הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"ט 41409-12-17

לפני כבוד השופטת דלית ורד

המבקש:
יצחק שום

נגד

המשיבה:
סגמנט טכנולוגיות מידע (ישראל) בע"מ

פסק דין

רקע

בפני התנגדות לביצוע שטר על סך 250,000 ₪ אשר תאריך פירעונו הוא 19.11.17. ההמחאה לא כובדה עקב מתן הוראת ביטול.
ביום 23.07.17 נחתם הסכם (להלן- ההסכם, מש/1) בין המבקש לבין מר סתיו שחם (להלן- מר שחם), על פיו רכש המבקש את מלוא מניותיו של מר שחם במועדון הכדורגל הפועל כפר סבא ש.ל.י (2013) בע"מ (להלן: "החברה"). יובהר כי מר שחם החזיק ב 90% מהון המניות המונפק של החברה, ועמותת אוהדים החזיקה ב 10% מהון המניות.

על פי ההסכם התחייב המבקש, בין היתר, לשלם למשיבה סך של 250,000 ₪ עם השלמת העברת המניות על שמו (סעיף 5.6 להסכם). ההמחאה הופקדה ביום חתימת ההסכם בידי הנאמן, עו"ד איתמר רקר. המניות של מר שחם אכן הועברו על שם המבקש, אך המבקש הורה על ביטול ההמחאה שנמסרה לנאמן. לטענתו, הנאמן לא היה רשאי להעביר לידי המשיבה את ההמחאה האישית שהופקדה בידיו.

טענות המבקש בהתנגדות:

בסעיף 7.2 להסכם בין הצדדים, נקבע כי במעמד החתימה על ההסכם המבקש יפקיד בידי הנאמן המחאה על סך של 250,000 ₪, ואולם בסעיף 2 לפרוטוקול השלמת העסקה מיום 8.8.17 נקבע כי:
"הוסכם על הצדדים כי ההמחאה מטעם שום תישאר בידי הנאמן עד ליום 8.9.17. עד למועד זה, ידאג שום להעביר את המניות על שמו ולשנות את מורשה החתימה בחשבון הבנק בו מנהלת החברה את עסקיה. לאחר מכן יזרים שום לחברה הלוואת בעלים בסכום ההמחאה ויחליף את ההמחאה האישית שמסר לנאמן בהמחאה מטעם החברה לסגמנט. ככל שיהיה עיכוב בהעברת המניות על שם שום מסיבה אובייקטיבית הקשורה ברשם החברות ו-או בסתיו, ידחה המועד הנ"ל בהתאמה."

המבקש טוען כי ביום 25.07.17 אישר הנאמן כי ההמחאה תוחזק בידיו הנאמנות ותוחזר למבקש כנגד המחאה של החברה (ראה, נספח א' לתצהיר ההתנגדות, צילום תכתובת sms בין הנאמן לב"כ המבקש). לאחר שמר שחם הפר את התחייבותו כלפי המבקש לשלם חוב בסך 290,000 ₪ לחברת כלל פנסיה בע"מ, כפי שנקבע סעיף 4.4 להסכם בין הצדדים, ביטל המבקש את ההמחאה בסך 250,000 ₪ שהפקיד בידי הנאמן.

ביום 25.10.17 התריע בא כוח המבקש בפני הנאמן, שלא יפר את חובת הנאמנות ולא יעביר את ההמחאה לידי המשיבה (ראה נספח ב' לתצהיר ההתנגדות), עד אשר ההמחאה תוחלף בהמחאה של החברה. חרף זאת, העביר הנאמן את ההמחאה למשיבה. המבקש טוען כי ההמחאה ניתנה על ידו בכפוף להתחייבות הנאמן שלא להעבירה למשיבה, זאת מאחר ובאופן אישי לא היה מוטל עליו לשלם למשיבה סכום כלשהו.

