הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 8784-11-17

לפני כבוד השופטת אפרת בוסני

התובעים:

  1. צבי סלנט, עו"ד
  2. רמי סלנט, עו"ד

נגד

הנתבעת:
אורן - הסלע בניה והשקעות בע"מ

החלטה

לפניי בקשת התובעים למתן צו כנגד הנתבעת לגילוי מסמכים ומענה לשאלון.

הוגשה תשובה ותגובה לתשובה ואני נדרשת להחלטה.

ההליך המשפטי האזרחי מתנהל ב"קלפים פתוחים". נקודת מוצא העקרונית לעניין גילוי ועיון במסמכים היא גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, לשם חשיפת האמת וקיום דיון הוגן, בו ניתן יהיה לפרוש את מלוא התשתית הראייתית הרלוונטית ולתת לכל צד אפשרות להתמודד באופן ראוי עם טענות הצד שכנגד (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ ( 15.10.2008). סמכות בית המשפט ליתן צו לגילוי מסמכים הינה רחבה, עם זאת כנגד אינטרס גילוי האמת העומד בבסיס היקף הגילוי הרחב לעניינים הרלוונטיים למחלוקת, ניצבים אינטרסים אחרים העשויים להביא לצמצום היקף חובת הגילוי, למשל, יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה, ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים כאשר כל מקרה ייבחן על נסיבותיו (בג"צ 7793/05 אוניברסיטת בר אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה ירושלים [פורסם בנבו, 31.1.11 )).

אותו דין חל בנוגע לתשובות לשאלון ( רע"א 3068/08 סונול ישראל בע"מ נ' לזרוביץ (2008) ).

במקרה זה עסקינן בתביעה שהגישו התובעים, עורכי דין לחיוב הנתבעת לתשלום שכר טרחתם בגין לווי משפטי שסיפקו בפרויקט בנייה שבוצע על ידי הנתבעת ודירותיו נמכרו על ידי הנתבעת לרוכשים. התובעים טוענים כי הוסכם שהנתבעת תשלם לתובעים עבור השירותים המשפטיים שסיפקו סך השווה ל- 15% מתמורת מכר הדירות בפרויקט בתוספת מע "מ. סיכום זה לא עוגן בהסכם בכתב והנתבעת כופרת בו. לטענת הנתבעת כל שהוסכם הוא שהתובעים ייצגו את הנתבעת בהליכים מסוימים, לצד ובנוסף לעורכי הדין של הנתבעת , וכי התובעים יידרשו מרוכשי הדירות החדשות בפרויקט , ומהם בלבד, שכר טרחת עורך דין בשיעור של עד 1.5% מסכום העסקה. הנתבעת מעלה טענות בנוגע לטיב השירותים שסופקו על ידי התובעים וטוענת עוד כי מאז תיקון 7 לחוק המכר דירות, זכאים התובעים לקבל רק הסכום שהנתבעת קיבלה מרוכשי הדירה בגין שכר טרחת עורכי דין.

התובעים מבקשים להורות על גילוי ספציפי של מסמכים שלטענתם בידי הנתבעת וחיוב הנתבעת במענה לשאלון, וטוענים לרלבנטיות דרישתם לבירור המחלוקת. הנתבעת עותרת לסילוק על הסף של הבקשה משאינה נתמכת בתצהיר, טוענת שהתובעים עצמם מסרבים להשיב לשאלון שהפנתה אליהם ולגוף ה מבוקש טוענת להיעדר רלבנטיות המבוקש.

בחנתי את טענות הצדדים, ומצאתי לקבל את הבקשה לגילוי ועיון במסמכים המבוקשים. אבהיר;

