הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"פ 10310-11-17

לפני כבוד השופטת דנה אמיר
המאשימה
מדינת ישראל

נגד

הנאשם
אלי אברהם

נוכחים:
ב"כ המאשימה – [מס הכנסה] ע ו"ד חנה בו פורת פירשטיין ; [להב] עו"ד נטע מרגלית טבע
ב"כ הנאשם – עו"ד עדי ברקאי
הנאשם

גזר דין
הנאשם הורשע על יסוד הודייתו במסגרת הסדר טיעון דיוני כמפורט בכתב אישום המתוקן מיום 22.10.2020 (להלן: " כתב האישום"), בביצוע העבירות הבאות: שתי עבירות על סעיף 60(א)(2) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "פקודת סימני מסחר"), עבירה על סעיף 60(א)(4) לפקודת סימני מסחר, עבירה על סעיף 60(א)(3) לפקודת סימני מסחר, עבירה על סעיף 220(3) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה") וחמש עבירות על סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.

על פי החלק הכללי לכתב האישום, חברת "Louis Vuitton Malletier" (להלן: "לואי ויטון"), חברת "Chanel" (להלן: "שאנל") חברת "Hermes" (להלן: "הרמס") וחברת "Yves Saint Laurent" (להלן: "איב סאן לורן") הן יצרניות מוצרי לבוש, הנעלה, שעונים, תיקים ותכשיטים ובעלות סימני מסחר כמפורט בסעיפים 4-1 לכתב האישום (להלן: " סימני המסחר הרשומים/המותגים").

על פי האישום הראשון, בתאריך 16.1.2017, בדירתו במלון "לאונרדו סיטי טאוור" ברמת גן, החזיק הנאשם בפריטים מפרים הנחזים להיות פריטים של המותגים (להלן: "המותגים המפרים/ הפריטים המפרים") במטרה להפיצם ולמכרם, כמפורט להלן: ארבעה עשר תיקים, שתי חגורות, צמיד וארבעה צעיפים שנחזים להיות של המותג "לואי ויטון"; שני זוגות נעליים, תיק וזוג משקפי שמש הנחזים להיות של המותג "הרמס"; תיק וזוג נעליים הנחזים להיות של המותג "איב סאן לורן". במועד שאינו ידוע במדויק, בין 21.2.2014 ועד 16.1.2017 (להלן: "התקופה הרלוונטית"), יבא הנאשם, ללא רשות בעל הסימן או מי מטעמו, את המותגים המפרים אשר מפרים את סימן המסחר הרשום באופן אשר עלול להטעות אדם אחר. במעשיו יבא והחזיק הנאשם טובין שסומנו בלא רשות בעלות סימני המסחר לשם מסחר בהם.

על פי האישום השני, במהלך התקופה הרלוונטית מכר הנאשם מותגי אופנה שונים, ובמועדים שאינם ידועים ייבא ללא רשות בעל הסימן או מי מטעמו פריטים מפרים אשר מפרים את סימן המסחר הרשום באופן אשר עלול להטעות אדם אחר. הנאשם הזמין את הפריטים המפרים מסין באמצעות דואר ישראל לדירתו ולכתובות שונות של מכריו, ואחסן אותם בדירתו על מנת להפיצם לאחרים על פי הזמנה. לשם ביצוע המכירה השתמש הנאשם בפלטפורמת פרופיל ה"פייסבוק" "אלי מותגים" וכן בעמוד ה"אינסטגרם" "אלי מותגים", על מנת לפרסם תמונות המוצרים, לרבות את הפריטים המפרים בהם החזיק, במטרה למכור אותם לאחרים. בהמשך לכך מכר הנאשם לעשרות לקוחות מותגי אופנה, ולחלקם את הפריטים המפרים, כל זאת בין השנים 2016-2013. בנסיבות אלה עסק הנאשם ביב וא, מכירה והפצה של סימני מסחר רשומים או חיקוייהם על גבי טובין שלגביהם נרשמו הסימנים בפנקס בלא רשות בעל הסימן או מי מטעמו, ובאופן העלול להטעות אדם אחר.

על פי האישום השלישי, בכל אחת משנות המס הרלוונטיות היה חייב הנאשם בניהול פנקסים על פי הוראות מס הכנסה, וכן היה חייב בהגשת דוחות שנתיים לפקיד השומה בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה. בתקופה הרלוונטית השתמש הנאשם בכל מרמה, עורמה ותחבולה, במזיד ובכוונה להתחמק ממס בכך שלא הודיע לפקיד השומה על פתיחת עסקו, לא ניהל פנקסי חשבונות ורשומות, לא הגיש דוחות על הכנסותיו, העלים הכנסותיו מעסקו מפקיד השומה ולא שילם מס הכנסה בגינן. סכום ההכנסה שהעלים הנאשם אינו ידוע במדויק למאשימה ועמד לכל הפחות על סך של 761,607 ₪ כמפורט בטבלה שבסעיף 2 לאישום. בנוסף, הנאשם נהג להורות לחלק מלקוחותיו להפקיד את התשלומים שקיבל בחשבונות בנק ובחשבונות "מזומן בזמן" בדואר ישראל של אחרים, אחיו מאיר אברמשווילי, ומשכירות הדירה בה התגורר, רעות גרסטנר וטובה וינברג. כמו כן, לפחות חלק ממשלוחי החבילות הגיעו לבית הוריו של הנאשם, לתחנת מוניות "איילון" ברמלה, לאחותו חנה בר לב, ולדודתו מגולי ספיאשווילי.

על פי האישום הרביעי, ביום 5.8.2014 הגיש הנאשם לרשות המסים דוח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל ביחס לנכסיו והתחייבויותיו. הנאשם לא ציין כי יש לו עסק כלשהו, ומחק את הסעיף בדבר קיומו של עסק, למרות שבמועד הרלוונטי היה בעל עסק לממכר מותגי יוקרה. הנאשם הוסיף וציין בסעיף ז בטופס ההצהרה "השתחררתי מבית הסוהר לפני ארבעה חודשים, אני לא עובד, אין לי הכנסות, אין לי עסק, אין לי כלום בחיים חוץ מחובות". הנאשם ביצע את האמור על מנת להעלים את מקור פרנסתו ולהקשות על רשות המסים לגלו ת את עסקו ולהוציא לו שומות מתחייבות על פי דין. במעשיו אלה, בכוונה להתחמק ממס, השיב הנאשם תשובה כוזבת בכתב על דרישת ידיעות שנשלחה אליו על פי הפקודה.

כאמור, הצדדים הגיעו כאמור להסדר טיעון דיוני בתיק זה, ולפיו הוגש כתב האישום המתוקן והנאשם הודה במיוחס לו. הצדדים הסכימו על שליחת הנאשם לקבלת תסקיר לעונש, אך לא הגיעו להסכמות עונשיות. טרם טיעונים לעונש, בדיון שהתקיים ביום 6.7.2021, עלתה מחלוקת בין הצדדים ביחס לשאלת הסרת המחדלים על ידי הנאשם. הנאשם טען שפעל להסרתם והגיע להסדר תשלומים עם רשות המסים והמאשימה חלקה על כך. לאחר דין ודברים ביניהם , הסכימו הצדדים על העובדות המוסכמות הבאות בהקשר זה :