המשיבה ומנהלה ידעו כי אינם זכאים להיפרע מההמחאה ומעמדם אינו כשל "אוחז כשורה" ו/או "אוחז בעד ערך" ו/או "אוחז" כלל. לדידו של המבקש הוא מעולם לא מסר או הסב את ההמחאה למשיבה. לגרסתו, המשיבה ידעה כי בקבלת ההמחאה אינה קונה לעצמה כל זכות בה, שכן לא ניתנה תמורה למבקש בעדה. בענייננו, לא מדובר רק בכישלון תמורה מלא או חלקי אלא במעשים הנושקים לעבירות פליליות של ממש אשר בהן יש זיוף בהיסב השטר באופן השולל מהמשיבה כל זכות על פי השטרות.

בעקבות חקירתו של המבקש במעמד הדיון, הועלתה בסיכומים מטעמו טענה מרכזית. טענה זו נשענת על פרוטוקול השלמת העסקה מיום 8.8.17, אשר צורף לסיכומי המבקש. נטען כי בפרוטוקול האמור אין כל הוראה על פיה רשאי היה הנאמן להעביר את ההמחאה האישית של המבקש לידי המשיבה, שכן המבקש היה אמור להחליף את ההמחאה האישית בהמחאה מטעם החברה. המבקש אינו חולק כי לא מסר לידי הנאמן המחאה של החברה.

טענות המשיבה:

המשיבה מבקשת להורות על דחיית ההתנגדות. לטענתה, על פי ההסכם התחייב המבקש באופן אישי לשלם למשיבה סכום של 250,000 ₪. בפועל, לאחר שהמניות שהיו בבעלותו של מר שחם הועברו למבקש ונרשמו על שמו ברשם החברות ביום 30.10.17, ולאחר שהמבקש הפך למורשה החתימה הבלעדי בחשבון הבנק של החברה, לא המציא המבקש המחאה של החברה, ובה בעת ביטל את ההמחאה האישית שמסר לנאמן.

הסכם המכר לא צורף להתנגדות שהגיש המבקש מטעמו, אלא המבקש ציטט סעיפים ספורדיים מההסכם. ההסכם (מש/1) הוגש בדיון על ידי המשיבה. בסעיף 5.6 להסכם המבקש הצהיר והתחייב לשלם למשיבה באופן בלתי מותנה ובלתי חוזר סך של 250,000 ₪. עוד עולה מההסכם כי ההמחאה שמסר המבקש במועד עריכת ההסכם נועדה להבטיח את התשלום בסך של 250,000 ₪ (ראה, סעיף 6.1.13 להסכם)

חרף טענות המבקש בהתנגדותו כי לא קיבל כל תמורה בגין ההמחאה, הרי במועד חקירתו אישר המבקש כי קיבל תמורה, וכי מלוא מניותיו של מר שחם הועברו לבעלותו. המבקש אף אישר בחקירתו כי ההפרה הנטענת של מר שחם בנוגע לתשלום לחברה כלל פנסיה בע"מ, תוקנה מבלי שנגרם כל נזק לחברה או למבקש עצמו (פרוטוקול הדיון עמ' 3, שורה 17-18).

המבקש מנסה ליצור מצב קפקאי לפיו עד אשר ההמחאה האישית שמסר כביטחון לא תוחלף על ידו בהמחאה של החברה, הוא אינו חייב בתשלום כלשהו, והוא רשאי להחזיק במניות החברה שהועברו לבעלותו מבלי לשלם דבר בגין כך. אין לפרשנות זו כל זכר בפרוטוקול השלמת העסקה. עסקינן בהגנת בדים המבוססת על טענות בעל-פה שסותרות באופן מוחלט הוראות כתובות של הסכם המכר ופרוטוקול השלמת העסקה.

