הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"פ 58829-11-12

פ"א מהסבה 331474/10 הונאה ת"א

פ"א מהסבה 26499/11 הונאה ת"א

פ"א מהסבה 74701/11 הונאה ת"א

פ"א מהסבה 75089/11 הונאה ת"א

פ"א מהסבה 149078/11 הונאה ת"א

פ"א מהסבה 154215/11 מרחב מוריה ירושלים

לפני כבוד השופטת הדסה נאור

המאשימה

מדינת ישראל

נגד

הנאשם
מאור כהן (עציר) ת.ז. XXXXXX463

<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה – מתמחה עינת טל ועו"ד טל בנאי-גת
ב"כ הנאשם – עו"ד סרגיי דוד-מורין
הנאשם בעצמו
פרוטוקול

<#3#>
טיעונים לעונש
ב"כ המאשימה:
אני מגישה לבית המשפט ר"פ עדכני של הנאשם, מוגש ומסומן במ/1. פסק הדין בערעור מוגש ומסומן במ/2.
אנחנו חוזרים על עתירתנו לעונש של מאסר בפועל, שלא יפחת מ-36 חודשים כפי שטענו בחודש יוני 2016 וחזרנו על כך ביום 12.12.16.
נזכיר כי המדובר בתשעה אישומים, במסגרתם החזיק הנאשם אלפי דיסקים המפרים זכויות יוצרים ומכר כמות נוספת שאינה ידועה.
אנו ערים למה שכתוב בתסקיר שירות המבחן ולהמלצתו, אולם אנו סבורים שאין לאמץ את המלצת שירות המבחן. כידוע, שירות מבחן שוקל שיקולי שיקום, בעוד שעל בית המשפט לשקול שיקולים נוספים ובראשם הטלת עונש ההולם את העבירה ונסיבותיה. אבקש להפנות להלכת סגל.
אימוץ המלצת שירות המבחן, משמעו חריגה ממתחם הענישה ההולמת ואין לכך מקום במקרה הנדון. לדעתנו לבית המשפט סמכות לחרוג ממתחם הענישה מטעמי שיקום, וזאת על פי סעיף 40ד לחוק העונשין. בית המשפט רשאי לעשות כן אך אינו חייב. חריגה זו היא בהתאם לפסיקה רק כאשר יש פוטנציאל שיקומי גבוה.
במקרה זה מדובר במי שנמצא למעשה בתחילת הדרך, במי שבית המשפט נתן לו בעבר הזדמנות להליך טיפולי אולם הנאשם לא ניצל הזדמנות זו וניתק את הקשר עם שירות המבחן. הסבריו של הנאשם לעניין, אין בהם כדי להצדיק אי יצירת קשר ולו טלפוני עם שירות המבחן. נוסף לכך, הנאשם יכול לעבור הליך של טיפול במסגרת הכלא. מדובר במי שלחובתו שמונה הרשעות קודמות חרף גילו הצעיר, ובין היתר שתי עבירות דומות , האחת הרשעה מס' 1 והרשעה מס' 8.
בנוסף, מדובר במעשים לאורך זמן רב, כאשר פגיעה בערכים המוגנים במקרה זה היא גבוהה. הנאשם מבצע את העבירות וחוזר עליהן, גם לאחר שנתפס. בנוסף, בהרשעה מס' 8 בעבירה דומה אכן נפל פגם בפסק הדין וקיימת בעייתיות בהפעלת התנאי. הבעייתיות היא מאחר והסעיף בו הוא הורשע, בוטל.
אנחנו אכן לא עותרים להפעלת התנאי, אולם לא ניתן להתעלם מן המעשים בתיק אותם עבר הנאשם שהם אותם המעשים גם בתיק זה.

