הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"ט 22323-07-18

מספר בקשה: 1
לפני כבוד השופטת שרון הינדה

המבקשים:
רמי סמאדגא

נגד

המשיבים:
י. שוגר ובניו בע"מ

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר והתנגדות לביצוע שטר .
לעניין הארכת המועד טוען המבקש כי נודע לו על פתיחת תיק ההוצאה לפועל ביום 25.1.18 וכי ההתנגדות הוגשה באיחור מאחר שנציג המשיבה אמר לו שהשיקים השתרבבו למספר שיקים שהוצגו לפירעון ומדובר בטעות.
בהתנגדות טוען המבקש כי קיבל מהתובעת הלוואה בסך של 260,000 ₪ לתקופה של חודש, וכנגדה מסר שיק על סך 284,247 ₪ וערבות של חברו המוגבלת לחודש ולסך של 128,000 ₪. כעבור חודש, משלא נפרעו השיקים שמסר, נדרש המבקש לפרוע את החוב בסך 404,118 ש"ח, או שהערבות תמומש. המבקש מסר שיק מעותד לחודש, על סך 424,985 ₪ וביקש לקבל בחזרה את השיקים הישנים לרבות השיקים נושא בקשה זו, אולם הם לא הוחזרו והובטח לו כי לא ייעשה בהם שימוש. עוד טוען המבקש כי הובטח לו כי ייעשה הסכם חדש בו יצוינו מספרי השיקים והתשלום החדש יבטל כל שיק ישן על מנת שלא ייאלץ לשלם פעמיים. לפיכך טוען המבקש כי המשיבה נהגה בחוסר תום לב ועשתה שימוש בשיקים שניתנו כערבות בפעם הראשונה, וזאת למרות שהנתבע החזיר את חובו. כן טען כי ביקש מספר פעמים לקבל את הסכם ההלוואה ולא קיבל.
המבקש לא נחקר על תצהירו.
בדיון שהתקיים בפני טען ב"כ המבקש כי דין הבקשה להימחק על הסף מאחר שמדובר בהלוואה חוץ בנקאית שהבקשה לביצוע שטר לא נותנת לה ביטוי. כן טען כי מרגע שהועלתה טענה כי מדובר בהלוואה חוץ בנקאית שומה על בית המשפט לברר את הטענה וככל שבקשת הביצוע אינה נותנת לכך ביטוי יש למחוק את הבקשה לביצוע שטר. לחילופין ביקש לקבל את ההתנגדות על מנת לדון בטענת המבקש כי מדובר בהלוואה חוץ בנקאית. ב"כ המבקש ביקש להתייחס לטענות ההגנה כטעם מיוחד להארכת מועד וגם אם בית המשפט ימצא כי מדובר בהגנה בדוחק להאריך את המועד ולקבל את ההתנגדות.
ב"כ המשיבה טענה כי לא ניתן להתעלם מכך כי התקיים דיון בפני מותב זה ביום 6.11.18 במסגרתו העיד המבקש ( במסגרת דיון בהתנגדות הערב הערה שלי ש.ה.). בעדותו הודה המבקש כי מדובר בעסקת ניכיון שיקים. בנוסף טענה כי המבקש חתום על הסכם ניכיון עם המשיבה . על כן ביקשה ב"כ המשיבה לקבוע כי מדובר ב"הגנת בדים".
דיון
מחיקה על הסף
במקרה שלפני טען ב"כ המבקש כי מדובר בהלוואה חוץ בנקאית וכי בקשת הביצוע אינה נותנת לכך ביטוי. לפיכך סבר ב"כ המבקש כי יש ראשית לדון בתקינות בקשת הביצוע ולמחוק אותה על הסף.
איני מקבלת את עמדת המבקש בעניין זה.
המבקש לא העלה טענה זו במסגרת הבקשה להארכת המועד וההתנגדות, אלא על ידי בא כוחו במועד הדיון בלבד, תוך הסתפקות באמירה כללית ביותר שמדובר בהלוואה חוץ בנקאית.
בית המשפט מתייחס בכובד ראש לטענות בעל דין הנוגעות להיות התחייבות כספית הלוואה חוץ בנקאית. יחד עם זאת המדובר בטענה עובדתית המחייבת בירור והמונח " הלוואה חוץ בנקאית" אינו טעם אוטומטי למחיקת בקשה לביצוע על הסף.
