הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 8214-01-16

לפני כבוד השופט עזריה אלקלעי

התובעים:

1.עדי שוורצמן טרזי
2.רואי טרזי
3.צביה לוינשטין
4.דביר אסא
5.מיכאל בן-גרשון
6.שני בן גרשון
7.אלרן כהן
8.מעיין כהן
9.אורטל פרץ
10.כפיר פרץ
11.אורלי חנץ
12.גנדי חנץ
13.לירון ברג
כולם ע"י ב"כ עו"ד גנון שמעון.

נגד

הנתבעת:

אפיקי אל -רון ייזום פרוייקטים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ברק משה.

פסק דין

לפניי תביעתם של התובעים כנגד הנתבעת לתשלום סך של 1,086,933 ₪ (לפי סכום כתב התביעה המתוקן) בגין ליקויי בנייה ו/או אי התאמות שהתגלו בדירות התובעים, אותן הם רכשו מהנתבעת, אשר היתה החברה שיזמה, הקימה, בנתה ומכרה לתובעים את הדירות שבנתה בגוש 544 חלקות 136/137/138, לשעבר מגרשים 1016, 1019, 1018 בהתאמה, ע"פ תכנית מתאר מפורטת 106/598/זמ בעיר גן יבנה (להלן: "הפרויקט").

טענות התובעים בכתב התביעה:
כפי שצוין לעיל, התובעים רכשו מהנתבעת דירות בפרויקט, עליהן שילמו התובעים לנתבעת, כל אחד בפני עצמו, ממיטב כספם.
התנהלותה של הנתבעת ושל מנהליה במילוי התחייבויותיה כלפי התובעים היתה פסולה ודורסנית ובאה לידי ביטוי בהתעלמותה מחובתה הבסיסית של הנתבעת לבנות את הדירות לפי הוראות הדין והוראות חוקי התכנון והבניה ולפי מפרטים ותקנים.
כך, לטענת התובעים בכתב התביעה מטעמם, הנתבעת לא ביצעה כראוי וכדין עבודות איטום הדירות מפני חדירת מים בימים גשומים, ביצוע ריצוף ע"פ כללי מקצוע טובים וע"פ מפרטים אלא באופן רשלני.
בכל הדירות קיימים ליקויים רבים של רטיבות, ליקויים בריצוף, תכנון כושל של ניקוז מי גשמים אל מבואת רחבת הבתים, אשר גורם לנגר מים בלתי פוסק במבואת הדירות באופן אשר מסכן את שלום הבאים ויתרה מכך – יוצר סכנה אף לכלל מערכת הפיתוח עקב חלחול מים בכמויות רבות.
הנתבעת התעלמה באופן שיטתי מחובתה לביצוע תיקון הליקויים בתקופת האחריות והבדק, כמתחייב מהוראות חוזי המכר ומחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר"), וזאת חרף פניות חוזרות מטעם התובעים.
הנתבעת אמנם שלחה מס' פעמים עובדים לתיקון הליקויים בחלק מדירות התובעים, אך התיקונים בוצעו באופן לא מקצועי וכלאחר יד ו/או באופן חלקי בלבד.
יש לראות בכך כאילו הנתבעת לא מילאה את חובתה ועל כן איבדה את הזכות לתיקון הקנויה לקבלן מכוח חוק המכר, שהרי זכות התיקון אינה סופית ובנסיבות המקרה, כמפורט לעיל, לאחר שניתנה לנתבעת הזכות לתקן את הליקויים במשך זמן ממושך שאף עולה על דרישות החוק למתן "זמן סביר".
במסגרת כתב התביעה פורטו בהרחבה הנסיבות והליקויים הרלוונטיים לכל אחד מהתובעים או מזוגות התובעים והדירה הרלוונטית להם, וכן הסכומים הנתבעים ע"י כל אחד מהתובעים או מזוגות התובעים.
לכתב התביעה המתוקן צורפה חוו"ד מומחה התובעים, אינג' דניאל גלמנוביץ' לעניין ליקויי הבנייה הנטענים (להלן: " מומחה התובעים"), וככל התובעים בצעו עבודות תיקון, צורפו מסמכים לעניין עלויות התיקון.