ב"כ הנאשם:
בעניין עברו של הנאשם, אציין שלמעשה שתי הרשעות הרלוונטיות לכאורה עליהן הצביעה התביעה, זו הרשעה לגבי עבירה משנת 2012, שהתיק הסתיים סופית בערעורים בתחילת שנת 2017.
העבירה השנייה היא משנת 2010. באשר לתיק הזה של העבירה הראשונה, לטענתנו התיק הראשון הוא בטל מכיוון שהנאשם שם הואשם והורשע לפי חיקוק שכבר היה בטל. אני מגיש לבית המשפט את הטיעון שהיה בערעור, את חוק זכויות יוצרים ומפנה לסעיף 69 ו-77 לגבי בטלותו של הסעיף בפקודת זכויות יוצרים . אני מפנה גם לגזר הדין ולכתב האישום באותו התיק.
כתב האישום הוגש וסומן במ/3, הכרעת הדין וגזר הדין הוגשו וסומנו במ/4. הטיעון בערעור הוגש וסומן במ/5. אני מגיש את פרוטוקול הדיון בערעור, סומן במ/6, בו התביעה מסכימה לביטול התנאי שהופעל.
בכל הנוגע לעברו של הנאשם, לטענתנו ככל הנוגע לתיק זה, לנאשם אין עבר. ההרשעה השנייה היא מאוחרת יותר וגם שם זו הרשעה בעבירה של הפרש של שנה מהתיק הנוכחי, במקום שלפי גם כתב האישום הנוכחי, שהוא שנים כבר לא במקום, לפחות שנתיים, וגם לפי הנסיבות בכתב האישום, היה ברור שהדוכן היה שייך לנאשם נוסף ולא למרשי. לכן החלק שלו היה זוטר ולא דומיננטי וזה בא לידי ביטוי בעונש הסופי.
מכל מקום, גם כשנסתכל על התיקים שנותרו, בתיק הנוכחי העבירה האחרונה בוצעה לפני חמש וחצי שנים. בתיק שהיה בפני כבוד השופט בארי, העבירה שם בוצעה לפני ארבע וחצי שנים. במהלך התקופה המאוד ממושכת הזו אין לנאשם ולו אישום והרשעה אחת בעבירות נשוא כתבי האישום וגם בעבירות נוספות למעשה.
הנאשם בסיוע משפחתו, סגר את כל חובותיו ולכן מאז חודש דצמבר כשטענו את זה, הנאשם לקח חלק פעיל ורציף בקבוצה הטיפולית. את הסדנה הייעודית של שירות המבחן הוא סיים בהצלחה. התסקיר של שירות המבחן מדבר בעד עצמו. מעבר לכך, הנאשם גילה נכונות והשתלב בקבוצה נוספת עם אותו קצין מבחן.
על פי התסקיר, לנאשם היו הרבה קשיים רגשיים, הסתגלותיים שנובעים מילדותו, נערותו והתבגרותו בתנאים מאוד מורכבים, ללא שום גורם תומך, ולמעשה קצין המבחן בקבוצות הנוכחיות, זה המסגרת הראשונה בחייו שתומכת בו, מכילה אותו ומציבה לו גבולות. מגבשת את זהותו מחדש וזה נובע מפורשות מהתסקיר.
בקבוצה הנוספת הוא לא היה חייב להשתתף, אך הנאשם מרגיש שסוף סוף יש בחייו את הגורם שיכול לכוון אותו ולעזור לו להישאר בתפקוד הנורמטיבי, בו הוא מצוי בפועל כבר כמה שנים טובות.
קצין המבחן מדגיש מפורשות שכניסתו של הנאשם למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח בעיתוי זה של חייו, עלולה לקטוע את הליך השיקום בו הוא מצוי, לפגוע בתוצאותיו ולגרום לנסיגה במצבו.
לכן קצין המבחן ממליץ על העמדתו של הנאשם למבחן של שנה, כאשר שירות המבחן יהווה גורם מפקח, תומך ומלווה. זאת כדי להמשיך בהליך שיקומו, כאשר גם קצין המבחן בהתייחסו להמלצה עונשית, ממליץ להימנע ממאסר בפועל וגם אם בית המשפט יחליט להטיל על הנאשם מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות, להשית עליו מאסר מצומצם עד כמה שניתן, כדי שהדבר לא יסיט אותו מ אותו כיוון חיובי ושיקומי שהוא נמצא בו כיום.