על כן אני סבורה כי ככל שהמבקש סבר שיש למחוק את בקשת הביצוע על הסף בהיעדר עילה, כטענתו, היה עליו להתכבד ולהגיש בקשה נתמכת בתצהיר המפרטת כדבעי את הטענות שבגינן הוא סבור שבקשת הביצוע אינה עומדת בדרישת החוק להסדרת הלוואת חוץ-בנקאיות, תשנ"ג – 1993 ולקבל עמדת הצד שכנגד.
לפיכך איני מוצאת למחוק בקשת הביצוע בהסתמך על הטענה הכללית שהועלתה.
הארכת מועד והתנגדות
המועד להגשת התנגדות קבוע בחיקוק.
תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנה 528") מסמיכה את בית המשפט להאריך מועד שנקבע בחיקוק " מטעמים מיוחדים שירשמו".
ה"טעם המיוחד" הנדרש בהוראת תקנה 528 אינו מוגדר בחוק אלא הוא התפתח בפסיקה.
המגמה בפסיקה הנוגעת להארכת המועד היא כי בית המשפט יטה להיענות לבקשה להארכת מועד כאשר האיחור לא היה בשליטת בעל הדין ואילו טעמים הנעוצים בבעל הדין לא הוכרו כמצדיקים הארכת מועד ( ראו: ד"ר י. זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 890, בש"א 480/86 אטלנטיק חברה לדיג וספנות בע"מ נ' מדינת ישראל פ"ד מ(3) 159, בש"א 1038/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ' עומר גלבוע-חברה לבנין ועבודות עפר, פ"ד מ(1)57, בש"א 8835/01 ברוך סיגלר נ. משרד הרווחה, בש"א ( מחוזי יר') 5859/07 מאג'ד קרש נ' משולם אייבי).
עקרון זה עבר תהליך של שחיקה בפסיקה וכיום גישת בית המשפט היא כי דרישת הטעם המיוחד אינה מאיינת את שיקול דעת בית המשפט ועל כן בית המשפט נוהג לאזן בין נימוקי המחדל מחד לגודל הפגיעה בצד שכנגד מאידך. גישת בית המשפט היא כי טעות של בעל דין שגרמה לאיחור ואפילו רשלנותו אינה מונעת בהכרח את הארכת המועד, ובלבד שבעל הדין נימק והבהיר בתצהירו כיצד קרתה התקלה ולא הסתפק בבקשה סתמית ( ראו: רע"א 3968/18 אליהו ענף נ' מדינת ישראל ואח', תק-על 2018(4)5047, (7.11.18); רע"א 3010/18 שריף עביד נ' יניב אינסל עו"ד ואח', תק-על 2018(3)8408 (7.10.18); בש"א 8967/00 מדינת ישראל נ' לאה ויסמן ואח', פ"ד נה(2)397; ע"א 6842/00 משה ידידיה נ' סול קסט, פ"ד נה(2)904; ע"א 8547/96 אברהם אלימלך נ' מנהל מס שבח מקרקעין, לא פורסם; בש"א 3112/99 חיים קהתי נ' יורשי המנוח אחמד זוהיר, לא פורסם).
במקרה שלפני טען המבקש באופן כללי וסתמי כי נאמר לו על ידי המשיבה שהשיקים השתרבבו בטעות. המבקש טען כי נודע לו על תיק ההוצאה לפועל ביום 25.1.18. המבקש לא פירט מתי שוחח עם המשיבה ומיהו אותו נציג שאמר לו שזו טעות. המבקש גם לא טען כי עמד על סגירת התיק ככל שאכן מדובר בטעות והופתע בחודש יוני כשננקט נגדו הליך. לפיכך אני סבורה כי אין בטענות המבקש כדי לגלות " טעם מיוחד" להארכת מועד, יחד עם זאת אף לא שוכנעתי כי מדובר בזלזול בבית המשפט.
המבקש סבור כי יש לו טענות טובות כנגד התביעה ולכן יש ליתן לו את יומו בבית המשפט בהסתמך על טענות ההגנה ולראות בהן טעם להארכת המועד להגשת ההתנגדות.
ככלל, גישת הפסיקה היא כי טענות ההגנה, לכשעצמן אינן מהוות טעם מיוחד להארכת מועד אלא לעיתים נדירות. יחד עם זאת הפסיקה הכירה בסמכות בית המשפט להאריך מועד שלא מ"טעם מיוחד" כי אם בבחינת " ארכת חסד" וזאת כאשר תחושת הצדק מחייבת זאת כדי למנוע תוצאה קשה שחוש הצדק אינו יכול להשלים עמה ( ראו: רע"א 9085/00 אברהם שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין, נז(5)462).