בחודש נובמבר 2020 , לאחר משא ומתן בין מייצגת הנאשם לפקיד השומה, הוצע למייצגת הסכם שומה שהיה כפוף לתשלום מחצית מסכום ההסכם כתנאי לחתימתו. מאז הנאשם והמייצגת לא חזרו לפקיד השומה וההסכם לא נחתם.
הנאשם החליט מיוזמתו ללכת לפקיד השומה ביום 2.6.2021, לא פנה לגורם שטיפל בתיקו אלא לגבי יה, בעצמו ולא באמצעות המייצגת, לטענת ביקש לדעת את מצבת החובות ולשלם (אין הסכמה לאמור). לדברי הנאשם נאמר לו שהחוב הוא בסך ₪173,000 בגין כל שנות המס הרלוונטיות, ו הסכימו לבטל חלק מהקנסות שהוטלו עליו, כך שהחוב יעמוד על ₪37,000. ביחס לסכום זה הגיע הנאשם להסדר תשלומים, מסר צ'קים, שילם ₪2,300, ובוטלו עיקולים שהוטלו עליו.
הוסכם כי החישוב שנערך בקשר להסדר התשלומים שצוין לעיל הוא חישוב שמבוסס על הדוחות שהגיש הנאשם, אשר דיווח כאילו ניהל ספרים קבילים, ולא על חישוב המס של פקיד השומה כפי שנערך על ידי פקיד השומה, שם חוב המס המשוערך עומד על סך של ₪273,000. הנאשם חולק על חוב זה, אך מאשר את העובדות. המאשימה חולקת על חישוב המס של הנאשם.
לגבי הסדר התשלומים על סך ₪37,000, לא ניתנו כל ערובות להבטחת תשלום ההסדר, נמסרו צ'קים בלבד.
הוסכם שבהסדר התשלומים על סך ₪37,000 שערך הנאשם נכתב בסעיף 5 ש"אין לראות בהסדר זה אישור לכך שכל החובות כלולים בהסדר". לדברי הנאשם נאמר לו בעל פה שזה כל סכום החוב; אין הסכמה של המאשימה כי כך נאמר לנאשם.

תסקיר שירות המבחן
בתסקיר נושא תאריך 4.7.2021 פורטו נסיבות חייו של הנאשם, ובין היתר כי לדברי ו, נוכח התמכרותו להימורים, התגרש לאחר שלוש שנות נישואים והוא אב לשני ילדים בני 10 ו-11. על פי דברי הנאשם לשירות המבחן, הקשר עם ילדיו רעוע בשל אורח חייו הבעייתי, ומאז שהשתחרר ממאסרו האחרון בספטמבר 2020 הוא עורך מאמצים לשיקום היחסים, אך מתקשה לעמוד בהסדרי הראיה ולשלם מזונות. הנאשם תיאר קשר קרוב בילדותו עם בני משפחתו הגרעינית, אך ציין כי לאור מעורבותו בפלילים ר ק עם אמו נותר קשר חם וקרוב.

בתסקיר פורט כי לחובת הנאשם שבע הרשעות קודמות בין השנים 2019-2006 בגין ביצוע עבירות שונות מתחום האלימות, מרמה, הונאה, סמים ונשק, ובמסגרת הרשעותיו הוטלו עליו עונשי מאסר בפועל לתקופות שונות של עד שלושה עשר חודשים. על פי שירות המבחן, הנאשם תיאר ברקע העבירות הנדונות התמכרות ממושכת ועמוקה להימורים ולמין בעטיה צבר חובות כבדים. כשלא הצליח לעמוד בהחזר החובות לא בחל בשום אמצעי להשגת רווח קל. לדבריו, במשך שנות התמכרותו יצר קשרים חברתיים עם עבריינים וביצע איתם עבירות שונות. עוד לדבריו, היה נתון בלחץ מצד נושיו, פעל מתוך תחושת חוסר אונים ולא הצליח לשקול צעדיו והשלכות מעשיו. הנאשם ביטא צער על ביצוע העבירות, לדבריו, מאסרו האחרון היה כואב וטראומטי, ומאז שהשתחרר בחודש אוגוסט 2020 פנה לטיפול רגשי המסייע לו לחולל שינוי בדפוסי חשיבותו והתנהלותו.

הנאשם מסר לקצינת המבחן כי הסדיר את חובותיו לרשות המסים ואף הציג מסמכים לפיהם אושרה בקשתו להסדר מול מס הכנסה באמצעות הסדר תשלומים החל מיום 20.7.2021 ועד ליום 20.6.2022 בסכום כולל של ₪27,600, והסדר נוסף יחל מיום 20.7.2022 ועד ליום 20.11.2022 בסכום כולל של ₪11,500. בנוסף הציג הודעת ביטול של צו עיקול לפי פקודת המסים (גבייה). שירות המבחן ציין כי הנאשם הביע נכונות ראשונית להשתלב בטיפול ייעודי, כשלדבריו קיימות חוויות מוקדמות שאותן טרם שיתף ועיבד. אשר לשימוש בסמים, הנאשם מסר כי חוץ משימוש למשך תקופה קצרה בקנאביס בעת שירותו הצבאי, לפני עשר שנים החל בצריכת הרואין באירועים חברתיים וסופי שבוע במשך כמה שנים עד מעצרו בשנת 2012 בגין החזקה ושימוש בסמים, וכיום הפסיק את השימוש לחלוטין. בדיקת שתן שמסר נמצאה נקייה.

התרשמות שירות המבחן היא כי הנאשם מקבל אחריות על ביצוע העבירות ומתייחס באופן ענייני למצבו דאז. עם זאת, כשניסה שירות המבחן לברר עמו את נסיבות התמכרותו ובחירותיו השוליות, חסם שיח מעמיק, והרושם שעלה הוא שרב הנסתר על הגלוי. שירות המבחן אף ציין כי עולה פער בין יכולותיו וכישוריו האישיים של הנאשם לבין התנהלותו העבריינית. על פי התסקיר, ממידע שהתקבל מהמטפלת האישית של הנאשם, עובדת סוציאלית, עולה שהנאשם יצר עמה קשר סמוך לשחרורו ממאסר והחל בטיפול באוקטובר 2020, כי הוא מגלה נכונות ושיתוף פעולה פורמלי, אך ההליך הטיפולי עדיין בראשיתו. נמסר כי הנאשם מאופיין בחסמים רגשיים, מתקשה בשיח רגשי פתוח ואישי, וחסר מיומנויות בסיסיות בכל הנוגע לתקשורת, קשרים בין אישיים והתנהלות בסיטואציות שונות.

שירות המבחן ציין כי הנאשם מוכר לו מאבחון בשנת 2009 וחקירות מעצר בשנים 2019-2011 , ופירט את התרשמותו ממנו באותם אבחונים. על פי שירות המבחן, מסיכום האבחון ומאיסוף המידע הקיים עולה ביחס לנאשם התמונה של אדם בעל עבר פלילי מכביד המאופיין בקווי אישיות אנטי סוציאליים מרמתיים, בעל יכולות ורבליות וקוגניטיביות גבוהות, אך נוטה לטשטש ולמזער חלקיו הבעייתיים בכל הקשור לשיח אותנטי רגשי מעמיק, ומציג תדמית חיובית ומתפקדת. ההתרשמות היא שהנאשם סיגל לעצמו דפוסי התנהלות בעיתיים, נעזר בניתוקים רגשיים, הסתרות ושימוש בחומרים פסיכואקטיביים שבאו לידי ביטוי בהתנהלותו העבריינית ומערכות יחסיו הקרובות.