אני חושב שמבלי להתעלם מחומרת העבירות בכתב האישום, אי אפשר להתעלם מהזמן הרב שחלף, מהעובדה שלנאשם בזמן הזה לא נוספו הרשעות נוספות, ומההמלצה הברורה והחד משמעית והמפורשת של קצין המבחן, למרות אותה הפסקה בהליך השיקומי שהייתה לפני כחצי שנה, אני חושב שדווקא לנוכח ההמלצה של קצין המבחן שניתנה לאחרונה, הנאשם הוכיח שהפסקה בהליך השיקומי, באמת הייתה בגלל חששו האמיתי לביטחונו עקב חובותיו לגורמים שליליים ולא מכיוון שהנאשם לא רצה ולא מכיר בחשיבות ההליך השיקומי שהוא נמצא בו כבר כשנה וחצי.
לכן אני חושב כשבית המשפט נתן הזדמנות נוספת לנאשם בחודש דצמבר, זה כבר ענה לאותו חשש שמביעה חברתי, מפאת ההפסקה שהייתה בהליך השיקומי. התמדתו ו סיום בהצלחה של הטיפול בקבוצה והשתלבות בקבוצה הנוכחית, על אחת כמה וכמה, מוכיחים שהנאשם באופן אמיתי וכנה, השתלב בהליך השיקומי ורוצה לעבור אותו ולסיים אותו עד הסוף ולעזוב לגמרי את אותו מסלול של חיים לא תקינים, שאפיין את עברו לפני מספר שנים.
אני אגיש לבית המשפט שורה של פסקי דין, בעבירות של קניין רוחני ובעבירות נוספות וחמורות יותר, שבעצם נותנות משקל נכבד ומעדיפות את שיקולי השיקום על פני שיקולי גמול והרתעה, כאשר מדובר בהליך שיקום אמיתי, תורם ושבאמת יכול להוציא נאשם מאותם חיים לא נורמטיביים שהיה נוכח בהם לפני כניסתו להליך השיקומי.
בחלק מפסקי הדין, מדובר על ביטול הרשעה ובחלקם האחר בית המשפט מחליט שלא להטיל מאסר בפועל על מי שביצע שלוש עבירות שוד. ישנם פסקי דין שנמנעים מהפעלת מאסר בפועל בדרך של ביטול הרשעה, בעבר די מכביד מאשר עברו של הנאשם.
אני מפנה גם לפסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה, בו העדיפו שיקולי שיקום בעבירות מס.
כמו כן, אני מגיש לבית המשפט סיכום של פסיקה שעשיתי בשמי לתיק אחר. מדובר בסיכום של תיקים שבוטלה הרשעה, גם בעבירות של פגיעה בקניין רוחני, עבירות אלימות ועבירות חמורות יותר.
לכן אני חושב שצריך להסתכל על הנאשם הספציפי שבית המשפט נתן לו הזדמנות, הוא לקח אותה בשתי ידיו, מתמיד באורח חייו הנורמטיבי הנוכחי והחדש שלו, מתמיד בהליך השיקום ולפי זה צריך לגזור את דינו. אני חושב שגזר הדין צריך לתמוך בנאשם, כדי שהחברה שלנו תרוויח בן אדם נורמטיבי וכדי שאנחנו בסופו של דבר לא נפסיד בחור צעיר שיכול שוב פעם להיגרר לדברים לא תקינים במידה ואנחנו נגדע את אותו הליך שיקום ביחד עם אותם גורמים תומכים עמם הוא נמצא כיום.
הנאשם עבד בעבודות מזדמנות, לאחר שסיים את עבודות השירות, ביום ראשון הוא אמור לעבור ראיון עבודה במפעל עוגיות "פילס כחול-לבן" באזור התעשייה בבת ים. עבודה מסודרת עם תלושי שכר.
אנחנו רואים שהנאשם נמצא בעיצומו של הליך שיקומי והוא רוצה להמשיך בקבוצה החדשה. הוא מעוניין להתחיל עבודה מסודרת.
בנסיבות מיוחדות אלו, לאור חלוף הזמן, לאור העובדה שהתיק הקודם בטל ולאור המלצה חיובית ביותר של קצין שירות המבחן, אנחנו נבקש לאמץ את המלצתו של קצין המבחן ולהעמיד את הנאשם למבחן, ואם בית המשפט יחליט להטיל עליו עונש מאסר, שיהיה בדרך של עבודות שירות ולתקופה מצומצמת ככל הניתן וזאת גם המלצה ברורה של קצין המבחן.
גם לפי חוות דעת הממונה, הנאשם יכול לבצע עבודות שירות וגם באותו מקום שאותן ביצע בפעם הקודמת. קצין המבחן אומר גם שלמרות זהותו הלא מגובשת, מה שמאוד בולט בנאשם זו דאגתו למשפחתו. עכשיו יש לו הצבת גבולות, וזה נובע מהתסקיר, והוא יודע להבחין בסיכונים ולדעת כיצד הוא יכול לעזור למשפחה בדרך נורמטיבית ובאילו מצבים הוא צריך לעצור ולא להיקלע אליהם.