הקלטות שיחות ופגישות בין הצדדים, לרבות ההקלטה מיום 23.7.15
התובעים טוענים בבקשה כי מנהל הנתבעת הוא "מקליט סדרתי". לבקשה לא צורף תצהיר לתמיכת הטענה, ולא אדרש לה. מוסיפים התובעים וטוענים שהנתבעת גילתה ששה (6) תמלולים של שיחות שנערכו בין הצדדים, אך בידי ה הקלטות נוספות אותן היא אינה חושפת. התובעים נסמכים בטענתם על שיחה שהתקיימה בין מתמחה במשרד באי כוח התובעים עם מזכירה במשרד בא כוח הנתבעת לפיה קיימים 8 קבצי תמלולים בהיקפים נרחבים. טענה זו, אף היא, אינה נתמכת בתצהיר ולכאורה לא היה מקום להידרש גם לה. עם זאת, טענת הנתבעת בתגובתה "כל ההקלטות אשר רלוונטיות להליך זה ואשר בידי המשיבה גולו" (סעיף 24 לתגובה) והיעדר התייחסותה לקיומה או היעדרה של הקלטה מיום 23.7.15 , מעלה כי בידי הנתבעת ל הקלטות נוספות של שיחות/פגישות בין הצדדים שבידי הנתבעת שלא גולו, ובכך ל"רפא" את החסר בתצהיר מטעם התובעים. תכנם ומועדם של הקלטות אלה לא ידוע, הנתבעת אינה מפרטת זאת ולא ניתן לקבל את טענת הנתבעת בנסיבות אלה לכל כי הקלטות אלה שבין הצדדים אינן רלבנטיות.

לאור זאת, על הנתבעת לגלות את כל הקלטות השיחות או הפגישות עם התובעים המצויות ברשותה .

הסכמי שכר טרחה של הנתבעת עם עורכי דין אחרים עמם התקשרה הנתבעת לצורך לווי בפרויקטים ד ומים משנת 2010
הנתבעת טוענת להיעדר רלוונטיות המסמכים הנוגעים לעורכי דין אחרים ולפרויקטים אחרים, משאין בהם להשליך על ההסכמה הספציפית שהייתה בין הצדדים. מבלי להידרש לבחינת המחלוקת בדבר תוכן המוסכם בין הצדדים, אחת הטענות שמעלה הנתבעת בהגנתה היא שלאחר תיקון 7 לחוק מכר (דירות) משנת 2010 , עורכי דין אינם רשאים לקבל תשלום שכר טרחה גבוה משכר הט רחה המקסימלי שניתן לגבות מרוכשי דירות בפרויקט בנייה. התובעים טוענים מנגד כי תיקון זה חל ביחסים שבין רוכשי דירות לבין הנתבעת, ולא בין הנתבעת ועורכי הדין עמם הנתבעת מתקשרת. גילוי הסכמי שכר הטרחה של הנתבעת עם עורכי דין אחרים לאחר תיקון 7 לחוק המכר, רלבנטי לברור מחלוקת זו ועל הנתבעת לגלותם.

רשימת פרויקטים לבנייה בהם התקשרה הנתבעת בהסכמי ביצוע לאחר תיקון 7 לחוק המכר-
רשימת הפרויקטים יש בה להשליך על הדרישה לגילוי הסכמי שכר הטרחה של הנתבעת עם עורכי דין בפרויקטים דומים. מאותו הטעם המפורט לגבי הסכמי שכר הטרחה, אין מקום לטענה כי רשימה זו אינה רלבנטית.

מכל האמור, על הנתבעת לגלות את המסמכים לעיל תוך 30 יום.

אשר לחיוב הנתבעת להשיב לשאלות, הבקשה תידון בדיון, תוך שבית המשפט סמוך ובטוח כי הצדדים ישכילו להסדיר ביניהם את ההליכים המקדמיים הדדית, קודם לדיון וללא הידרשות להחלטה שיפוטית. בהקשר זה די אם אפנה להוראת סעיפים 56-60 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 בשילוב הוראת תקנות 2, 3(ב) ו-5 המעגנות את עקרונות היסוד לאופן שיקול הדעת השיפוטי בהקדשת משאבים לברור. אמנם התקנות החדשות טרם נכנסו לתוקף, אך ניתן ללמוד מהן על דרך ההתנהלות הראויה (ת"א (מחוזי י-ם) 38158-02-16 גובראן נ' אבו חמיד (29.1.2019).

משטרם הושלמו ההליכים המקדמיים, המועד שנקצב להגשת עדויות הצדדים מוארך עד להחלטה אחרת.

הנתבעת תישא בהוצאות התובעים בגין הבקשה בסך של 1,500 ₪.

ניתנה היום, כ"ט אדר א' תשע"ט, 06 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.