גורמי הסיכון בעניינו של הנאשם שצוינו בתסקיר הם חומרת העבירות, התכנון בבסיסן, היקפן ומשכן. בנוסף, העובדה שעברו הפלילי מכביד, עונשי מאסר שנגזרו עליו בעבר לא הביאו להרתעתו והוא לא ניצל את ההזדמנות להשתלב בהליכי שיקום. כמו כן, צוינו קווי אישיותו המאופיינים ב מרמה, הסתרה ומניפולטיביות, וכן קשייו בוויסות דחפים שבאו לידי ביטוי בביצוע עבירות ובהתמכרותו. עוד ציין שירות המבחן את העמימות והקושי של הנאשם במערכות יחסים בין אישיים וזוגיים, הבאים לידי ביטוי גם בתפקודו ההורי הלקוי. בכל הנוגע לגורמי סיכוי לשיקום, צוינה העובדה שהנאשם בעל יכולות ורבליות וקוגניטיביות תקינות, ביטא חרטה וצער על ביצוע העבירות, ומגלה נכונות ראשונית להשתלב בהליך טיפולי. בנוסף, כי הנאשם שיתף פעולה עם שירות המבחן ומסר בדיקות שתן נקיות. שירות המבחן עתר לדחייה בת ארבעה חודשים על מנת לגבש המלצה לאור הטיפול אותו עובר הנאשם באופן פרטי שנמצא בראשיתו.

לקראת סוף דיון הטיעון לעונש ביום 6.7.2021, מאחר וממילא נדחה המשכו לשם שמיעת עדותה של העובדת הסוציאלית המטפלת בנאשם, הוזמן גם תסקיר משלים משירות המבחן.

על פי התסקיר המשלים שהוגש בתקופת הדחייה שמר הנאשם על קשר רציף עם שירות המבחן, הגיע לפגישות ותיאר מאמצים ל ניהול אורח חיים יצרני ונורמטיבי. על פי דבריו הוא ממשיך בטיפול הפרטני ומשקיע משאבים בחיזוק הקשר עם ילדיו, הוצאת רישיון נהיגה מחדש וטיפול בהליך פשיטת הרגל. הנאשם תיאר כי הוא מצליח לשתף בתכנים באופן אותנטי בטיפול, ללא חשש משיפוטיות וביקורתיות, מצליח להרחיב את נקודות המבט ולהעמיק בנסיבות ובמניעים לביצוע עבירות על ידו. עוד לדבריו, מבין היום טוב יותר את ההשלכות והמחירים שהוא משלם בגין ביצוע העבירות. לדברי הנאשם, כיום הוא מנהל עסק עצמאי ליבוא טקסטיל ותיקים באופן חוקי, והדבר מאפשר לו רגיעה ונותן לו כוח להמשיך הלאה. בנוסף, הגיע להסדר עם נושיו בשוק האפור. עוד מסר כי מאז יוני 2021 הוא משלם מזונות באופן סדיר, נפגש בתדירות גבוהה יותר עם ילדיו ובילה עמם בנופש במהלך חודש יולי 2021.

בתסקיר המשלים פורט כי מעדכון שהתקבל מהעובדת הסוציאלית המטפלת בנאשם ביום 3.11.2021 עולה שהנאשם ממשיך בהליך הטיפולי שמתקיים פרונטלית אחת לשבוע, משתף בתכנים אישיים תוך התבוננות על תקופות כואבות בחייו ורוכש כלים לשיח וביטוי פתוח ורגשי. על פי המטפלת, בתחילת הטיפול היה הנאשם עסוק בשיקום חייו וחיפוש מענה לצרכיו הבסיסיים, בהמשך, עם חיזוק האמון, התפנה לשוחח על תולדות חייו, הרקע וההיסטוריה המשפחתית ושירותו הצבאי כדי להבין על רצף הזמן את הגורמים להידרדרות הכלכלית, ואת בחירותיו בביצוע עבירות מרמה כלפי מעסיקו והמדינה . לדבריה, הנאשם תיאר חסכים רגשיים בילדותו בגינם פיתח דפוסי חשיבה והתנהלות בעיתיים ופוגעניים, וכיום חש צער וחרטה. הנאשם אף הביע נכונות להשתלב בהדרכת הורים כדי לקבל כלים לשיקום הקשר עם ילדיו. שירות המבחן מפרט כי על פי המטפלת, הנאשם מצוי מזה שנה בהליך טיפולי פרטני, אך מטרות הטיפול עדיין לא הושגו במלואן ולנאשם עוד נכונה דרך טיפולית. המל צת המטפלת היא להמשך הליך טיפולי לנאשם, לשם העמקה בדפוסיו המכשילים , ועל מנת לבחון את גבולותיו הפנימיים והחיצוניים ולאפשר לו לרכוש כלים נוספים לוויסות ושליטה בדחפים, היכרות עם עמדותיו ועם מורכבות חוויות מוקדמות שהוטמעו, וכן לשם למידה מחודשת של סיטואציות והתמודדות אדפטיבית במצבי לחץ.

על פי התרשמות שירות המבחן, הנאשם עורך מאמצים לשינוי במישורי חייו, וכיום פתוח יותר לתאר את תחושות וחווית ההזנחה בילדותו, אשר השפיעו על התנהלותו בהמשך חייו. שירות המבחן רואה חשיבות בשילוב הנאשם בטיפול קבוצתי לצד הטיפול הפרטני, והנאשם הביע הסכמתו לכך ונמצא ברשימת המתנה. בנסיבות אלה ולאור ההתרשמות שהנאשם משתף פעולה, מתמיד בטיפול הפרטני ועורך מאמץ לשינוי, לרבות חיזוק הקשר עם ילדיו, כאשר לא נפתחו נגדו תיקי מב"ד חדשים, ממליץ שירות המבחן על הטלת צו מבחן לשמונה עשר חודשים. לצד זאת, המלצת שירות המבחן היא לענישה של מאסר בדרך של עבודות שירות שלדעת שירות המבחן תשקף את חומרת מעשיו ותפחית את הסיכון להישנות עבירות מצדו.

הראיות לעונש
מטעם ההגנה העידה ביום 14.11.2021 העובדת הסוציאלית המטפלת בנאשם באופן פרטי , שני חיה יעקובוביץ, ומכתבה מיום 26.5.2021 בנוגע לטיפול הפסיכוסוציאלי שעובר ה נאשם הוגש (ענ/1). על פי ענ/1, הנאשם מטופל על ידי גב' יעקובוביץ באופן פרטי מאז ספטמבר 2020 אחת לשבוע באמצעות מערכת "זום", לאחר שפנה אליה עם שחרורו ממאסר בן 13 חודשים. התרשמות המטפלת היא שהנאשם מביע יכולת התבוננות פנימית ושיתוף, ועובר תהליך שיקום משמעותי. על פי המפורט בענ/1 הנאשם מביע חרטה כנה על מעשיו ומוטיבציה גבוהה לשינוי דפוסי העבריינות, חוקר את הנסיבות שהובילו אותו לבחירת העבירות ומעשים מהעבר, ותיאר תחושות בושה, כעס וחרטה לגביי סיטואציות אשר התרחשו בעת ביצוע העבירות, השהות במאסר ושחרורו. על פי ענ/1, הנאשם מציב לעצמו יעדים חדשים, משיג ומיישם אותם, בין אלה, חידוש, שימור ושיפור הקשר עם ילדיו ובני משפחתו, חקר עצמי, הקמת עסק ועוד (ללא פירוט). על פי ההתרשמות, הנאשם מסור לטיפול ומקיים את כל הפגישות, מפגין אחריות אישית והוא בעל תובנות וידיעות מכוננות לגביי עצמו והמשך הדרך.