טענות הנתבעת בכתב ההגנה:
בראשית כתב ההגנה מטעמה, ציינה הנתבעת כי נציגיה ומומחה הנדסי מטעמה ביקרו בדירות התובעים וכי אחרי הביקור אין לנתבעת ספק, כי התביעה מופרכת וסכומי הפיצוי הנתבעים במסגרתה הם דמיוניים וח סרי כל קשר למצב הדירות בפועל.
הנתבעת ביצעה תיקונים מקיפים ומקצועיים בדירות התובעים עוד בשנת 2013, כאשר מאז לא קבלה הנתבעת כל פניה נוספת ביחס לליקויים נוספים, למעט מספר השלמות מינוריות שהתבקשו ע"י אחדים מהתובעים וטופלו. לכתב התביעה לא קדם אף לא מכתב דרישה ממי מהתובעים והנתבעת כלל לא ידעה על קיומן של הטענות שפורטו בתביעה.
הנספחים שצורפו לכתב התביעה, לרבות חוות הדעת מטעם התובעים, אינם משקפים את מצב הדירות וקיים פער תהומי בין הדירות כפי שתוארו בכתב התביעה לבין מצבן בפועל. גם פערי הזמן הגדולים בין מועדי מסירת החזקה בדירות לתובעים, מועדי עריכת חוות הדעת שצורפו לתביעה ומועדי הגשת התביעה בפועל – אומרים דרשני.
התובעים נמנעו מלדווח על קיומם של הליקויים במועדים הקבועים בחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 וכנדרש ע"פ חוזה המכר. לנתבעת נודע על עצם קיומן של חוות דעת אלה, לראשונה, מכתב התביעה. בנסיבות אלה, התובעים מנועים מלהעלות כל טענה ביחס לליקויים וככל ושיימצא שאינם מנועים מלעשות כן, הרי שעליהם לאפשר לנתבעת לתקן כל ליקוי שבאחריותה.
הנתבעת, ובכלל זה מנהליה, התנהלה מול התובעים במקצועיות, ביושר, בהגינות ובהתאם לדין. כל פניות התובעים נענו באופן ענייני. מנהלי הנתבעת אינם כלל צד לתביעה ודין הטענות נגדם להידחות על הסף.
בשנת 2013, עת היתה בארץ סופה חריגה, התגלו בחלק מדירות התובעים סימני רטיבות מעל הפנלים. אף כי לא היתה ודאות לגבי הגורם לרטיבות, וסביר שעיקר הבעיה נבעה מכך שהתובעים עצמם לא בצעו שיפועים בגינותיהם, נמנעה הנתבעת מחילופי האשמות ונטלה על עצמה את מלאכת התיקון. במסגרת כך, בצעה הנתבעת בדירות התובעים שבהן נתגלו סימני רטיבות, עבודות יסודיות ורחבות היקף, בליווי יועץ איטום. הנתבעת לא חסכה באמצעים ובעלויות לביצוע תיקון כולל ומקצועי שישביע את רצון התובעים.
בשנת 2014, לאחר חורף קשה נוסף, נערכה ע"י נציג הנתבעת ביקורת ביחס לתיקונים שבוצעו, ולא אותרה כל רטיבות פעילה בדירות בהן נתגלתה רטיבות קודם לכן. דומה היה שהתיקון צלח, ומאז לא פנו רוב רובם של התובעים לנתבעת בכל טענה נוספת.
הנתבעת שלחה עובדים מטעמה לביצוע תיקונים כל אימת שנמסרה לה הודעה על הצורך בביצועם.
כפי שצוין לעיל, התובעים לא עמדו בנטל ההודעה על קיומם של הליקויים הנטענים בתביעה במועד וגם לא בחובה לאפשר לנתבעת הזדמנות נאותה לביצוע תיקונים.
הטענות בדבר ליקויים כביכול בריצוף ובמערכת הניקוז נטענו על דרך הסתם, הן אינן נכונות ולא ברור על מה נסמכות. רובן של טענות אלה אף אינן מגובות בחוות הדעת מטעם התובעים.
כמובן, כי הנתבעת בכתב ההגנה מטעמה מתייחסת לטענות הפרטניות ביחס לכל אחד מהתובעים, או ביחס לכל זוג תובעים.
לכתב ההגנה צורף אישור יועץ איטום מטעם הנתבעת, אינג' יעקב (ישקה) שיינהולץ, מיום 19.4.16 כנספח א', וכן צורפו חוות דעת מומחה ביחס לדירות התובעים (נספחים ב'-ח' ו- י' לכתב ההגנה) .