לפיכך אבחן אם טענות ההגנה שהעלה המבקש מצדיקות בנסיבות העניין הארכת המועד אף שלא גילה " טעם מיוחד" וללא נתן הסבר מספק כיצד קרתה התקלה.
על מנת שהתנגדות לביצוע שטר, תתקבל, די בכך שהמבקש יראה הגנה לכאורה. בית המשפט אינו בודק את טיב ראיותיו של המבקש או כיצד יוכיח אותן אלא פותח את שעריו בפני המבקש, אם טענותיו, בהנחה שהן נכונות, מגלות הגנה כנגד התביעה, אפילו תהיה זו הגנה דחוקה. העובדה שבשלב זה של הדיון בית המשפט מסתמך על תצהירו של המבקש מבלי לבחון את טיב הראיות, מחייבת את המבקש להניח תשתית עובדתית מפורטת בתצהיר ואין הוא רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות ( ראו: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 2015,12, עמ' 1235; ד.בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית (2006) מעודכנת ומתוקנת, עמ' 155 ועמ' 200 - 209; ע"א 579/85 אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ(2) 765).
כידוע, בדיון בהתנגדות, שכמוה כבקשת רשות להתגונן בית המשפט יוצא מנקודת הנחה כי האמור בתצהיר התומך בהתנגדות נכון ובהינתן שכך הדבר בוחן התכנות ההגנה כנגד התביעה.
בהיעדר חקירה של המבקש עומד התצהיר התומך בהתנגדות כפי שהוא מבלי שהתמוטטה גרסתו. יחד עם זאת, אין בכך כדי לפטור את המבקש מפירוט הגנתו.
במקרה זה המבקש מודה בקבלת כספים מהמשיבה. המבקש לא מפרט כדבעי איזה סכומים שילם למשיבה ככל ששילם ומתצהירו עולה כי קיבל כספים, נדרש לשלם ריבית על הכספים, החליף שיק שמסר בשיקים אחרים, אולם לא פורט אילו שיקים נפרעו, אילו סכומים שילם בפועל. גם השיק על סך 424,985 ₪ שהמבקש ציין שזמן פירעונו 3.2.18 המבקש לא ציין במפורש כי נפרע, אלא טען כי המשיבה הייתה אמור להשיב לו את השיקים הנדונים ולא עשתה כן.
עיקר הגנתו של המבקש היא כי מדובר בהלוואה חוץ בנקאית וכי לא קיבל הסכם הלוואה. המבקש לא פירט איזו ריבית נדרשה ממנו, מהי הריבית המקובלת וכד'. בנוסף, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי במסגרת עדותו בהליך הנוגע לערב לאותם השיקים, העיד המבקש כי מדובר בניכיון שיקים. עדות המבקש בהליך האחר אינה יוצרת השתק בשלב זה, אולם היא מחלישה את גרסתו של המבקש.
סיכומו של דבר המדובר בשלב ראשוני של ההליך ועל כן אני סבורה כי די בטענות ההגנה שהועלו בהתנגדות כדי להוות טעם המצדיק הארכת המועד. אולם לנוכח כלליות הטענות וחולשתן ומאחר שעל המבקש לדלג על שתי משוכות, הן של הארכת המועד והן של מתן הרשות להתגונן, הרי האיזון הנכון הוא חיוב המבקש בהוצאות בגין הארכת המועד והתניית מתן הרשות להתגונן בהפקדה כספית.
אשר על כן, אני מאריכה המועד להגשת ההתנגדות ומחייבת את המבקש בהוצאות בגין הארכת המועד בסך של 3,000 ש"ח.
ההתנגדות תתקבל בכפוף להפקדת סך של 30,000 ש"ח בתיק בית המשפט בתוך 30 ימים מהיום.
היה ויופקד הסכום במועד, תינתן למבקשים רשות להתגונן ו יינתנו הוראות להמשך ההליך.
לא יופקד הסכום במועד, תדחה ההתנגדות והחיוב בהוצאות יוותר כהוצאות הבקשה .

תז"פ לבדיקת ביצוע הפקדה ומתן הוראות ליום 11.3.19.

ניתנה היום, ב' אדר א' תשע"ט, 07 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.