בעדותה בבית המשפט מסרה העדה יעקובוביץ כי הנאשם נמצא בתהליך שיקומי, תוך שהבחינה בין הליך טיפולי לשקומי, והבהירה כי חודשים רבים עסק הטיפול בשיקום הנאשם לאחר שסיים לרצות עונש מאסר, ללא מקורות תמך. עוד הבהירה כי לדעתה נדרשת לנאשם מסגרת טיפולית ממושכת, וכי גורמי הסיכון במצבו יפחתו ככל שיהיה מוקף במסגרת שקומית אינטנסיבית. גב' יעקובוביץ מסרה כי הנאשם הביע חרטה על מעשי מרמה שביצע, בכל הנוגע לייבוא ביגוד שלא כדין, והבהירה כי היא מכירה את עובדות כתב האישום כנגד הנאשם הכולל גם עבירות מס. להתרשמותה, הנאשם מצוי בתהליך של שינוי וחרטה הבא לידי ביטוי גם במעשים במרחב הטיפולי. כשהתבקשה לפרט ציינה את העובדה שהנאשם פנה לטיפול ומתמיד בו, את חידוש ושימור הקשר על ידי הנאשם עם ילדיו, את פתיחת עסק חדש על ידו, ומציאת מקום מגורים. לדבריה, חרטת הנאשם באה לידי ביטוי בכך שהנאשם משקף בפניה מוטיבציה להתבונן על גבולות ורצונו לשנות את דרכיו. אשר לעברו הפלילי פרטה כי ידוע לה שהורשע בעבר בגין החזקת נשק.

תמצית טיעוני המאשימה לעונש
בטיעון לעונש ביום 6.7.2021 טענה עו"ד בן פורת ביחס לעבירות המס שביצע הנאשם, והגישה את גיליון הרישום הפלילי של הנאשם (עת/1) ואת גזר הדין שניתן בעניינו בת"פ 38710-06-13, לפיו תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בן 5 חודשים ביחס לעבירות קניין רוחני (עת/2). בטיעוניה הפנתה לערכים המוגנים בעבירות המס שביצע הנאשם ולנסיבות ביצוע העבירות , וטענה שהנאשם העלים מקור הכנסה שלם, התעלם מרשויות המס, לא הודיע על פתיחת עסקו, לא ניהל פנקסי חשבונות ורשומות, לא הגיש דוחות שנתיים לפקיד השומה, ניהל עסקיו מתחת לרדאר והעלים הכנסותיו במשך 5 שנות מס באופן שיטתי ומתמשך ובסך משמעותי של 761,601 ₪ לכל הפחות. לטענת עו"ד בן פורת הנזק לקופה הציבורית ממעשי הנאשם עומד על סך משוערך של 273,000 ₪ , וסכום זה נקבע בשומה שהוצאה אשר נטתה לקולא על מנת לאפשר לו לעלות על דרך הישר.

לטענתה, מתחם העונש ההולם בגין עבירות המס במקרה זה הוא בין 6 ו-12 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי וקנ ס שבין 10% ו- 20% מסכום העבירה. עו"ד בן פורת הפנתה לפסיקה וטענה שעבירות המס מחייבות ככלל הטלת עונשי מאסר בפועל, ו כי שיקולי שיקום בעבירות אלה אינם מצדיקים הטלת עונש מאסר בעבודות שירות. כך או כך להשקפתה, אין זה המקרה בו נכון להתחשב בנאשם משיקולי שיקום, לאור המפורט בתסקיר שהתקבל בעניינו , עברו הפלילי המכביד וגורמי הסיכון הרבים שמנה שירות המבחן. לטענתה, על רצון לשיקום להיות מלווה בחרטה כנה ומעשית בדמות הסרת המחדל, וניתן לנאשם די זמן לעשות כן.

עו"ד בן פורת הבהירה כי לשיטת המאשימה הנאשם לא הסיר את מחדלי כתב האישו ם וטענה כי אין להתייחס לפנייתו בחודש יוני 2021 לרשות המסים כדי לערוך הסדר תשלומים כהסרת מחדל, לאור העובדות המוסכמות בין הצדדים (אשר פורטו לעיל), וכי פניית הנאשם לפקיד השומה שלושה שבועות עובר לטיעון לעונש מדברת בעד עצמה, ועדיף שטענה מסוג זה לא תישמע. בנוסף הדגישה כי העדר יכולת כלכלית להסיר את המחדלים אינה יכולה להיחשב לנסיבה לקולא, ו ציינה גם את עברו הפלילי המכביד של הנאשם.

ב"כ המאשימה, עו"ד צפריר, טענה לעונש ביחס לעבירות על פי פקודת סימני מסחר. בהקשר זה ציינה את הערכים המוגנים בעבירות והפנתה לכך שהנאשם ביצע את העבירות בין השנים 2013-2016 עת ייבא מסין באמצעות הדואר פרטי אופנה מפרים, ואת הפריטים המפרים, ביניהם הפריטים המתוארים באישום הראשון החזיק בביתו ומכר בישומוני "פייסבוק" ו"אינסטגרם" לעשרות לקוחות. לטענתה, אין בכמות המצומצמת יחסית של הפריטים שנתפסו בביתו של הנאשם כדי להעיד על פועלו העברייני שהיה נרחב בהרבה, מתוכנן מתוחכם ובוצע על פני תקופה ממושכת. עוד טענה כי יש בפרסום בממשק האינטרנטי שיצר הנאשם כדי להטעות. לדבריה, פרטי האופנה שמכר הנאשם הוטמעו בין פרטי אופנה מקוריים על מנת להטעות ולגרוף סכומי כסף משמעותיים.

עו"ד צפריר הפנתה לפסיקה וטענה כי לאור העובדה שהנאשם הורשע בהחזקת מספר מועט של פריטים לצד ייבוא ומכירה, בשים לב למשך ביצוע העבירות ונסיבות ביצוען, על מתחם הענישה בגין עבירות אלה להיקבע בין 4 חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל לצד קנס משמעותי. בנוסף, הפנתה גם למתחם כולל לעבירות המס והקניין הרוחני גם יחד, בין 12 ו-20 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית הכוללת קנס בסך עשרות אלפי ₪. בקשר לעונש לנאשם ציינה את עברו הפלילי וכי ביצע את העבירות הנדונות בעוד מאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו ואף ביצע עבירת נשק בעוד תיק זה מתנהל נגדו. לטענתה, האמור מלמד כי הנאשם אינו ירא חוק.

בהשלמת הטיעון לעונש שנערכה ביום 14.11.2021, לאחר שהתקבל התסקיר המשלים, הוגש ענ/1 ונשמעה עדותה של העובדת הסוציאלית גב' יעקובוביץ, הוסיפה ב"כ המאשימה עו"ד בן פור ת וטענה כי יש לתת משקל מצומצם ביותר לעדותה של גב' יעקובוביץ ממנה עולה כי היא ניזונה מהנאשם בלבד, ובאופן סלקטיבי, ומעדותה אפשר ללמוד על התנהלותו המאופיינת במרמה ומניפולטיביות, כשהנאשם לא פירט באוזנ יה את עברו הפלילי המכביד המלא. לטענתה, הדברים שמסרה גב' יעקובוביץ כלל יים, והתנהלות הנאשם במסגרת הטיפול מעידה על העדר הפנמה וחרטה. בנוסף ציינה שעל פי דברי גב' יעקובוביץ הנאשם במגמת שיקום אך עדיין עליו לעבור דרך ארוכה, ושבה וחזרה על הכלל בדבר בכורתו של האינטרס הציבורי על פני נסיבות אישיות בעבירות מס. באותו דיון הוסיפה עו"ד הלל כי השיקום הנטען שעובר הנאשם אינו שיקום המצדיק חריגה לקולא ממתחם הענישה, ועתירת המאשימה המתוקנת הכוללת היא לקביעת מתחם ענישה שבין 10 ו-20 חודשי מאסר בפועל, לצד קנס ומאסר על תנאי וכי המאסר על תנאי התלוי ועומד נגד הנאשם יופעל במצטבר לכל עונש שייגזר.