הנאשם:
בפעם שעברה, בדיון הקודם, בית המשפט נתן לי הזדמנות שנייה. זה לא קל, אני עושה הכול. אני מצטער על מה שעשיתי, למרות שעבר הרבה זמן ולא חזרתי על כך בשנים האחרונות. אני נמצא בקבוצה בראשון לציון, כל הזמן חשבתי שאני חכם ואני יודע יותר טוב מכולם. שם הבנתי שאני סתם. הם עוזרים לי מאוד. אני רואה שם אנשים במצב גרוע משלי והם מנסים להתמודד ולהצליח. אני גם רוצה לצאת מהמצב הזה ולהצליח.

<#4#>
גזר דין

הנאשם יליד 1991, הורשע במסגרת הסדר טיעון דיוני בשמונה עבירות של החזקה ומכירת עותק מפר זכויות יוצרים, בתשע עבירות של הפרת סימן מסחרי ובעבירה אחת של החזקת עותק מפר זכויות יוצרים.
על פי העובדות בהן הודה הנאשם, בין החודשים אוגוסט 2010 ועד ספטמבר 2011 בתשע הזדמנויות שונות, החזיק הנאשם סך הכול ב-3,325 עותקים מפרים.
כתב האישום בו הודה הנאשם, מייחס לנאשם מכירת עותקים מפרים בשמונה הזדמנויות שונות בכמות שאינה ידועה וצודק ב"כ הנאשם שבנסיבות אלה ניתן לייחס לנאשם בכל אחד מהמקרים מכירה של לא יותר מעותק מפר אחד, כך שהעבירות העיקריות הינן החזקת עותק מפר והפרת סימן מסחרי.
חרף גילו הצעיר הספיק הנאשם לצבור לחובתו, לכאורה, תשע הרשעות קודמות, רובן בעבירות רכוש כשעל פי הרישום בגיליון הרשעותיו, הורשע גם בשתי עבירות שעניינן דומה, האחד בגין עבירה מחודש מאי 2010 והשני בגין עבירה מחודש ספטמבר 2012.
טענת ב"כ הנאשם לפיה ההרשעה הראשונה בעבירה זו, קרי, משנת 2010, בטלה משום שההרשעה הינה בגין עבירה שעברה מן העולם במסגרת חוק זכויות יוצרים.
דומה כי יש ממש בטענה זו.
העובדה שהנאשם ביצע עבירה דומה גם בחודש ספטמבר 2012, כאשר כתב האישום שבפניי הוגש בחודש נובמבר 2012, מלמדת כי ניתן היה לצרף את כל האישומים יחד ולפיכך אקח בחשבון שיקוליי גם את העובדה שהנאשם נדון בגין תיק זה, בין היתר לריצוי עונש מאסר בפועל בעבודות שירות למשך חודש.
את העבירות ביצע הנאשם בהיותו מתחת לגיל 21, ועל כן חלה בעניינו חובת קבלת תסקיר והוא הופנה לאחר הרשעתו לקבלת תסקיר.
מהתסקיר הראשון שהוגש עובר לטיעונים לעונש שנשמעו ב-05.06.16, עלה כי הנאשם חרף קשייו משתלב בהליך הטיפולי בשירות המבחן ועל כן המליץ שירות המבחן על הטלת צו מבחן וצו של"צ.
לאחר ששמעתי את הטיעונים לעונש באותו מועד, הגעתי למסקנה כי טרם בשלו התנאים לסיום ההליך וכי לא ניתן ללמוד מתסקיר שירות המבחן שמדובר במי שסיכויי השיקום בעניינו הינם ממשיים. משכך, הופנה הנאשם להמשך אבחון של שירות המבחן.
דא עקא, בשלב זה ניתק הנאשם את הקשר עם שירות המבחן ועל כן בתסקיר נוסף שהתקבל חזר בו שירות המבחן מהמלצתו לעונש, חרף העובדה שמלכתחילה סבר שהנאשם זקוק לטיפול והנחיה , זאת נוכח התרשמותו של הנאשם, בחר שלא לקבל את הסיוע לו נזקק.
