הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"פ 22062-03-17

לפני כבוד השופטת נעה תבור
המאשימה
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד מורן דן

נגד

הנאשם
רותם שרון
ע"י ב"כ עו"ד שי טובים

גזר - דין

כללי
הנאשם, יליד 1975, הורשע לאחר שמיעת ראיות בשלוש עבירות איומים, בתקיפה סתם ובתקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירות לפי סעיף 192, 379 ו-380 לחוק העונשין – תשל"ז-1977. מכלול הנסיבות פורטו בהרחבה בהכרעת הדין שניתנה בתאריך 10.01.19 ועל כן אתייחס אליהן בקצרה בלבד.
העבירות בהן הורשע הנאשם בוצעו על ידו בתאריך 22.11.16 על רקע סכסוך מתמשך בינו לבין קבלן בנין שבנה את ביתו. לאחר שנתתי אמון בעדויות עדי התביעה ודחיתי את גרסת הנאשם ואת טענתו להגנה עצמית קבעתי כי בתאריך הנ"ל איים הנאשם על אחיו של הקבלן (הישאם) ועל פועלים נוספים במילים "מי שייכנס לבית שלי אני אזיין אותו ואת אמא שלו". כן קבעתי כי הנאשם איים על שכנו ואחד משותפיו לפרויקט הבנייה – מוטי רומנו - בפגיעה בחייו ולאחר מכן דחף אותו והפילו ארצה. בהמשך הצטייד הנאשם בגרזן והניף אותו לעבר הישאם. אחד הפועלים (רמי) אחז בנאשם והנאשם הכה אותו בידו על מנת לנסות ולהשתחרר מאחיזתו. בהמשך, כאשר הבחין הנאשם כי הישאם מצלם אותו, השליך את הגרזן מידו ותקף את הישאם באף ובעורף. כתוצאה מהתקיפה האחרונה נגרמו להישאם חבלות בעורף ודימום מן האף.
לאחר שימוע הכרעת הדין, נדחו הטיעונים לעונש ועד למועד הנדחה הוחלף ייצוג הנאשם.
הראיות והטיעונים לעונש
במסגרת הראיות לעונש הגישה ב"כ המאשימה את הגיליון תע/1 ממנו עולה שלחובת הנאשם הרשעה אחת ישנה למדי משנת 2003 בעבירות לפי פקודת סימני מסחר, בגינה נידון למאסר על תנאי ולתשלום קנס.
מטעם ההגנה העידו שישה עדים על אופיו ומידותיו הטובות של הנאשם. מעדויותיהם עלה כי העבירות מושא הרשעת הנאשם אינן מתיישבות עם התנהלותו דרך כלל ועם היותו אדם נעים הליכות ושוחר שלום. חברו של הנאשם העיד על תרומות לנזקקים, רואה החשבון העיד על עיסוקו של הנאשם ועל חשיבות תפקידו בהמשך ניהול העסק, גיסו של הנאשם העיד על דאגה למשפחה ושותפו לעסק העיד על מידת אחריותו של הנאשם ועל אופיו הטוב.
ב"כ המאשימה התייחסה בטיעוניה לעונש לנסיבות בהן בוצעו עבירות האלימות על ידי הנאשם, להתמשכות האירוע ולחבלות שנגרמו למתלונן בעקבות התקיפה. לאחר שהתייחסה לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות והפנתה לפסיקה, טענה ב"כ המאשימה כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 חודשי מאסר ועד ל- 18 חודשי מאסר בפועל. בשים לב לכך שעברו של הנאשם איננו מכביד וכולל הרשעה אחת ישנה, ביקשה התובעת למקם את הנאשם בתחתית מתחם הענישה לו עתרה ולגזור על הנאשם 10 חודשי מאסר, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננים.