תמצית טיעוני ההגנה לעונש
בטיעונו לעונש ביום 14.11.2021 הסכים ב"כ הנאשם כי באופן רגיל בנסיבות המקרה הענישה הכמעט מתבקשת היא מאסר בפועל, אך טען שבנסיבות המיוחדות בעניינו של הנאשם ורצונו לשינוי, יש להתחשב בו ולאפשר ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות. הסנגור הפנה לתיקון כתב האישום לקולא ביחס לעבירות הקניין הרוחני, להודיית הנאשם וחיסכון הזמן השיפוטי על ידו, ולכך שהנאשם מצוי בטיפול פרטני דינמי על ידי מטפלת מנוסה, ומבקש לפתוח דף חדש בחייו. בנוסף, הפנה לתסקירים שהתקבלו, לכך שעל פי התסקיר לא נפתחו נגד הנאשם מב"דים נוספים, ושירות המבחן מתרשם שהנאשם עורך שינוי בחייו וממליץ על שילובו בטיפול קבוצתי ועל הטלת צו מבחן לתקופה ממושכת של 18 חודשים. עוד טען הסנגור ל התרשמות חיובית של שירות המבחן מהנאשם בתסקיר המשלים, ציין את הדרך שעשה הנאשם עד כה, והדגיש את חיזוק הקשר שלו עם ילדיו.

לטענת הסנגור, במקרה זה המדובר באירוע עונשי אחד משעבירות המס נובעות מעבירות הקניין הרוחני, ועל מתחם הענישה לעמוד בתחתיתו על תקופת מאסר אותה ניתן לרצות בעבודות שירות, גם אם ברף גבוה. ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם אמנם לא הסיר את המחדלים (למעט 2,300 ₪ ששילם) אך טען כי הנאשם ניסה להגיע להסדר עם רשות המסים בהקשר זה ואף דיווח על הסכומים, הגם שבסופו של יום קבע פקיד השומה סכום אחר. בנוסף הדגיש שחובות המס במקרה זה הם חובות אישיים ויש לתת לכך משקל בעת בחינת משמעות אי הסרת המחדל על ידי הנאשם , שכן לטענתו ניתן יהיה בסופו של יום לגבות סכום זה מידיו. לדבריו, הנאשם כיום נכנס למעגל משלמי המס ו עושה מאמץ להסיר את המחדל.

ב"כ הנאשם עתר כי ישקלו שיקולי שיקום בעניינו של הנאשם לאור המלצת שירות המבחן והעובדת הסוציאלית המטפלת בו , וכי תינתן לנאשם הזדמנות לפתוח דף חדש לטובתו ולטובת האינטרס הציבורי בכללותו. הסנגור הפנה לפסיקה וביקש שאגזור על הנאשם עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות הגם שהעונש הכולל הראוי (תוך הפעלת המאסר על תנאי) הו א ככל הנראה בין 12 ו-18 חודשי מאסר בפועל . לטענת הסנגור – ככל שייגזר עונשו של הנאשם למאסר בפעל, יאבד הנאשם את כל הישגיו בשיקום עד כה, ו עונש כזה אף יביא להעדר מוטיבציה מצדו להשתקם.

דבר הנאשם
הנאשם סיפר על עברו ועל השינוי שהוא עורך בחייו, ולדבריו, מאז שחרורו ממאסרו האחרון בחר בדרך חדשה. עוד מסר כי שילם לרשות המסים את שהיה ביכולתו לשלם על חשבון המחדל ומתכוון להמשיך ולשלם. לדבריו, עליו לטפל בעצמו, וברצונו להשתלב קבוצה מטעם שירות המבחן אליה כבר התקבל. בקשתו היא כי תינתן לו הזדמנות להמשיך בשיקום.

מתחם העונש ההולם
מתחם העונש ההולם נקבע בהתאם לעקרון המנחה בענישה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו, תוך התחשבות בערך החברתי אשר נפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנהוגה.

אשר לערכים המוגנים בעבירות שביצע הנאשם, עבירות המס שביצע הנאשם הן החמורות במדרג עבירות המס על פי פקודת מס הכנסה ובאות להגן על ערכים בסיסיים וחשובים למרקם החברתי במדינה. מביצוע עבירות אלה נפגע ערך השו ויון ואמון הציבור ברשויות החוק, ולצידן פוטנציאל נזק ממשי לקופה הציב ורית, ובכך לכל אחד ואחת מאזרחיה. פעמים רבות אף מוכח הנזק לקופה הציבורית הלכה למעשה. בביצוע העבירות יש אף כדי להביא לשיבוש הפעולה התקינה של מנגנון המסים. המדובר בעבירות שבבסיסן מרמה, ביצוען קל וגילוין קשה, וקיים פיתוי גדול לבצען. בשל כך, לאור חשיבות ההרתעה ובכללה הרתעת הרבים, נקבע לא אחת כי בעת גזירת דינו של מבצע העבירות יש לתת לאינטרס הציבורי בכורה על פני נסיבות אישיות, וכי דרך המלך היא גזירת עונש של מאסר בפועל )רע"פ 4684/12 גחלי נ' מדינת ישראל (14.6.2012)) (להלן: "עניין גחלי")). עבירות המס במקרה זה בוצעו על ידי הנאשם לצד ביצוע עבירות קניין רוחני, ו גם בנוגע להכנסותיו מביצוען. העבירות על פי פקודת סימני מסחר באות להגן על ערכים חברתיים הנוגעים לחשיבותו של מסחר תקין ולשמירה על זכויות הקניין של בעלי סימנים רשומים, הנגזלות מידם כתוצאה מביצוע העבירות. מביצוע עבירות אלה אף נפגעת תדמית המדינה כמדינה אוכפת חוק ב נוגע לסימני מסחר בינלאומיים.

במקרה זה יקבע אירוע עונשי אחד לכלל עבירות כתב האישום בהתאם למבחן הקשר ההדוק ובשים לב לקשר בין העבירות, וביצוען המשולב וברצף אשר יפורט להלן ( ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014) (להלן: "עניין ג'אבר")). בקשר לקביעת מספר אירועים ראו דברי בית המשפט העליון בע"פ 6888/17 שירזי נ' מדינת ישראל (10.12.2018) לפיהם הסיווג לאירועים נועד לתכלית פונקציונלית ככלי עזר, וממילא במישור המהותי מוטל על בית המשפט הקובע מתחם ענישה לשקול את מספר המעשים וחומרתם גם כאשר הם סווגו כאירוע עברייני אחד תוך הפנייה לעניין ג'אבר. בנוסף, מקום בו גוזר בית המשפט עונש כולל, ולא עונש נפרד לכל אירוע, חשיבות מספר האירועים לגזירת העונש פחותה ( ע"פ 2454/18 שיינברג נ' מדינת ישראל (5.12.2018) , פסקה 20).

בחינת נסיבות ביצוע העבירות מלמדת על פגיעה ממשית בערכים המוגנים מביצוען של כלל העבירות שביצע הנאשם. ביחס לעבירות על פקודת סימני מסחר, אמנם בכל הנוגע להחזקה ויבוא הפריטים המפרים המפורטים באישום הראשון בסעיף 1, המדובר במספר פריטים שאינו רב במיוחד (בסך הכל 16 תיקים, 2 חגורות, צמיד, 3 זוגות נעליים, 4 צעיפים ו זוג משקפי שמש). יחד עם זאת, עובדות האישום השני מתארות התנהלות מתוכננת, מתוחכמת ושיטתית לביצוע עבירות על פני התקופה הרלבנטית משך כשלוש שנים . מהעובדות עולה שהנאשם הפעיל עסק שעסק בין היתר בייבוא פריטים מפרים ובמכירתם ללקוחות שונים באמצעות פלטפורמת "פייסבוק" ועמוד "אינסטגרם" בשם "א לי מותגים", שם פעל לפרסם תמונות של הפריטים המפרים לשם מכירתם .

