הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"ט 55824-07-18

לפני כבוד השופט נמרוד אשכול

המבקשת/הנתבעת:
סטרוי קבוצת יזמות והנדסה בע"מ
על ידי ב"כ עו"ד יורם ון-דם

נגד

המשיב/התובע:
נביל עבאס
על ידי ב"כ עו"ד חמאיסה זאהי

החלטה

המשיב הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שיק על סך 156,750 ש"ח, יום פירעון 3.8.2017, שחולל. השיק משוך לפקודת המשיב נביל עבאס (להלן " השיק"). בבקשה לביצוע שטר הצהיר המשיב כי הוא האוחז בשטר (סעיף 12 לבקשה) וכן כי לא קיבל כל תשלום על חשבון השיק. המבקשת הגישה התנגדות לביצוע השטר וכן בקשה להארכת מועד.
בתיק הוגשה התנגדות בחלוף המועד האחרון להגשתו לפי דין, על כן הבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות וההתנגדות גופה הועברו למותב זה תוך עיכוב הליכי ההוצאה לפועל (ראה תקנות 106, 108-109 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979).

ביום 16.8.2018, במסגרת בקשה לביטול עיקולים והליכי הוצל"פ, ניתנה החלטה על ידי כבוד השופט אמיר צ'כנוביץ המורה למחזיק, בנק מזרחי טפחות, להעביר לקופת בית המשפט הסכום שעוקל על סך 198,577.67 ₪. ביום 28.8.2018 הופקד על ידי המבקשת הסכום הנ"ל.

המבקשת, חברה בע"מ. לטענת המבקשת, מנהלה מר מקסים בלאוסוב, נפגש עם המשיב לצורך משא ומתן לביצוע עבודות עפר ופיתוח באתר בניה חריש. ביולי 2017 מסרה המבקשת למשיב שיק דחוי לצורך הצגת רצינות במשא ומתן והבטחת כריתת הסכם עתידי לביצוע העבודות על ידי המשיב. המשיב לא חתם על חוזה כלשהו, לא ביצע עבודות ולא הפיק חשבוניות מס כנדרש. גורם אחר הוא זה שביצע את העבודות במקום המשיב. בניגוד לדין, בחוסר תום לב וללא כל הרשאה נפתח הליך ההוצאה לפועל. השיק אמור היה לחזור למבקשת ולא להפקידו.

מנהל המבקשת נחקר והעיד על נסיבות קבלת השיק , העיד כי הכיר את המשיב (עמוד 2 שורה 5) וכי מדובר בפרויקט בנייה שב יצע בחריש. במהלך חקירתו הוצג לו שובר של השיק (מוצג שסומן "מש' 2"). השובר מציין כי השיק נמשך לפקודת המשיב " על חשבון עבודות שלד בנין 1-3 חודש מאי חריש". מנהל המבקשת העיד כי הוא אשר מילא הפרטים בשיק וכן העיד כי קבלן בשם "ספיד 5" ביצע עבודות שלד עבורו בפרויקט בחריש.

לשאלת בית משפט העיד בעמוד 3 שורות 6-12:

המשיב, אשר נכח באולם בית המשפט בדיון, הוזהר לומר את האמת והעיד כדלקמן:

ב"כ המבקשת סיכם טענות מרשתו וטען שנמסרה ההמחאה כנגד הבטחה שיתקבל חשבון וגם הסכם עבודה לביצוע עבודות באתר הבנייה חריש, שנה לאחר אותו מועד ניכר כי ניתנה המחאה אך אין תשתית ראייתית בדבר תמורה בעדה. אין חשבונות, אישורי חשבונות או הסכם. בא כוח המבקשת התייחס לטענת המשיב בדבר קבלת ההמחאה מצד ג', כי מעיון בהמח אות ניתן לראות שהם שולמו לפקודת המשיב ולא לפקודת "ספיד 5" כפי שנטען .

ב"כ המשיב סיכם כי ההתנגדות והבקשה להארכת מועד הוגשו באיחור ולא במסגרת 30 הימים, הגם שמסירת האזהרה נמסרה ומנהל המבקשת אישר את חתימתו על גביה (ראה עמ' 2 לפרוטוקול, ש' 6-11). כן ציין המשיב כי על פי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן "תקנות סדר הדין האזרחי") על המבקש להאריך את המועד, מוטל הנטל להוכחת טעם מיוחד להארכת המועד אשר מעיד על נסיבות שאינן בשליטתו. במקרה דנן, כך טוען, שלא הוכיחה המבקש ת או הרא תה התייחסות לטעם המיוחד כנדרש.

דיון והכרעה

הלכה היא כי בשלב הרשות להתגונן אין על בעל דין להוכיח טענותיו ודי בעצם העלאתן בתנאי כי אם יוכחו כנכונות, יהוו הן טענות הגנה כנגד התובענה (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 804 [מהדורה אחת עשרה, 2013]). כך, די לנתבע להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק (י' זוסמן על סדר הדין האזרחי 677 [מהדורה שביעית). בעניין זה, ראו גם ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41 (2004):
"לעניין זה די לו, למבקש רשות להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדו בהליך של סדר דין מקוצר, אם יראה כי בפיו הגנה אפשרית, ולו בדוחק, נגד התביעה כדי שבית-המשפט ייעתר לבקשתו, שכן גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית-המשפט, להבדיל ממי שהגנתו "הגנת בדים" (זוסמן [9], בעמ' 677-676). לשון אחרת, אם הראה הנתבע הגנה לכאורה, אין בודקים בשלב זה כיצד יצליח להוכיח את הגנתו, ואין בודקים את טיב ראיותיו (ראו א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (להלן – גורן [10]), בעמ' 310). עם זאת אין מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענות ההגנה שלו (ראו, בין היתר: ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ [3], בעמ' 722; בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ [6], בעמ' 138)".

