוביץ על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד . ככל ששולם או ישולם פיצוי למתלוננת על ידי נאשם אחר בפרשה אושרי אבוטבול (ת"פ 63897-06-17) עד למועד תשלום הפיצוי על ידי הנאשמים, יקוזז הסכום ששולם על ידי אבוטבול מסכום הפיצוי שנפסק.
פיצוי בסך 3,000 ₪ ישולם למתלוננת רות בר דוד על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד. ככל ששולם או ישולם פיצוי למתלוננת על ידי נאשם אחר בפרשה אושרי אבוטבול (ת"פ 63897-06-17) עד למועד תשלום הפיצוי על ידי הנאשמים, יקוזז הסכום ששולם על ידי אבוטבול מסכום הפיצוי שנפסק.
פיצוי בסך 1,000 ₪ (500 לכל מתלונן) ישולם למתלוננים פרדי שביב וגזילה שביב על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד.
פיצוי בסך 23,600 ₪ (מחצית הסכום לכל אחד) ישולם למתלוננים לאה נחומי ודרור נחומי על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד. ככל ששולם או ישולם פיצוי למתלוננת על ידי נאשם אחר בפרשה אושרי אבוטבול (ת"פ 63897-06-17) עד למועד תשלום הפיצוי על ידי הנאשמים, יקוזז הסכום ששולם על ידי אבוטבול מסכום הפיצוי שנפסק.
פיצוי בסך 1,000 ₪ ישולם למתלונן רחמים נחום על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד.
פיצוי בסך 2,700 ₪ ישולם למתלוננת עינת עמית (במקרה של אטי אברהמי ואיתן ארז) על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד. ככל ששולם או ישולם פיצוי למתלוננת על ידי נאשם אחר בפרשה אושרי אבוטבול (ת"פ 63897-06-17) עד למועד תשלום הפיצוי על ידי הנאשמים, יקוזז הסכום ששולם על ידי אבוטבול מסכום הפיצוי שנפסק.
פיצוי בסך 1,000 ₪ ישולם למתלוננת דבורה אלרן על ידי הנאשמים, ביחד ולחוד. ככל ששולם או ישולם פיצוי למתלוננת על ידי נאשם אחר בפרשה אושרי אבוטבול (ת"פ 63897-06-17) עד למועד תשלום הפיצוי על ידי הנאשמים, יקוזז הסכום ששולם על ידי אבוטבול מסכום הפיצוי שנפסק.

פרטי נפגעי העבירה יועברו על ידי המאשימה למזכירות בית המשפט תוך 30 יום מהיום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ב אדר א' תשע"ט, 17 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.