על פי העובדות, במועדים שאינם ידועים למאשימה, ייבא הנאשם מסין פריטים המפרים את סימן המסחר הרשום באופן שעלול להטעות אדם אחר. הנאשם הזמין את הפריטים המפרים בדואר לדירתו ולכתובות שונות של מכריו ואחסן אותם בדירתו לשם הפצתם ללקוחותיו. בין השנים 2013-2016 מכר הנאשם לעשרות לקוחות מותגי אופנה שונים ולחלקם פריטים מפרים, בלא רשות בעל הסימן או מי מטעמו, ובאופן העלול להטעות אדם אחר.

לצד ביצוע עבירות אלה פעל הנאשם באופן שיטתי גם לביצוע עבירות מס על פני 5 שנים , תוך שפעל "מתחת לרדאר", העלים מקור הכנסה שלם, לא דיווח על פתיחת העסק לפקיד השומה, לא ניהל פנקסי חשבונות ורשומות, לא הגיש דוחות שנתיים לפקיד השומה והעלים הכנסות בסך כולל של לכל הפחות 761,601 ₪. סכומי ההעלמה אף גדלו משנה לשנה. גם בעת ביצוע עבירות אלה פעל הנאשם בתכנון, תחכום והסתרה כך שנהג להורות לחלק מלקוחותיו להפקיד את התשלום בחשבונות בנק ו"בחשבונות מזומן בזמן" בדואר ישראל של אחרים: אחיו ומשכירות הדירה בה התגורר. בנוסף, חלק ממשלוחי הפריטים שהזמין הגיעו לבית הוריו, לאחותו, לדודתו ולתחנת מוניות. לא זו אף זו, על פי האישום השלישי, כשניתנה לנאשם ההזדמנות לתקן דרכיו, רימה והשיב תשובה כוזבת בהצהרה שמסר על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל על פי דרישת פקיד השומה, מחק את הסעיף בדבר קיומו של עסק והוסיף הצהרה: "השתחררתי מבית הסוהר לפני 4 חודשים, אני לא עובד, אין לי הכנסות, אין לי עסק, אין לי כלום בחיים חוץ מחובות", וזאת במטרה להעלים את מקור הכנסתו ולהקשות על רשות המסים לגלות את עסקו ולהוציא לו שומות.

ברי כי המדובר במעשים חמורים ובפגיעה ממשית בערכים המוגנים. כאמור, לשיטת המאשימה הנזק לקופה הציבורית מביצוע עבירות המס הוא בסך משוערך של ₪273,000 על פי חישוב פקיד השומה בהצעה להסכם שומה שהוצעה לנאשם (הנאשם טוען לסכום נמוך בהרבה).

בחינת הפסיקה ביחס למדיניות הענישה הנוהגת בכל הנוגע לעבירות על פי פקודת סימני מסחר מלמדת כי בעיקר במקרים בהם דובר בביצוע נקודתי של עבירות (בשונה מענייננו), גם אם בכמות פריטים לא מבוטלת מהסוג הנדון , נקבע פעמים רבות מתחם ענישה בין מאסר על תנאי ועד מאסר בן מספר חודשים אותו ניתן בנסיבות מתאימות לרצות בעבודות שירות (עפ"ג (מחוזי - מרכז) 1843-05-16 שמחון נ' מדינת ישראל (08.11.2016), ת"פ (שלום-ת"א) 7241-11-12 מדינת ישראל נ' בן נחום, ת"פ (שלום – פ"ת) 45336-01-16 מדינת ישראל נ' יהודה (8.12.2016), ת"פ (שלום – ת"א) 647-12-12 מדינת ישראל נ' קבילה (13.7.2014) ).

בכל הנוגע למתחמי הענישה ביחס לעבירות המס שביצע הנאשם, מקובלת עלי עמדת המאשימה (עליה לא חלק הסנגור) לפיה מבחינת הענישה הנוהגת ויתר הנסיבות נראה כי לו היה נקבע מתחם הנוגע לעבירות המס לבדן נכון היה לקבוע בתחתיתו עונש של 6 חודשי מאסר (בנסיבות מתאימות אף לריצוי בעבודות שירות). העונש בתקרת המתחם היה נקבע על 18 חודשי מאסר בפועל (ולא על 12 כעתירת המאשימה) (ראו לדוגמא: ת"פ (ת"א) 73375-12-18 מדינת ישראל נ' שבי (3.3.2020) ו עפ"ג (ת"א) 18163-04-20 שבי נ' מדינת ישראל (1.7.2020), ת"פ (ת"א) 61997-12-15 פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה נ' קלאוס (16.7.2017), ועפ"ג (ת"א) 3710-09-17 פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה נ' קלאוס ואח' (27.6.2018), ת"פ (ת"א) 51575-05-14 מדינת ישראל נ' אגסי (31.12.2015) .

במקרה הנדון מצאתי כאמור לקבוע את כלל העבירות כאירוע עונשי אחד, וגם המאשימה עתרה בסופו של יום לקביעת מתחם ענישה כולל שבין 10 ו-20 חודשי מאסר בפועל לכלל העבירות . לאור מידת הפגיעה הממשית בערכים המוגנים מביצוע העבירות על ידי הנאשם , עבירות המס והעבירות על פי פקודת סימני מסחר גם יחד, נסיבותיהן ומשכן, תחתית מתחם הענישה הכולל תקבע על 8 חודשי מאסר בפועל ותקרתו על 20 חודשי מאסר בפועל .

אשר למתחם הקנס, העבירות שבביצוען הורשע הנאשם (עבירות המס והעבירות על פי פקודת סימני מסחר) בוצעו ממניע כלכלי , ובסוג ע בירות אלה הקנס הוא ממין העבירה. משכך, קיימת חשיבות רבה גם בהטלת ענישה שתפגע בכיסו של הנאשם, אשר תלמד כי אף אין רווח כלכלי לצד ביצוע העבירות הנדונות. בעת קביעת מתחם הקנס, נתתי דעתי לכלל הנסיבות המפורטות לעיל, וכן למצבו הכלכלי הנטען של הנאשם ולענ/1, דוח תיקים לחייב, לפיו הנאשם מוכרז כחייב מוגבל באמצעים ולו חובות בסך 2,224,310.66 ₪. לאחר שקילת כל אלה מתחם הקנס יקבע בין ₪30,000 ו-₪100,000.

גזירת העונש על הנאשם
בעת קביעת עונשו של הנאשם נתתי דעתי לכלל נסיבותיו הקונקרטיות. במסגרת זו שקלתי את גילו של הנאשם, יליד שנת 1978, גרוש ואב לשני קטינים, ואת הודייתו וחיסכון הזמן השיפוטי הלא מבוטל כתוצאה מכך, בשים לב לרשימת עדי התביעה הארוכה. נתתי דעתי גם לתיקון לקולא בכתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם ביחס לעבירות על פי פקודת סימני מסחר.