באותה תקופה גם לא התייצב הנאשם בבית המשפט, על אף שבמשך התקופה שקדמה לכך לא נעדר הנאשם מדיוני בית המשפט.
משאותר לבסוף הנאשם, טען כי היעלמותו נבעה מחששו מפני גורמים עברייניים להם חב כספים ורק לאחר שמשפחתו התגייסה לסייע לו וסגרה את חובו, חזר וביקש להמשיך את ההליך השיקומי.
חרף העובדה שכבר בטיעוניה לעונש, עתרה המאשימה שלא לקבל את עמדת שירות המבחן נוכח חומרת המעשים והיקפם ועתרה להטלת עונש מאסר בפועל של 36 חודשים , החלטתי לתת לנאשם הזדמנות נוספת נוכח העובדה שמאז שנת 2012 לא נפתחו לחובתו תיקים נוספים מאותו סוג והעובדה כי מהתסקירים הקודמים עלתה התרשמות שירות המבחן מנזקקותו הטיפולית .
בין לבין הפניתי את הנאשם גם לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות.
לדיון שהתקיים בישיבה שלאחר מכן, התקבל תסקיר שירות המבחן ששב והמליץ על שילובו של הנאשם בהליך טיפולי במסגרת צו מבחן, אך לא התקבלה חוות דעת הממונה על עבודות שירות והדיון נדחה להיום.
גם בתסקיר שהתקבל לקראת ישיבת היום, שב שירות המבחן על המלצתו להטלת צו מבחן , זאת לאור הירתמותו של הנאשם להמשך הטיפול ולהשתתפות בקבוצה הטיפולית בה שולב , לצד מאסר לריצוי בעבודות שירות לתקופה מינימלית.
המאשימה שבה ועתרה שלא לקבל את המלצת שירות המבחן, ועמדה על עמדתה כי מתחם העונש הראוי בעניין זה לכל אחד מהאישומים נע בין מאסר שיכול שירוצה בעבודות שירות עד 18 חודשים.
המאשימה הפנתה בטיעוניה להלכת סגל, החוזרת על מושכלות יסוד לפיהן גזירת הדין נתונה בידי בית המשפט ושירות המבחן הינו בבחינת גורם ממליץ בלבד.
בטיעוניה התייחסה המאשימה בעיקר לחומרת העבירות, לעובדה כי הנאשם שב פעם אחר פעם על מעשיו חרף החקירה וההתראה שקיבל לאחר כל אחד מהמקרים ועל פסיקת בית המשפט העליון לפיה בעבירות כנגד הקניין הרוחני , הגורמים לפגיעה חמורה בסחר המקומי ובסחר הבינלאומי, כמו גם במעמדה של ישראל כמדינה אוכפת חוק, יש להעדיף את שיקולי ההרתעה על פני שיקולים אחרים, זאת חרף המלצת שירות המבחן ולפיה הנאשם נתרם מהטיפול ומהקבוצה לראשונה בחייו.
בטיעוניה היום שבה המאשימה וביקשה לאמץ את הטיעונים שהושמעו על ידה בחודש יוני 2016, תוך שימת דגש על ההפסקה בהליך הטיפולי שנבעה מהיעלמותו כאמור של הנאשם.
ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן, נוכח גילו של הנאשם, העובדה כי מזה 4 שנים לא הסתבך בפלילים מבלי להמעיט מחומרת עבירותיו בעבר, בהיותו צעיר מתחת לגיל 21 ואף לא מהעבירה של גידול והחזקת סמים מסוכנים בגינם ריצה 10 חודשי מאסר בפועל , אשר הוטלו עליו בחודש דצמבר 2013, מהם שוחרר בחודש מרץ 2014.
בטיעוניו חזר ב"כ הנאשם על הקשיים של הנאשם שהובילו לניתוק הקשר בזמנו עם שירות המבחן, ועל שילובו החיובי מחדש בהליך הטיפולי.
