הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"ט 25355-11-17

מספר בקשה: 17
לפני כבוד השופט נמרוד אשכול

המבקשת:
דוד שחר בע"מ

נגד

המשיבים:

  1. אופל קרדן השקעות בע"מ
  2. ציקי ארביב

החלטה

הצדדים הם בעלי זכויות במגרש מס' 147/1 באזור התעשייה באשקלון. בין הצדדים התנהלו הליכים ובמסגרתם ביום 9.2.2017 נחתם בין הצדדים הסכם פשרה וזאת במסגרת עת"מ 61450-12-16 בבימ"ש מחוזי באר שבע (להלן " הסכם הפשרה"). בהסכם הפשרה נקבע כי אופל קרדן השקעות בע"מ (המשיבה 1) תשלם לדוד שחר (המבקשת) סך של 540,000 ₪ בצירוף מע"מ בשני תשלומים. השיקים נמסרו לדוד שחר בע"מ אשר הפקידה אותם בבית המשפט. השיקים חוללו תוך שצוין עליהם "אין כיסוי מספיק". בגין השיקים נפתח תיק הוצאה לפועל. המשיבים הגישו התנגדות ובית משפט בהחלטה מיום 21.8.2018 קבע כי היה ואופל קרדן השקעות תפקיד בקופת בית המשפט סך של 200,000 ₪, תינתן רשות להגן והתצהיר שהוגש ישמש כתב הגנה. מכיוון שבתיק הוטלו עיקולים על ידי כב' הרשם (החלטה מיום 19.12.2017), ניתנה אפשרות למשיבה 1 להציג חוות דעת שמאי ו/או רואה חשבון לעניין השווי הנקי של העיקולים והאם יש בה כדי לשמש בטוחה חלף הפקדון.

משלא הופקד הסך של 200,000 ₪ ומשלא הוצעה חלופה כמפורט בהחלטה, ניתן ביום 28.10.2018 פסק דין בהיעדר הצדדים. ביום 26.12.2018 הוגשה בקשה לביטול פסק דין. הבקשה הועברה לתגובת הצד שכנגד, ובהמשך ניתנה ביום 3.2.2019 החלטה לפיה מכיוון שלא הופקד סכום הפיקדון כפי שנקבע ולא הוצגה חוות דעת שמאי לעניין השווי הנקי, ניתנה ארכה לביצוע החלטה מיום 21.8.2018 וזאת עד ליום 18.2.2019.

בהמשך לכך הוגשה חוות דעת של רואה חשבון וחוות דעת שמאי מטעם הנתבע לפיהן שווי המקרקעין לאחר ניכוי שווי השעבוד לבנק הוא: 8,980,367 ₪. בהמשך ניתנה החלטה נוספת מיום 2.4.2019, לפיה תפרט התובעת מה הן נכסי חברת אופל קרדן השקעות שעוקלו מכוח החלטת הרשם מיום 19.12.2017. בהמשך ניתנו החלטות נוספות על ידי בית משפט בנושא זה, ובמסגרתן התברר, לאור תגובות הצדדים, כי לא ניתן לבצע שעבוד של הנכס וזאת לאור השעבוד של הבנק והמגבלה המפורטת בו.

התובעת דוד שחר בע"מ הגישה ביום 4.07.2019 ,בקשה למתן החלטה, בה ציינה כי הנתבעים מושכים ומעכבים את ההליך, ניתנו להם אינספור ארכות לביצוע ההחלטה ויש ליתן החלטה בבקשה לביטול פסק הדין. בתגובה חזרה וציינה הנתבעת 1 כי שווי הנכס הוא 19,500,000 ₪ וזאת כעולה ממסמכי השמאות. על זכות המבקשת רשומה משכנתה לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ ויתרת השווי הנקי הוא סך 8,980,367 ₪ כעולה ממכתב רואה החשבון.

