בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 8296-03-19

לפני כבוד השופט אביים ברקאי

התובעת:
קבוצת ש. ניר מערכות ביטחון,תחזוקה וניקיון בע"מ

נגד

הנתבעת:
עירית תל-אביב-יפו

החלטה

עניינה של החלטה זו, בקשת התובעת להורות על הפרדת הדיון בתובענה.

יאמר מיד כי מצאתי להורות שההכרעה בהליך זה תעשה בשני שלבים; ראשית - תוכרע השאלה העקרונית בדבר זכותה של התובעת לתשלום כלשהו. ככל שייקבע שלתובעת אין כל זכות לתשלום, הרי ממילא יתייתר השלב השני של ההכרעה ובו ידון הסכום לו זכאית התובעת.

בתמצית שבתמצית, יאמר כי התביעה שלפני מעלה שאלה עקרונית המתייחסת לדרישת התובעת לחייב את הנתבעת בגין היטל המעסיקים שהושת עליה בסך של 1,817,706 ₪ עבור העסקת עובדים זרים. עסקינן בתביעה שנסובה על התקשרות הצדדים במכרזים למתן שירותי ניקיון וטיאוט רחובות. התובעת, חברת ניקיון אשר זכתה במרכז ולצורך מתן שירותים התקשרה עם קבלן שמספק לה את שירותי הניקיון הנדרשים באמצעות עובדיו, חויבה על ידי המדינה בתשלום היטל מעסיקים שהשיתה המדינה על קבלני הניקיון.

הסוגיה המשפטית העומדת בבסיס התביעה היא רצון התובעת להשית על הנתבעת את תשלום היטל המעסיקים כאמור שהושת עליה ע"י המדינה עקב העסקת עובדים זרים על ידה בביצוע העבודות נשוא מכרזי הניקיון שפרסמה הנתבעת.

במסגרת התובענה עתרה התובעת לחילופין לחייב את הנתבעת בפיצוי ההפסד שנגרם לה במהלך תקופת ההתקשרות שבין הצדדים וזאת ככל שיקבע כי הנתבעת אינה חבה בתשלום היטל המס כאמור.

לגופו של עניין- הנתבעת פנתה לתובעת וביקשה שורה ארוכה של מסמכים שעל פניו מתייחסים לשלב השני של ההכרעה, קרי, לשלב שיעור הסכום שהתובעת זכאית לו, ככל שיימצא שהיא זכאית לו. וכך עתרה הנתבעת לקבלת :

"יח. חשבוניות בגין כל הציוד הנדרש בתנאי המכרז ובכלל זה: רכב טיאוט מכני, טנדר איסוף, מירס, תלבושות, אשפתון.
נא ציין כיצד שולם הציוד- האם באמצעות ליסינג, מימון, תשלומים או בתשלום אחד.
נא הצג אסמכתאות לתשלום בגין הציוד הנ"ל.
יט. נא צרף רישיונות רכב טאוט מכני וטנדר איסוף בהם השתמשה התובעת בעבודתה לצורך ניקיון איזור עבר הירקון מערב ועבר הירקון מזרח בתקופת החוזים עם העירייה.
כ. נא פרט הוצאות עבור תיקונים לכלי הרכב שעבדו בטיילת בתקופת החוזים עם העירייה.
נא פרט אסמכתאות וחשבוניות בגין הוצאות אלה.
כא. נא פרט וצרף אסמכתאות של הוצאות כלליות לכל האמצעים המכניים שהתובעת עשתה בהם שימוש בעבר הירקון מערב ומזרח בתקופת החוזים עם העירייה.
כב. נא צרף העתקי חשבוניות דלק לכלי רכב של התובעת שעבדו בעבר הירקון מערב ומזרח בתקופת החוזים עם העירייה.
כג. נא פרט את התקורות למכרזים 161/2012, 69/2015 בהם זכתה התובעת.
כד. נא צרף חוזי שכירות/בעלות של המחסן שהתובעת ערכה בו שימוש בתקופת החוזים."

לדברי התובעת, "הואיל ומדובר באלפי מסמכים (ואולי אף יותר מכך)- אשר ממילא ידרשו בדיקה וניתוח על ידי מומחים- הציעה התובעת כי במקום שתיאלץ לרכז את כלל המסמכים בשלב זה; וכן ייאלץ כל צד למנות מומחה מטעמו שיבחן את הנתונים (האלה ו/או אחרים שיתבקשו על ידו) ויקבע את שיעור ההפסד, כי ימונה מומחה מוסכם מטעם הצדדים אשר יבחן את כל הנתונים והמסמכים הדרושים לו לצורך קביעת שיעור ההפסד. בהקשר זה, הבהירה התובעת כי הנתבעת תקבל גישה מלאה לכל הנתונים והמסמכים שיוצגו למומחה המוסכם, וכך גם תתמלא דרישתה לגילוי המסמכים המשמשים בסיס לתחשיב ההפסד."