במסגרת טיעוניו, הגיש ב"כ הנאשם אסופת פסיקה של מקרים בהם העדיף בית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום וטען כי המדובר במקרה זה באחד המקרים המצדיקים סטייה כאמור.
אין חולק לגבי חומרת הפגיעה בערכים המוגנים, בביצוע עבירות בהן הורשע הנאשם.
כפי שאלה עלו כאמור בטיעוני ב"כ המאשימה, אין חולק כי נוכח המעשים החוזרים ונשנים של הנאשם במהלך תקופה של שנה ניתן לראותו כרצידיוויסט בביצוע עבירות אלה.
עם זאת, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, עבירה אחרונה בשנת 2012, אני מתייחסת בהחלטתי כאמור גם לעבירה עליה כבר נתן את הדין של כ-5 שנים , יכולה ללמד שהנאשם זנח ענף עיסוק זה.
אמנם לנאשם הרשעה נוספת בעבירה מאוחרת משנת 2013, על פקודת הסמים המסוכנים, אך בגינה ריצה עונש מאסר בפועל ומאז שחרורו חלפו 3 שנים וניכר כי הנאשם בחר לכאורה לזנוח את עיסוקיו הפליליים בכלל ויש לקוות שתמונה זו אכן משקפת את מציאות חייו של הנאשם, מכאן ולעתיד לבוא.
שירות המבחן סבור כי תמיכה בסיוע במסגרתם אכן יוביל לשיקומו של הנאשם ולזניחתו את עולם העבריינות בכלל.
דומני כי במתחמי העונש ההולם, אותן הציגה המאשימה, ניתן משקל נכבד לעבירה של סחר בעותקים מפרים אך כאמור בהיעדר ראיה אחרת , עבירה זו הייתה זניחה במסגרת עיסוקיו בתחום העבירות של החזקה ומכירה של עותקים מפרים.
בהתחשב באמור, אני סבורה כי העונש ההולם בגין כל אחד ואחד מהאישומים נע בין תקופת מאסר קצרה לריצוי בעבודות שירות ועד 10 חודשי מאסר בפועל.
יש כאמור חשיבות מרבית לעובדה שהנאשם הפר פעם אחר פעם את הוראות החוק בעניין זה, ולא היה די בחקירותיו בגין עבירות אלה במהלך השנה כולה.
דומני כי הגשת כתב האישום, היא זו שעצרה את הנאשם מלהמשיך ולעסוק בתחום זה.
ההרתעה אם כן, במידה לא מבוטלת, מצאה את ביטויה בעצם הגשת כתב האישום וניהולו של ההליך המשפטי, כשלצד זה הרתעה בכלל, נבעה מריצוי תקופת מאסר של 10 חודשים בגין העבירות על פקודת הסמים המסוכנים.
נוכח גילו הצעיר של הנאשם, חלוף הזמן, היעדר עבירות נוספות בתחום זה במשך כ-5 שנים והיעדר עבר פלילי בכלל, במהלך שלוש השנים האחרונות, כמו גם, נוכח המלצת שירות המבחן מצאתי לנכון לשלב בין ענישה שיקולי הענישה של גמול והרתעה לבין שיקול השיקום, כשהכף תיטה במידה מסוימת לחריגה מהעונש ההולם.
בנסיבות רגילות, היה מקום להטיל על הנאשם בגין מסכת העבירות כולן עונש מאסר בפועל של 15 חודשים. אך בעקבות בהתחשב בכל האמור לעיל, אטיל על הנאשם בין היתר עונש מאסר בפועל שניתן לרצותו בעבודות שירות, אף שאני מקבלת את עמדת שירות המבחן כלשונה אך מתחשבת כאמור בתקופת המאסר של חודש אותו ריצה הנאשם כאמור לעיל.