המסגרת הדיונית
במסגרת תיק זה התקיימו 3 ישיבות קדם משפט. בישיבת קדם המשפט הראשונה, שהתקיימה ביום 28.3.2017, מונה בהסכמת הצדדים מומחה מטעם בית המשפט בתחום ההנדסי, מר דן אורמן (להלן: "המומחה מטעם ביהמ"ש"), אשר נדרש לאחר בדיקת דירות התובעים, ליתן חוות דעת ביחס לכל אחת מהדירות והליקויים הקיימים בה, אם קיימים. בחוות הדעת נדרש המומחה לפרט את עלות תיקון הליקויים בהנחה שיבוצעו ע"י קבלן שהתובעים בחרו בו. כן, יציין המומחה האם ניתן להתגורר בדירות בתקופת התיקונים, כאשר אם לא ניתן להתגורר בדירה, יציין המומחה מהו הזמן הנדרש לתיקון, בו יש לפנות את הדירה. כן, צוין, בהחלטה, כי אם המומחה יהיה סבור כי נדרש מומחה נוסף לעניין האיטום, הוא יהיה רשאי להיעזר במומחה לעניין האיטום.
ביום 30.1.2018 הוגשה לתיק בית המשפט חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש.
ביום 18.2.2018 התקיים לפניי דיון קדם משפט נוסף, בסופו ניתנה החלטה, לפיה הצדדים רשאים להפנות שאלות הבהרה למומחה מטעם ביהמ"ש. כמו כן, ניתנה הצעת בית המשפט למנגנון לסיום הסכסוך, באופן שהנתבעת תשלם לתובעים פיצוי בסכום שקבע המומחה מטעם ביהמ"ש בחוות דעתו, כאשר בשאלת התוספת של 20% על סכום חוות הדעת (בגין עלות של קבלן מטעם הדיירים , שכן הסכומים שננקבו בחוות דעת המומחה הינם מחירי עלות לקבלן (לנתבעת)) יפסוק ביהמ"ש בעקבות טיעונים קצרים שיגישו שני הצדדים.
לאחר קבלת המענה לשאלות ההבהרה מטעם מומחה ביהמ"ש, התקיים דיון קדם משפט נוסף, ביום 3.4.2019, בסופו ניתנה החלטה, במסגרתה צוין כי הצדדים קבלו את הצעת בית המשפט, לפיה בית המשפט יפסוק בעניין ליקויי הבניה על פי הקבוע בחוות דעת המומחה, הכוללת את המענה לשאלות ההבהרה, לרבות הפחתות או תוספות שיש להוסיף או להפחית בחוות הדעת בהתאם לאמור בשאלות ההבהרה. בנוסף, נקבע כי במסגרת ההחלטה יכריע בית המשפט בשאלות שלגביהן קבע המומחה בחוות דעתו שהינן שאלות משפטיות, ובנוסף, יכריע בית המשפט בשאלת התוספת של 20% לסכום עלות התיקונים וכן בשאלת ההוצאות. כל זאת, לאחר שתיתנן לצדדים הזכות להגיש סיכומים קצרים מטעמם בסוגיות אלה.

