הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"פ 33059-10-18

לפני כבוד השופט רועי פרי

המאשימה:

מדינת ישראל
באמצעות תביעות תל אביב
ע"י עו"ד שחר לדובסקי

נגד

הנאשם:
ריאד סעדה
באמצעות הסנגוריה הציבורית
ע"י ב"כ עו"ד עזרא יצחק

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו, במסגרת הסדר טיעון דיוני, בעבירות של גניבה מרכב, לפי סעיף 413ד(א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"), היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק ופריצה לרכב בכוונה לגנוב, לפי סעיף 413ו סיפא לחוק , והכל בצוותא חדא לפי סעיף 29 לחוק.

בקצירת האומר אציין כי בהתאם לכתב האישום המתוקן נקבע כי ביום 5.10.18, בשעת אחה"צ, התפרצו הנאשם ואחר לרכב מסוג אופל קורסה, אשר חנה בסמוך לבית עסק ברחוב יפת בתל אביב – יפו, זאת באמצעות שימוש ב"פלאג" .
האחר השליך את הפלאג לעבר החלון הימני אחורי של הרכב וגרם לניפוצו, שבר את שברי החלון ופתח את הדלת הימנית אחורית. הנאשם הכניס את פלג גופו העליון לרכב ונטל טלפון נייד, השייך לבעל הרכב, אשר הוצמד באמצעות מתקן לשמשת הרכב, מתוך כוונה לשלול את הטלפון שלילה של קבע. לרכב נגרם נזק בשווי של כ- 700 ₪.

לא נקשר הסדר עונשי בין הצדדים והנאשם נשלח לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן וחוו"ד הממונה על עבודות השירות.

התובע המלומד, עמד על נסיבות ביצוע עבירות, הערכים המוגנים והפגיעה בהם והדגיש כי העבירות בוצעו בצוותא חדא עם אחר. לאור הדברים, עתר התובע למתחם עונשי, שנע בין 6 ל-12 חודשים. הפנה לגילו הצעיר של הנאשם, נעדר עבר פלילי, עם זאת לאור האמור בתסקירי שירות המבחן - חוסר שיתוף הפעולה עם השירות והעובדה כי הנאשם מצוי בהליך של הידרדרות, ביקש למקמו במרכז המתחם ולהשית עליו מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לבעל הרכב.

הסנגור המלומד, עשה ככל שניתן לטובת מרשו תוך שלימד עליו סנגוריה רהוטה. בשים לב לנסיבות ביצוע העבירות, עתר הסנגור המלומד למתחם עונשי, שנע בין מאסר על תנאי לבין מספר חודשים שיכול וירוצו בעבודות שירות, תוך שהפנה לפסיקה מגוונת.

הסנגור עמד על נסיבותיו של הנאשם, גילו הצעיר בעת ביצוע העבירות, העדר עבר פלילי, העדר פתיחת תיקים חדשים, נטילת האחריות והחסכון בזמן, שומר כיום על יציבות תעסוקתית כעובד בקיוסק. הסנגור עתר להסתפק במאסר מותנה לצד קנס ופיצוי לבעל הרכב, לפי ערך הנזק, ולחילופין ביקש להפנות את הנאשם לקבלת חוו"ד הממונה על עבודות השירות.

הנאשם בדברו האחרון, הביע צער וחרטה על מעשיו.

דיון והכרעה
על פי תיקון 113 לחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הוא עיקרון ההלימה, אשר מכוון ליצירת יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה בנסיבותיה ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש שיוטל עליו.

על בית המשפט, בקביעת מתחם העונש ההולם, להתייחס לנסיבות ביצוע העבירה, הערך המוגן שבבסיס העבירה ומידת הפגיעה בו, ובמדיניות הענישה הנוהגת.

נסיבות ביצוע העבירות מושא תיקנו, מלמדות על התפרצות לרכב חונה, בצורה שאינה מתוחכמת, רכב חונה שאין בו נוסעים, בצוותא עם אחר. הנאשם פרץ לרכב , עם האחר, תוך גרימת היזק לרכב בדמות ניפוץ החלון הימני האחורי ופתיחת הדלת הימנית אחורית וגניבת טלפון נייד השייך לבעלים. הנזק שנגרם לרכב מוערך בכ- 700 ₪.