לחובת הנאשם עבר פלילי משמעותי שאין מנוס מלתת עליו את הדעת בעת גזירת הדין, בפרט כשחלק מהעבירות בביצוען הורשע בעבר הן ממין העניין. עיון בעת/1, הרישום הפלילי בעניינו של הנאשם, מלמד כי עיקר עברו הפלילי של הנאשם נוגע לביצוע עבירות מרמה והונאה (4 הרשעות קודמות בהקשר זה) ורלבנטי מאוד לענייננו, גם אם חלק מהעבירות ישנות בזמן. הנאשם אף ריצה עונש של מאסר בפועל בגין עבירות אלה. בנוסף, לחובת הנאשם הרשעה קודמת בגין ביצוע עבירות על פי פקודת סימני מסחר (עבירות משנת 2010, גזר הדין משנת 2014), ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי למשך 5 חודשים בעבירות קניין רוחני (ת"פ 38710-06-13 מדינת ישראל נ' אברהם (29.1.2014)). המאסר על תנאי ועונש י המאסר שנגזרו על הנאשם בעבר לא הרתיעו אותו מביצוע העבירות בביצוען הורשע בעניי ננו, ויש להצר על כך. אם לא די בכך, בזמן ניהול ההליך דנן ביצע הנאשם עבירה של רכישת/החזקת נשק (תאריך עבירה 7.7.2019, גזר הדין מחודש דצמבר 2019) אז נגזר עליו עונש מאסר למשך 13 חודשים לצד ענישה נלווית.

הנאשם לא הסיר את מחדלי המס שבכתב האישום ולא תיקן את הנזק שגרם במעשיו לקופה הציבורית. עובדה זו מקשה גם היא על גזירת עונשו לקולא כעתירת הסנגור . בסוג זה של עבירות לתיקון הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מביצוע העבירות משמעות רבה לעניין הענישה ויש בה כדי להעיד חרטה כנה ( רע"פ 7851/13 עודה נ' מדינת ישראל (3.9.2015)). לדברי הנאשם ובא כוחו בשל מצבו הכלכלי של הנאשם לא עלה בידו להסיר את מחדל , אך הוא מבקש ומתכוון להסירו.

כידוע, אי יכולתו הכלכלית של הנאשם לרפא את מחדלי העבירות או אי יכולת לגבות את סכום המחדל מידיו אינו מהווה שיקול להקלה בעונש (רע"פ 7773/16 חננאל נ' מדינת ישראל (20.2.2013), ו ע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013)). נתתי דעתי לטענת הסנגור לפיה משחובותיו של הנאשם לרשות המסים הם אישיים (בהבחנה מחובות חברה), הרי שקיים סיכוי ממשי שהרשות תפעל לגביית החובות, ויתכן שתצליח לגבותם בשים לב למעמד חוב מס בהליכי חדלות פירעון, אך לא מצאתי כי קיימת ודאות שכזו או כי המדובר בנימוק המצדיק הקלה עם הנאשם. משקל מסוים לקולא יינתן לכך שהנאשם הגיש את דיווח על הכנסותיו, ולכך שלדבריו כיום הוא מנהל עסק ומשלם מסים כנדרש.

בעת בחינת סוגיית המחדל נתתי דעתי גם לטענת ההגנה בפתח הדיון ביום 6.7.2021 לפיה הנאשם ערך הסדר עם רשות המסים עובר למועד הטיעון לעונש על סמך חבות המס עליה הצהיר. בסופו של יום, בירור ושיח שנערך בין הצדדים הביא להסכמה עובדתית לפיה בחודש נובמבר 2020, לאחר משא ומתן בין המייצגת של הנאשם לפקיד השומה, הוצע לנאשם באמצעותה לערוך הסכם שומה בכפוף לתשלום מחצית מסכום ההסכם כתנאי לחתימתו (לדברי ב"כ המאשימה סכום המס המשוערך על פי פקיד השומה הוא בסך 273,000 ₪) . מאז הנאשם והמייצגת לא חזרו לפקיד השומה וההסכם לא נחתם. הוסכם כי על אף האמור, הנאשם החליט מיוזמתו ובעצמו, ללא המייצגת, לפנות לפקיד השומה כשנה לאחר מכן , ביום 2.6.2021, לא פנה לגורם שטיפל בתיק בקשר להסכם השומה אלא למחלקת הגבייה, כשלטענתו ניגש כדי לברר את מצבת החובות ולשלם (אין הסכמה לאמור). על פי דברי הנאשם נמסר לו ש חובו הוא בסך ₪173,000 בגין כל שנות המס הרלוונטיות , והוסכם כי יבוטלו חלק מהקנסות שהוטלו עליו וחובו יעמוד על סך ₪37,000. בגין סכום זה הגיע הנאשם להסדר תשלומים, מסר צ'קים, שילם ₪2,300, ובוטלו עיקולים שהוטלו עליו.

הצדדים הסכימו כי החישוב שבוצע הוא חישוב שמבוסס על הדוחות שהגיש הנאשם אשר דיווח כאילו ניהל ספרים קבילים, ולא על פי חישוב המס של פקיד השומה בו חוב המס המשוערך עומד על סך של ₪273,000. הנאשם אמנם חולק על חוב זה, אך מאשר את העובדות. המאשימה חולקת על חישוב המס של הנאשם. לגבי הסדר התשלומים על סך ₪37,000 אותו ערך הנאשם, לא ניתנו על ידי הנאשם כל ערובות ונמסרו צ'קים בלבד. בסעיף 5 להסכם נרשם ש"אין לראות בהסדר זה אישור לכך שכל החובות כלולים בהסדר". לדברי הנאשם נאמר לו בעל פה שזה כל סכום החוב; אין הסכמה של המאשימה כי כך נאמר לנאשם.

בעת גזירת הדין יינתן משקל לכל המפורט לעיל. מחד, להסרת המחדל המסוימת על ידי הנאשם , כשבעת מתן גזר הדין מציין הסנגור כי עד עתה נפרעו שישה צ'קים בסך של ₪2,300 כל אחד, ולרצונו להסיר חלק נוסף ממנו באמצעות צ'קים שמסר ופנייתו ערב הטיעון לעונש לרשות המסים כמפורט לעיל . מאידך, לכך שגם במעשיו אלה פעל הנאשם בסוג של מניפולטיביות והסתרה, תוך פנייה לגורם אחר מזה שטיפל בעניינו ברשות המסים תחילה, ומבלי שפירט באוזני הגורם עמו נפגש כי הוצע לו להגיע להסדר שומה שנה קודם בסכום גבוה בהרבה כמפורט בעובדות המוסכמות. יש לזכור כי הנאשם אף מסר אצל שירות המבחן כי "הסדיר את חובותיו לרשות המסים" ונמנע מלהציג את התמונה השלמה.

שקלתי את עתירת הסנגור להתחשבות בדרך אותה עשה ועושה הנאשם לשיקום אשר פורטה בענ/1, בעדותה של גב' יעקובוביץ, העובדת הסוציאלית אצלה מטופל הנאשם, ובתסקירי שירות המבחן, עד כדי סטייה לקולא ממתחם הענישה במידת הצורך, למרות הנסיבות לחומרה בעניינו של הנאשם , ובכלל זאת המאסר המותנה התלוי ועומד כנגדו . במסגרת זו נתתי דעתי לדברי הגב' יעקובוביץ אשר פורטו לעיל בהרחבה, לפיהם מאז שחרורו של הנאשם ממאסרו האחרון מטופל הנאשם על ידה באופן סדיר אחת לשבוע, מחויב לטיפול, ועל פי התרשמותה מביע חרטה כנה על מעשיו, יכולת התבוננות פנימית ומוטיבציה גבוהה לשינוי דפוסיו העברייניים. שקלתי גם את דברי גב' יעקובוביץ לפיהם הנאשם עובר תהליך שיקום משמעותי הכולל את חידוש ושימור הקשר עם ילדיו ובני משפחתו, הקמת עסק וחקר עצמי.