דיון והכרעה

בסעיף 5.6 להסכם מיום 23.7.17 נקבע כדלקמן:
שום מצהיר ומתחייב כי התחייבויותיו לקבל את המניות המועברות, וכן לפטור את סתיו ו/או את סגמנט טכנולוגיות ומידע ישראל (2013) בע"מ, ח.פ 512946146 ( להלן: "סגמנט") עד למועד השלמת העברת המניות מכל הערבויות ו/או הביטחונות שמסר סתיו ו/או סגמנט כמפורט בסעיף 4.3 לעיל וכן, התחייבותו לשלם לסגמנט סך של 250,000 ₪ (מאתיים וחמישים אלך שקלים) ובנוסף, לשלם לסגמנט סך של עשרים וחמישה אחוזים (25%) מכל סכום שיתקבל ממכירת השחקן רז כהן לכל צד שלישי כמפורט סעיף 7 להלן, הינן בלתי מותנות ובלתי חוזרות, בכפוף להתקיימות התנאים המתלים המפורטים בסעיף 6 להלן..."

המבקש אכן מסר את ההמחאה לידי הנאמן במעמד חתימת ההסכם, זאת בהתאם להוראות סעיף 6.1.13 של ההסכם.

ביום 25.07.17 כתב הנאמן בתכתובת sms לב"כ המבקש כי הוא מאשר שההמחאה שקיבל מן המבקש תוחזק בידיו הנאמנות ותוחזר למבקש כנגד המחאה מטעם החברה, וזאת עם השלמת העסקה בהתאם להוראות ההסכם, בציינו כדלקמן:
הנני לאשר כי ההמחאה שקיבלתי מיצחק שום עבור סגמנט בהתאם להסכם מיום 23.07.17 תוחזק בידי הנאמנות ותוחזר ליצחק שום כנגד המחאה מטעם החברה עבור סגמנט עם השלמת העסקה בהתאם להוראות ההסכם"..

בפרוטוקול השלמת העסקה מיום 8.8.17 נאמר כדלקמן:
הוסכם על הצדדים כי ההמחאה מטעם שום תישאר בידי הנאמן עד ליום 08.09.17. עד למועד זה, ידאג שום להעביר אל המניות על שמו ולשנות את מורשה החתימה בחשבון הבנק בו מנהלת החברה את עסקיה. לאחר מכן יזרים שום לחברה הלוואת בעלים בסכום ההמחאה ויחליף את ההמחאה האישית שמסר לנאמן בהמחאה מטעם החברה לסגמנט.
עוד נכתב באותו הסעיף כי ככל שיהיה עיכוב בהעברת המניות על שם המבקש יידחה המועד בו תיוותר ההמחאה אצל הנאמן בהתאמה.

בסיכומיו טען המבקש כי השאלה בה מתבקש בית המשפט להכריע היא אם ההמחאה הועברה כדין למשיבה, ולא בשאלה אם הסכום האמור בסך של 250,000 ₪, היה אמור להיות משולם על ידי המבקש או על ידי החברה. המבקש טען כי לא היתה לנאמן כל זכות להעביר את ההמחאה לחברה, ואין בהסכם שבין הצדדים כל הוראה המרשה לו לעשות כן.

את טענתו זו של המבקש יש לדחות מכל וכל. עסקינן בטענה הנגועה בחוסר תום לב, ממנה עולה כי המבקש רשאי שלא לעמוד בהוראות שנקבעו בפרוטוקול השלמת העסקה, ולמעשה לרוקן מכך מתוכן כליל את ההמחאה האישית שנמסרה על ידו במועד חתימת ההסכם.

ברי, וכך גם נכתב בפרוטוקול השלמת העסקה, כי ההמחאה מטעם החברה נועדה להחליף את ההמחאה האישית של המבקש, לאחר שהמבקש יהפוך לבעל המניות ויזרים את הכספים לחברה. הדבר עולה במפורש גם מהתחייבות הנאמן מיום 25.7.17, כי ההמחאה האישית תוחזר כנגד המחאה מטעם החברה.