אין המדובר בהתפרצות מתוחכמת באמצעות מכשיר מיוחד, כגון שלט אוניברסלי או מחשב רכב, לא נעשה שימוש באלימות כלפי בעל הרכוש ולא היה כל פוטנציאל להתלקחות.

הערכים המוגנים הינם ערכים של שמירת הרכוש והקניין וזכותו של כל אדם בארצנו כי לא יפגעו בו וברכושו , ורכב שהושאר בחנייה יישאר שלם וללא כל פגע גם לאחר עזיבת בעליו את המקום.
כידוע, בית המשפט העליון עמד על החומרה שבפגיעה ברכושו של אדם, כאשר במרום הפגיעה ניצב ביתו של אדם – ביתו הוא מבצרו.

ההגנה הנוספת היא למעשה על רכבו של האדם, שכן למעשה בחיים המודרניים אדם מתנייד לכלל עיסוקיו עם כלי רכב כזה או אחר, ומכאן נגזרת חשיבות רבה גם על שמירתו של רכוש מסוג דא.
עמד על כך בית המשפט העליון במסגרת בש"פ 45/10 פאדי מסארווה נ' מדינת ישראל (8.1.2010): "פתאום קם אדם בבוקר ומוצא...שמכוניתו חלפה עם הרוח, או במקרה הטוב, נפרצה ותכולתה נשדדה. חוזר אדם לביתו בסוף עמל יומו ומוצא כי מאן דהוא חדר לפרטיותו ונטל את רכושו ואת חפציו שאותם צבר בזיעת אפו ומיטב כספו. מי ימוד את עוגמת הנפש, הרוגז וחסרון הכיס שנגרמו למי שנפגע מאותן עבירות רכוש...".

יחד עם זאת, יש לזכור כי יש להבדיל וכך הפסיקה הנוהגת, בין עבירות של גניבת כלי רכב לעבירות של התפרצות לכלי רכב חונים, ללא נוסעים בתוכם.

בנוסף, יש לקחת בחשבון את הטרחה ובזבוז הזמן שנאל ץ בעל הרכב לעבור אל מול הסידורים שבתיקון רכב ו.

בעוד הפסיקה הנוהגת התקבעה על מתחם עונשי מוגדר שנע בין 8 ל-18 חודשים לעבירה של גניבת רכב, הפסיקה מגוונת עד מאוד באשר לעבירות של התפרצויות לכלי רכב, במיוחד עת לא נעשה שימוש באמצעים מתוחכמים כגון שלט אוניברסלי, מחשב רכב וכדומה, ומדובר בהתפרצות לרכב חונה ללא נוסעים.

לאחר ששמעתי ברוב קשב טיעוני הצדדים, עמדתי על נסיבות ביצוע העבירות, הערכים המוגנים והפגיעה בהם, בשים לב לפסיקה הנוהגת אשר מגוונת למדי בעבירות מסוג דא, מצאתי ל קבוע מתחם עונשי הולם, הנע בין מאסר בן 3 חודשים, שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד ל- 12 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

ראו בין היתר: עפ"ג (תל-אביב) 55518-11-19 איילון אילון נ' מדינת ישראל (20.1.20), ת"פ (תל-אביב) 61674-01-19 מדינת ישראל נ' גבאלי (2.2.20),ת"פ (תל-אביב) 31862-06-12 מדינת ישראל נ' הדיף (15.10.12), ת"פ (תל-אביב) 22936-03-13 מדינת ישראל נ' הדיף (28.5.13), ת"פ (תל-אביב) 27818-09-14 מדינת ישראל נ' לבן גגולשוילי (8.2.17), עפ"ג (חיפה) 20738-08-14 מדינת ישראל נ' אבו חאטום (27.8.14), ת"פ (תל-אביב) 22913-03-12 מדינת ישראל נ' רומן חרפל (28.11.13), רע"פ 4338/15 כהן נ' מדינת ישראל (23.6.15), עפ"ג (מרכז) 64042-05-16 רחייל נ' מדינת ישראל (20.9.16), עפ"ג (ירושלים) 18387-10-15 כנעאן נ' מדינת ישראל (11.1.16), עפ"ג (ב"ש) 7696-08-15 אבו עצא נ' מדינת ישראל (21.10.15), ת"פ (רחובות) 29681-12-17 מדינת ישראל נ' יונה (26.2.18), ת"פ (ק"ג)
8575-01-18 מדינת ישראל נ' אבו בלאל (15.5.19).