בעת בחינת המשקל שיש לתת להתרשמות גב' יעקובוביץ מהנאשם והתהליך אותו הוא עובר, לא ניתן להתעלם מכך שלמרות התרשמותה מפתיחות ושיתוף אצל הנאשם, ובסתירה לאותה התרשמות, בעדותה בבית המשפט התברר כי הנאשם בחר שלא לשתף אותה בעברו הפלילי המלא מתחום המרמה וההונאה הרלבנטי לעניינו, ובכך שביצע בעבר עבירות על פקודת סימני מסחר ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי. האמור מעלה חשש שהנאשם עדיין נוקט באותה דרך של מניפולציה והסתרה העומדת בבסיס עבירותיו גם כלפי גורמי טיפול. בנוסף, אין להתעלם מכך שגב' יעקובוביץ לא מסרה התרשמות ברורה ביחס לסיכויי השיקום של הנאשם ולסיכון מפניו כיום , ולדעתה נדרשת לנאשם מסגרת טיפולית אינטנסיבית וממושכת (בה עדיין לא שולב) על מנת שיפחתו גורמי הסיכון במצבו.

שקלתי גם את המפורט אודות הנאשם בתסקירים שהוגשו בעניינו ופורטו לעיל. במסגרת זו את דברי הנאשם לשירות המבחן לפיהם הגיע להסדר מול רשות המסים (ראו לעיל). כמו כן, את התרשמות שירות המבחן לפיה הנאשם מקבל אחריות לביצוע העבירות אך חסם שיח מעמיק, והרושם הוא שרב הנסתר על הגלוי. בנוסף, כי על פי התסקיר הראשון המטפלת גב' יעקובוביץ מסרה לשירות המבחן שהנאשם מגלה נכונות פורמלית לטיפול, אך מאופיין בחסמים רגשיים והטיפול רק בראשיתו. בתסקיר זה אף פירט שירות המבחן כי הנאשם מאופיין בקווי אישיות אנטי סוציאליים מרמתיים, בעל יכולות ורבליות וקוגניטיביות גבוהות אך נוטה לטשטש ולמזער את חלקיו הבעייתיים, כשההתרשמות היא שהנאשם סיגל לעצמו דפוסי התנהגות בעייתיים, ונעזר בניתוקים רגשיים והסתרה. בתסקיר הראשון אף צוינו גורמי הסיכון בעניינו של הנאשם וביניהם העובדה שחרף עברו הפלילי ועונשי מאסר בעבר לא הורתע מביצוע עבירות נוספות, ולא ניצל הזדמנו יות לשיקום.

לצד האמור, נתתי דעתי גם לכך שכבר בתסקיר הראשון ציין שירות המבחן כי הנאשם ביטא נכונות ראשונית להשתלב בטיפול, ובתסקיר המשלים פורט כי נראה שנאשם עושה מאמצים לשינוי חייו, מגיע באופן סדיר למפגשים טיפוליים, משתף פעולה, לדבריו משקיע בקשר עם ילדיו, בילה עמם בנופש, משלם מזונות, מטפל בהליכי פשיטת הרגל, מנהל עסק חוקי לייבוא טקסטיל ותיקים, הסדיר חובותיו עם נושיו בשוק האפור, משלם חובותיו מידי חודש, ומבין היום טוב יותר את השלכות מעשיו. בתסקיר אף צוינה החשיבות שבשילוב הנאשם בטיפול קבוצתי בתחום המרמה, והטלת צו מבחן למשך 18 חודשים לצד עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות . עניין זה בא בין שיקולי. שקלתי גם את העובדה שלפי התסקיר לא נפתחו לנאשם תיקי מב"ד חדשים, את חלוף הזמן הממשי מאז ביצוע העבירות, ואת דברי הנאשם עצמו באשר לדרך אותה הוא עושה לשיקום ובקשתו כי דרכו זו לא תחסם בעונש מאסר בפועל שיוטל עליו.

אמנם קיימת חשיבות להתרשמות גורמי טיפול כדוגמת גב' יעקובוביץ, וכמובן להמלצת שירות המבחן בעת קביעת עונשו של הנאשם, אך כידוע, המלצת שירות המבחן על אף חשיבותה - כשמה כן היא, ושיקולי בית המשפט בגזירת הדין רחבים יותר. מבלי להקל ראש בדרך המסוימת שעושה הנאשם בניסיון לתקן דרכיו ולשנות התנהלותו, במקרה זה לא שוכנעתי כי ההליך השיקומי/טיפולי שעובר הנאשם מצדיק את גזירת דינו של הנאשם בתחתית מתחם הענישה שנקבע חרף הנסיבות לחומרה שנמנו . במקרה זה אין המדובר בשיקום או בפוטנציאל לשיקום הגובר על יתר שיקולי הענישה שנמנו לעיל, ואף לא כזה המצדיק חפיפה מלאה של עונש המאסר על תנאי שתלוי ועומד נגד הנאשם עם העונש שייגזר.

מאפייני הנאשם שפורטו לעיל ובתסקירים ו התנהלותו שהתגלתה במהלך הטיעון לעונש בהסתרת עברו הפלילי מגב' יעקובוביץ המטפלת בו (הגם שלהתרשמותה משתף בטיפול בפתיחות), בפנייתו לרשות המסים לעריכת הסדר עם גורם אחר מזה שטיפל בעניינו קודם לכן , ובדבריו לשירות המבחן לפיהם הגיע להסדר לתשלום חובותיו עם רשות המסים מבלי לפרוס את התמונה המלאה, מביאים אותי למסקנה כי התרשמות שירות המבחן בתסקיר הראשון לפיה בעניינו של הנאשם רב הנסתר על הגלוי נכונה . מבלי להקל ראש במאמצי הנאשם, אינני מוצאת בעת הזאת אינדיקציה לשיקום ממשי או לפוטנציאל שיקומי ברור.

הנסיבות המפורטות, עיקרון ההלימה, חשיבות ההרתעה והאינטרס הציבורי, על בכורתם בסוג זה של עבירות על פני נסיבות אישיות, ופסיקת בית המשפט העליון לפיה עונשם של מבצעי עבירות המס מהסוג הנדון הוא למאסר מאחורי סורג ובריח, בפרט כשמחדלי כתב האישום אינם מוסרים , אינם מאפשרים להימנע מהטלת עונש מאסר בפועל על הנאשם (רע"פ 3398/15 פלוני נ' מדינת ישראל (28.6.2012) ו עניין גחלי). זאת גם אם קיים חשש שעונש מסוג זה יפגע בנ יסיונותיו של הנאשם להשתקם. יחד עם זאת, על מנת לחזק את כוחותיו של הנאשם ותוך מתן משקל מסוים לתהליך אותו החל, בעת גזירת משך המאסר והפעלת המאסר המותנה אתחשב במידת מה בניסיונותיו של הנאשם לשיקום שתוארו לעיל, בשים לב לכך שעוד נכונה לו דרך ארוכה לשיקום ככל שיחפוץ בכך , ועל מנת שלא לרפות את ידיו.

סוף דבר – לאור כלל המפורט לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר בפועל למשך 12 חודשים. אני מורה על הפעלת המאסר על תנאי התלוי ועומד נגד הנאשם בת"פ 38710-06-13 למשך 5 חודשים, חודשיים במצטבר ושלושה חודשים בחופף. בסך הכל ירצה הנאשם 14 חודשי מאסר בפועל.
מאסר על תנאי למשך 6 חודשים לתקופה של 3 שנים, והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירת מס מסוג פשע.
מאסר על תנאי למשך 5 חודשים לתקופה של 3 שנים, והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירת מס מסוג עוון ועבירה שיש בה פגיעה בקניין רוחני .
קנס בסך 35,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-35 תשלומים חודשיים, שווים ורציפים, כשהראשון בהם ביום 1.5.2022. לא ישולם תשלום – תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.

5זכות ערעור כחוק תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.
54678313
המזכירות תעביר עותק גזר הדין לשירות המבחן.

ניתן היום, י"ב טבת תשפ"ב, 16 דצמבר 2021, במעמד הצדדים.