נוכח כל האמור לעיל, אני מטילה על הנאשם את העונשים כדלקמן:

1. 5 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, במרכז יום לקשיש "אביבים" ברחוב חיים לבנון 75, רמת אביב, בהיקף של 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות.
הממונה על עבודות השירות יוכל לקבוע לנאשם השמה במקום עבודה אחר, לאחר שיודיע על כך לבית המשפט .
תחילת ריצוי עבודות השירות בתאריך 15.06.17. במועד זה יתייצב הנאשם בפני הממונה על עבודות שירות במפקדת מחוז מרכז, לצורך קליטה והצבה .
מובהר לנאשם כי במקום ההעסקה מתבצעת ביקורת ואם לא יעמוד בתנאי המקום או יעבור עבירה נוספת, ניתן יהיה להפסיק את עבודות השירות והנאשם ירצה את התקופה הנותרת מאחורי סורג ובריח.

2. מאסר על תנאי, של 7 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע במשך 3 שנים מהיום.

3. ניתן בזה צו מבחן למשך שנה מהיום.
מובהר לנאשם כי אם לא יעמוד בדרישות שירות המבחן, ניתן יהיה להפקיע את צו המבחן ולשוב ולדונו בגין העבירות בהן הורשע.

4. לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה לפיצוי המתלוננים, שכן לא הוכח נזק וכפי שציינתי סך הכול הוכח שנמכרו מקסימום 8 דיסקים.
ככל שהמתלוננים, החברות בעלות זכויות היוצרים וסימני המסחר בתקליטורים, יסברו שנגרם להם נזק כספי, יוכלו לפעול בהליכים אזרחיים מקובלים.

המזכירות תשלח עותק הפרוטוקול וגזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.
<#5#>

ניתנה והודעה היום ז' אייר תשע"ז, 03/05/2017 במעמד הנוכחים.

הדסה נאור , שופטת

ב"כ המאשימה:
נבקש להשמיד את הדיסקים.
<#6#>
החלטה
כמבוקש.
<#7#>

ניתנה והודעה היום ז' אייר תשע"ז, 03/05/2017 במעמד הנוכחים.

הדסה נאור , שופטת

ב"כ הנאשם:
אבקש להורות למזכירות להחזיר לנאשם את כספי ההפקדות בתיק זה ובתיקי ה-מ"י הקשורים בתיק זה.

ב"כ המאשימה:
אבקש שכספי הפיקדונות יישארו עד לסיום עבודות השירות.

<#8#>
החלטה
לאחר שהנאשם יציג אישור על סיום עבודות השירות, ניתן יהיה להשיב לידיו את כל כספי הפיקדונות המבוקשים.
<#9#>

ניתנה והודעה היום ז' אייר תשע"ז, 03/05/2017 במעמד הנוכחים.

הדסה נאור , שופטת