כידוע, מטרת ההליך של גילוי מסמכים הוא להביא לחקר האמת. לעניין זה יפים הדברים שנאמרו ברעא 290/13 עיריית קלנסווה נ' חברת ביצורית בע"מ כדלקמן: "בית משפט זה עמד לא אחת על החשיבות שביסוד הליכי גילוי מסמכים ועיון בהם, הן לצורך חתירה לחקר האמת והן כאמצעי להגברת היעילות וההגינות הדיונית ( רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, פ"ד ס(3) 264, 269 (2005); והאסמכתאות שם). על הליכי הגילוי והעיון נאמר, כי הם "הפרוזדור בדרך לטרקלין המשפט" (שם, בעמ' 269). "פרוזדור" זה מורכב משני חלקים. האחד - הליכי הגילוי, המוסדרים בתקנות 112 ו-113 לתקנות, שתכליתם להקנות לבעל דין ידיעה אילו מסמכים מצויים בידי יריבו (ראו: זוסמן סע' 344 וסע' 348); והשני - העיון במסמכים, המוסדר, בעיקרו, בתקנה 114 לתקנות, שתכליתו לאפשר לבעל דין לעמוד על תוכנו של מסמך פלוני שבידי היריב ולעיין בו (זוסמן, סע' 355). שלב הגילוי הוא ה"מבוא" לשלב העיון, על כן, בשלב ראשון על בעל הדין לבקש, כי יינתן תצהיר גילוי מסמכים כללי ו/או ספציפי, ומשזה ניתן - רשאי בעל דין לדרוש מיריבו לעיין במסמכים שהוזכרו בתצהיר הגילוי, אלא אם קבע בית המשפט אחרת. לא למותר לציין, כי נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם היא גילוי ועיון מירביים, על מנת לאפשר למשפט להתנהל ב"קלפים פתוחים" ( רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה (1) 515, 521 (1999); זוסמן, בסע' 344)." (ההדגשה אינה במקור).

זאת ועוד יש לבחון בין היתר את מידת ההכבדה שיוצר הגילוי על בעל הדין שכנגד. כך, יתכן כי בית המשפט לא יורה על גילוי מסמך או סוגי מסמכים שנדרשו, על אף היותם רלוונטיים למחלוקת, וזאת כאשר מידת ההכבדה שבגילויים על הצד האחר היא גבוהה. יפים לעניין זה הדברים הנוספים שנאמרו ברע"א 298/20 לעיל כדלקמן: "עם זאת, עקרון הגילוי איננו חזות הכול – אל מולו ניצבים שיקולים נוספים אותם על בית המשפט להביא בחשבון בבואו להכריע בבקשה, ביניהם יעילות ההליך והיקף ההכבדה של הליך הגילוי על בעל הדין שכנגד (עניין מפעלי ים המלח, בפסקה 4; עניין יאסין, בפסקה 11; רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 195 (2002)). (ההדגשה אינה במקור).

וכן: "בית משפט זה עמד לא פעם על הצורך בתחימת היקפם ומשכם של הליכי הגילוי המוקדם, לבל יתהפכו היוצרות והשלב המקדמי יהפוך עיקר" (ההדגשה אינה במקור).

לעניינינו, נכון הוא שברגיל, הנטייה תהא שלא לפצל את הדיון, אלא לנהלו באופן ליניארי -כך שראשית יסתיימו ההליכים המקדמיים, לאחר מכן יישמעו הראיות ובסופו של יום תוכרע המחלוקת. עם זאת, כאשר ההליכים המקדמיים עלולים להימשך ולהכביד ובסופו של יום אף להתגלות כלא רלוונטיים, הרי שיש לשקול הפרדת הדיון. ו בכל מקרה-יעמדו לנגד עיני בית המשפט שיקולי היעילות.

בהתחשב בכל האמור לעיל -מצאתי להורות על פיצול הדיון. ההכרעה בהליך תעשה בשני שלבים; ראשית - תוכרע השאלה העקרונית בדבר זכותה של התובעת לתשלום כלשהו. ככל שייקבע שלתובעת אין כל זכות לתשלום, הרי ממילא יתייתר השלב השני של ההכרעה ובו ידון הסכום לו זכאית התובעת.

הצדדים רשאים להגיש כל בקשה ביחס להליכים המקדמיים בתוך 7 ימים.

תשומת לב הצדדים לדיון הקבוע ליום 14.3.2021. בישיבת קדם המשפט כאמור ייקבעו מועדים להגשת תצהירים והחלטות להמשך ההליך.

כמו כן תשומת לב הצדדים כי הדיון יתקיים בהיכל בית המשפט ברחוב שוקן 25 ת"א.

ניתנה היום, כ"ז אדר תשפ"א, 11 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.