בשלב ביניים זה רשאי צד להעלות טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב (ראו לדוגמא ע"א 168/84 אלקלעי נ' בנק אוצר החייל בע"מ, פ"ד מ(2) 335, וע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג(3) 128), ואין בית המשפט נכנס בשלב זה לשאלה כיצד יוכיח המבקש טענתו, ואין בשלב זה כדי למנוע העלאת טענה טובה מטעמים שבדרכי הוכחה בלבד (ע"א 356/85 מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319, 321ז).

מעיון בשיק מושא ההתנגדות ובמסמכים שצורפו לתיק בית המשפט, עולה כי השיק נמסר לפקודת המשיב ולא לצד ג', "ספיד 5", כפי שהמשיב טען ; ו ברי שלא ניתן לקבל את טענת המשיב שהוא אינו מכיר את המבקשת. ראה גם עדות מנהל המבקשת לפיו העיד כי הוא מכיר המשיב וכן העיד על נסיבות מסירת השיק לחברת "ספיד 5".
די בסתירות ו/או אי הבהירות שצוינה לעיל על מנת להורות על קבלת ההתנגדות של המבקשת ועל מנת לברר העובדות ביסוד המחלוקת, לרבות מעמדו של האוחז בשיק: כיצד הגיע השיק לידו, האם ניתנה על ידו תמורה וכיוצא בזה.

בנוסף לא ניתן להתעלם מכך שכל הכספים מושא הליך ההוצל"פ הופקדו על ידי המבקשת בקופת בית המשפט. בשים לב לאמור לעיל, ובנסיבות הענ יין יש מקום ליתן רשות להגן. יחד עם זאת, יש להידרש לטענה לפיה בקשת ההת נגדות לא הוגשה במועד הקבוע בחוק, קרי 30 יום, ובצורך ליתן טעם מיוחד להארכת המועד.

המשיב פירט כי מסירת האזהרה הייתה ביום 29.5.2018 וההתנגדות והבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 16.07.2018 ולא במהלך 30 יום כקבוע בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי. עוד ציין כי על פי ההלכה "חשיבות העניין אינה בבחינת טעם המצדיק כשלעצמו הארכת מועד". בנוסף טען, כי המבקשת לא הציגה כל טעם מיוחד. כן פירט שהמשיב מחזיק בשיק תקין ושלם שהמבקשת מילאה את פרטיו.

מחד גיסא, יש יסוד לטענת ב"כ המשיב שלא הוכח בפני טעם מיוחד המעיד על הנסיבות שאינן בשליטת המבקשת להארכת המועד, כפי שנפסק בע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט ואח' פ"ד נה(2), 904: " טעם מיוחד כמוהו כשקית- היא אינה עומדת עד שלא ייכנס לתוכה משהו. מהו אותו 'משהו'? עיון בטיעוני הצדדים מלמד כי קשה למצוא שיטה של ממש באיתורו של טעם כזה". מאידך גיסא, יש לקחת בחשבון גרסת המבקשת, שלא נסתרה בשלב זה , גרסת המשיב לפיה לא הכיר את המבקשת וקיבל השיק מ- "ספיד 5" אל מול המפורט בשיק ובשובר, ונוכח השלב הדיוני בו אנו מצויים והעובדה שכל הכספים מופקדים בחשבון בית המשפט. לאור האמור לעיל ולאור הסתירות בעדויות, יש צורך בבירור הנושא לגופו של עניין, לרבות שמיעת עדים רלוונטיים.

טעם נוסף לקבלת ההתנגדות על אף אי הגשתה במועד, נעוצה בכך שאין התקנות "מיטת סדום", כביטויו של השופט ברנזון. התקנות אמורות להיות לעזר בהליך המשפטי , כך שבנסיבות מסוימות יעדיף בית המשפט את השגת מטרתו העיקרית, הלא היא עשיית משפט צדק.
יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט דב לוין בבש"א 356/89 שמעונה בריק נ' בנק אוצר החייל פ"ד מג(4) 22, 29-30: " אכן ראוי כי בהתקיים נסיבות מיוחדות ומסוימות יעדיף בית המשפט, חרף מחדלי בעלי הדין, את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט צדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת" (כן ראה לעניין זה ע"א 32/83; בר"ע 301/81 אפל נ' קפח לז(3) 431, 438; כן ראה תקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

אשר על כן, ניתנת בזאת רשות להגן אך בנסיבות העניין קובע כי המבקשת תשלם למשיב הוצאות הדיון בסך 5,000 ₪ .

נוכח האמור לעיל, ולפי תקנה 211 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 התצהיר שהוגש ישמש ככתב הגנה בתיק.

הצדדים יגישו תצהיר גילוי מסמכים וישלימו את ההליכים המקדמיים עד ליום 7.2.2019. מאחר ומדובר בתביעה שטרית, הנטל הוא על המבקשת. המבקשת תגיש תצהיר עדות ראשית עד ליום 10.3.2019. המשיב יגיש תצהיר עדות ראשית עד ליום 4.4.2019. עותק פיזי מכל תצהיר יומצא למזכירות בית המשפט כשהוא מסומן ומדוגלן.

קובע קדם משפט ליום 8.4.2019 בשעה 10:30.

ניתנה היום, י"ח טבת תשע"ט, 26 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.