בראשית דבריו הסתייג ב"כ הנאשם מהמתחם לו עתרה המאשימה, תוך שאבחן את הפסיקה עליה הסתמכה והבדיל בינה לבין נסיבות המקרה שלפני. הסנגור הדגיש כי הנאשם ביצע את העבירות על רקע סכסוך בניה מתמשך במסגרתו פנה לקבל סעד מערכאות שיפוטיות ובנסיבות בהן על סף ביתו חש סכנה לחייו, שהגם שלא היה בה כדי להקים לו סייג לאחריות פלילית, אין להתעלם מקיומן. כן הוסיף כי ניהול ההוכחות לא היה לשווא שכן בעקבותיו נמחק הסעיף הראשון לעובדות כתב האישום. הסנגור הפנה אף הוא לפסיקה וטען כי מתחם העונש ההולם בנסיבות המקרה נע בין מאסר על תנאי ועד שמונה חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות. לגבי העונש המתאים לנאשם ביקש הסנגור ליתן משקל לקולה לנתוניו האישיים של מרשו כפי שהעידו עדי האופי ולקבל כי הסתבכותו בתיק זה אינה מאפיינת את התנהלותו הנורמטיבית דרך כלל והראיה היא הגיליון תע/1 ועברו הנקי מעבירות על חוק העונשין. כן הדגיש את מאמצי הנאשם להתקדם ולהצליח בחייו למרות נקודת פתיחה קשה, את תרומתו לילדים ואת העובדה שמאז האירוע לא היו אירועים נוספים. עוד הוסיף הסנגור כי נוכחות הנאשם בעסק חיונית. הסנגור ביקש מבית המשפט למחול לנאשם כפי שמחל לו שכנו המתלונן בתיק זה ולמקם את עונשו בתחתית מתחם הענישה לו עתר וכענישה קונקרטית לחייב את הנאשם בתשלום פיצוי למתלוננים.
בדבריו האחרונים הצר הנאשם על האירוע והודה כי הגזים בתגובותיו. הנאשם הדגיש כי מדובר במעידה חד פעמית שלא תחזור עוד וביקש מבית המשפט לא להחמיר בעונשו.
מתחם העונש ההולם
הערכים המוגנים – העבירות בהן הורשע הנאשם פגעו בשורה של ערכים חברתיים מוגנים ובהם זכות כל אדם להגנה על שלמות גופו, על כבודו ועל שלוות נפשו. האינטרס הציבורי מחייב העברת מסר ברור למי שנוטל לעצמו את החירות לנהוג באלימות כדרך לפתרון סכסוכים בכך שהוא עלול לשלם על כך בענישה מחמירה בהתאם לעיקרון ההלימה (ראו למשל ע"פ 103/88 ליכטמן נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(3) 373; רע"פ 2038/04 לם נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(4) 96; בע"פ 4173/07 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 16.8.2007); ע"פ 6999/09 שריתח נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 4.5.2010)). הדברים מקבלים משנה חומרה שעה שהעבריין מבצע את העבירות תוך שימוש בנשק קר.
נסיבות הקשורות בביצוע העבירה ומידת הפגיעה בערכים המוגנים – הנאשם הגיב באלימות מילולית ופיזית לסכסוך בינו לבין קבלן שבנה את ביתו. האיומים והאלימות הופנו כלפי מספר מתלוננים, פועלים של הקבלן ושכן ובשלב מסוים לאחר איומים מילוליים המחיש הנאשם כוונתו והניף גרזן. מדובר באירוע אלים, מתמשך ומסלים שבראשיתו איום מילולי בוטה ובהמשכו אלימות פיזית כלפי שכן אותו דחף והפיל לארץ, אלימות כלפי פועל שניסה להגן על אחיו מפני הגרזן ואלימות כלפי הפועל שגרמה לו לחבלות. לקחתי בחשבון העובדה שלא מדובר באירוע מתוכנן אך מנגד הנזק שיכול היה להיגרם מן העבירה וחלילה משימוש בגרזן והנזק הגופני שנגרם בפועל.
מדיניות הענישה - בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל מצו מבחן ללא הרשעה ועד עונשי מאסר בפועל לתקופות שונות:
ברע"פ 1220/17 קוריאל נ' מדינת ישראל, (29.04.18) נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בתקיפה הגורמת חבלה של ממש ובאיומים. הנאשם הגיע למספרה של המתלונן ולאחר דין ודברים בניהם תקף אותו והכה אותו בפניו. מיד לאחר מכן נמלט המתלונן מהמספרה וביקש מעוברת אורח להזעיק משטרה. הנאשם רדף אחרי המתלונן ואיים עליו שידקור אותו אם יתקשר למשטרה. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן המטומה בעפעף עינו, קרע בשפה העליונה ושפתיים נפוחות ובגין אלו נזקק לטיפול רפואי בבית חולים. בית המשפט השלום קבע מתחם ענישה שנע ממאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר אולם בעניינו של הנאשם החליט על הארכת 12 חודשי מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו (לנאשם 7 הרשעות קודמות חלקן באותן עבירות). בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והשית על המבקש 8 חודשי מאסר בפועל בגין תיק זה ובנוסף הופעל בחופף עונש המאסר המותנה כך שבסופו של יום הושתו עליו 12 חודשי מאסר בפועל.