תמצית טיעוני התובעים בסיכומים מטעמם
במסגרת הסיכומים מטעמם, התייחסו התובעים למספר נושאים: זכות התיקון של הנתבעת, עוגמת נפש, הוצאות אחרות של התובעים והתייחסות לחוו"ד המומחה ולתשובותיו לשאלות ההבהרה.
לעניין זכות התיקון, התובעים טוענים בסיכומיהם, כי הם פנו מספר רב של פעמים לנתבעת והתריעו על קיומם של הליקויים בבתיהם. התובעים אפשרו לנתבעת להגיע ולתקן את הליקויים. הנתבעת לא שעתה למרבית הפניות ורק במקרים בודדים פעלה על מנת לצאת ידי חובה, אולם לא תיקנה את הליקויים בביתי התובעים. על כן, לטענת התובעים, הנתבעת מיצתה את זכות התיקון העומדת לה מכוח חוק המכר דירות. בנסיבות אלה, ומשהתביעה הוגשה לסעד כספי ולא למתן צו עשה, התובעים ייאלצו לשכור בעלי מלאכה לביצוע תיקון הליקויים, ועל כן יש להעמידם על מלוא הטבת הנזק, ולפסוק לכל תובע תוספת של 20% על אומדן עלות התיקונים, כפי שקבע מומחה ביהמ"ש בחוות דעתו.
לעניין עוגמת הנפש, טוענים התובעים כי בשל אוזלת ידה של הנתבעת, נאלצו התובעים לחיות שנים רבות בבתיהם עם ליקויים חמורים, ובשל כך, מגיע להם פיצוי בסך של 5,000 ₪ (לכל אחד מהתובעים) בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו.
הוצאות אחרות: בשל מחדלי הנתבעת בטיפול בבעיות הרטיבות בבית התובעים 1-2 נגרם קצר חשמלי בארון החשמל בביתם, והם נאלצו להוציא סך של 2087 ₪, אותם על הנתבעת להשיב לתובעים 1-2.
באשר לחוו"ד המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה – התובעים מציינים את הכלל שקבעה הפסיקה, כי ביהמ"ש לא יטה לסטות מחוות הדעת של המומחה בהיעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן. עוד ציינו התובעים, כי בכל מקום בחוות דעת המומחה בו מצוין כי הקבלן מוזמן לתקן את הליקוי ולא לשלם פיצוי, מדובר בשאלה משפטית שאינה בסמכותו של המומחה ויש להתעלם מהערה זו.
כמו כן, התייחסו התובעים בסיכומיהם לשינויים שציין המומחה ביחס לחוות דעתו במסגרת המענה לשאלות ההבהרה.
התובעים טענו כי לעתים התייחס המומחה לשאלה האם ליקוי נופל לגדר תקופת הבדק או תקופת האחריות ומכאן מתייחס לאחריות הנתבעת. אולם, התייחסות זו היא מחוץ לסמכותו של המומחה, כאשר שאלת אחריות הנתבעת בהקשר זה נבחנת גם לאור התנהגות הנתבעת במחדלה להיענות לקריאות התובעים, ולפיכך, גם לאחר תום התקופה (בדק או אחריות) עדיין הנטל יוטל לפתחה של הנתבעת.
התובעת פרטו במסגרת טבלה בסוף הסיכומים מטעמם את הפיצוי המבוקש עבור כל תובע או זוג תובעים וכן את סך הפיצוי המבוקש עברו כל התובעים. סכומים אלו כוללים תוספת בשיעור 2 0% - עלות קבלן מטעם התובעים, עלויות חוו"ד, עוגמת נפש, העלות הנוספת ביחס לתובעים 1-2 כמפורט לעיל וכן הוספות או הפחתות לפי תשובות המומחה במענה לשאלות ההבהרה.