מיקומו של הנאשם בתוך המתחם
הנאשם צעיר לימים, כיום כבן 20, בעת ביצוע העבירות היה בן 19 . הודה בפתח משפטו, הביע חרטה על מעשיו, חסך בזמן שיפוטי ניכר, בזמנה של התביעה הכללית ובזמנם של עדי התביעה, ובעיקר חסך העדת בעל הרכב.
הנאשם נעדר עבר פלילי ומאז קרות האירוע לא נפתחו כנגדו תיקים חדשים, כשנה ומחצה.

לתיק הוגשו שני תסקירים מאת שירות המבחן, אשר סקרו את נסיבות חייו של הנאשם ונסיבותיו המשפחתיות. שירות המבחן התרשם מהידרדרות במצבו של הנאשם, תוך שימוש באלכוהול ובסמים. הנאשם נטל אחריות על מעשיו ומבין את הבעייתיות שבמעשיו. הנאשם הופנה ליחידת להתמכרויות ביפו אך לא פנה למסגרת זו. בהמשך פגשה מנהלת המרכז להתמכרויות בנאשם, עם זאת הנאשם לא ביטא מוטיבציה להשתלב בטיפול. לאור כל האמור שירות המבחן לא בא בהמלצה שיקומית בעניינו של הנאשם, עם זאת ציין כי לא נפתחו כנגדו תיקים חדשים במהלך התקופה.

התקבלה חוו"ד הממונה על עבודות השירות, אשר ממנה עולה כי הנאשם מתאים לריצוי עבודות שירות.

ער אני לנסיבותיו האישיות של הנאשם, חלוף הזמן, העדר פתיחת תיקים חדשים, גילו הצעיר, חיסכון בזמן שיפוטי והעדר עבר פלילי. עם זאת, מדובר בנאשם שלא שיתף פעולה עם שירות המבחן, לא מכיר בבעייתיות הנובעת משימוש בסמים ולא הביע מוטיבציה להשתלבות בטיפול כזה או אחר.

לא בלי התלבטות, ובעיקר לאור גילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות, העדר עבר פלילי ואי פתיחת תיקים חדשים, מצאתי מכלל הטעמים דלעיל ובתוך כך הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, למקם את הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם שקבעתי.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות.
הנאשם יתייצב לריצוי עבודות השירות ביום 26.2.20 עד השעה 08:30, במפקדת שב"ס, מחוז המרכז, רמלה, כשהוא מצויד בתעודת זהות.

מאסר על תנאי בן 6 חודשים למשך 3 שנים והתנאי שלא יעבור כל עבירת רכוש, למעט החזקת נכס החשוד כגנוב.

קנס בסך של 1000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם עד ליום 15.3.20.

פיצוי בסך של 1500 ₪ לבעל הרכב, עד תביעה מס' 1, אשר יופקד בקופת בית המשפט עד ולא יאוחר מיום 15.3.20.
התביעה תעביר פרטי המתלונן למזכירות בית המשפט בתוך 7 ימים מהיום.

אני מזהיר את הנאשם כי אי מילוי עבודות השירות עלול להוביל להפקעתן וריצוי יתרת התקופה מאחורי סורג ובריח.

צו כללי למוצגים – ככל שישנם מוצגים בתיק זה יטופלו בהתאם להחלטת קצין משטרה מוסמך.

ככל שקיימים פיקדונות בתיק זה או בתיקים קשורים – מ"י/מ"ת – הפיצוי והקנס יקוזזו מההפקדה, בהסכמת ההגנה באולם, וככל שתיוותר יתרה תושב לנאשם או למי מטעמו, בכפוף לכל דין או החלטה אחרת.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתוך 45 ימים מהיום.
המזכירות תעביר העתק מגזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

ניתן היום, י"א שבט תש"פ, 06 פברואר 2020, במעמד הצדדים.