הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 9685-03-19

לפני
כב' הרשם הבכיר אבי כהן

התובע

דויד צאיג
ללא ייצוג משפטי

נגד

הנתבעת

נוגה גורליק

החלטה

מונחת לפניי בקשה מיום 05.03.19 מטעם התובע לפטור מאגרה .

ההליכים בתיק
ביום 05.03.19 הוגש כתב תביעה "כספית" ע"ס 1,730,000 ש"ח בסדר דין רגיל. הנתבעת הינה אחותו של התובע, ועפ"י הנטען בכתב התביעה, הנתבעת פעלה באופן פסול וגרמה לכך שנוצרה צוואה "מזויפת" של אימם ז"ל של הצדדים, וצוואה זו נישלה את התובע מרכוש ומכספי הירושה שמגיעים לו, שאת השבתם הוא תובע בתביעה זו מאחותו להשיב לו. יצוין כי הצוואה המדובר ת היא מיום 19.2.07 וביום 11.10.10 נתן הרשם לענייני ירושה צו לקיום הצוואה.
נספחי כתב התביעה:
תדפיס תנועות חודשי מחשבון בנק, המנוהל בבנק הפועלים ל יום 28.02.2007.
העתק צו קיום צוואה של המנוחה מזל צאיג ז"ל ( אמם של התובע והנתבעת) מיום 11.10.2010.
צוואה מיום 19.2.07 של המנוחה.
ביום 05.03.19, בד בבד עם הגשת כתב התביעה הנ"ל, הגיש התובע את הבקשה שבנדון. הבקשה ערוכה על טופס סטנדרטי של בית המשפט , בתצורת תצהיר חתום בידי עו" ד. לבקשה לא צורף כל מסמך והתובע סימן על גבי הבקשה כי אין לו "מסמכים מצורפים", למעט שניים – "דפי תנועות חשבונות הבנק מאושרים ל-6 חודשים אחרונים" ו-"אישור מן המוסד לביטוח לאומי על הקצבאות של המבקש" – אליהם התייחס במילה "אשיג".
ביום 10.03.19 נרשמה בתיק בית המשפט הערת מזכירות שזו לשונה: "בעת פתיחת התביעה ובהגשת הבקשה לפטור מאגרה , הוסבר למלווה של התובע , כי הבקשה של הפטור מאגרה לוקה בחסר מבחינת מסמכים לתמיכה בבקשה וכאשר תינתן החלטה ועפ"י ההחלטה , יתכן ויצטרכו להוסיף מסמכים. הגיע היום לקבלת קהל , בטענה למה אין עדיין החלטה. "
ביום 12.03.19 הגיש התובע "בקשה לצרף מסמכים לתיק" בית המשפט. לבקשה צורפו המסמכים הבאים:
תצהיר המבקש מיום 10.03.19.
תדפיס מיום 11.3.19 של פעולות עו"ש בחשבון בנק המנוהל בבנק הפועלים . התדפיס מפרט פעולות עו"ש בין התאריכים 03/09 (כנראה 3.9.18) ו-04/03 (כנראה 4.3.19).
אישור ע"ש התובע מיום 11.3.19 מטעם המוסד לביטוח לאומי על תשלומי קצבאות לפי פרק ביטוח נכות – לשנת 2018 .

הכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה ובכתב התביעה, מצאתי לנכון לדחות הבקשה.

יצוין כי במטרה לחסוך לתובע בהוצאות אפשריות נמנעתי מהעברת הבקשה לתגובת הנתבעת והמדינה.

המסגרת הנורמטיבית

תקנה 14 ל תקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל תובע לשלמה עם הגשת תביעתו ואת הדין החל על בקשה לפטור מאגרה.

המשיבים בבקשה
בהלכה הפסוקה נקבע, כי גם לנתבע בתביעה יש מעמד בבקשה וכי "יש אפוא מקום ככלל לקבלת תגובתו של הנתבע בבקשה לפטור מאגרה". באשר למדינה נקבע כי "אין בית המשפט חייב להזמין את המדינה להופיע לכל תיק בו מתבקש פטור מאגרה, ובידו לשקול את הנסיבות והיש צורך בכך" (רע"א 1550/05 בונה הצפון חברה קבלני בניין בעכו בע"מ נ' א.ב.ג.ל. בנייה ויזמות בע"מ (פורסם בנבו, 30.8.05).