תמצית טיעוני הנתבעת בסיכומים מטעמ ה
תחילה התייחסה הנתבעת בסיכומיה להסכמת הצדדים, אשר תחמה את הנושאים לגביהם יש להכריע בפסק הדין (פרק א' לסיכומים) , והם: בעניין ליקויי הבניה ביהמ"ש יפסוק ע"פ הקבוע בחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש; ביהמ"ש יכריע בשאלות אותן קבע המומחה בחוות דעתו שהן שאלות משפטיות; שאלת תוספת ה- 20% לסכום התיקונים; שאלת ההוצאות. באשר ליתר הנושאים, הרי שהצדדים ויתרו על טענותיהם ההדדיות ולכן אין לשעות לטענות החורגות ממסגרת זו.
פרק ב' מתייחס לנקודת המוצא להכרעה, והיא קביעות מומחה בימה"ש בחוות דעתו ובמענה לשאלות ההבהרה.
בפרק ג' לסיכומים, טוענת הנתבעת כי ליקויים שתקופות הבדק והאחריות לגביהם חלפו טרם הגשת התביעה, ואשר נכללו בחוו"ד המומחה, יש להפחית מחוו"ד, שכן כבר פגה אחריות הנתבעת לגביהם (כמפורט בטבלה שערכה הנתבעת בפרק זה לסיכומיה).
פרק ד' לסיכומי הנתבעת מתייחס לשאלת תוספת ה- 20% לסכומי חוות דעת המומחה. ע"פ הדין, מקום בו לא ניתנה לקבלן הזדמנות נאותה לתיקון, יש להעמיד את סכום הפיצוי על בסיס העלות לקבלן, להבדיל מעלות קבלן מזדמן שהנה העלות לדיירים. על כן, יש לבחון האם ניתנה לנתבעת הזדמנות נאותה לתיקון. נטל הוכחה זה מוטל על התובעים, כאשר התובעים בענייננו לא הרימו נטל זה. לכתב התביעה לא קדם אף לא מכתב התראה לנתבעת וחוות הדעת שצורפו לכתב התביעה לא הומצאו לנתבעת טרם הגשת התביעה (למעט זו של התובעים 9ו- 10, שטופלה ע"י הנתבעת). הנתבעת כלל לא ידעה על טענות מי מהתובעים טרם הגשת התביעה. מכל מקום, חוות דעת התובעים מופרזות, זאת עולה בבירור אל מול קביעות המומחה מטעם ביהמ"ש בחוות דעתו, כך שאף אם היו ממוצאות לנתבעת טרם התביעה, לא היה בכך כדי לשלול ממנה את זכות התיקון.
פרק ה' לסיכומי הנתבעת מתייחס לטענת עוגמת הנפש וטענת התובעים 1-2 לפיצוי בגין קצר בארון החשמל. הנתבעת טוענת כי מדובר בהרחבת חזית אסורה, שכן טענות אלה חורגות מהסכמת הצדדים. על כן, אין לקבל טענות אלה של התובעים בסיכומיהם.
באשר לשאלת הוצאות המשפט, לאור הפער העצום בין סכום התביעה המקורי, לסכום אותו קבע מומחה בית המשפט, טוענת הנתבעת כי יש מקום בכלל לחייב את התובעים לשלם לנתבעת הוצאות משפט בגין הגשת התביעה המופרזת. כמו כן, התובעים לא גיבו טענותיהם לעניין הוצאות בראיות כנדרש.

דיון והכרעה
בראשית הדברים, מן הראוי להביא את הסכמת הצדדים, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטה בפרוטוקול הדיון מיום 3.4.2019 (שורות 20-31), כדלקמן:
"הצדדים קיבלו את הצעת בית המשפט לפיה בית המשפט יפסוק בעניין ליקויי הבניה על פי הקבוע בחוות דעת מומחה בית המשפט, הכוללת את המענה לשאלות ההבהרה לרבות הפחתות או תוספות שיש להוסיף או להפחית בחוות הדעת בהתאם לאמור בשאלות ההבהרה.
במסגרת החלטתו יכריע בית המשפט בשאלות שאותן קבוע המומחה בחוות דעתו שהינן שאלות משפטיות ובנוסף יכריע בית המשפט בשאלת התוספת של 20 אחוז לסכום עלות התיקונים וכן בשאלת ההוצאות.
הצדדים יסכמו בקצרה בכתב לעניין השאלות המשפטיות, לעניין התוספת של 20% ולעניין ההוצאות, וכן לעניין התוספות או ההפחתות בהתאם לשאלות ההבהרה, כאשר אורך סיכומי כל צד לא יעלה על שלושה עמודים בגודל 12 גופן דויד עם רווח של 1.5 בין השורות ושוליים של 2.5 ס"מ מצידי הכתב."
פסק דין זה יתייחס לנושאים המנויים לעיל בלבד.
לפיכך, טענות התובעים בסיכומיהם בכל הנוגע לעוגמת נפש ול"הוצאות אחרות" (כהגדרתם בסיכומים), דהיינו פיצוי לתובעים 1-2 בשל עלויות שנגרמו להם עקב קצר הארון חשמלי בביתם - לא יידונו, באשר הן חורגות מהסכמות הצדדים ויש לראות בתובעים כמי שויתרו על טענות אלה במסגרת ההסכמות שקבלו תוקף של החלטה.

חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט
לאחר שעיינתי עיון מעמיק בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ובמענה לשאלות ההבהרה שנשלחו לו ע"י הצדדים, ובהתאם להסכמת הצדדים, אני מקבל את חוות דעת המומחה, לרבות תשובותיו לשאלות ההבהרה, כך שאני פוסק לתובעים את הסכומים בחוות הדעת בתוספת או בהפחתת הסכומים הרלוונטיים הנקובים במענה לשאלות ההבהרה, וכפי שיפורט להלן.
התביעה שלפניי כוללת סעד כספי בלבד, כאשר התובעים לא עתרו כלל למתן צו עשה לנתבעת לתיקון הליקויים. לפיכך, כל מקום בחוות הדעת, בו קובע המומחה כי הנתבעת/ הקבלן רשאי לבצע את התיקון בעצמו חלף תשלום, הרי שמדובר בקביעה החורגת מסמכות המומחה ויש לראות בה כמבוטלת. למען הסר ספק, הנתבעת תשלם לתובעים את הפיצוי בגין סעיפים אלו (ללא אפשרות לביצוע התיקון בעצמה) בהתאם לסכומים הנקובים בחוות הדעת ובמענה לשאלות ההבהרה, וזאת בהתאם ובכפוף לקביעות להלן.
יובהר כי מעתה ואילך, למען הנוחות, מקום בו יצוין הביטוי "חוות דעת מומחה ביהמ"ש", המשמעות היא "לרבות המענה לשאלות ההבהרה מטעמו של המומחה".

אחריות הנתבעת ביחס לליקויים בתקופת האחריות והבדק
במספר מקומות בחוות דעת מומחה ביהמ"ש, מציין המומחה כי השאלה האם הליקויים הנדונים הינם באחריות הנתבעת, בהתייחס לתקופת האחריות והבדק – היא שאלה משפטית, ועל כן אינו מכריע בה.
ביחס לכך, טענה הנתבעת בפרק א' לסיכומיה, כי יש להפחית מחוות דעת המומחה סכומים המתייחסים לליקויים שתקופות האחריות והבדק לגביהם חלפו טרם הגשת התביעה, שזהו המועד הקבוע לבדיקה.
אין בידי לקבל טענתה זו של הנתבעת.
אציין לעניין זה, כי הליקויים אליהם התייחס המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו הופיעו בבתי התובעים במהלך תקופות הבדק והאחריות, ולאור אי תיקונם של אותם הליקויים ע"י הנתבעת, נותרו ליקויים אלו אף לאחר סיומן של תקופות הבדק והאחריות.
על כן, סיום תקופות הבדק והאחריות ביחס לליקויים מסוימים, כנטען ע"י הנתבעת, אין בו כדי להוריד מכתפיה של הנתבעת את האחריות לתיקונם. נהפוך הוא – הרי בשל התנהלות הנתבעת ומחדליה בתיקון הליקויים, נמשכו ליקויים אלו והופיעו גם מעבר לתקופות האמורות. אילו היתה הנתבעת מתקנת את הליקויים במועד, הרי שהיה הדבר קורה במהלך תקופות הבדק והאחריות, כך שהופעת הליקויים אף החלוף התקופות נובע אך ורק מהתנהלותה של הנתבעת.
בהקשר זה אבקש להתייחס להערתו של המומחה בסעיף 12.7 למסמך מיום 17.2.19 - תשובותיו לשאלות ההבהרה מטעם הנתבעת באשר לליקויים שאינם רשומים בפרוטוקול המסירה.
הואיל וליקויים אלו, כמפורט לעיל, הופיעו במהלך תקופת הבדק ו/או תקופת האחריות, מדובר בליקויים שהאחריות לתיקונם רובצת על הנתבעת. אין זה משנה האם הליקויים הופיעו בפרוטוקול המסירה, שכן יש ליקויים שניתן להבחין בהם רק לאחר רישום פרוטוקול המסירה. והרי, זוהי כל המשמעות של תקופות האחריות והבדק – מתן מענה לרוכש באשר לליקויים שבאחריות הקבלן, ואשר לא התגלו ו/או לא נראו במועד עריכת פרוטוקול מסירת הדירה לרוכש. על כן, על הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי גם בגין ליקויים אלו.