ברי כי אם המבקש היה מחליף את ההמחאה האישית בהמחאה מטעם החברה, היו חלות על ההמחאה החליפית כל הוראות ההסכם בנוגע להתחייבויות הנאמן בהתייחס להמחאה המקורית. נזכיר כי אין בפי המבקש טענה כי לא התקיימו התנאים שנקבעו בהסכם על פיהם הנאמן רשאי היה להעביר את ההמחאה האישית לידי הנאמן.

משלא עמד המבקש בהתחייבות להחליף את ההמחאה האישית ולמסור תחתיה המחאה של החברה, נותרה ההמחאה האישית על כנה. פרשנותו של המבקש לפיה ההמחאה האישית נעדרת כל נפקות, וכי על המשיבה להגיש תביעה אזרחית כנגדו המחייבת אותו ליתן המחאה מטעם החברה, אינה עומדת במבחן תום לב, ואינה מתיישבת עם כלל ההסכמות שהושגו בין הצדדים, תוך בחינת כלל המסמכים כמקשה אחת.

הכלל הוא כי כאשר מבוצעת החלפה של שטר בשטר אחר, כשהשטר המוחלף הוחזר לחייב, תשמש החזרת השטר ראיה לכך שהשטר החדש נמסר לשם פירעון מוחלט של קודמו, לפי שאין דרכן של הבריות להחזיר לחייב שטר שלא נפרע לחלוטין (ראה, יואל זוסמן, דיני שטרות, מהדורה שניה, עמ' 141). כך, גם במקרה דנן המבקש היה זכאי לקבל בחזרה את ההמחאה האישית שנמשכה על ידו אך כנגד המחאה מטעם החברה. כל עוד לא נמסרה המחאה חדשה, ההמחאה הקודמת לא נפרעה, והזכויות על פיה לא פקעו.

בכל הנוגע לתשלום עבור חברת כלל פנסיה בע"מ, הרי המבקש אישר בחקירתו כי ביום 5.11.17 התקבל בחשבון החברה תקבול מטעם מנהלת ההתאחדות לכדורגל אשר כיסה את החוב לחברת כלל פנסיה בע"מ. נבהיר כי לפי סעיף 4.4 להסכם, התקבול ממנהלת ההתאחדות לכדורגל היה אמור לפרוע את החוב לכלל פנסיה בע"מ, ועל מר שחם הוטל לממן באופן זמני את התשלום עד לקבלת התקבול. מששולם התקבול כאמור, לא נדרשה החברה לפרוע את החוב לחברת כלל פנסיה בע"מ, כך שבפועל לא נגרם נזק לחברה או למבקש.

סוף דבר
המסמכים הרלבנטיים לא צורפו להתנגדות, ובית המשפט נחשף אליהם רק בהמשך. במועד הדיון המציאה המשיבה את ההסכם, המבקש צירף לסיכומיו את הנספח להסכם מיום 30.7.2017 וכן את פרוטוקול השלמת העסקה מיום 8.8.17. לאחר שעיינתי בכלל המסמכים, אני סבורה כי טענותיו של המבקש אינן מגלות הגנה אפשרית.
החומר שהובא בפני בית המשפט משמיט את הקרקע מתחת לטענותיו של המבקש באופן שלגבי המסקנה המשפטית לא נשאר דבר מטענות אלה. בנסיבות אלה, אין מקום למתן רשות להגן. (ראה, דוד בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה 12, 2004, עמ' 294).
על יסוד האמור לעיל, אני דוחה את ההתנגדות.
המשיבה רשאית להמשיך בהליכי הוצאה לפועל.
אני מחייבת את המבקש בהוצאות המשיבה על סך של 6,000 ₪, אשר יצורפו לחוב בתיק ההוצאה לפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ל' סיוון תשע"ט, 03 יולי 2019, בהעדר הצדדים.

חתימה