עיינתי בבקשות ובתגובות, יצוין כי ההליך נפתח מכוח שיקים שניתנו בהמשך להסכם פשרה בין הצדדים, שיקים אלו חוללו בציון של "אין כיסוי מספיק". בנוסף, ולאור טענת אופל קרדן השקעות בע"מ, לפיה היא חברה סולבנטית, עולה כי משך תקופה ארוכה חברה זו אינה מצליחה להמציא פיקדון בסך 200,000 ₪. טענותיה לסולבנטיות מוטלות בספק לאור האמור לעיל. בנוסף, טענת ההגנה של קרדן השקעות, היא טענה לפיה, הסכם הפשרה הופר על ידי דוד שחר בע"מ. בעניין זה, ראה בהרחבה תצהירו של מר ציקי ארביב (נתבע 2), כן ראה סעיפים 10- 24 לתצהיר וכן ראה חקירתו בפני בית המשפט ביום 19.2.2018. בנוסף עדותו בנושא זה בעניין נסיבות החזרת השיק מסיבת "אין כיסוי מספיק" (עמ' 3, שורות 26-31 לפרוטוקול). מכל האמור לעיל, בשים לב להסכם הפשרה שנחתם, בשים לב שהשיקים ניתנו על סמך הסכם הפשרה, ובשים לב שהשיקים חזרו בציון "אין כיסוי מספיק", עולה כי נטל ההוכחה על כתפיה של אופל קרדן השקעות בע"מ, הוא נטל גבוה במיוחד.

יחד עם זאת, כידוע, זכות הגישה לערכאות מהווה זכות יסודית וחשובה בשיטתנו המשפטית, אשר יש הרואים בה זכות חוקתית על-חוקית (ראו: ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577, בפיסקאות 6 ו- 10 לפסק-דינו של השופט גולדברג ובפיסקה 31 לפסק-דינו של השופט חשין;

ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בירושלים, פ"ד נז(5) 433, בפיסקה 12 לפסק-דינה של השופטת פרוקצ'יה ומכלול האסמכתאות המובאות שם). מרכזיותה של זכות הגישה לערכאות בשיטתנו המשפטית נגזרת מהצורך להבטיח כי מי שטוען כי הוא זכאי לסעד משפטי, יוכל להביא את עניינו בפני הערכאות השיפוטיות, על-מנת שאלה תוכלנה להכריע בדבר (ראו: דברי השופט גרוניס בע"א 1480/04 מליבו ישראל בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד הבינוי והשיכון (טרם פורסם)).

בהתחשב במרכזיותה של הזכות האמורה, נפסק כי בית-המשפט ייזהר מנעילת שעריו בפני בעל-דין בגין התנהלות דיונית חסרת תום-לב, פן תיפגע יתר על המידה זכותו היסודית של בעל-דין לגישה חופשית לערכאות. ובלשונו של השופט ריבלין: "תפקידם של בתי המשפט הוא להכריע בסכסוכים, והכלל הוא כי אין לנעול את שערי בית-המשפט בפני תובע המבקש סעד, אלא מטעמים כבדי משקל". (ראו: דברי השופט ריבלין בע"א 2452/01 דרור אורן, עו"ד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(1) 577).

לפיכך משהובהר לכאורה כי לאחר סילוק יתרת החוב לבנק לאומי השווי הנקי של המגרש הוא כ – 9 מיליון ש"ח , ובשים לב שהמגרש, עוקל לטובת התובעת, והגם שבשלב זה לא ניתן ליצור שעבוד לטובת התובעת, יש לאפשר לנתבעים להביא את עניינם בפני בית המשפט.

בנסיבות העניין, מורה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 28.10.2018. יחד עם זאת לאור התנהגות הנתבעים בתיק אשר הגישו בקשותיהם באיחור ניכר, מורה לנתבעים לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 6,000 ₪ (כולל מע"מ).

בנוסף, היות ו מדובר בתביעה שטרית הרי שנטל ההוכחה הוא על הנתבעים המתנגדים לביצוע השטרות ולפיכך קובע כדלקמן:
א. הצדדים יגישו תצהירי גילוי מסמכים עד ליום 12.9.2019.
ב. הנתבעים יגישו תצהירי עדות ראשית עד ליום 25.10.2019.
ג. התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 8.12.2019.
ד. עותק פיזי מכל תצהיר יומצא למזכירות בית משפט כשהוא מדוגלן ומסומן.

קובע דיון הוכחות ליום 12.1.2020 בשעה 11:30. הדיון ימשך 3 שעות. כל צד אחראי לזימון עדיו והבאת ראיותיו.

מבלי לגרוע באמור לעיל, קובע דיון קדם משפט בנוכחות הצדדים ביום 22.12.2019 בשעה 14:00.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ט, 07 יולי 2019, בהעדר הצדדים.