[המקרה דנן חמור יותר מבחינת מספר המתלוננים והשימוש בגרזן אך חמור פחות במובן העבר הפלילי].
ברע"פ 7734/12 מגידוב נ' מדינת ישראל (28.10.12), נדחתה בקשת רשות לערער של נאשם ללא עבר פלילי שהורשע בתקיפה הגורמת חבלה של ממש ונגזרו עליו 11 חודשי מאסר בפועל. באותו מקרה דובר במכת אגרוף למתלונן אחד ובמכות באמצעות בקבוק וחפץ כלפי מתלונן אחר אשר נזקק לטיפול בבית חולים. [מדובר במקרה בו האלימות קשה יותר מזו במקרה דנן].
ברע"פ 10017/17 מתן נ' מדינת ישראל (23.01.18) – הורשע המבקש על פי הודאתו בתקיפה הגורמת חבלה של ממש ובאיומים . העבירות בוצעו כלפי דודו על רקע סכסוך עסקי בין השניים. הנאשם הכה את המתלונן במכות אגרוף בראש, הפילו לרצפה ובעט בו בגופו. בהמשך הצטייד הנאשם בקרש וכאשר החזיר בו איים על המתלונן "אני אביא לך עבריין שידקור אותך ואת המשפחה שלך". כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלונן שריטות בראשו ובמצחו ושריטות במרפק ימין. בית המשפט השלום קמא מתחם ענישה שנע ממאסר חודשי מאסר בעבודות שירות ועד ל-10 חודשי מאסר בפועל. בשים לב לחוסר שיתוף הפעולה של המבקש עם שירות המבחן ועם הממונה על עבודות השירות הושתו עליון 3 חודשי מאסר לריצוי בפועל . ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה כמו גם בקשת הרשות לערער על ידי בית המשפט העליון.
בת"פ (ת"א) 43994-03-14 מדינת ישראל נ' אלכסנדר גולדנברג (18.6.2015) הורשע נאשם, על יסוד הודאתו, בעבירות של איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, בכך שעל רקע ויכוח עם נהג אוטובוס, עיקם את אצבעו והכה באגרופים את פניו. לנפגע נגרמו המטומות, נפיחויות ושפשופים. בהמשך, הנאשם איים עליו באומרו "אם תתלונן אני אהרוג אותך". נקבע מתחם ענישה הולם שבין מאסר מותנה לבין 12 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, ללא עבר פלילי, שהודה, הביע צער וחרטה ושירות המבחן המליץ על הליך שיקומי בעניינו, הוטלו חודשיים מאסר לביצוע בעבודות שירות, מאסרים מותנים, פיצוי והתחייבות. [במקרה שלפני אין תובנה לאלימות וקיים ריבוי מתלוננים וכן שימוש בנשק קר].
ברע"פ 3969/16 רקח נ' מדינת ישראל (18.07.16) נידון עניינו של נאשם שתקף את שכנו הנכה באמצעות ריסוס גז פלפל. על הנאשם שם הושתו 6 חודשי מאסר מותנה (בנוסף לרכיבים כספיים). [בשונה מן המקרה דנן, הנאשם זוכה מעבירות חמורות יותר של תקיפה באמצעות משטח עץ והתברר כי היתה הדדיות מסוימת במעשים וכמו כן מדובר במתלונן אחד בלבד].
בת"פ (אי') 19140-10-11 מדינת ישראל נ' חוסיין זכריה (20.1.2015) הורשע נאשם, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של תקיפה ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, בכך שתקף אחר עמו הוא מסוכסך, חבט בפניו, פגע בעינו באמצעות מנעול והפילו ארצה ובהמשך חבט בו במקל. לנפגע נגרמו נפיחות והמטומות שהצריכו טיפול רפואי. נקבע מתחם ענישה שנע בין מאסר מותנה לבין 12 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט ציין את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, היות הנאשם ללא עבר פלילי, פליט המתפרנס מאיסוף בקבוקים אשר מוחזק במתקן חולות ואינו יכול לרצות עונש בעבודות שירות או בשירות לתועלת הציבור והטיל עליו מאסרים מותנים, פיצוי קנס והתחייבות.