תוספת 20% לסכומים המופיעים בחוות דעת המומחה מטעם בימה"ש
בסוף חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, תחת כותרת "הערות" ציין המומחה בהערה שלישית, בעמוד 89 לחוות הדעת ביחס לסכומים הנקובים בחוות הדעת, כי "המחירים הינם מחירי עלות לקבלן (הנתבעת). במידה והתיקונים יבוצעו על ידי קבלן שהתובעים יבחרו, יש להוסיף למחירים 20%".
המבחן למתן תוספת ה- 20% לתובעים, הוא האם ניתנה לנתבעת הזדמנות סבירה ונאותה לתיקון הליקויים והיא לא ניצלה אותה ולא בצעה את התיקונים, כמתחייב ע"פ דין. במקרה כזה, מאבדת הנתבעת את זכותה העומדת לה ע"פ דין לביצוע התיקונים בעצמה, חלף תשלום פיצוי בגין עלות תיקונם.
במקרה שלפניי, עולה מכתב התביעה ומהנספחים שצורפו ע"י חלק מהתובעים כי התובעים פנו אל הנתבעת לביצוע התיקונים לליקויים שהופיעו בבתיהם, אולם הנתבעת לא בצעה את התיקונים ו/או לא בצעה אותם כראוי, באופן שהביא לתיקון הליקויים כראוי.
על כן, אני קובע כי לסכומים הנקובים בחוות דעת המומחה יש להוסיף תוספת של 20%, בגין עלות ביצוע התיקונים ע"י קבלן מטעם התובעים.