חובת צירוף תצהיר ואסמכתות
עפ"י תקנה 14(א) לתקנות על מבקש הפטור לצרף לבקשתו "תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".
בהלכה הפסוקה נקבע כי על מבקש הפטור "לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי", ובכלל זה מסמכים לתמיכה בנטען בבקשה (רע"א 4014/10 מונדז נ' שבתאי בירן, רו"ח (פורסם בנבו, 21.9.10);

תנאי הזכאות לפטור
עפ"י תקנה 14(ג) לתקנות על מבקש הפטור להוכיח שני אלה: כי "אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה" וכן "שההליך מגלה עילה". בהמשך התקנה מודגש לגבי התנאי הראשון כי "בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".
בהלכה הפסוקה נקבע כי מדובר בשני תנאים מצטברים וכי הנטל להוכיח אותם מוטל על מבקש הפטור (רע"א 4014/10 מונדז נ' שבתאי בירן, רו"ח (פורסם בנבו, 21.9.10); רע"א 9520/10 ממנה נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 8.3.11)).
את שאלת יכולת תשלום האגרה על ביהמ"ש לבחון ביסודיות [רע"א 6344/10 הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ (פורסם בנבו, 14.12.11)], וכאשר מדובר בתובע שהוא תאגיד, כי אז יש לבחון האם התאגיד עצמו מסוגל לגייס ממקורותיו העצמיים את סכום האגרה, ובהקשר זה יש לערוך בדיקה יסודית של יכולת התאגיד, בין היתר, בהתאם לסוגו, למאפייניו, למבנה התאגדותו, ויש גם לבחון את יכולותיהם של בעלי המניות והמנהלים של התאגיד [ רע"א 6344/10 הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ (פורסם בנבו, 14.12.11); ת"א (מחוזי מרכז) 41678-10-11 דטהסייף גרופ בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 17.12.12)].
באשר למבחן עילת התביעה נקבע, כי "מדובר בנטל הוכחה קל המוטל על המבקש" וכן "יש לבחון רק את העילה לכאורה ולבחון שאין מדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש. אין לדרוש כי יהיה מדובר בעילה שסיכוייה טובים" (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט (4) 721 (2005)) וכי על ביהמ"ש לתת דעתו גם לסכום התביעה "כחלק ממכלול הערכת התביעה" וכן להתייחס לסיכויי התביעה להתקבל (רע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה ואחרים (פורסם בנבו, 26.8.07).

הטעמים שבבסיס הבקשה
בבסיס בקשת הפטור מאגרה עומדים הטעמים העיקריים הבאים: מחד, הרצון שכל הצרכנים של מערכת המשפט ישתתפו בעלות של ההליך המשפטי אותו יזמו וכן הרצון להגשים את ייעודו המשני של תשלום האגרה "כמסננת להליכי סרק...ולהגשתן של תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך", ומאידך, הרצון לאפשר ולממש את "זכות הגישה לערכאות" (רע"א 4014/10 מונדז נ' שבתאי בירן, רו"ח (פורסם בנבו, 21.9.10)).

הדיון בבקשה
עפ"י תקנה 14(ו) לתקנות אין חובת קיום דיון פרונטאלי בבקשה, הגם שביהמ"ש רשאי לקיים דיון פרונטאלי ו"להזמין את בעלי הדין וכל אדם אחר שיראה לנכון להזמינו". בהמשך תקנה זו נאמר כי כאשר היועץ המשפטי לממשלה מוזמן לדיון פרונטאלי בבקשה, הוא רשאי שלא להתייצב לדיון, אם הוא מסכים לבקשה, ובמקום ההתייצבות הוא רשאי לתת הסכמתו בכתב לפטור מהאגרה, "בין לגבי בקשה פלונית ובין לגבי סוג של בקשות". מוסיפה התקנה וקובעת כי "אין בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, כשלעצמה, כדי לחייב את בית המשפט".