בעפ"ג (מח' י-ם) 51003-10-14 מדינת ישראל נ' אדלרסברג (24.12.14) התקבל ערעור המדינה בשאלת ההרשעה והנאשם הורשע בביצוע עבירת תקיפה הגורמת לחבלה של ממש. מדובר במי שעל רקע ויכוח דחף את המתלונן במורד חמש מדרגות ונגרמו לו חבלות בדמות אדמומיות סביב העין, פצע מעל גבה, שפשוף ושטפי דם שהצריכו טיפול רפואי. נידון ל- 250 שעות של"צ.
בשים לב למדיניות הענישה ולאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, אני קובעת שמתחם העונש ההולם בגין האירוע מושא האישום הוא בין מאסר על תנאי לבין 12 חודשי מאסר בפועל.
העונש המתאים לנאשם
לנגד עיני התנהגותו החיובית של הנאשם ותרומתו לחברה כעולה מהמסמך ס/1 ומעדויותיהם של עדי האופי. נתתי דעתי לפגיעת העונש בנאשם ובבני משפחתו. שקלתי עדות שותפו של הנאשם אשר העיד על חשיבות עבודתו של הנאשם בעסק המשותף אולם לא אוכל לתת לכך משקל מכריע לטובת העדר רכיב מוחשי לגזר הדין. האיזון הנכון יהיה באופי המאסר (בדרך של עבודות שירות) ובמשכו. שקלתי עברו הנקי מעבירות לפי חוק העונשין והעובדה שההרשעה היחידה שעומדת לחובתו איננה רלוונטית ועל סף התיישנות. מקובלת עלי טענת הסנגור כי שמיעת הראיות לא היתה לשווא לצורך קביעת ממצאים עובדתיים אולם מנגד יש ליתן משקל מסוים לחומרה להעדר קבלת אחריות מצדו של הנאשם לאורך ההליך כולו. רק בדבריו האחרונים קיבל על עצמו אחריות מסוימת והביע חרטה ולכך יינתן משקל לקולה. שקלתי חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות והעבודה שלא נפתחו תיקים מאז. מן הצד השני, מדובר בעבירות שבוצעו כלפי מספר מתלוננים, נעשה שימוש בגרזן לצורך איום ואף נגרמה חבלה גופנית לאחד המתלוננים. הנאשם לא קיבל על עצמו אחריות מלאה וכפועל יוצא מכך לא עבר כל הליך טיפולי. מכלול הנתונים האמורים אינו מתיישב עם קביעת עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם אלא מצדיק מיקום הנאשם בשליש התחתון של המתחם.
סוף דבר - אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
4 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות. הנאשם יבצע את עבודות השירות במרכז יום לקשיש אביבים ברחוב חיים לבנון 75 ת"א, וזאת במשך חמישה ימים בשבוע, 7.5 שעות עבודה ביום. בערבי חג וחוה"מ יועסק כנהוג במקום העבודה, וגם אם לא עובד באותו יום, בין אם מסיבותיו ובין אם משום שהמקום סגור, יחויב ביום עבודה מלא. תחילת ביצוע העבודות ביום 29.04.19 והן תהיינה בפיקוח מפקח אחראי רס"ב מלכה חיים מספר טלפון נייד 050-XXXX745.
על הנאשם להתייצב לפני מפקח על עבודות השירות לצורך קליטה והצבה בתאריך תחילת העבודה, בשעה 08:00, במפקדת מחוז מרכז, יחידת עבודות שירות, ת"ד 81, רמלה.
אני מודיעה לנאשם כי עליו להודיע לממונה על כל שינוי, אם יחול, בכתובת מגוריו, וכן עליו לעמוד בתנאי הפיקוח, שכן אי מילוי עבודות השירות על פי הנחיות המפקח, עלול להביא להפסקתן ולכליאה במתקן כליאה.
שישה (6) חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירת אלימות לרבות איומים.
פיצוי למתלונן הישאם (עד תביעה מס' 2) בסך 1,800 ₪. פיצוי למתלונן רומנו (עד תביעה מס' 1) בסך 1,000 ₪. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט ויועברו למתלוננים על פי פרטים שיעביר ב"כ המאשימה בתוך 7 ימים מהיום. הפיצוי ישולם בתוך 30 יום מהיום.
המזכירות תעביר העתק גזר הדין לממונה על עבודות השירות.
ניתן צו כללי למוצגים לפי שיקול דעתו של הקצין הממונה על החקירה.
ככל שהופקד פיקדון בתיק על ידי הנאשם, ובהיעדר מניעה על פי דין, יש להחזירו לידיו או לידי גורם אחר לפי בקשת הנאשם.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.
ניתן היום, י"ג אדר ב' תשע"ט, 20 מרץ 2019, במעמד הצדדים.