סוף דבר:
לאור המפורט לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש את הסכומים כדלקמן , הכוללים תוספת של 20%:
לתובעים 1-2:
סך של 22,460 ₪ לפי חוו"ד מקורית.
הפחתות בסך של 3,450 ₪ לפי המענה לשאלות הבהרה של המומחה.
בסך הכל סך של 19,010 ₪ ובתוספת של 20%, סך של 22,812 ₪.
פיקוח הנדסי בשיעור 10%: 2,281 ₪. מע"מ 17%: 3,878 ₪.
בסה"כ: 28,971 ₪.
לתובעים 3-4:
סך של 25,390 ₪ לפי חוו"ד מקורית.
הפחתה בסך של 500 ₪ בלבד לפי המענה לשאלות הבהרה של המומחה.
יוער בהקשר זה, כי הנתבעת בסיכומיה חישבה הפחתה בסך נוסף של 5,000 ₪ בגין סעיף 11.3 לתשובות המומחה מיום 17.2.19, המתייחס לסעיף 6.7.4 לחוו"ד המקורית. אולם, הסכום של 5,000 ₪ הנקוב בחוו"ד המקורית, עניינו יבוש וצביעת קירות שניזוקו מרטיבות ולכן כן רלוונטי ואין להפחיתו, שכן המומחה התייחס במענה לשאלות רק לגבי כך שאין צורך לבצע ייבוש למצע שמתחת לריצוף, לאור התקן הרלוונטי שחל במועד הבנייה (להבדיל מייבוש וצביעת הקירות).
בסך הכל סך של 24,890 ₪ ובתוספת של 20%, סך של 29,868 ₪.
פיקוח הנדסי בשיעור 10%: 2,987 ₪. מע"מ 17%: 5,077 ₪.
בסה"כ: 37,932 ₪.
לתובעים 5-6:
סך של 21,290 ₪ לפי חוו"ד מקורית.
הפחתות בסך של 1,000 ₪ לפי המענה לשאלות הבהרה של המומחה (הליקויים שלא צוינו בפרוטוקול המסירה לא הופחתו מסכום חוות הדעת, בניגוד לשיטת הנתבעת) .
בסך הכל סך של 20,290 ₪ ובתוספת של 20%, סך של 24,348 ₪.
פיקוח הנדסי בשיעור 10%: 2,435 ₪. מע"מ 17%: 4,139 ₪.
בסה"כ: 30,922 ₪.
לתובעים 7-8:
סך של 14,440 ₪ לפי חוו"ד מקורית.
הפחתות בסך של 1,500 ₪ לפי המענה לשאלות הבהרה של המומחה.
בסך הכל סך של 12,940 ₪ ובתוספת של 20%, סך של 15,528 ₪.
פיקוח הנדסי בשיעור 10%: 1,553 ₪. מע"מ 17%: 2,640 ₪.
בסה"כ: 19,721 ₪.
לתובעים 9-10:
סך של 12,484 ₪ לפי חוו"ד מקורית.
לעניין סעיף 9.4.4 לחוו"ד, אני מקבל את הקביעה בחוות הדעת המקורית והן במענה לשאלות ההברה מיום 17.2.19, מהן עולה כי לפי התרשמותו הראשונית של המומחה בביקור שביצע בבית התובעים 9-10, התרשם כי לא בוצעה צביעה כנדרש לאחר תיקוני הרטיבות. על כן, אינני מוצא לנכון לבצע הפחתה כלשהי מסכום זה לעיל.
בסך הכל סך של 12,484 ₪ ובתוספת של 20%, סך של 14,981 ₪.
פיקוח הנדסי בשיעור 10%: 1,498 ₪. מע"מ 17%: 2,547 ₪.
בסה"כ: 19,026 ₪.
לתובעים 11-12:
סך של 27,500 ₪ לפי חוו"ד מקורית.
הפחתות בסך של 2,900 ₪ לפי המענה לשאלות הבהרה של המומחה.
בסך הכל סך של 24,600 ₪ ובתוספת של 20%, סך של 29,520 ₪.
פיקוח הנדסי בשיעור 10%: 2,952 ₪. מע"מ 17%: 5,018 ₪.
בסה"כ: 37,490 ₪.
לתובעת 13:
סך של 19,890 ₪ לפי חוו"ד מקורית.
הפחתות בסך של 1,150 ₪ לפי המענה לשאלות הבהרה של המומחה. תוספות של 770 ₪ לפי המענה לשאלות מטעם המומחה.
בסך הכל סך של 19,510 ₪ ובתוספת של 20%, סך של 23,412 ₪.
פיקוח הנדסי בשיעור 10%: 2,341 ₪. מע"מ 17%: 3,980 ₪.
בסה"כ: 29,733 ₪.
סכומים אלו בסעיפים 59-65 לעיל, ישולמו לתובעים בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין ממועד עריכת חוות דעת המומחה ביום 16.11.2017 ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים שכ"ט עו"ד, בשיעור 15% מהסכום שנפסק לכל אחד מהם כדלקמן:
לתובעים 1-2 סך של 4,345 ₪.
לתובעים 3-4 סך של 5,690 ₪.
לתובעים 5-6 סך של 4,638 ₪.
לתובעים 7-8 סך של 2,958 ₪.
לתובעים 9-10 סך של 2,854 ₪.
לתובעים 11-12 סך של 5,624 ₪.
לתובעת 13 סך של 4,460 ₪.
סכומים אלו בסעיף 67 לעיל, ישולמו לתובעים בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין ממועד עריכת חוות דעת המומחה ביום 16.11.2017 ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים מחצית מסכום האגרה ששילם כל אחד מהם ובנוסף את הסכום ששילם כל אחד מהתובעים למומחה שמונה ע"י בית המשפט, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין ממועד תשלומם ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ב אלול תשע"ט, 22 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.