אפשרויות ההכרעה בבקשה
עפ"י תקנה 14(ג) לתקנות, כאשר המבקש מוכיח התקיימותם של שני תנאי הזכאות לפטור המפורטים בתקנה זו, "רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה".
ועפ"י תקנה 14(ז) לתקנות, "דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך זמן שיקבע".

מן הכלל אל הפרט

כאמור לעיל, תנאיי הזכאות לפטור מאגרה הם שני התנאים המצטברים הבאים:

היעדר היכולת הכלכלית של מגיש הבקשה לשלם האגרה

התרשמתי כי התובע לא הציג תמונת מצב כלכלי מלאה ומפורטת, ולכן לא הוכיח תנאי הכרחי זה:
התובע כותב בתצהירו מיום 10.3.19 כי הכנסותיו היחידות הן קצבת נכות מהמל"ל בסך 3,100 ₪ וכן סיעוד בשכ"ד בסך 770 ₪. אולם לפי דף תנועות הבנק שצירף התובע נכנס לחשבונו ביום 1.11.18 סכום משמעותי של 5,800 ₪, ממנו מתעלם התובע ואותו אינו מסביר. זאת ועוד, בסעיף 5 לכתב התביעה מספר התובע שאחותו הנתבעת נתנה לו במהלך השנים 80,000 ₪, והתובע אינו מפרט ומסביר בבקשתו היכן אותם כספים.
התובע אינו מפרט היכן בדיוק הוא מתגורר, כאשר בסעיף 5 לתצהירו הנ"ל מיום 10.3.19 הוא מספר שהשנה הוא אמור לעבור דירה. מחובת התובע היה לפרט זאת ואף לצרף אסמכתאות רלוונטיות.
התובע אינו מפרט בשום מקום על אודות הוצאותיו, ואינו מצרף אסמכתאות רלוונטיות.
התובע אינו טוען וממילא אינו מוכיח, כי ניסה לגייס את סכום הכסף הנחוץ לו לתשלום אגרה מסביבתו, כאשר הדין מחייבו לעשות זאת, מאחר שעפ"י אותו דין ראוי שאדם שמבקש שהציבור הכללי יממן לו הליך פרטי, יימצה תחילה כל אפשרות לתשלום מכיסו או מסביבתו.

היות התביעה "מגלה עילה"

למעשה, די בקביעתי מעלה לפיה לא הוכח התנאי הראשון (היעדר יכולת כלכלית לשלם האגרה), אולם בנסיבות ומאחר שהדברים מובהקים למדי, אתייחס גם לתנאי השני, שגם הוא לא מתקיים:

בהתאם לחוק בית משפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, סעיפים 1(2)(ו) ו-3(א), על עילתה של תביעה זו (תביעה בין אחים ובענייני ירושה) להתברר לכאורה בבית המשפט לענייני משפחה ומן הראוי היה שאליו תוגש מלכתחילה והוא שיכריע גם בבקשות השונות המתלוות אל התביעה.
לכאורה, ואיני קובע מסמרות בעניין, דרך תקיפה עקיפה זו של הצוואה המדוברת (בנימוק שהיא מזויפת) אינה דרך המלך החוקית, וקיימות דרכים חוקיות שבהן על אדם המתנגד לצו קיום צוואה ללכת.
לכאורה, ואיני קובע מסמרות בעניין, אפשר שעילת התביעה אף התיישנה, משחלפו למעלה משבע שנים מאז מתן צו קיום הצוואה.

לאור כל האמור לעיל, לא ניתן לתובע פטור מאגרה ועליו לשלם האגרה עד ליום 01.05.19.

ככל שלא יעשה כן, תימחק התביעה וייסגר התיק, מפאת הדין החל בהתאם לתקנה 2 לתקנות, בהיעדר תשלום האגרה.

תז"פ ליום 05.05.19.

המזכירות תשלח החלטתי זו לשני הצדדים, בדואר רשום.

ניתנה היום, י"ב אדר ב' תשע"ט, 19 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.